Category Archives: א.א.ג ילדים

פורסם באתר WEMOMS – אמהות יוצרות קהילה, בתאריך 14.11.2024

דלקות אוזניים חוזרות הן תופעה שכיחה בקרב ילדים, והן עלולות לגרום לירידה בשמיעה, לפגיעה בהתפתחות השפה והדיבור ומכאן, להשפיע על איכות החיים שלהם ושל משפחתם. ניתוח כפתורים, או בשמו השני החדרת צינוריות איוורור, מציע פתרון יעיל ומהיר להקלה על בעיות אלו, אך לא כולם מודעים לסיכונים ולמורכבות הכרוכה בהליך.

ד״ר מירב סוקולוב מומחית בא.א.ג ילדים, סחרחורת, כירורגיית האוזן ושיקום השמיעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, מביאה את יתרונות הניתוח, התהליך הכירורגי, שיעורי ההצלחה והסיכונים האפשריים, כדי לסייע להורים בקבלת החלטה מושכלת עבור ילדיהם.

האם ניתוח זה באמת מצליח לפתור את הבעיה, ומהם הסיכונים האפשריים?

ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל ובטוח במקרים של דלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה ובניגוד לטיפולים תרופתיים שונים, הוא הפיתרון היחיד שהוכח במחקרים כיעיל עם שיעורי הצלחה. רבים לא מודעים לכך שלמרות שיעור ההצלחה הגבוה, קיים חשש לסיכונים שונים: היווצרות נקב קבוע בעור התוף לאחר היפלטות הצינורית או התפתחות כולסטאטומה (ציסטה המורכבת מאפיתל קשקשי) באוזן התיכונה, פליטה מוקדמת של הכפתורים או פליטה מאוחרת של הצינוריות מעבר לשנתיים ממועד הניתוח, שינויים מבניים בעור התוף ועוד.

מהו ניתוח כפתורים ואיך הוא מתבצע?

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, כאשר במהלכו מבוצע חור קטן בעור התוף, תחת הסתכלות עם מיקרוסקופ, דרכו נשאבים הנוזלים שהצטברו באוזן התיכונה ולאחר מכן, צינורית קטנה (בגודל של 2 מ"מ בערך – ה"כפתור") מוחדרת דרך החור. הצינורית מאפשרת את המשך תהליך ניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה החוצה וכניסת אוויר לתוך האוזן התיכונה, ובכך מונעת הצטברות נוספת של נוזלים ומשפרת את תפקוד האוזן. ברוב המקרים, הכפתור נפלט מעצמו לאחר 6-18 חודשים, ועור התוף מחלים באופן טבעי.

רוב הילדים משתחררים הביתה עוד באותו היום, והשמיעה משתפרת באופן כמעט מידי. יש לבצע בדיקת שמיעה כחודש לאחר הניתוח, כדי לוודא שהשמיעה השתפרה וכן, להיות לאחר מכן במעקב שגרתי אצל רופא אף אוזן גרון על מנת לבדוק שהצינוריות לא נפלטו מוקדם מדי ושהאוזן נשארת יבשה ונקייה מהפרשות. אם מופיעות הפרשות, ייתכן צורך בטיפול מקומי באמצעות טיפות אנטיביוטיות.

האם הרטבת האזניים עלולה לגרום לסיבוכים?

בעבר, המליצו להימנע מהרטבת האוזניים לאחר ניתוח כפתורים, אך כיום ההמלצות פחות מחמירות. במקרים שבהם הילד שוחה או צולל, מומלץ להשתמש באטמים או בצמר גפן עם וזלין. אם מופיעות הפרשות מוגלתיות, יש להפסיק את חשיפת האוזן למים ולפנות לרופא לקבלת טיפול.

