פורסם באתר YNET, מדור 'לאשה', בתאריך 16.12.2024
התפרסם בירחון 'לאשה', 16.12.2024
נעם זיני. "התברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה קשה " (צילום: יובל חן)
ד"ר גבריאל נקש
שולה משרקי. תשישות ברמה חריגה (צילום: אלי דסה)
ד"ר ענת גביש
פורסם באתר Ynet, מדור פנאי פלוס, רכילות +, בתאריך 12.11.2024
פורסם באתר ICE, מדור בריאות, בתאריך 12.11.2024
פורסם באתר 'רשת 13', מדור תרבות ובידור, בתאריך 12.11.2024
פורסם באתר Mako, מדור סלבס, בתאריך 12.11.2024
סוכנת הדוגמניות המיתולוגית בטי רוקאווי (70) נכנסה הבוקר (ג') לניתוח בהובלתו של פרופ' רועי לנדסברג, מהמרכז הרפואי א.ר.ם שבאסותא רמת החייל בתל אביב, על מנת להסיר גידול מסביב למחיצת האף, דבר שעד היום השפיע על אופן הדיבור שלה. "אני הולכת להיפרד מהסמל המסחרי שלי ורועי בר נתן מ'ארץ נהדרת' לא יכול לצחוק עלי יותר", אמרה רוקאווי ממיטת בית החולים, טרם החלה בהכנות לניתוח.
"אני עושה ניתוח באף כדי להוציא גידול מסביב למחיצה. גידול בגודל שזיף! אז עכשיו אני אריח את האוכל ההודי שלי ואי אפשר יהיה לצחוק עלי יותר. אני אוכל להגיד 'בננה' כמו שצריך".
הניתוח הסתיים בהצלחה ורוקאווי צפויה להשתחרר בהמשך היום. רק בריאות!
פרופ' רועי לנדסברג ובטי רוקאווי
פורסם באתר 'חדשות ישראל בעסקים', מדור בריאות וחברה, בתאריך 10.11.2024
א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, הממוקם באסותא רמת החייל, בתל אביב, פותח שלוחה חדשה לרווחת תושבי עפולה והסביבה, בה מוצעים שירותי מומחה אף אוזן גרון למבוגרים ולילדים – בהובלתו של ד"ר מוחמד מסאלחה, מנהל היחידה לאף וסינוסים במרכז הרפואי העמק ומומחה בתחומו במרכז הרפואי א.ר.ם. השלוחה בעפולה, הממוקמת במרכז הרפואי Medica RMC, מצטרפת לפעילות סניפי א.ר.ם בתל אביב, ותאפשר נגישות גבוהה ונוחה לתושבי הצפון – החל מתינוקות ועד לבני הגיל השלישי.
לד"ר מסאלחה הסדרים עם מרבית חברות הביטוח וקופת חולים מאוחדת.
ד"ר מסאלחה מטפל במגוון הבעיות באף אוזן גרון, ומעבר לכך, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, הסינוסים ובסיס הגולגולת – אבחון טיפול וכירורגיה בבעיות כגון: סינוסיטיס חריפה וכרונית, מחיצת אף סוטה, קונכיות אף מוגדלות, דום נשימה בשינה בעיות בחוש הריח ועוד…
נעה מנלה, מנכ"לית המרכז הרפואי א.ר.ם: מיום הקמת המרכז, מגיעים לא.ר.ם מטופלים מכל קצוות הארץ. אנו שמחים על האפשרות להנגיש את שירותי הרפואה שלנו לתושבי הצפון, במיוחד בימים מורכבים אלה. ד"ר מסאלחה הגיע אלינו בשנת 2015, להשתלמות בת שנתיים בתוכנית התמחות-העל (פלושיפ) המובנית בא.ר.ם, תחת הנחייתו של פרופ' רועי לנדסברג. כבר אז, התגלה כרופא וכירורג מוכשר ואדם בעל שיעור קומה.
מוסיפה נעה מנלה: "ד"ר מסאלחה הינו הפלו הרביעי שיוצא מא.ר.ם והופך להיות סמכות מקצועית קלינית מובילה בפני עצמו, כמנהל יחידה/מחלקה, במערכת הציבורית ברחבי הארץ. אנו שמחים וגאים על כך שד"ר מסאלחה יוביל את השלוחה החדשה ויעניק את הטיפול הטוב ביותר, גם לתושבים בצפון הארץ.
שעות פעילות המרפאה: ימי ראשון, בין השעות 20:00 – 16:00.
כתובת: שדרות יצחק רבין 18, בניין Medica RMC, מתחם G, עפולה.
לפרטים ולזימון תור: 2323*
התפרסם באתר החדשות וואלה, מדור בריאות, בתאריך 22.04.2024
מאלרגיה ואסתמה ועד עצמות הדג, שבכל חג שולחות אנשים למיון: הפסח והאביב מבשרים אמנם את הפריחה, אבל מגיעים גם עם מספר סיכונים. 10 המכות, גרסת הבריאות
אחד החגים המיוחדים ביותר בשנה הוא חג הפסח, עם כל טקסיו ומנהגיו, הסעודה המשפחתית סביב שולחן החג וכמובן האביב שמביא איתו ניחוח של צמיחה והתחדשות מרעננות. אך לצד החגיגה וההנאה, עלולות להיווצר תופעות בריאותיות שונות. רגע לפני החג, מספר מומחי אף אוזן גרון ופה ולסת מא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומוקד א.ר.ם URGENT לרפואת אף אוזן גרון דחופה פורטים את עשרת ״המכות הבריאותיות״ שעלולות לצוץ בחג ומציעים דרכי התמודדות, במטרה לסייע לחגוג את ימי החג בשקט נפשי ובריאות מיטבית, בחיק המשפחה.
בפסח נהוג ומקובל לאכול מיני אגוזים. כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים מאלרגיה לאגוזים. במטופלים אלרגיים, חשיפה לאגוז (גם בכמות מזערית) עלולה לגרום להופעת תסמינים מיידים, שכוללים תפרחת, קוצר נשימה, ירידת לחץ דם ועד אובדן הכרה.
מה עושים? הטיפול הוא הימנעות מוחלטת מאכילת מאכלים המכילים אגוזים. במקרים של חשיפה בטעות, טיפול מיידי במזרק אדרנלין (אפיפן) ופינוי מהיר לחדר המיון, הינם צעדים מצילי חיים.
האביב עונת חג הפסח, היא עונת פריחתם של עצים רבים, ביניהם עץ הזית, ברוש, פקאן, צפצפה אורן, אלון ושיטה. גם סוגי דשא רבים פורחים בעונה זו. רבים סובלים מאלרגיה לאבקנים של העצים ומסוגי הדשא השונים. בתקופת הפריחה, האבקנים נישאים ברוח. חשיפה לאותם אלרגנים דרך דרכי הנשימה תגרום אצל מי שאלרגי לתסמינים מיידים שכוללים גרד באף ובעיניים, דמעות, נזלת מלווה בעיטושים מרובים ותחושת קוצר נשימה.
