"אחד מהמאפיינים העיקריים אצל תלמידי ישיבה רבים הינו צרידות קשה שנובעת מעיסוקם הייחודי", אומר לנו ד"ר יונתן להב, מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול ומסביר, "חשוב להדגיש כי צרידות הינה מחלה שניתן וצריך לטפל בה במהירות כדי למנוע נזק גדול, ולעיתים בלתי הפיך, בעתיד".
"כחכוך תמידי, כאבים בגרון, אי נוחות בזמן דיבור או בליעה, הרגשה של 'גוש' בגרון וכן התעייפות בזמן דיבור ממושך – מעידים על בעיה במיתרי הקול העלולה לפגוע קשות בתפקודם וכן באיכות החיים, ואסור להזניחה או לבטלה בהינף יד. אולם, חשוב לדעת כי אם נהיה ערים לכך בזמן נוכל להקדים תרופה למכה".
סיבוכים במיתרי הקול
מיתרי הקול אחראים על הפקת הקול הייחודי לכל אדם ואדם. כל הפרעה, ולו הקלה ביותר, למבנה התקין של המיתרים תגרום לשינוי בגוון הקול ולצרידות. שימוש לא נכון בשרירי מיתרי הקול עלול לגרום לכאבים בזמן דיבור, ירידה באיכות הקול והתעייפות קולית. הסימפטום המוקדם והמשותף לכל בעיות מיתרי הקול הוא הצרידות – מצב רפואי בו הקול נשמע רפה ומחוספס, מלווה ברעד ובטונים נמוכים ולעיתים אף נאלם לגמרי.
תלמידי ישיבה רבים נוטים לפתח יבלות ופוליפים על מיתרי הקול. מרביתם הינם גברים צעירים עם הרבה מאוד מוטיבציה, רצון ללמוד מהבוקר עד הערב, ובמקרים רבים ללא גבולות מוגדרים. הם לומדים בחברותא בקול רם, במקום רועש (היכל הישיבה), וככל שנהנים יותר מהלימוד, נפלא ככל שיהיה, הם אינם מודעים עד כמה הם מאמצים את הקול. נוסיף לכך את העובדה שלרוב הם אינם ישנים מספיק, ולפעמים מעשנים או נחשפים לעישון פאסיבי, ונגרם נזק בלתי יתואר למיתרי הקול.
תלמידי ישיבה בני 20 ומעלה, המגיעים לבירור רפואי עם צרידות קשה מאוד, לא פעם מאובחנים כסובלים מנזקים משמעותיים למיתרי הקול. הכוונה היא ליבלות הנוצרות על מיתרי הקול כתוצאה משימוש מוגזם ולא נכון במיתרים, או פוליפ הנוצר כתוצאה מדימום למיתר עקב מאמץ קולי חד, או ציסטה על המיתר ולעיתים שילוב של מספר בעיות. כמו כן, הם סובלים לא אחת מקרעים ברירית המיתרים ודלקת הנגרמת על ידי גירוי ממושך של המיתרים ובצקת, וזאת בשל שימוש מוגזם במיתרי הקול לאורך תקופה ממושכת, חשיפה לחומר מגרה כמו עשן סיגריות או לתוכן חומצי העולה מכיוון הקיבה (reflux). התופעה הזאת שכיחה הן אצל תלמידים והן אצל מורים בישיבה, בעלי סגנון מיוחד המשלב לימוד ודיבור בקול רם.
שיטות טיפול
מיתרי הקול הם קפלי שריר המצויים מעל קנה הנשימה ומצופים שכבה דקה וחלקה הנקראת רירית. מיתרי הקול ממלאים תפקידים מגוונים, שהדיבור הוא רק אחד מהם. נזק למיתרים נגרם כתוצאה משימוש יתר. הבעיה לא נובעת רק מכך שאנחנו מדברים יותר מדי, אלא עושים זאת בצורה לא נכונה, בכמות מוגזמת או בעוצמה מופרזת.
המיתרים הם איברים עמידים אשר נפתחים ונסגרים מאות פעמים במהלך משפט בודד, עשרות אלפי פעמים בכל שיחה. אם נדבר יותר מדי, חזק מדי, מהר מדי ובצורה מאומצת, עלולים להיגרם קרעים ודמומים על מיתרי הקול, יבלות, פוליפים, ציסטות, בצקות ודלקות כרוניות.
קיימות מספר דרכים לטיפול בפגיעה במיתרי הקול, הרופא המטפל יכול להחליט על דרך אחת או יותר להתמודד עם המחלה הספציפית כאשר דרך הטיפול תיקבע בהתאם למצבו הבריאותי של החולה והעדפותיו.
* ראשית, חשוב להעלות את המודעות לבעיה, לגלות ערנות לסימני אזהרה ולא להתעלם מעייפות בדיבור או צרידות שנמשכת ולא משתפרת.
* לעיתים קרובות הפחתה בכמות ועוצמת הדיבור, עידון סגנון הקול, שינוי הרגלי דיבור, תזונה נכונה (שתמנע את החומציות שעולה מהקיבה) והפחתת המאמץ הקולי יכולים להביא לשיפור ונסיגה במחלה קיימת על מיתרי הקול.
* כל שינוי באיכות הקול הנמשך מעבר למספר שבועות מעיד על בעיה של מיתרי הקול ומצריך בדיקה על ידי מומחה אף-אוזן-גרון, רצוי מומחה למיתרי הקול שבמרפאתו ציוד מתאים.
* בדיקת מיתרי הקול מתבצעת באופן אנדוסקופי, כלומר באמצעות מכשיר אופטי שבקצהו מצלמה זעירה המוחדר בעדינות דרך הפה או דרך האף, בסיוע אלחוש מקומי המונע הרגשת אי נוחות, כאב או רפלקס הקאה. הבדיקה נמשכת דקות ספורות וניתנת לביצוע בכל גיל וחשוב לטפל מוקדם ככל שניתן מרגע האבחון על מנת למנוע פגיעה לטווח ארוך בקול.
* יבלות, פוליפים, ציסטות או כלי דם מורחבים גורמים לצרידות קבועה ולרוב מצריכים התערבות ניתוחית. הסרת הממצאים האלו מתבצעת בשיטה מיקרו-כירורגית באמצעות מכשירים עדינים ומדויקים ובעזרת לייזר, אשר מאפשרים הסרה מלאה של הנגעים ללא גרימת נזק לרקמות הבריאות שמסביב, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. ההחלמה לאחר הניתוח היא קצרה וקלה יחסית, לרוב אינה מלווה בכאבים מיוחדים, וכבר באותו היום או למחרת הניתוח המטופל יכול לחזור לשגרת חייו, כאשר ההמלצה העיקרית היא לשמור על מנוחה קולית (שתיקה) למשך שבוע לפחות כדי לאפשר החלמה מיטבית של האזור המנותח. תוצאות הניתוח לרוב טובות מאוד ומורגש שיפור ניכר בקול מספר שבועות לאחריו. כדי לשמר את התוצאות לטווח הארוך חשוב מאוד להקפיד לדבר פחות, להימנע מצעקות ודיבור ממושך, להקפיד על מנוחה קולית וכללית ולשתות הרבה מים. במקרים רבים יומלץ על ריפוי בדיבור אחרי הניתוח כדי לסגל הרגלי דיבור ונשימה נכונים שימנעו חזרה עתידית של הבעיה
.
