זה קורה לכם כמעט כל לילה. אתם עייפים, מקווים להשלים שעות שינה חסרות, אבל בפועל לא מצליחים להירדם. בן הזוג (וכן, גם בת הזוג) מתחילים לנחור.
חלקכם ינסו להשלים עם העובדה של אותם לילות לבנים, אחרים פשוט יעברו לישון בחדר סמוך ויהיה גם מי שלצערו ייאלץ לפרק את מערכת היחסים. אולם, בעוד אתם סובלים מאי נעימות, לבן זוגכם הנוחר זה עלול לעלות בבריאות.
עד כמחצית מהאוכלוסייה נוחרת בלילות. נחירה היא תופעה מטרידה אך מעבר לכך – היא סימפטום שיכול להעיד על בעיה קשה הרבה יותר – הפסקות נשימה בשינה (דום נשימה). היחידים שישימו לב לזה הם אתם, שישנים לצד אנשים נוחרים.
בן הזוג יקום בבוקר עייף ולא יבין למה, ואילו אתם תצטרכו להסביר לו שפרט לנחירות, לאורך כל הלילה הוא השמיע קולות של חנק, הפסיק לנשום לשניות ארוכות, התעורר כמה פעמים במהלך הלילה ונלחם על נשימה וכניסת אוויר בזמן השינה.
הבעיה אינה מסתכמת רק בשינה עמוסה בהפרעות, אלא עלולה להוביל לנזקים בריאותיים כרוניים, שינויי אישיות והתנהגות עתידיים.
דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) הוא אירוע בן שניות ספורות או רבות של הפסקת נשימה בזמן שינה, הכולל לרוב גם נשימה בפה פתוח, נחירות, נשימה רועשת ותזוזה במיטה. למסתכל מהצד, במקרה הזה בן/בת הזוג, דום נשימה דומה מאוד להשתנקות.
מדובר בבעיה שכיחה ממנה סובלים 4%-2% מהאוכלוסייה (יותר גברים מנשים). עד חמש הפסקות נשימה בשעה עדיין נחשבות במסגרת הנורמה, אולם אם הפסקת הנשימה מתארכת מעל 10 שניות ולמעלה מחמש פעמים בשעה, זה מעיד על בעיה קלינית המצריכה התייחסות וטיפול.
את הפסקות הנשימה בשינה ניתן לחלק לשלוש דרגות חומרה – קלה, בינונית וקשה, תלוי בתדירות הפסקות הנשימה בשעה (דבר אשר נבדק במעבדת שינה).
נחרה ודום נשימה אצל מבוגרים נובעים מחולשה של שרירי הבליעה והנשימה וחסימה של מעבר האוויר. שרירי העזר הנשימתיים הולכים ומתרפים עד לקריסה שלהם אל תוך מעבר האוויר וחסימתו המוחלטת. הבעיה מחריפה כאשר למשוואה מתווספים גם עלייה בגיל ובמשקל.
דום נשימה עלול להשפיע הן מבחינה סוציאלית והן מבחינה בריאותית. בטווח הקצר יסבול האדם מיקיצות מרובות במהלך הלילה, יובש בפה, עייפות כרונית, תפקוד לקוי בצל אותה עייפות והוא אף עלול להירדם במצבים יחסית סטטיים, כגון נהיגה.
בטווח הארוך הפסקות הנשימה יהוו גורם סיכון למחלות לב, יתר לחץ דם, הפרעות קצב, אירועים מוחיים, פגיעה בתפקוד המיני ועד לשינוי התנהגותי ואישיותי קיצוני.
מתי יש לטפל בדום נשימה?
מודעות לבעיה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לפתרון. לא כל אדם שנוחר יסבול מדום נשימה בשינה, אך כל מי שסובל מהפסקות נשימה הוא מי שגם נוחר. נחרה היא סימפטום שצריך לברר ולחקור.
האבחון הראשוני יכול להיעשות אצל רופא המשפחה, אך חייב לכלול פניה לרופא אף אוזן גרון אשר יבצע בדיקה גופנית של המטופל, הכוללת שימוש בסיב אופטי דק וגמיש להדגמת נתיבי האוויר (אף, לוע וגרון) כדי לנסות לאתר את האזור האנטומי האחראי להפסקות הנשימה. בנוסף, ובטרם יוחלט על טיפול כלשהו, המטופל יתבקש לעבור בדיקה במעבדת שינה כדי לאמוד את מידת חומרת התופעה.
לאחר שמתקבלים כל הנתונים, נבחן יחד עם המטופל איזה מהטיפולים העומדים לרשותנו עשויים לעזור לו. ראשית, אם המטופל סובל מעודף משקל, ההמלצה תהיה לרדת במשקל.
בהמשך ניתן להציע עזרים חיצוניים שיקלו על התסמונת, ביניהם: מסכה המזרימה אוויר בלחץ גבוה (CPAP) או סד לשיניים המושך את הלסת התחתונה קדימה – שניהם בזמן השינה.
אם הטיפולים השמרניים נמצאים לא מתאימים, או אם נמצא כי הגורם למחלה מקורו בבעיה מבנית משמעותית (כגון: מחיצה הגורמת לאף אטום, קונכיות מוגדלות, פוליפים בחללי האף, שקד שלישי (אדנואיד) מוגדל, חיך רך רפוי ובצקתי, שקדי לוע מוגדלים, מבנה חריג של בסיס הלשון וכו'), תיבחן אפשרות של התערבות כירורגית.
היות שלעתים הבעיה נובעת ממספר גורמים, ההחלטה מה וכיצד לנתח הינה מורכבת. על מנת לבחור את הפתרון הטוב ביותר רצוי להתייעץ עם צוות מנתחים אשר מתמחה במגוון הפעולות הכירורגיות הנדרשות, באזורי האף, הלוע והגרון. עבודת הצוות מתקיימת גם במרפאה וגם בחדר הניתוח, כשכל כירורג תורם את חלקו היחסי, ביחד או לחוד.
בתוך ארסנל הטיפולים הכירורגיים נמצא רובוט שנועד לניתוחים של בסיס הלשון, אך עם הזמן פותחה גישה אנדוסקופית ייחודית המאמצת את רוב היתרונות של הרובוט מבלי להתפשר על התוצאה, תוך שימוש באמצעים מתקדמים וללא שום חתך חיצוני בעור הפנים או הצוואר.
חשוב לציין שבמקרה של דום נשימה במבוגרים אין פתרונות קסם ואין 100% אחוזי ההצלחה. עם זאת, הטיפול השמרני או הכירורגי חייב להיות מותאם אישית לכל חולה, כדי שהסיכוי להצלחה יגדל.
ד"ר רועי לנדסברג, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת;ד"ר יונתן להב מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז א.ר.ם אסותא ת"א