מתי מומלץ לבצע ניתוח כפתורים

ניתוח כפתורים (או החדרת צינוריות איוורור) הוא הליך כירורגי נפוץ שנועד לסייע לילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות או מהצטברות נוזלים באוזן, שעלולים לגרום לירידה בשמיעה. מטרת הניתוח היא לנקז את הנוזלים, למנוע זיהומים חוזרים, לאוורר את האוזן התיכונה ולשפר את השמיעה. ניתוח כפתורים הוא ניתוח קצר ולא כואב, המבוצע בדרך כלל בהרדמה מלאה.
דלקת באוזן התיכונה היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בילדים, מיד אחרי זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. כ-70% מהילדים חווים דלקת חריפה באוזן התיכונה, לפחות פעם אחת עד גיל שנה, וכ-30% מהילדים סובלים משלוש דלקות או יותר, עד גיל 3. דלקת זו נגרמת על ידי נגיפים או חיידקים, לעיתים לאחר הצטננות, ומלווה בכאבים, חום ולעיתים אף הפרשות מוגלתיות מהאוזן, במקרים מסוימים. ישנו אחוז קטן של ילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות, בתדירות גבוהה מאוד, ולעיתים זה מרגיש ממש כ'דלקת רודפת דלקת'.

גורמי סיכון לדלקות אוזניים חוזרות בילדים הם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שקד שלישי מוגדל, מבנה אופקי של תעלת אוסטכיוס (מאפיין ילדים צעירים), חשיפה לעישון פסיבי, שהייה בפעוטונים והידבקות באופן תדיר במחלות, נזלת אלרגית, האכלה מבקבוק, מומים מולדים, עונת החורף (הגברת הסיכון לזיהומים). במקרים בהם דלקות האוזניים חוזרות בתדירות גבוהה, ייתכן שהרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.

בעיה נוספת שעשויה להוביל לניתוח כפתורים היא כאשר קיימת הפרעה בניקוז הנוזלים דרך תעלת אוסטכיוס (תעלה המחברת בין האוזן התיכונה לאף ואחראית להשוואת הלחצים באוזן ולניקוז האוזן), ואז הנוזלים נצברים באוזן התיכונה. מצב זה מאופיין בנוכחות תפליט (נוזל), בחלל האוזן התיכונה, שאינו מוגלתי. התסמינים של מצב זה כוללים בעיקר ירידה בשמיעה הולכתית ותחושת מלאות באוזן ללא חום, אי שקט או כאב אוזניים. בחלק גדול מהמקרים, הילד עצמו אינו מתלונן על דבר והתלונה מגיעה מההורים, בעקבות התרשמותם שילדם סובל משמיעה לקויה ומדיבור בקול רם. ליקוי השמיעה יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות השפה והדיבור. בנוסף, יכולים להתחולל שינויים כרוניים ובלתי הפיכים בעור התוף, אך תופעה זאת אינה שכיחה. אם המצב אינו משתפר באופן ספונטני, הרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.

מהם שיעורי ההצלחה, ומהן הסיבות לאי הצלחת הניתוח?

על אף ששיעור ההצלחה של ניתוח כפתורים עומד על כ-85%, ישנם מקרים שבהם הניתוח אינו משיג את התוצאה הרצויה. הסיבות לכך עשויות להיות:
בעיה נוספת באוזן התיכונה: במקרים מסוימים, ירידת השמיעה אינה נובעת רק מנוזלים באוזן התיכונה, אלא מבעיה אחרת, כמו קיבוע או ניתוק של עצמות השמע. בעיות אלו לא תמיד ניתנות לזיהוי לפני הניתוח, והן עלולות להתגלות רק לאחריו בשל חוסר שיפור מספק ברמת השמיעה.
פליטה מוקדמת של הכפתורים: במקרים מסוימים, הכפתורים נפלטים מוקדם מדי, לפני שהאוזן התאווררה לגמרי. דבר זה עלול להוביל להצטברות נוזלים מחודשת ולצורך בניתוח נוסף.
הפרשות מוגברות מהאוזן דרך הכפתור: כיוון שהכפתור יוצר מעבר פתוח בין האוזן התיכונה לסביבה החיצונית, עלולות להופיע הפרשות מוגלתיות דרך הכפתור. אם ההפרשות אינן מטופלות, הן עשויות לגרום לירידה בשמיעה ואף לחייב הוצאת הכפתור מוקדם מהצפוי.
חזרת נוזלים לאחר פליטת הכפתור: בקרב חלק מהילדים, גם לאחר פליטת הכפתור, הנוזלים עלולים להצטבר שוב. מצב זה עשוי לדרוש ניתוח חוזר או טיפול משולב עם הסרת השקד השלישי.