מה עושים? לא ניתן להימנע מחשיפה לאותם אלרגניים בתקופת הפריחה שלהם, אך יש טיפול והוא כולל שימוש בתרופות ממשפחת האנטיהיסטמיניים, תרסיסים לאף על בסיס סטרואידים ושימוש במשאפים לאסתמה, המכילים מרחיבי סמפונות וסטרואידים.
ההכנות לחג הפסח, כוללות את מנהג ביעור החמץ המפיץ עשן וחומרים רעילים לאוויר, מה שגורם לעלייה בזיהום האוויר. אנשים הסובלים מאסתמה, עלולים לסבול מהתקפי קוצר נשימה קשים, כתוצאה מחשיפה לאוויר המזוהם. מומלץ להקפיד על שימוש קבוע במשאפים ולהימנע ככל הניתן מחשיפה לעשן שריפת החמץ (לסגור חלונות, להימנע מפעילות גופנית בחוץ).
מה עושים? במקרה של קוצר נשימה שלא חולף על אף השימוש במשאפים, יש לפנות לקבלת טיפול במוקד רפואי או חדר מיון.
בארוחת החג, נהוג לאכול מנות דגים ועוף. לעיתים, בשל חוסר תשומת לב, עלולה להיתקע עצם דג או עוף לאורך דרכי הבליעה (הפה, לוע, גרון וושט). לרוב, המטופלים ירגישו באופן מיידי כאב דוקר ואף ידעו למקם את האזור בו נעוצה העצם. עצמות הננעצות לאורך דרכי הבליעה ובוושט בפרט, יכולות לגרום לנקב ומכאן לזליגה של מזון לאיברים הסמוכים. סיבוך זה מהווה פגיעה בריאותית חמורה, עד כדי סכנת חיים.
מה עושים? ראשית, מדובר במקרה חירום. יש לגשת מיידית לרופא אף אוזן גרון, לצורך הערכה ושליפת העצם ממקומה. במידה ויש נקב בוושט, המטופלים ישהו למשך מספר ימים לאשפוז עם צום בבית חולים, יחד עם תמיכת נוזלים ואנטיביוטיקה.
אין פסח בלי ניקיונות בלתי פוסקים. במסגרת ניקיונות אלו נשתמש בחומרי ניקוי רבים, שרובם מכילים כימיקלים מסוכנים, אשר עלולים לגרום לכוויות וכיבים במגע עם ריריות מערכת הנשימה והבליעה.
שאיפה של חומרים אלו, לרוב לא תגרום לנזק משמעותי. ייתכנו כאבי ראש קלים ותחושת שריפה קלה בגרון. לעומת זאת, בליעה של חומרים אלו יכולה להוות סכנת חיים עם פגיעות חמורות למערכת הנשימה והעיכול, כמו כוויות ואף התפתחות כיבים בתוך בית הבליעה. לרוב, במקרי בליעה של חומרים אלו, המטופלים יסבלו מכאב שורף בחלל הפה, הלוע והגרון ולעיתים אף מריור יתר וקוצר נשימה, עקב התפתחות בצקת בחלל הפה, הגרון, הוושט והקיבה.
מה עושים? יש להקפיד על שמירת חומרי הניקוי הרחק מידם של ילדים ותינוקות ולהקפיד להשתמש בחומרים באופן מושכל וללא חשיפת יתר. במקרה של בליעת חומרי ניקוי, יש להגיע מיידית לבדיקה וטיפול של רופא א.א.ג. שלרוב יתייעץ עם המרכז הארצי לטיפול ברעלים, על מנת להעריך את חמורת הנזק היכול להיגרם מאותו חומר ניקוי. מגוון הטיפולים רחב ותלוי בנזק הנגרם. הטיפולים יכולים לנוע מהשגחה בלבד ועד לניתוחים מורכבים של הגרון והוושט.
עם שינויי מזג האוויר, אנשים רבים חווים יובש באף. במחיצת האף יש נימים רבים שטחיים, שעלולים להיפגע בשל היובש ולגרום לדימום אפי (אפיסטקסיס).
מה עושים? יש לסתום את הנחיריים על ידי הפעלת לחץ על החלק התחתון (הסחוסי) של האף ולרוב, טיפול זה מספיק כדי להפסיק את הדימום. במידה והדימום אינו פוסק, יש לפנות מיידית להערכת רופא אף אוזן גרון והמשך טיפול, שיכלול צריבה של הנימים או הכנסת טמפון לאף, עד יחלוף הדימום.
במהלך ליל הסדר, בעת קריאת ההגדה ושירת שירי החג, לעיתים אנו מאמצים את קולנו יתר על המידה ועשויים לחוות צרידות בימים שאחרי.
במידה והצרידות חמורה ואינה חולפת כעבור שבועיים, יש לגשת לאבחון ובדיקה של תפקוד מיתרי הקול ושלילת ממצאים פתולוגיים על פני מיתרי הקול, באמצעות סיב אופטי.
מה עושים? מתן מנוחה לקול (להימנע מדיבור ולחישה, עד כמה שניתן), שתיית מים לעיתים תכופות במהלך היום, ואף אינהלציות עם מי מלח.
בזמן חופשת הפסח, רבים מאיתנו יבלו בחו"ל. ישנם אנשים אשר בזמן הטיסה ואף במהלך צלילות, חווים כאב ותחושת אטימות ולחץ באוזניים. הכאב נובע משינוי בלחץ הברומטרי, אשר גורם להבדלי לחץ בין האוזן התיכונה לחיצונית.
מה עושים? במצבים אלו, הטיפול הראשוני המומלץ – לפהק או ללעוס מסטיק, על מנת לאזן את הלחצים. במידה והתופעה אינה חולפת לאחר מספר שבועות, או אם מדובר בתסמינים כרוניים שחוזרים על עצמם בתדירות גבוהה, מומלץ להגיע לרופא לצורך בדיקה ואבחון הבעיה לעומקה.
עם בוא האביב והעלייה בטמפרטורות, רבים מאיתנו מחפשים מקלט מהחום בבריכות השחייה והים. חשיפת האוזניים למי הים או הבריכה עלולה לגרום לדלקת באוזן החיצונית, בעקבות החשיפה לחיידקים הנמצאים במקורות מים אלו. במקרים שמתפתחת דלקת, יורגשו לרוב כאב עז באוזן ותחושת אטימות ויתכן ותהיה אף הפרשה מוגלתית.
מה עושים? האבחנה מבוצעת על ידי רופא משפחה או רופא א.א.ג בהסתכלות ישירה על תעלת השמע, באמצעות אוטוסקופ. לרוב, הטיפול הניתן הינו מקומי בטיפות אנטיביוטיקה.
