תופעה רפואית וקוסמטית מטרידה היא התפתחות אבנים והיצרויות בבלוטות הרוק. ארבע בלוטות רוק בחלל הפה עלולות להיפגע ואף להיסתם על ידי אבנים או היצרויות בצנרת. עליהן נמנות בלוטת הפרוטיד – הנוטה להתנפח אצל חולי חזרת – והבלוטה התת-לסתית, המצויה מתחת ללסת התחתונה.
התפתחות אבנית בבלוטות הרוק מובילה לרוב לנפיחות, תופעה שהבריטים מכנים "סינדרום הארוחה" (mealtime syndrome), מפני שבעת רעב, כשבלוטת הרוק מגורה, נוצרת נפיחות. נפיחות קלה פוגעת במראה האסתטי, אבל נפיחות קשה עלולה לגרום זיהומים ובמקרים קשים אף חנק. לפי הערכות שפורסמו בספרות הרפואית, אבנים בבלוטות הרוק מתפתחות בקרב 0.7%-1.5% מהאוכלוסייה המבוגרת. הסיכון לפתח אבנים בבלוטות הרוק בקרב גברים כפול מהסיכון שנשים יסבלו מהבעיה.
בישראל נרשמה בשנים האחרונות פריצת דרך במאבק באבנים בבלוטות הרוק, בעקבות פיתוח האנדוסקופ הקטן בעולם. האנדוסקופ מורכב מסיבים זעירים ובקצהו מותקנת מערכת אופטית המציגה תמונה בזווית של עד 120 מעלות ובהגדלה עד פי 20, בדומה למיקרוסקופ. ממדיו הזעירים מאפשרים להחדיר אותו לבלוטות הרוק ולשלוף מהן אבנים או לטפל בדלקות מקומיות. 11% מחולי סרטן בלוטת התריס המקבלים טיפול רדיואקטיבי מפתחים דלקות בבלוטות רוק.
פרויקט הפיתוח החל כבר בשנת 1993 בבית החולים ברזילי באשקלון. באמצעות האנדוסקופ הצליחו רופאים לשלוף שערה מבלוטת רוק של ילד וחלקיקי אוכל מבלוטת הרוק התת-לסתית של ילד אחר. "כשהתחלנו את הפרויקט, השתמשנו באנדוסקופים בקוטר של 2.5-3 מילימטרים. מאז הצלחנו להקטין את עובי האנדוסקופ ל-300 מיקרון – שליש מילימטר", מספר מפתח המוצר פרופ' עודד נחליאלי, מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסת בברזילי.
"לרוק יש תפקיד חיוני. הוא משמש חומר זיכוך לריריות הפה, מכיל נוגדנים מסוג IGA, המגינים על השיניים, ואנזימים המסייעים לעיכול", מסביר נחליאלי.
כמה תיאוריות רפואיות מעלות השערות על המקור לאבנים בבלוטות הרוק. העיקרית ביניהן גורסת, כי מקורן בהפרשות של תוצרי פירוק (מיקרוליטים) על ידי בלוטות הרוק. תוצרי הפירוק מצטברים בחלק הצר של הבלוטה ומהווים גרעין להיווצרות האבן, המורכבת בעיקר מסידן ומזרחן. עד כה לא נמצא בספרות הרפואית קשר בין הצטברות אבנים בבלוטות הרוק לבין מתח נפשי או להתפתחות אבנים בכליות או בדרכי המרה.
בעבר נהגו לטפל באבנים בבלוטת הרוק באמצעות כריתת הבלוטה, הליך שדרש ניתוח בהרדמה מלאה. בעקבותיו נוצרו לרוב צלקת חיצונית ושקע בפנים, במקום שממנו הוסרה הבלוטה. ניתוח להסרת בלוטת רוק מלווה גם בסיכון לנזק לעצבי הפנים, לרבות העצב הנותן תחושה ללשון. בנוסף, הסרה של בלוטת רוק מפחיתה בשליש את כמות הרוק בפה בזמן מנוחה, וכך מעלה את הסיכון להפחתת ההגנה של הרוק על השיניים. האנדוסקופ חוסך את הניתוח ומאפשר לשלוף את האבן החוצה באמצעות מלקחיים זעירים המותקנים בו, בלי לפגוע במבנה הבלוטה. ביותר מ-90% מהמקרים, הפעולה נעשית בהרדמה מקומית.
האנדוסקופ החדש מפותח בשיתוף פעולה עם חברה גרמנית. "כדי לאפשר עבודה בממדים זעירים כאלה, הוחלט לפרק את האנדוסקופ למערכת אופטית קבועה ולחלק חד פעמי, המוחלף בין טיפולים. החלק החד פעמי כולל תעלות עבודה זעירות, בקוטר של 300 עד 500 מיקרון, שאינן ניתנות לניקוי", מבהיר נחליאלי.
במחקר שפורסם לפני שנתיים בכתב העת הרפואי "Laringoscope" תוארו 4,691 מטופלים עם אבנים בבלוטות הרוק מבריטניה, צרפת, גרמניה וישראל, שטופלו באנדוסקופ. לפי המחקר, רק כ-3% מהם נזקקו לכריתה של בלוטת הרוק כולה. האנדוסקופ הוכנס לשימוש בבתי חולים ברחבי הארץ ולפני כחודש ביקש חיל הרפואה הסיני ללמוד את השיטה. לאחרונה הורחב השימוש באנדוסקופ הזעיר להזרקת חומרי מילוי לשתלים בשיניים, וכן לגילוי סרטן בצינורות בלוטות החלב בשד ולפתיחה של היצרויות בתעלות הדמעות בעיניים.