לסיכום, ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל לדלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, עם שיעורי הצלחה גבוהים למדי. אף על פי שמדובר בהליך בטוח יחסית, חשוב להיות מודעים לסיכונים ולסיבוכים אפשריים. ההמלצה היא לשקול את הניתוח במקרים שבהם השלכות הדלקות החוזרות מפריעות לאיכות החיים של הילד, ובהתאם להמלצות רופא אף אוזן גרון. ההבנה של תהליך הניתוח על כל היבטיו, יכולה לסייע בהחלטה מושכלת ובטוחה עבור יהילדים.

פורסם באתר הארץ, מדור בריאות, בתאריך 23.09.2024

עם יציאתה לדרך של שנת הלימודים החדשה,  מסבירים ד"ר משה חייצ'יק מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם ואביבה לוריא, קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון א.ר.ם H.ear, מהן הסיבות לליקויי שמיעה אצל ילדים, מהן ההשלכות הקשות שעלולות לגרום בעיות שמיעה שאינן מאובחנות ומטופלות כבר בגיל מוקדם, מהם הסימנים לזיהוי בעיות שמיעה אצל ילדים ואיך בדיוק מבצעים בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים.

החזרה לגנים והעלייה לבית הספר היא הזדמנות מצויינת להעלות את המודעות לחשיבות שבאיתור בעיות שמיעה בשלב מוקדם ככל שניתן. שמיעה היא אחד החושים החשובים ביותר להתפתחות תקינה של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון וכמו כן, להתפתחותן של יכולות חברתיות וקוגניטיביות בפעוטות וילדים. מכאן, שלאור העובדה, שירידת שמיעה היא הלקות החושית הנפוצה ביותר בגילאי הילדות – כדאי להיות עירניים לכך, בכדי לאבחן את הליקוי בזמן אמת, לתת את הטיפול הנכון ובכך למנוע פגיעה משמעותית וקבועה בשמיעה.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות

כ-3 מתוך כל 1,000 תינוקות, נולדים עם ליקוי שמיעה משמעותי כאשר כ-60% ממקרים אלו, נגרמים מסיבות גנטיות. במהלך שנות הילדות, הנערות ועד לגיל 18, כ-16.9% מהילדים בישראל יסבלו מירידת שמיעה כלשהי באוזן אחת או בשתיהן. לרוב, ירידת השמיעה בגילאים אלו תהיה זמנית בשל היותה הולכתית (בעקבות דלקות, הצטברות שעווה מרובה, הצטברות נוזלים) אך היא גם יכולה להיות פרמננטית וקבועה למרות אופיה ההולכתי, כאשר היא נגרמת למשל: בעקבות חור בעור התוף או נזק לעצמות השמע. מצבים אלו, מחייבים התערבות רפואית מקצועית. מתוך מקרים אלו, נמצא שכ-25% ממקרי ירידת השמיעה בילדים, נגרמים מסיבות סביבתיות כמו זיהומים, תגובה לתרופות או חשיפה לרעש. ב-15% מהמקרים הסיבה אינה ידועה.

ילדים עם ליקויי שמיעה שאינם מטופלים, עלולים להתקשות ברכישת השפה ובהבנת הנשמע. כמו כן, עלולות להיפגע אצלם היכולות הקוגניטיביות והכישורים החברתיים כגון: פגיעה בביטחון העצמי וביצירת קשרים חברתיים, היכולת לתקשר ולהגיב באופן מילולי ולא-מילולי לסיטואציות מגוונות ובמקרים מורכבים, עלולות להתפתח תחושות של תסכול עמוק, דיכאון ובדידות אצל אותם הילדים. לכן, יש חשיבות הרבה של אבחון מוקדם ומניעת התפתחות הליקויים השמעתיים.