בחגים כולנו מסובין יחדיו, אוכלים ונהנים מכמויות גדולות של אוכל חגיגי, השונה מהרגיל. המצות והמציות במיוחד וגם סוגי בשרים למיניהם, מצריכים מאיתנו לעיסה חזקה ומשמעותית, הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים בימי החול. בקרב אנשים הסובלים מבעיות בפרקי הלסתות ושרירי הלעיסה, בשל פעילות יתר בלילה, 'היציאה' הקטנה הזו מהשגרה והמעבר לאוכל קשה שמצריך לעיסה משמעותית יותר, עלולים להכביד על מערכת הלעיסה.
הדבר יתבטא בכאבים בשרירי הלעיסה במיוחד שריר הטמפורליס, השריר הגדול משני צידי הראש, באזור הרכות עד החלק האחורי של הגולגולת, ובנוסף שרירי המסטר, שהם זוג שרירים בצידי הלסתות. הרגישות תתבטא בכאבי ראש דמויי מיגרנות, קושי בפתיחה מלאה של הפה עד לכדי אי-יכולת זמנית לפתוח את הפה באופן תקין (40 מ"מ). לעיתים זה גם עלול להופיע עם כאבי אוזניים, תחושת אטימות ואפילו טנטון טורדני.
מה עושים? לרוב, אכילה של מאכלים רכים יותר שדורשים פחות לעיסה, יפתרו את הבעיה. אך לעיתים יידרש להוריד עומס על ידי שימוש בסד לילה או אפילו הזרקה של בוטולינום טוקסין (בוטוקס), בכדי לאפשר הפוגה מאולצת לשרירים הכואבים או להפסיק כאבי ראש מיגרניים.
אז חכם, מה הוא אומר?
אלה עשר המכות שיכולות להקשות עלינו בתקופת החג.
תיהנו מפריחת האביב ומארוחות טעימות. תבלו בחיק המשפחה בטבע ובבית נקי.
אם לא נקשה את ליבנו ונצליח בזרוע נטויה לצמצם את הסיכונים- דיינו!
השתתפו בכתיבה:
ד"ר יוסי רוסמן, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית
ד"ר יואב לייסר, מומחה לכירורגיית פה ולסתות
ד"ר שי שמש, מומחה למחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר
בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומוקד א.ר.ם URGENT לרפואת אף אוזן גרון דחופה
פורסם באתר החדשות והאקטואליה MAKO, במדור בריאות, בתאריך 20.03.2024
במשך תקופה ארוכה חש יוני כאבים בצד שמאל של הפנים. הוא פנה לרופאי שיניים אך דבר לא עזר. לאחר מספר בדיקות התגלתה הסיבה המפתיעה: שן שצמחה בחלל הסינוס מצדו השמאלי של האף ויצרה ציסטה דנטלית גדולה. המומחה שטיפל בו מסביר כעת על התופעה הייחודית, האבחון ודרכי הטיפול. "לעיתים מעורבים איברים סמוכים חשובים נוספים, כמו העיניים והמוח"
יוני (שם בדוי), 20, הרגיש כאבים בצד שמאל של הפנים והתלונן על טעם של "מוגלה". הוא ניסה לגשת לרופאי שיניים כדי לפתור את הבעיה, אולם למרות טיפולים שונים שעבר התחושה הלא נעימה נותרה. תשוש ומיואש, הוא פנה לא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון.
לאחר מספר בדיקות שעבר במקום, התגלתה הסיבה המפתיעה שגרמה לבעיה: שן שצמחה בחלל הסינוס המקסילרי מצדו השמאלי של האף שיצרה ציסטה דנטלית גדולה מאוד. בניתוח אנדוסקופי זעיר פולשני שבוצע ללא חתך חיצוני, אלא דרך הנחיריים, ד"ר מוחמד מסאלחה, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת, ביצע פתיחה של מערת הלסת משמאל לחלל הסינוס המקסילרי – וכך נעקרה השן. הד"ר מסביר כי השן הוצאה בשלמותה דרך האף, הציסטה רוקנה מהדלקת והאזור נוקה וטופל. למחרת, שוחרר יוני לביתו ותוך שבוע, חלפו הכאבים.
ד"ר מסאלחה מציין כי צמיחת שיניים לתוך מערת הפנים הלסתית היא תופעה נדירה המכונה "צמיחת שינים אקטופית". "ברוב המקרים, שן אקטופית צומחת משן טוחנת ולא גורמת לסימפטומים. אולם לעתים, היא עלולה לגרום לתהליך דלקתי, שגורם לחסימת הניקוז הטבעי של הסינוס המקסילרי ולהתפתחות סינוסיטיס", הוא מסביר. "לעתים קרובות, בשל התגובה הדלקתית לגוף הזר, המחלה לא מגיבה לטיפולים אנטיביוטיים ולטיפולים שמרניים אחרים והופכת למחלה כרונית, גם כשהתלונות נמשכות מעבר לשלושה חודשים. לעתים, נוצרת ציסטה מזוהמת הנלוות לשן בתוך חלל הסינוס. מהלך זיהומי דלקתי ארוך טווח עלול להתפשט למערות פנים נוספות, לגרום לשינויים גרמיים של דפנות הסינוסים ולעתים רחוקות, מעורבים איברים סמוכים חשובים נוספים, כמו העיניים והמוח".
ד"ר מסאלחה: "חסימת אף, נזלת מוגלתית חד-צדדית, הפרעה בחוש הריח, כאבי פנים בעיקר בצד החולה, נימול בפנים, כאבי שיניים ונזלת אחורית".
"האבחון כולל בדיקת א.א.ג כללית ובדיקה אנדוסקופית עם אנדוסקופ – סיב אופטי גמיש, שבקצהו מצלמה זעירה ועדינה, שמוחדרת דרך הנחיריים לחלל האף. בעזרתה, ניתן לצפות במבני האף השונים ובאזורי ניקוי הסינוסים, על מסך ייעודי שמחובר למצלמה. הבדיקה מתבצעת במרפאה, באלחוש מקומי ואינה כרוכה בכאבים. הבדיקה מתאימה גם לילדים קטנים ותינוקות, אצלם משתמשים בסיבים אופטיים דקים וייעודיים למבנה הפנים הקטן".
"לאבחנת המחלה דרושות בדיקות דימות. צילום רנטגן פשוט המכוון לסינוסים, יכול לאבחן את נוכחות השן בחלל הסינוס. אולם, על מנת לקבל אבחנה ודאית הכוללת מיקום מדויק של השן, גבולותיה, גבולות מערת הלסת והיקף התהליך הדלקתי, דרושה בדיקת CT לסינוסים ולסת עליונה, הנחשבת לבדיקה העדיפה לצורך אבחון שיניים אקטופיות בסינוס המקסילרי ובאבחנת סינוסיטיס. בדיקה כזו, ניתן לבצע באמצעות מכשיר CBCT, מכשיר CT בעל קרינה מינימאלית, הייעודי למצבים בריאותיים אלה, הנמצא במרכז הרפואי א.ר.ם. לאחר האבחנה, הטיפול כירורגי.
