• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

מחקר ישראלי: האם PET-MRI יחליף את הבדיקות הקיימות לאבחון גידולים בבלוטות יותרת המגן?

15.5.2017 פרופ' אבי חפץ

פורסם באתר “e-Med”.

מחקר ישראלי מראה לראשונה כי PET-MRI מדייק באבחון גידולים בבלוטות יותרת המגן. המחקר הראה כי בחלק מהמטופלים אף נמצאה הבדיקה מדויקת יותר מהבדיקות הקיימות כיום.  ד”ר אבי חפץ ממרכז א.ר.ם באסותא: “זיהוי מקום מדויק של הגידול מצמצם את היקף הניתוח״.   

אחוז עד שלושה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מפעילות יתר של יותרת בלוטת המגן, כאשר מצב זה שכיח יותר בקרב נשים. מדובר בעשרות אלפי חולים בישראל.

בלוטת יותרת המגן (פרתירואיד) אחראית על משק הסידן בגוף, באמצעות הפרשת הורמון PTH . כאשר רמת הסידן בדם יורדת, הבלוטה מפרישה את ההורמון אשר גורם לעליית רמת הסידן בדם . במקרים בהם יש פעילות יתר של הבלוטה נוצר מצב של הפרשה עודפת של סידן מהעצמות והגברת ספיגתו במעי. מצב זה עלול להוביל לאוסטאופורוזיס, אבנים בכליות, כיב פפטי (אולקוס) ואף להפרעות נפשיות. במרבית המקרים הסיבה לפעילות היתר של הבלוטה נעוצה בגידול שפיר (אדנומה) בבלוטה.

“במשך שנים נעשו מאמצים למזעור ההתערבות הכירורגית בעת הוצאת הבלוטה המוגדלת כשהסיכון העיקרי הינו  פגיעה במיתרי הקול “, מסביר ד”ר אבי חפץ מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר, במרכז א.ר.ם אסותא ת”א וחוקר ראשי במחקר. “אם בעבר היה צורך בחתך רחב בקדמת הצוואר, חשיפת ארבע הבלוטות וכריתתה של הבלוטה החשודה באדנומה, כיום קיימות בדיקות מקדימות שמטרתן לזהות בצורה טובה יותר היכן ממוקמת הבלוטה החולה. טרם הניתוח עובר המטופל מיפוי ואולטרסאונד ובהסתמך עליהם מתבצע ניתוח לכריתת הבלוטה הפתולוגית. במידה והממצאים אינם חד משמעיים יופנה המטופל גם לבדיקת CT D- 4 (CT ארבעה ממדי)  בניסיון נוסף לבחינת מיקום האדנומה טרם הניתוח”.

המחקר בראשו עומדים ד”ר אבי חפץ, פרופ’ דוד גרושר מנהל מכון איזוטופים באסותא, וד”ר יהודית לוקמן ראש תחום הנוירורדיולוגיה באסותא, עושה שימוש במכשיר PET-MRI , היחיד בארץ הנמצא באסותא, כאשר מטרתו לקבוע את האפשרות למיקום מדויק של האדנומה על-ידי  PET-MRI ולהשוות את תוצאות הבדיקה עם בדיקות ההדמיה האחרות המקובלות כיום, וכן עם התוצאה הסופית בניתוח (דהיינו, מיקומה הסופי של האדנומה כפי שנמצאה בניתוח).

PET-MRI משלב מיפוי מסוג PET (הזרקת איזוטופ רדיואקטבי) ביחד עם MRI צוואר ומאפשר בדיקה מדויקת המשלבת בין בדיקה אנטומית לבין בדיקה פונקציונלית, וכן קבלת תמונה ברורה ורגישה יותר לעומת בדיקות אחרות.

המחקר בחן עד כה כ-30 מטופלים עם היפרפרתירואידיזם ראשוני (פעילות יתר של הבלוטה) וכתנאי מקדים התבקשו החולים לעבור, כמקובל, בדיקות אולטרסאונד ומיפוי. על פי תוצאות המחקר, שיוצג בכנס התירואיד הבינלאומי השנתי בבוסטון 2017, איתרה הבדיקה את הגידול בכל המטופלים. כמו כן, לפחות בשני מקרים התגלה מיקום מדויק יותר של הגידול בהשוואה למיקום שנראה בבדיקות האולטרסאונד והמיפוי, ובכך נמנע חיפוש מיותר בזמן הניתוח.

לבדיקת ה-PET-MRI יתרון נוסף ומשמעותי על פני בדיקות ה-CTD 4 בכך שהיא מקטינה באופן משמעותי את הקרינה אליה נחשף המטופל. רמת הקרינה בבדיקת PET-MRI דומה לרמת הקרינה אליה אנחנו נחשפים באופן טבעי (קרינה קוסמית), כאשר לשם השוואה רמת הקרינה בבדיקת מיפוי היא פי 5 מהחשיפה הטבעית ובבדיקת CTD 4  היא פי 4.

“יתרונו של המכשיר הוא בתיאור אנטומי טוב יותר של כל מבנה הצוואר (בעזרת MRI ) וזיהוי מוקד קליטת הגידול השפיר במיקומו המדויק בעזרת המיפוי (PET ). כך ניתן כאמור לגשת במהלך הניתוח למיקום הגידול ולמנוע ניתוח רחב יותר, חיפוש מיותר אחר מוקדים נוספים וסיכונים אפשריים”, מסכם ד”ר חפץ. “מלבד היתרונות שצוינו, המכשיר החדש עשוי להחליף את הבדיקות הנעשות היום לאיתור גידולים בבדיקה אחת, בטוחה יותר ומדויקת יותר”.

שתף

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
personal
simpotms
departments
acf
Filter by Categories
dep3
Departments
ללא קטגוריה
מאמרים