גנטיקה או בעיות רפואיות

מאז שנת 2010, ישראל כמו רבות ממדינות העולם המערבי, מבצעת בדיקות 'סקר סינון שמיעה' אוניברסליות לכל היילודים וכ-98% מהתינוקות בישראל עוברים בדיקת סינון שמיעה בסמוך ללידתם, במטרה לזהות בעיות שמיעה מולדות, בשלב מוקדם ככל האפשר. תינוק שלא עבר בהצלחה את הבדיקה, עובר בדיקה חוזרת כבר ביום שלמחרת משום שייתכן והסיבה לכך היא כניסת נוזלים לאוזניים, במהלך הלידה עצמה. כ-20% מקרב התינוקות, שבדיקת סקר הסינון הראשונית שלהם כשלה, מאובחנים בסופו של דבר עם ליקוי שמיעה כלשהו.

בקרב תינוקות שאובחנה אצלם ירידה מולדת בשמיעה, בייחוד אם האבחנה מושתתת על רקע גנטי משפחתי, חשוב שהתינוק יהיה במעקב שמיעה, כבר מרגע הלידה.
ירידות בשמיעה שאינן מולדות, נגרמות בשל בעיות רפואיות שונות באוזניים, ביניהן נוזלים באוזניים, דלקת חריפה, חור בעור התוף או בעיה בעצמות הפנימיות במבנה האוזן. חלק קטן מאוד מאותן הבעיות, גורמות לירידה תמידית בשמיעה ואילו היתר, גורמות לבעיות שמיעה זמניות, הניתנות לטיפול.

בפעוטות וילדים שלא אובחנו עם ליקוי שמיעה מולד, האבחון הראשוני יקרה בד"כ ב'מגרש הבייתי', מדגיש ד"ר חייצ'יק ולכן, קורא להורים להיות ערניים. בתינוקות, חשוב לשמור על ערנות כלפי תגובות לגירויים קוליים ביום יום, מלמולים כאשר התינוק לבד, חיקוי מילים או צלילים מהסביבה. בהמשך, בילדים שכבר אמורים לרכוש כישורי דיבור ושפה, על ההורים להיות ערניים על פי ניסיון עבר, דווח של הגננת, המורה וכו'. חלק מהסימנים שכדאי לשים אליהם לב: הילד או הילדה נראים חולמניים ולא מרוכזים בנעשה סביבם, הם לא מגיבים לקריאה בשמם ולדברי הסובבים אותם, הם מבקשים להגביר יתר על המידה את עוצמת הטלוויזיה או המוזיקה, מבקשים לחזור שוב ושוב על הנאמר או לא משתפים פעולה עם הנדרש מהם. כמו כן, הילד או הילדה עשויים לסבול מעיכוב שפתי, מאוצר מילים דל, מהפרעת הגייה ומובנות דיבור ירודה.
במקרים אלו, הילד או הילדה מתקשים לאסוף את כל האינפורמציה שסביבם ונדרשים לרמת ריכוז גבוהה יותר, לעומת ילדים ששמיעתם תקינה. לכן, חלק מהילדים יפתחו הפרעה התנהגותית שעלולה להתפרש כהפרעת קשב וריכוז כאשר למעשה מדובר בליקוי שמיעה.

הורים רבים מגיעים אליו למרפאה עם התינוקות או ילדיהם הקטנים כדי להעריך האם שמיעתם תקינה, לאחר שהועלה חשד לליקוי שמעתי. במרבית המקרים כשמדובר בפעוטות, מדובר בירידה הפיכה בשמיעה החולפת מאליה או דורשת ניתוח ״כפתורים״ – שהינו פעולה קלה וקצרה.
בילדים, כאשר מדובר בירידה משמעותית בשמיעה, עקב בעיה מורכבת מהממוצע, יש לפנות לתהליך אבחון מקיף שתוצאתו – הבניית תכנית שיקום שמיעתי המותאמת לצרכי הילד שבאמצעותה, ניתן לשקם את השמיעה ובהמשך להגיע לרמות דיבור, שפה ותקשורת חברתית תקינים. במידת הצורך, השיקום השמיעתי יכלול גם התאמת מכשירי שמיעה, שתלים וטכניקות טכנולוגיות נוספות.