ד"ר מסאלחה מציין כי בעבר טופלו מקרים מסוג זה על ידי רופאי שיניים או מנתחי פה ולסת, לרוב היה מדובר במטופלים שאובחנו במקרה, במהלך בירור דנטלי. הטיפול כלל גישה כירורגית דרך חלל הפה, על ידי חתך כירורגי מעל רכס השיניים בצד המעורב, חדירה למערת הלסת, עקירת השן וניקוי הסינוס. אולם, עם התפתחות הגישה האנדוסקופית, בשני העשורים האחרונים, יותר ויותר מקרים של שיניים אקטופיות טופלו בגישה זו, דרך חלל האף. במהלך השיטה, רופא אא"ג המומחה למחלות האף והסינוסים (רינולוג) משתמש בסיבים האנדוסקופים יחד עם ציוד כירורגי דק ומיוחד, כדי לפתוח את הסינוס החולה, לעקור את השן האקטופית ולנקות את הסינוס לחלוטין. "מדובר בשיטה זעיר פולשנית ללא חתכים חיצוניים, הכרוכה בכאבים קלים בלבד המשפרת את הסיכוי לריפוי הסינוס באופן פיזיולוגי טוב וללא סיבוכים. בנוסף, הגישה האנדוסקופית משמרת את ריריות הפה ואת האנטומיה הדנטלית כפי שהן, מה שמקל על כל תהליך טיפולי או שיקומי דנטלי בעתיד", מציין הד"ר.
לסיכום, תופעת צמיחת שיניים אקטופית, היא נדירה ועלולה לגרום להתפתחות תהליך דלקתי זיהומי משמעותי, במערת הפנים הלסתית וכך לגרום לנזק ולכאבים. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים לסייע בפתרון הבעיה בשלב מוקדם. הגישה האנדוסקופית דרך חלל האף הוכחה כגישה טיפולית יעילה ביותר, עם מעט מאוד סיבוכים".
פורסם באתר mYnet, מדור בריאות, בתאריך 21.05.2023
יותר מ-25 שנה סבל אריאל אריכא מראש העין מאסתמה חמורה ופוליפים שחסמו לו את האף ואת חוש הריח. לאחרונה הוא קיבל תרופה ביולוגית חדשה שמאפשרת לו לראשונה לנשום ולרווחה ולהנות מהאוכל
אריאל אריכא, תושב ראש העין, סבל במשך יותר מ-25 שנה מאסתמה חמורה ופוליפים שחסמו לו את האף ואת חוש הריח – ואיתו גם את הטעם של מרבית סוגי המזון.
אחרי אינספור ביקורים אצל רופאים ושלושה ניתוחים, הוא קיבל תרופה ביולוגית חדשה שהעלימה את הפוליפים ואת האסתמה, ומאפשרת לו לראשונה זה שנים לנשום לרווחה וליהנות מהאוכל.
"אני אוהב לנתח, אבל אותך אני לא אנתח". זו היתה התשובה שקיבל אריאל אריכא מהרופא שלו, וסימנה את הרגע שבו יותר מ-25 שנים של סבל החלו לבוא לקיצן.
אריכא, תושב ראש העין בן 55, אב לשלושה וצלם אירועים במקצועו, התמודד מאז שנות ה-90 עם שילוב של אסתמה חמורה ופוליפים שחסמו לו לחלוטין את האף וגרמו לו לאבד את חוש הריח, ואיתו גם את היכולת להרגיש את הטעם של מרבית סוגי המזון.
"אגס או תפוח. אורז או פתיתים. לא היתה לי דרך להבדיל", הוא מספר. במשך אותן שנים, אריכא נאלץ לעבור שלושה ניתוחים לסילוק הפוליפים מהאף, אך הם חזרו שוב ושוב. השינוי החל כאשר הרופא שלו, ד"ר אריאל מרגוליס, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון בבית החולים אסותא רמת החייל, הפנה אותו לקבל תרופה ביולוגית חדשה שאפשרה לו, בתוך חודשים ספורים, לחזור לנשום כרגיל.
נזאל פוליפוזיס, שנקראת גם סינוסיטיס כרונית עם פוליפים, היא דלקת כרונית של מערות הפנים שגורמת להיווצרות בליטות בריריות האף, אשר הולכות וגדלות ויוצרות מבנים בלוטיים שנקראים פוליפים, מסביר ד"ר מרגוליס.
"אצלי, כאשר הייתי מרים את קצה האף למעלה, אפשר היה ממש לראות את הבליטות", אומר אריכא. אריכא מספר שבתור ילד הוא סבל מקוצר נשימה, אולם הבעיות חלפו בגיל ההתבגרות. ואז, במהלך הטירונות, הוא סבל משני התקפי אסתמה חמורים שגרמו להורדת הפרופיל שלו.
"ומאז, במשך שנים, היו לי רק שניים-שלושה התקפים בעקבות מאמצים פיזיים משמעותיים. עד גיל 27. בדיוק קניתי אופניים ורכבתי עליהם. פתאום אני מרגיש שאין לי אוויר. הריאות פשוט בוערות", הוא מספר. בהתחלה, הוא אומר, הוא ניסה טיפולים אלטרנטיביים שונים, אך הם לא הועילו. אחרי שנה, הוא הגיע לרופא ריאות. "הוא נתן לי טיפול קונבנציונלי לאסתמה, ושלח אותי לניתוח להסרת הפוליפים".
בתחילת 1998, הגיע אריכא לניתוח הראשון. "את הניתוח מבצעים בהרדמה מקומית והוא מאוד לא פשוט, אחריו יש שבוע של החלמה", הוא נזכר.
בשנים הראשונות, הניתוח עזר. אולם אחרי שנתיים-שלוש, הפוליפים חזרו. "מכיוון שהניתוח הראשון הותיר בי טראומה לא מיהרתי לחזור עליו". הזמן חלף, והצרות נמשכו. "בסוף נשברתי. חזרתי לרופאה, ששלחה אותי לאחד הרופאים הטובים בארץ. 'אם זה יחזור – אני אקח את זה כעלבון אישי'. כך הוא אמר לי. הניתוח אכן היה קל יותר עם החלמה של פחות מיום. ואני זוכר שאחרי הניתוח השני חזר לי חוש הריח. אבל אחרי שלוש שנים, התופעות חוזרות".
לאורך כל אותן שנים, אריכא מספר, הוא גם סבל מאסתמה קשה ולא בשליטה. "אני משתמש כל הזמן במשאפים. במרחיבי סימפונות. רופא המשפחה שלי כבר היה מכיר אותי ויודע מה לרשום כשהייתי מתקשר אליו". בשל האסתמה הקשה, אריכא מספר שהוא היה נדרש להיעזר בטיפול סיסטמי בסטרואידים, שניתן בכדורים ושיכולות להיות לו תופעות לוואי לא קלות.