לזהות את הליקוי

עם תחילת שנת הלימודים והעלייה לכיתה א', עוברים ילדי ישראל בדיקות שמיעה, ואלה שלא עוברים את הבדיקה בהצלחה, מופנים לביקורת מקיפה יותר אצל רופאי א.א.ג, המומחים בכירורגיית האוזן ובשיקום שמיעה. לרוב הם יופנו גם לבדיקה במכון שמיעה שמתמחה בבדיקות לילדים, על מנת לזהות את הבעיה הספציפית שגורמת לירידה בשמיעה ולטפל בה.

בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים היא פעולה פשוטה, המתבצעת במספר דרכים בהתאם לגיל הילד או הילדה ולרמת שיתוף הפעולה מצידם. לילדים בגילאים צעירים, חשוב לבצע בדיקות שמיעה באופן תקופתי, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר כל ליקוי או ירידה משמעותית בשמיעה.

להלן סוגי בדיקות השמיעה הנפוצים, המתבצעות כולן במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.EAR:

בדיקת אובייקטיבית אבחונית–  (OAE)  משדרים גירוי "צליל" לתוך האוזן באמצעות משדר קטן ובודקים את תגובת התאים השומעים באמצעות מיקרופון רגיש. בדיקה זו, נפוצה מאוד אצל תינוקות וילדים קטנים.

בדיקה אודיומטרית התנהגותית – הילד מתבקש להגיב לצלילים באמצעות תגובה התנהגותית כמו הרמת יד, הנהון או הזזת צעצוע. מתאימה לגילאי 6 חודשים ועד לשנה וחצי.

בדיקה אודיומטרית משחקית – הילד מתבקש לבצע משימה או משחק מסוים, כמו להכניס כדור לחור, בכל פעם שהוא שומע צליל. נפוצה בגילאי שנה וחצי עד חמש.

בדיקה אודיומטרית טונאלית – זוהי הבדיקה הסטנדרטית לילדים מגיל 5 ומעלה. הילד מתבקש ללחוץ על כפתור או להרים יד, כשהוא שומע צליל דרך אוזניות מיוחדות.

בדיקה תגובות ברה (ABR) –  מדובר בבדיקה אלקטרו-פיזיולוגית שבודקת את התגובות החשמליות של העצב השמיעתי, לגירויים קוליים. מתאימה לתינוקות וילדים שלא משתפים פעולה.

לסיכום, בדיקות שמיעה אבחנתיות החל מגיל ינקות ולאחר מכן, בדיקות תקופתיות והקפדה על מעקב מתמשך, הן המפתח לזיהוי ליקוי שמיעה וטיפול יעיל בו. אבחון מוקדם וטיפול נכון ומקיף מאפשרים לילדים עם ליקויי שמיעה להתפתח בצורה תקינה בהיבטים של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון ויכולות חברתיות וקוגניטיביות ובכך לחיות חיים חברתיים נורמליים וללא דופי משמעותי.

 ד"ר משה חייצ'יק הוא מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון.
אביבה לוריא היא קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.ear, הפועל בא.ר.ם.

פורסם באתר החדשות 'ישראל היום!', מדור 'בריאות וכושר', בתאריך 26.12.2023

החורף כאן ואיתו גם השיעול, נזלת או חום • ישנם סימפטומים שאינם מחייבים בדיקת רופא וניתן להסתפק בטיפול בבית, אחרים מצריכים טיפול מאסיבי וממוקד יותר • עשינו לכם סדר

התקופה המתוחה בה אנו חיים מתבטאת במבוגרים וגם בקרב ילדים בתחושות של לחץ, פחד ולעיתים אף חרדה. ידוע כי תחושות אלו, המופיעות במשך זמן ממושך, עלולות לפגוע במערכת החיסונית ולהפוך אותנו לרגישים ופגיעים יותר. בנוסף, מזג האוויר ההולך ומתקרר והילדים הנמצאים בסיכון למחלות חורף, בעיקר קטנטנים שנכנסו השנה לראשונה לגן, משפיעים אף הם וכל אלו יחד, גורמים לנו לחלות יותר.

סימנים שמצריכים פנייה לרופא

כאבי גרון, נזלת, שיעול, כאבי אוזניים ודלקות אוזניים הם הסימפטומים העיקריים של מחלות החורף. ברוב המקרים, הטיפול בתופעות אלו יהיה באמצעות תרופות מורידות חום וטיפות אף או אוזניים. אולם לעיתים, הסימפטומים עלולים להתפתח לסיבוך המצריך טיפול מאסיבי וממוקד יותר:

• נזלת ממושכת אצל תינוקות ופעוטות – עשויה להעיד על זיהום, שברוב המקרים הוא ממקור ויראלי. הנזלת מחליקה אל עבר קנה הנשימה, בפרט כששוכבים, ולכן גורמת לשיעולים. במקרה והשיעול לא נפסק במשך כמה ימים ואף מלווה בחום גבוה, יש לפנות לרופא.
• דלקת אוזן תיכונה – במקרה כזה הילד יתלונן על כאבים באוזן. אצל פעוטות שעדיין אינם מדברים אפשר לזהות כי מדובר בדלקת במידה ויש חום ולעיתים גם שיעול או קוצר נשימה.
• דלקת בשקדים או בגרון – דלקת גרון היא דלקתית או ויראלית ומתבטאת במוגלה, שקדים מוגדלים, כאבי גרון ולעיתים, אף קושי בבליעה. הטיפול בדלקת הינו באמצעות אנטיביוטיקה ויש רופאים שישלחו לפני כן את הילד למשטח גרון, על מנת לבדוק אם מדובר בדלקת גרון דלקתית או ויראלית ובכך, להתאים את הטיפול הנכון ביותר.
• דלקת ריאות – מתבטאת בשיעולים קשים במשך כמה ימים רצופים אשר לא פוחתים. במקרה כזה, יש לפנות לרופא על מנת לבדוק אם מדובר בדלת ריאות שדורשת טיפול אנטיביוטי.
• אסטמה – אחד הסימנים למחלה הוא צפצופים בעת שיעול ונשיפת אוויר וזאת בשל היצרות דרכי הנשימה. ילדים הסובלים מאסטמה עשויים לסבול גם מנזלת אלרגית. קור עלול להעצים את חומרת האסטמה והטיפול בכך יכלול נוגדי דלקת, סטרואידים והרחבת הסימפונות.
• ברונכיוליטיס – מופיעה בעיקר אצל פעוטות עד גיל שנתיים. המחלה מתבטאת בקוצר נשימה, בשל הימצאות נגיף בדרכי הנשימה. ישנם מקרים, בהם יידרש לאשפז את התינוק, לצורך תמיכה נשימתית.

איך עוצרים את ההדבקה?

• חשוב כי הורים לפעוטות לא ישלחו את ילדיהם למעון או לגן במקרה והם חולים, על מנת למנוע הדבקה רחבה. כמו כן, מומלץ לא להסתובב עם ילד חולה במקומות סגורים כמו קניון או ג'ימבורי ולהשתדל להרחיק ממנו בני משפחה שהמערכת החיסונית שלהם ידועה כחלשה.
• מומלץ לחולים ולקרובים אליהם להקפיד לשטוף ידיים במים ובסבון לאחר פעילות בחוץ או לפני האוכל.
• במידה ואין ממחטת טישו בנמצא יש להתעטש לתוך המרפק ולא לכף היד.
• יש להימנע מלהשתמש באותם כלי אוכל כגון סכו"ם, כוס וצלחת בהם השתמש הילד החולה.
• מומלץ שהילד החולה לא יישן באותו חדר עם אחיו.
• יש להקפיד לנקות ולחטא משחקים בהם שיחק הילד החולה.
• הנקה או אף הנקה חלקית, מעבירה מהאם לתינוק נוגדנים חשובים, המסייעים במניעת זיהומים בחורף אצל תינוקות.