"יתרון אחד של הסטרואידים היה שלפחות היה חוזר לי חוש הריח לזמן מה. לכן היו תקופות שהייתי מנסה לדחות את הטיפול בסטרואידים כדי לתזמן אותו לקראת חג הפסח, שאוכל ליהנות ממאכלי החג".
אריאל אריכא (צילום: עצמי)
לניתוח השלישי הגיע אריכא בשנת 2014. "שוב לא מיהרתי לחזור לניתוח. נשברתי אחרי שהופיע לי טינטון באוזן אחת ופגיעה בשמיעה באוזן שנייה בעקבות הלחץ של הפוליפים על האוזניים". הפעם זה היה ניתוח ארוך במיוחד. "3.5 שעות. אני מתעורר אחריו וכלום – אין חוש ריח".
אריכא אומר שהמנתח הבטיח לו שאחרי שהנפיחות תרד חוש הריח ישוב. "אבל לא. הזמן עובר ואני לא מריח כלום. אחרי שנה אני חוזר לרופאה. היא שולחת אותי לצילום ובצילום רואים שכל מערות האף מלאות. כאילו לא נותחתי בכלל שנה קודם".
"התייאשתי. אמרתי זה מה יש. ככה נגזר עליי לחיות", מוסיף אריכא. "וככה, במשך ארבע שנים אני חי עם הפוליפים. לחצים על גלגל העין. האוזניים כל הזמן פקוקות. ברמה כזו שכשאני שוכב לישון אני שומע את הדופק שלי כל כך חזק שזה מעיר אותי". בסוף 2020 אריכא נשבר וחוזר לרופאה שלו. "הפעם ביקשתי רופא אחר. הקודם ניתח אותי פעמיים וזה לא עזר, אז היא שלחה אותי לד"ר מרגוליס".
ד"ר מרגוליס מספר כי נזאל פוליפוזיס היא מחלה נפוצה. אצל חלק מהחולים, כמו במקרה של אריכא, הפוליפים מופיעים יחד עם אסתמה ועם אלרגיה לאספירין. "עבור קבוצה זו, עד לא מזמן אפשרות הטיפול היחידה היתה ניתוח", אומר הרופא. גם נזאל פוליפוזיס וגם אסתמה נוצרים ממקור משותף: תגובה דלקתית שנקראת דלקת מסוג 2. מדובר בדלקת, שנוצרת לא כתוצאה מכניסת חיידקים, נגיפים או חומרים זרים לגוף, אלא כתוצאה מתהליכים הנוצרים בגוף עצמו. דלקת מסוג 2 מאפיינת מצבים שונים בהם תגובה אלרגית כרונית במהלכה הבקרה על מערכת החיסון משתבשת, מסיבה שאינה ברורה לחלוטין. "בשנים האחרונות נכנסה לשימוש תרופה ביולוגית חדשה, שהיא בעצם נוגדן שפועל נגד חומרים שמעורבים באותה דלקת מסוג 2, שנקראים אינטרלוקינים", מסביר ד"ר מרגוליס.
"יש לי ניסיון עם עשרות חולים שקיבלו את התרופה. היא יעילה בטיפול בנזאל פוליפוזיס ויש לה פרופיל בטיחות גבוה", אומר הרופא. ואריכא מוסיף: "אני מקבל את התרופה, שניתנת בזריקה כל שבועיים, ובתוך חודשיים-שלושה אני חוזר להריח. התופעות של האסתמה ושל הפוליפים – הכל נעלם. הפסקתי לקחת סטרואידים. הפסקתי להשתמש במשאפים כמעט בכלל. ירדתי לפעם-פעמיים בחודש במקום פעם ביום", הוא מספר. "חזרתי לביקורת אצל ד"ר מרגוליס אחרי שנה ואחרי שנתיים, והוא בדק אותי וכל הפוליפים נעלמו. וגם חוש הריח – אולי לא חד כמו שהייתי צעיר, אבל אני מריח הכל. ולאוכל שוב יש טעם".
פורסם באתר מעריב ONLINE, מדור בריאות, בתאריך 31.05.2023
היום הבינלאומי ללא עישון, המצויין ברחבי העולם בכל שנה ב-31 במאי, נועד לעודד יממה שלמה של התנזרות מעישון טבק, בכדי להעצים את המודעות הציבורית להשפעות הבריאותיות השליליות של העישון, שגורמות למיליוני מקרי תחלואה ומוות, בקרב האוכלוסייה.
נזקי העישון ידועים כבר היטב ומזה שנים, והינם בעלי השפעה על מספר רב של מערכות בגוף, כאשר העיקרית שבהן היא מערכת הנשימה – חלל הפה, הלוע והריאות. קיימים למעלה מ-7,000 כימיקלים שונים הנפלטים מעשן הסיגריות, ביניהם: ניקוטין – חומר רעיל וממכר הידוע כגורם למומים מולדים, אמוניה – חומר רעיל לרקמות שמוסיפים לטבק בכדי להגביר את השפעת הניקוטין, חד תחמוצת הפחמן – תרכובת המתחרה עם החמצן על מקומו בהמוגלובין, דבר שמפחית את אחוזי החמצן המגיעים לרקמות, וציאניד – תרכובת כימית רעילה.
ד"ר איילת זלוטוגורסקי-הורביץ, מומחית לרפואת הפה מסבירה: "עישון טבק פוגע בבריאות הפה בהרבה מאוד היבטים. רקמות הפה הרכות (כמו החניכיים והרירית המצפה את פנים חלל הפה) והקשות (כמו שיניים ועצמות לסת) מושפעות לרעה מהחום הנפלט בעישון אך בעיקר מההשפעות הכימיות והמולקולריות של החומרים הנוצרים מתהליך שריפת הטבק ומשתחררים אל חלל הפה.
חלק מהחומרים מעודדים דלקת ובכך, מעלים משמעותית את הסיכון למחלת חניכיים מתקדמת (פריודונטיטיס) שעלולה להוביל לנסיגת חניכיים, לניידות שיניים ולאובדן שיניים מוקדם כמו גם להחמרה של מחלות כלליות כמו סוכרת. העישון גם מוביל לשינוי בהרכב החיידקי של הפה ולפגיעה בתהליכי ריפוי שעלולים מצידם להגדיל את הסיכוי לכישלון שתלים דנטליים.
רעלנים שונים המשתחררים בזמן עישון קשורים להופעת נגעים טרום ממאירים בחלל הפה ואף להתפתחות של סרטן הפה. מחקרים מראים שכ-75% ממקרי סרטן הפה בארה"ב, קשורים לעישון. זאת ועוד, לצרכני טבק, בעישון או בדרכים אחרות, יש עד פי 7 יותר סיכוי לפתח ממאירות באזור ראש-צוואר, בהשוואה לאלה שלא.