ד"ר משה חייצ'יק, רופא מומחה ביחידה לא.א.ג ילדים בא.ר.ם – המרכז הרב תחומי לרפואת א.א.ג

התפרסום בעיתון 'יום ליום', במוסף מרגלית, בתאריך 11.10.2021

פורסם באתר וואלה!, מדור בריאות-הורות-בריאות הילד, בתאריך 25.06.2021

פורסם באתר Ynet, מדור בריאות, בתאריך 16.06.2021

ד"ר משה חייצ‘יק

ד"ר משה חייצ‘יק בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע. התמחה במשך שנתיים בכירורגיה כללית וטראומה ולאחר מכן, במחלות א.א.ג וכירורגיית ראש וצוואר במרכז הרפואי מאיר.
בין השנים 2003-2002, עבד ד"ר חייצ'יק כרופא בכיר ביחידת א.א.ג, במרכז רפואי הלל-יפה, ובין השנים 2003-2001, כמנהל רפואי ומומחה א.א.ג במרפאת “נתניה דרום”, שרותי בריאות כללית, נתניה.
בין השנים 2008-2004, שימש ד"ר משה חייצ'יק יועץ א.א.ג , במרכז הגריאטרי 'שהם', בפרדס חנה.
בין השנים 2015-2005, עבד כמומחה א.א.ג. במרפאת 'בן גוריון', של שרותי בריאות כללית, בכפר סבא.

ד"ר חייצ'יק שימש כמנהל רפואי בינלאומי בחברת Second Opinion, בתל אביב.

ד"ר משה חייצ'יק הינו ממובילי הכירורגים בעולם, המתמחים בניתוחים בשיטת קובלציה (Coblation) והינו עוסק בהוראה והדרכה בתחום, למנתחי א.א.ג.

ד"ר חייצ'יק זכה במקום הראשון בסקר ארצי שערכה קופת החולים בנושא 'שביעות רצון של מטופלים, בקרב רופאי א.א.ג'.

חברות בארגונים מקצועיים:

• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• החברה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש וצוואר
• החברה הישראלית לא.א.ג וניתוחי ראש צוואר
• האיגוד האירופאי לרפואת גלישה

תחומי טיפול עיקריים:

• הפרעות נשימה חסימתיות בשינה, בילדים
• כריתת שקדים ואדנואיד (שקד שלישי) בשיטת קובלציה
• דלקות שקדים (“גרון”) חוזרות
• נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה
• דלקות אוזניים חוזרות
• ניתוחי "כפתורים"
• לשון "קשורה”
• נזלת ממושכת
• טיפול להפסקת ריור בעזרת בוטוקס

שפות:

עברית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות ללאה קרמר במייל: leakr@assuta.co.il

ד"ר מירב סוקולוב

בוגרת בהצטיינות של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. ד”ר מירב סוקולוב התמחתה ברפואת א.א.ג וניתוחי ראש צוואר, במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא ועברה התמחות-על, ברפואת א.א.ג ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים, בפתח תקווה.
בשנת 2016, התקבלה ד"ר מירב סוקולוב להתמחות-על משולבת באף אוזן גרון ילדים ובאוטולוגיה, נוירואוטולוגיה וניתוחי בסיס גולגולת לטראלי במרכז הרפואי Toronto General וב-Hospital For Sick Children, המסונפים לאוניברסיטת טורונטו, בטורונטו קנדה.

משנת 2017, ד"ר מירב סוקולוב הינה רופאת א.א.ג בכירה ואחראית מרפאת סחרחורת ושתל שבלול בילדים, במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה.