עישון עלול לפגוע בחלל הפה גם בדרכים נוספות – הכתמה חיצונית של שיניים, שינוי צבע הרקמות הרכות לחום (מלאנוזיס של מעשנים), יובש פה, מועדות רבה יותר לפטרת וריח פה רע (הליטוזיס)".
בשנים האחרונות, גובר השימוש בסיגריות אלקטרוניות, בעיקר בקרב צעירים ובני-נוער. הסיגריות האלקטרוניות משווקות כתחליף בטוח יותר לעישון טבק, אולם, חשוב לזכור שבתהליך האידוי של הנוזל הכימי משתחררים, נוסף לניקוטין, גם חומרים מסרטנים בעלי השלכות בריאותיות על חלל הפה ועל כלל הגוף.
תופעה נוספת המוכרת בקרב מעשנים היא הפגיעה בחוש הריח, משום שעשן הסיגריות מכיל כימיקלים ורעלניים המהווים רעל והרס עבור הריריות שבחלל האף. כאשר העשן בא במגע עם הרירית בתקרת חלל האף שבה נמצאים קולטני חוש הריח, נוצרת בצקת מקומית שמתנפחת ואז הקולטנים "טובעים" בתוך הבצקת והם אינם נגישים לקשור קשר עם מולקולות חוש הריח שהן מולקולות כימיות.
ד"ר אריאל מרגוליס, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, הסינוסים ובסיס הגולגולת מסביר על רמת תפקודו של חוש הריח בקרב מעשנים: "אנו יודעים שהפגיעה בחוש הריח בקהל המעשנים הרחב היא עד כ- 25% מבין המעשנים וטווח הפגיעה הוא בין פגיעה קלה ועד לאובדן מלא של היכולת הבסיסית להריח. השכיחות של אובדן חוש הריח בקרב מעשנים הולכת ועולה עם הגיל, כאשר גברים סובלים מכך יותר מנשים. קיים גם הבדל משמעותי בפגיעה בחוש הריח בקרב מעשנים "כבדים", המעשנים יותר מחפיסת סיגריות אחת ביום, לעומת מעשנים "קלים", המעשנים פחות מחפיסת סיגריות ביום. מעבר לכך, בקרב מעשנים "כבדים" ישנה גם פגיעה בחוש הטעם, מה שלא מאופיין בקרב מעשנים "קלים"".
ד"ר מרגוליס מוסיף כי הפגיעה בחוש הריח היא הרבה יותר משמעותית ואף יותר ממושכת בקרב אנשים המעשנים למעלה מעשר שנים. "על בסיס מחקרים שנעשו, איננו יודעים תוך כמה זמן בדיוק חוש הריח חוזר ומשקם עצמו מרגע הפסקת העישון, אך אנו כן יודעים שמדובר במספר שבועות בודדים. לצערנו, אין טיפול ממוקד לפגיעה בחוש הריח, פרט להפסקת העישון", אומר ד"ר מרגוליס. "קיים טיפול באמצעות תרסיסי סטרואידים עבור הבצקות שנוצרו, אך ההמלצה הרווחת היא לתת לזמן לעשות את שלו".
ד"ר איילת זלוטוגורסקי-הורביץ היא מומחית לרפואת הפה, ביחידה לכירורגיית פה, לסתות ובלוטות הרוק בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון. ד"ר אריאל מרגוליס הוא מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת בא.ר.ם.
פורסם באתר 'מעריב ONLINE, במודר בריאות, בתאירך 23.05.2023
אלרגיה לחלב הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה ועלולה לגרום לתופעות אלרגיות מסוכנות. איך מאבחנים את התופעה וכיצד מטפלים?
מיכל, נערה פעילה וחייכנית בת 16, עמלה במרץ רב עם חבריה לשבט הצופים בהכנת אירוע לחג השבועות. כחלק מאירועי החג, השבט שלה היה אחראי על הקמת יריד מאכלי חג חלביים – למכירה לתושבי האזור, כאיסוף תרומות למטרה קהילתית אליה התחייבו. מיכל במשך שנים, נמנעה מאכילת מוצרי חלב כי זה תמיד גרם לה לתחושות לא נעימות בפה. היא אף פעם לא הלינה על כך בפני חבריה ולא הקדישה לכך חשיבות רבה, פשוט נמנעה מצריכת מוצרי חלב. עם פתיחת היריד והכנת וסידור המאכלים הרבים למכירה, חבריה של מיכל טעמו בהנאה עוגת גבינה של אחת האימהות וגם מיכל החליטה להשתתף בחגיגה. להפתעתה, בתוך דקה-שתיים גופה התכסה כולו בתפרחת והיא אף החלה להשתעל בחזקה. זו הייתה סיטואציה בהחלט מלחיצה וחבריה של מיכל פינו אותה ישר לקבלת עזרה ראשונה מחובש שהיה ביריד. החובש זיהה שמדובר באלרגיה ונתן לה טיפול ראשוני ע"י מזרק אפיפן. לאחר מכן, הפנה אותה לבית חולים והמליץ לה לפנות לרופא המומחה באלרגיה (אלרגולוג) להמשך בירור.
אלרגיה לחלב הינה תופעה שכיחה, הפוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה ועלולה לגרום לתופעות אלרגיות מסוכנות. אלרגיה לחלב נגרמת מ"תקלה" במערכת החיסון, המזהה את אחד מחלבוני החלב (קזאין, לקטוגלובולין) כחלבון מסוכן ומגיבה כנגדו. במטופל האלרגי, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים מסוג IgE, שהינם ספציפיים לאותו חלבון. כאשר המטופל נחשף למוצרי חלב, מערכת החיסון נתקלת בחלבון, הנוגדנים הנ"ל נקשרים אליו במהירות ומתחילים שרשרת תהליכים, שסופה בתגובה אלרגית מהירה וקשה.
אלרגיה למזון בכלל ולחלב בפרט, הינה תופעה נפוצה ושכיחותה עולה בעולם המערבי בשנים האחרונות. בישראל, השכיחות לאלרגיה לחלב מוערכת בכ – 1% מהילדים, שכיחות אשר הולכת ויורדת עם הגיל. במשפחות "אטופיות" – בהן יש שכיחות גבוהה, בקרב בני המשפחה, של נזלת אלרגית, אסתמה או אסתמה של העור, השכיחות גם לאלרגיה למזון, גבוהה הרבה יותר. המזונות הנפוצים ביותר הגורמים לאלרגיה כוללים מלבד חלב גם סויה, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים ושקד. ברחבי עולם, נפוצה גם אלרגיה למאכלי ים, שפחות שכיחה בישראל.
באנשים אלרגיים לחלב, חשיפה למוצרים חלביים גוררת כאמור תגובה אלרגית מהירה. התגובה הנ"ל יכולה לכלול אי נוחות מיידית בפה, תפרחת מפושטת ותחושת קושי בנשימה. במקרים קיצונים, חשיפה לחלב יכולה להוביל למחנק ואובדן הכרה, עד לכדי סכנת חיים ממש.
אבחנה של אלרגיה לחלב מחייבת סיפור קליני מתאים של חשיפה ותגובה קלינית מתאימה. במידה והסיפור הקליני אכן חשוד לתגובה אלרגית לחלב, יש להפנות לבדיקת אלרגולוג, לצורך ביצוע תבחיני עור (טסטים). תבחיני העור כוללים טפטוף של תמצית חלבוני החלב על הזרוע של הנבדק ודקירה קטנה לצורך החדרת התמצית לתת עור. במטופל האלרגי, הפעולה הזאת תגרור תגובה אלרגית מקומית (אודם ונפיחות) באזור הטסט. במקרים מסוימים, בהם האבחנה אינה ברורה מספיק או שיש התלבטות, רופא האלרגיה יכול להמליץ על תגר בהשגחה. בתגר, המטופל נחשף למאכל חלבי, בצורה איטית מבוקרת ותחת השגחה. תגר הינה הדרך הטובה ביותר לאשר או לשלול אלרגיה לחלב, אבל בגלל שהיא כרוכה בסיכון מסוים, היא תבוצע רק למטופלים נבחרים, אך ורק בבית חולים ותחת השגחה במרפאת אלרגיה.
הטיפול באלרגיה לחלב הינו הימנעות מוחלטת מצריכת מאכלים חלביים. אנשים אלרגיים והוריהם צריכים להקפיד ולעיין בכל מוצר ומאכל שמציעים להם ולוודא שהוא לא מכיל או "עלול להכיל" את המרכיבים הבעייתיים. חלק מהמטופלים יכולים לאכול חלב "אפוי" ללא תגובה אלרגית. הכוונה למאכלים חלביים שעברו חימום – לדוגמה פיצה או מאפיין חלבי. בכל מקרה, מה מותר ומה אסור לאכול, יקבע בהתאם לסיפור הקליני ורק לאחר ביקורת והחלטה של רופא אלרגיה מטפל.
במקרה של תגובה אלרגית לאחר חשיפה בטעות לחלב, הטיפול המיידי הראשוני כולל הזרקת אדרנלין ופינוי לבית חולים. לכן, כל מטופל עם אלרגיה לחלב נדרש להסתובב עם מזרק אדרנלין אוטומאטי (אפיפן) לצורך קבלת מענה מידי, במקרה של תגובה אלרגית. במקרים של תפרחת וגרד, ניתן להיעזר בתרופות ממשפחת האנטיהיסטמינים. במקרים של מחנק או קושי בנשימה, ניתן להיעזר בנוסף לאדרנלין גם באינהלציות או משאפים המיועדים לטיפול במחלת האסתמה.
היום, ישנם מרכזים רפואיים המציעים טיפול באלרגיה לחלב ע"י דסינסטזציה (התרגלות). מדובר בחשיפה מדורגת לחלבון החלב, בהתחלה בכמות נמוכה ביותר שאינה גורמת לתגובה ולאט לאט מעלים את הכמות, עד לצריכה יומית קבועה של חלב. חשוב להדגיש, שהטיפול בדסינסטזציה אינו מרפא את האלרגיה, אלא "מדכא" אותה. רוב המטופלים, במידה ויפסיקו לצרוך את מנת החלב הקבועה, האלרגיה תשוב. כמו כן, חשוב לציין שמדובר בטיפול שאינו בסל הבריאות ומבוצע באופן פרטי בלבד, במרכזים שהתמחו בנושא.
אין דרך ברורה למנוע התפתחות של אלרגיה לחלב. עם זאת ישנן עדויות, שחשיפה מוקדמת לחלב, בעיקר בילדים עם סיכון מוגבר להתפתחות של אלרגיה למזון, יכולה להוריד את הסיכון להתפתחות האלרגיה. במחקר גדול שפורסם לאחרונה מהמרכז הרפואי מאיר הודגם, שחשיפה מוקדמת ועקבית לתחליף חלב (עם או ללא הנקה) הוריד את שכיחות התפתחות אלרגיה לחלב באופן דרמטי ומשמעותי.
במקרה של מיכל, תבחין עורי שבוצע ע"י רופא אלרגיה אכן הדגים אלרגיה לחלב. מיכל הונחתה להימנע מחשיפה למוצרי חלב וכן להצטייד במזרק אפיפן, באופן קבוע, לשימוש במקרה חירום.
התפרסם באתר News1 מחלקה ראשונה, בתאריך 03.05.2023
בישראל, כ-1-2 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס אפית כרונית הכוללת אובדן חוש ריח, כאבי ראש ופגיעה משמעותית באיכות החיים. גישה טיפולית חדשנית הכוללת שילוב כוחות של מומחה א.א.ג ואלרגולוג על ידי רפואה מותאמת אישית וטיפול ביולוגי, עשויים להגדיל משמעותית את הסיכויים להחלמה לאחר ניתוח ואף לייתר אותו
פרופ' רועי לנדסברג וד"ר יוסי רוסמן
סינוסיטיס הינה מחלה המתבטאת בחסימה אפית, אובדן חוש הריח, נזלת עכורה וכאבי ראש. כאשר התופעות נמשכות למעלה משלושה חודשים, הסינוסיטיס מוגדרת ככרונית. בחלק מהמקרים, ניתן לראות בהסתכלות לתוך האף גידולים דלקתיים שפירים המכונים פוליפים. מצב ייחודי זה, נקרא סינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס (chronic sinusitis with nasal polyps).
מדובר במחלה כרונית שפוגעת באופן משמעותי באיכות החיים. במחקרים מסוימים, עוצמת הפגיעה באיכות החיים בקרב מטופלים הסובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפים הושוותה לכאבי גב תחתון. לעיתים קרובות, סינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס מופיעה יחד עם מחלות נוספות, כאשר הנפוצה ביניהן הינה אסתמה. בנוסף, סינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס יכולה להיות מלווה בנזלת אלרגית, אלרגיה לתרופות נוגדות דלקת (נורופן, אדוויל, אופטלגין) ומחלות דלקתיות רב-מערכתיות כגון דלקת בכלי הדם (ווסקוליטיס). לעיתים נדירות, סינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס יכולה להיות ביטוי של מחלה מולדת כגון סיסטיק פיברוזיס (CF) או חסר חיסוני מולד.
הטיפול השמרני הנפוץ כיום בסינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס כולל שטיפות אף עם מי מלח וסטרואידים הניתנים בהתזה מקומית באף. במקרים של החמרה, ניתן לתת קורסים אנטיביוטיים חוזרים וסטרואידים הניתנים באופן סיסטמי (בכדורים או בזריקות). סטרואידים הינם מאוד יעילים לתסמיני הסינוסיטיס, אך השימוש בהם מוגבל עקב תופעות לוואי חמורות בשימוש תכוף.