ד"ר סוקולוב היא בעלת תואר מרצה באוניברסיטת תל אביב, עוסקת בהדרכת סטודנטים לרפואה ומתמחים באף אוזן גרון.
כמו כן עוסקת במחקר ופרסמה מאמרים רפואיים אשר הוצגו בכנסים רבים בארץ ובעולם.

חברות בארגונים מקצועיים:

• האיגוד הישראלי של רופאי אף אוזן גרון ומנתחי ראש וצוואר
• חברה הישראלית לאוטולוגיה ונוירואוטולוגיה

תחומי עיסוק עיקריים:

• ניתוח כפתורים – טיפול בנוזלים באוזניים בילדים וניתוחי החדרת צינוריות אוורור
• ניתוחי שקדים ושקד שלישי – כולל הסרה חלקית (הקטנה) בשיטות שונות
• ניתוח שחזור עור התוף, וסגירת נקבים בעור התוף (טימפנופלסטיקה) עם או בלי שחזור עצמות שמע (אוסיקולופלסטיקה)
• ניתוחי מסטואידקטומיה וכולסטאטומה
• ניתוח להשתלת שתל שבלול
• בעיות סחרחורת ושווי משקל בילדים
• דלקות אוזניים בילדים
• ירידה חד/דו צדדית בשמיעה בילדים על רקע מולד או נרכש

שפות:

עברית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לקובי ברק במייל: kobib@assuta.co.il

לא מעט ילדים סובלים מבלוטות לימפה מוגדלות עקב זיהומים ומחלות, ומדובר במצבים החולפים מעצמם או עם טיפול אנטיביוטי. יחד עם זאת, קיימת חשיבות גדולה להגעה לאבחון מאחר שבלוטות מוגדלות בצוואר עלולות גם להעיד על מחלה ממאירה.
בלוטות לימפה נפוחות בצוואר ילדים, הינה בתופעה שכיחה מאוד הקשורה למערכת הלימפטית. זוהי מערכת המשחקת תפקיד חשוב במערך החיסוני של גופנו ותורמת למלחמה בזיהומים ומחלות. הבלוטות עצמן מצויות במספר מקומות בגוף, לרבות בבטן, במפשעה, בבית השחי ובצוואר, וישנם מרכיבים נוספים של המערכת הלימפטית המצויים באזורים אחרים בגוף.

מדוע הבלוטות נפוחות?

ברוב המכריע של המקרים, בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר ילדים מהוות מצב שפיר שנוצר עקב זיהומים שהמערכת הלימפטית מגיבה אליהם. מדובר בזיהומים הפוגעים בבלוטה עצמה או במקומות סמוכים, כאשר הטיפול כולל לעיתים נטילת אנטיביוטיקה. יחד עם זאת, במקרים נדירים למדי עלולה הגדלת הבלוטות להעיד על לימפומה, שהינה מחלת סרטן הפוגעת בילדים ובהחלט עלולה להיות מסוכנת. בדומה לסוגים אחרים של סרטן, גם כאן מדובר בהתרבות מהירה ובלתי מבוקרת של תאי הגוף, ובמקרה הזה תאי הלימפה. ישנם מספר סוגים של לימפומה העלולים להופיע באזורים רבים בגוף עקב פרישתה הרחב של המערכת הלימפטית.

חשיבותו של האבחון

כאמור, ברוב המכריע של המקרים מדובר במצב שפיר, אך עקב הסיכון ללימפומה חשוב מאוד לבצע אבחון ביחידת א.א.ג ילדים של מרכז א.ר.ם. מדובר באבחון הכולל בין היתר תשאול מקיף של ההורים אודות בריאותו של הילד ובדיקות הקשורות לתפקוד הכבד, הכליה, ספירת דם ועוד. יש לציין כי לעיתים תידרש גם בדיקת דימות לבחינת מצבה של הבלוטה ולשלילת בלוטות מוגדלות אחרות.