למרבה הצער, הטיפולים המקובלים לסינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס לרוב אינם יעילים מספיק בשיפור התסמינים ומרבית המטופלים מוצאים עצמם תרים אחר אופציות טיפוליות נוספות לשיפור איכות חייהם.
הטיפול הכירורגי
הניתוח המקובל כיום לסינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס הוא ניתוח FESS – ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, באופן אנדוסקופי – ללא חתכים חיצוניים. הרופא המנתח מחדיר דרך הנחיריים סיב אופטי קשיח (אנדוסקופ) המחובר למצלמת וידאו ובכך, מתקבלת תמונת שדה הניתוח, המוקרנת על גבי מסך גדול. באמצעות טכנולוגיה זו, הרופא מקבל גישה ישירה וברורה לסינוסים, שהם חללי אוויר הממוקמים מעל, מתחת, מאחורי ובין ארובות העיניים. במהלך הניתוח, מורחבים פתחי הסינוסים, מוסרים הפוליפים ומוסרות מחיצות עצם לצורך הפיכת מבוך התאים הקטנים והחולניים – למערכת חללים גדולים, ומתבצע מעין 'עיצוב פנים' של חללי האף והסינוסים, לצורך שיפור האוורור ותפקוד הסינוסים. הניתוח משתנה מחולה לחולה – היקפו תלוי בהיקף המחלה ומותאם אישית לכל מנותח. ניתוח של סינוסיטיס עם פוליפוזיס מחייב ביצוע כירורגי קפדני ויסודי, אשר במהלכו חובה להגיע ולטפל בכל החללים והפינות ולהותיר את חללי הסינוסים גדולים, פתוחים וללא מחלה (הניתוח המלא מכונה Full house surgery). ניתוח יסודי כרוך בהתקרבות הכלים לאיברים חיוניים צמודים, כמו המוח, העיניים וכלי דם גדולים. בנסיבות אלה, במרכזים רפואיים מתקדמים, מגויס לעזרה מכשיר ניווט משוכלל, מעין GPS שמאפשר למנתח לדעת היכן בדיוק נמצא קצה כלי הניתוח. באופן זה, מוגברים הדיוק והבטיחות במהלך הניתוח. ניתוח FESS מלא יכול לארוך בין שעה וחצי לשלוש שעות.
טיפול ביולוגי
לעיתים, תסמיני המחלה חוזרים לאחר ניתוח. במקרים הקיצוניים, מטופלים עוברים מספר פרוצדורות כירורגיות, עם הטבה זמנית בלבד.
בשנים האחרונות, פותחו מספר תרופות ביולוגיות, שפועלות כנגד ציטוקינים ספציפיים האחראים על התפתחות הפוליפים באף. ציטוקינים הינם חלבונים קטנים המקשרים בין חלקים במערכת החיסון לרקמות השונות בגוף ולהם תפקיד חשוב בהתפתחות של מחלות דלקתיות בכלל ופוליפים באף בפרט. לאחרונה, אושרו שלוש תרופות ביולוגיות ע"י מנהל התרופות האמריקאי לטיפול בפוליפוזיס אפית. התרופה הראשונה כוללת טיפול ביולוגי המוכוון כנגד הציטוקין IL4/13, שמגביר את ייצור הנוגדן הקשור בשגשוג דלקת אלרגית. מדובר בתרופה חדשה, המאושרת גם לטיפול באסתמה של העור ואסתמה נשימתית קשה. היא ניתנת באופן עצמאי, בזריקה תת עורית, בתדירות של פעם בשבועיים. התרופה השנייה, פועלת באופן ישיר כנגד אותו הנוגדן. מדובר בתרופה יחסית וותיקה, שמוכרת גם כטיפול לאסתמה אלרגית ולאורטיקריה (חרלת) כרונית. היא ניתנת בזריקה תת עורית אחת לשבועיים-חודש. התרופה השלישית, פועלת למול הציטוקין IL5, מרכיב במערכת החיסון שאחראי על שגשוג של אאוזינופילים. אאוזינופילים הינם תאים במערכת החיסון, שבמקרים רבים אחראים על הדלקת הגורמת לייצור הפוליפים. גם התרופה הנ"ל מאושרת לשימוש במקרים של אסתמה קשה ובמחלות אחרות התלויות באאוזינופילים כגון תסמונת היפראאוזינופילית או דלקת אאוזינופילית של כלי הדם (Eosinophilic granulomatosis with polyangiitis).
שלוש התרופות הנ"ל רשומות בארץ לטיפול בפוליפוזיס אפית, אך לא נכנסו לסל הבריאות האחרון.
ישנם טיפולים ביולוגים נוספים, כנגד מרכיבים אחרים במערכת החיסון, שיעילותם כנגד התסמינים של סינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס נבדקת במחקרים קליניים. כך לדוגמה, בימים אלה מתקיים מחקר עולמי, רב מרכזי, לבדיקת היעילות של תרופה הפועלת למול הציטוקין TSLP, האחראי על מגוון תהליכים הקשורים ליצירת הפוליפים באף ויש הגיון רב במחשבה שמתן תרופה זו ישפר תסמינים במטופלים עם פוליפים. הטיפול הנ"ל זמין היום אך ורק במסגרת מחקרים קליניים.
בעבר, אנשים הסובלים מסינוסיטיס עם פוליפים נדדו בין מומחי אף אוזן גרון למומחי אלרגיה, כאשר הקשר בין שני התחומים רופף, והתקשורת ביניהם מינימלית. המנתחים רק נתחו והאלרגולוגים רק המליצו על טיפול תרופתי. ככל שהמדע התקדם והידע הביולוגי והכירורגי החדש נעשה נחלת הכלל, במרכזים רפואיים מתקדמים בעולם מבינים היום שלטובת המטופל, על רופאי שני התחומים לשלב ידיים, לחשוב ביחד, לעבוד ביחד ולתאם את הטיפול המשולב.
נראה כי הכיוון אליו הרפואה המודרנית צועדת בהקשר של הטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפוזיס הוא לרפואה מותאמת אישית. ככל שיהיו יותר אופציות טיפוליות, האתגר הקליני הופך להיות התאמת הטיפול המתאים ביותר למטופל הספציפי. הדבר נעשה בהתאם למאפיינים הקליניים של המטופל, העדפותיו, התגובה לטיפול שמרני והאופציות הניתוחיות שעל הפרק.
פורסם בעיתון ידיעות אחרונות, מוסף 'זמנים +', מדור 'העיקר הבריאות', בטור של אריאלה איילון, בתאריך 27.04.2023
קביעת תור למרפאה, בטלפון: 072-3942614
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
סניף הברזל ומכון השמיעה א.ר.ם H.EAR: הברזל 5 א', קומה 5, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments