Category Archives: התאמה מגדרית


אישה שרה

הקול הפנימי: ניתוח נישוי קול ללא צלקת

התפרסם באתר 'לבריאותה – רפואה פמיניסטית', בתאריך 01.02.2024

 

האם מיתרי הקול הם איבר מין? מה החלק של הקול בתהליך ההתאמה המגדרית? ואיך אפשר לנתח בלי להשאיר צלקת? ד"ר חגית שופל חבקוק, מומחית לכירורגיה של מיתרי הקול, בראיון עם ד"ר ליאור ברוך

 

איך נשמע הקול הפנימי שלך?

הקול שלנו הוא במובנים רבים תעודת הזהות שלנו. עבור נשים טרנסג'נדריות, חוסר ההתאמה בין הקול והזהות המגדרית יכול להוסיף לדיספוריה, ורבות מחפשות את הקול שיהדהד את התחושה הפנימית שלהן. ניתוח נישוי קול הוא ניתוח שמשנה את צורת הגרון, כך שהקול יישמע יותר נשי. זהו ניתוח מורכב, אך יכול לשנות את חייהן של נשים טרנסיות רבות. הניתוחים החדשים עוברים אבולוציה מתמדת. על כך שוחחנו עם ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית לכירורגיית מיתרי הקול, מחלות הגרון, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף, אוזן גרון. ד"ר שופל חבקוק עובדת גם במרכז הרפואי בילינסון וכמרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב.

 

היי חגית. מה זה נישוי קול ומה זה ניתוח לנישוי קול?

נישוי זה להפוך משהו לנשי. באנגלית: feminization. אלה טיפולים או ניתוחים שמטרתם להפוך קול בעל מאפיינים גבריים לקול בעל מאפיינים נשיים. נשים טרנסג'נדריות נחשפות לטסטוסטרון במהלך גיל ההתבגרות, וזה מייצר שינויים בגרון ובמיתרי הקול. אפשר להגיד שמיתרי הקול הם איבר מין משני.
 

מפתיע לחשוב על מיתרי קול כעל איבר מין.

יש כמה דברים שמאפיינים איבר מין משני. קודם כל, אפשר לסווג לפיו. אנחנו שומעים: זה קול של אישה, זה קול של גבר. דבר שני זה הבדלים אנטומיים ופיזיולוגיים. אני, שזה המקצוע שלי, אסתכל על סרטון או תמונה של מיתרי קול ואדע אם זה מיתרי קול נשיים או גבריים. והמרכיב האחרון שהופך את מיתרי הקול לאיבר מין משני זה שהוא מגיב להורמוני מין. זמרות אופרה יכולות להעיד שהן מרגישות שינויים בתפקוד הקולי שלהן עם השינויים ההורמונליים במהלך המחזור החודשי.

מה שאנחנו עושים בניתוח הוא שינוי באנטומיה כדי שהקול יהיה בעל מאפיינים יותר נשיים.
 

מה הופך קול לנשי יותר?

יש כמה הבדלים בין קול נשי לקול גברי. תהודה, הגיה, קול יותר אוורירי או יותר עוצמתי. אבל ההבדל הקלאסי הוא ה-pitch, התדירות של הקול. זה המרכיב העיקרי בניתוחים. בטיפולים עם קלינאית תקשורת אפשר לשלוט גם בתדירות וגם במרכיבים האחרים. אבל זה יכול להיות מעייף.

יש דרכים שונות להעלאת ה-pitch בניתוח. הטכניקה של הניתוחים היותר ותיקים היא למתוח את המיתרים. כמו גיטרה שהמיתר שלה נמתח ויוצר צליל גבוה יותר. הניתוחים הישנים עוברים דרך סחוסי הגרון, ולכן גם משאירים צלקת חיצונית. הם בעצם מותחים את המיתרים באמצעות תפרים.

אחת הבעיות היא שהתפרים האלה לא מחזיקים כמו שאנחנו רוצים. מיתרי הקול כל הזמן רוטטים, התפרים מתרופפים והתוצאות של הניתוח יחסית קצרות טווח – כמה חודשים עד שנה עד שהאפקט של הניתוח חולף. עוד ביקורת זה שהקול מזכיר Falsetto, כמו גבר שמדבר בקול גבוה. ונשים לא רוצות להישמע ככה, הן רוצות להיות הן, והן אישה.

 

מה מיוחד בגישה האנדוסקופית?

בניתוח אנדוסקופי נכנסים דרך הפה ולא דרך הצוואר, ובמקום למתוח את המיתרים אנחנו מקצרים אותם. קודם כל, זה לא משאיר אף סימן מבחוץ. במיוחד שעכשיו יש גם ניתוחי נישוי גרוגרת שלא משאירים סימן, אז חבל בכלל לפגוע קוסמטית באיזור הזה. דבר שני, הניתוח יוצר שינוי אמיתי במיתרים, ולכן הקול נשמע פחות מאומץ ויותר טבעי.

יש לניתוח הזה כל מיני שדרוגים. יש לנו איגוד בינלאומי של transgender voice surgeons (ניתוחי קול), ואנחנו כל הזמן לומדים אחד מהשני, ומשפרים את הניתוח.

 

בכנסים שלכם יש גם ארגוני קהילה? התובנות של הנשים שעוברות את הניתוח משפיעות על הטכניקה?

זה דבר מדהים שנוצרת מודעות אליו, ההבנה שאנחנו גם צריכים להסתכל גם על זווית של הפציינט. במיוחד מי שעוברים מסע כמו התאמה מגדרית. קול הוא רק נקודה קטנה בתהליך. בדיוק השתתפתי בקבוצת חשיבה של מנתחים מאירופה, ודיברנו על זה שאנחנו רוצים להביא גם מטופלים לכנסים המקצועיים, ושהם יהיו חלק מהפאנלים. כדי לעזור למישהו צריך להבין את הצרכים שלו.

לא פחות חשוב מזה זה השיתוף של הניסיון. בכירורגיה הקלאסית יש נטיה לשמור את הידע, ופה דווקא יש שיתוף. מנתח מספר: אני ניסיתי את זה וזה לא הלך, לא היו מרוצות מזה. אז את גם לומדת מנסיון של אחרים.

 

לאיזה מטופלות מתאים ניתוח לנישוי קול?

אני דוגלת בזה שהמטופלת תהיה שלמה עם הצורך בניתוח. ההגדרה של מה עושה אותי אשה ומה עושה אותך… לכל אחת יש הגדרות אחרות, לא כל אשה תרגיש צורך בנישוי קול.

בשלב הראשון נתחיל בטיפול עם קלינאית תקשורת. אם זה יספיק אז חסכנו ניתוח, שבכל זאת יש לו סיבוכים. אם זה לא יספיק, עדיין אין פה בזבוז זמן, כי התוצאות של הניתוח טובות יותר כשהוא משולב עם טיפול.

אז הניתוח מתאים למי שניסתה טיפול קודם, ומרגישה שהתוצאות לא מספקות. למשל שזה מעייף אותה, או שהקול לא הגיע לאן שהיא רוצה. יש גם עניין של קול רפלקסיבי, שאנחנו לא שולטות בו, כמו שיעול או צחוק. יש נשים שמלחיץ אותן שפתאום יברח להן שיעול גברי. הייתה לי גם מטופלת שאמרה לי: אני כל הזמן צריכה לחשוב, להיות מרוכזת בדיבור, זה דרש ממנה מאמץ.

 

איך בוחרות בין הניתוח הותיק לחדש?

מבחינת ניתוח, אנחנו מתאימים את זה למטופלת. היתרון של הניתוח החיצוני למשל הוא שאפשר לעשות גם שיוף גרוגרת באותו ניתוח, ושהתוצאות הן יחסית מהירות. ההתאוששות מהניתוח האנדוסקופי קצת יותר ממושכת. יש תקופה של מנוחה קולית, כי יש בצקת, ותפרים בפנים. זה ממש שינוי של מבנה הגרון מבפנים. לוקח 3-6 חודשים עד הקול הסופי. אבל השינוי מורגש עוד קודם.

גם יש גבול כמה אפשר לקצר את מיתרי הקול. יותר מחצי כבר יהיה קול צרוד, וזה גם יכול לפגוע בנשימה. יש נשים שלא מספיק להן החצי, והן רוצות עוד. במקרה הזה אפשר להוסיף עוד ניתוח אנדוסקופי של הקטנת מסת המיתרים, או מתיחה נוספת. זה בשלבים, לא הכל בניתוח אחד, כי ככל שמוסיפים נדבכים יכולים להיות עוד סיבוכים.

בנוסף, בגלל שאנחנו מקטינים את הגרון, אז בצעקה הקול יוצא פחות עוצמתי.

 

הזכרת צעקה, שיעול, צחוק. הניתוח קשור גם לנחירה?

הפקת קול זה רק תפקיד אחד של מיתרי הקול. הם גם אחראים על הנשימה, על סגירת נתיב האוויר בזמן בליעה, הגנה על הריאות ויצירת שיעול אפקטיבי. כשמתעסקים עם מיתרי הקול אפשר גם לפגוע בתפקידים האחרים שלהם. הצליל שמופק בנחירה הוא לא ממיתרי הקול. מה שרוטט זה החיך, קירות הלע. בגלל זה הצליל בזמן נחרה לא דומה לקול של מי שנוחר. הנחירה עצמה לא מסוכנת, אבל היא יכולה להיות סממן לבעיה אחרת כמו תסמונת דום נשימה בשינה. לכן ההמלצה היא להיבדק אצל רופא.ת אף אוזן גרון ולבצע מעבדת שינה. אם מישהי נוחרת, זה יכול להעיד על הצפיפות בלוע, כמה יהיה לי מאתגר להגיע לנתח את מיתרי הקול, כי אנחנו עושים הכל דרך הפה. זה לא שהניתוח עצמו משפיע על הנחירה.

 

איזו עצה היית נותנת למטופלת שמתעניינת בניתוח?

קודם כל לשאול את עצמה אם היא רוצה טיפול קול, ואז לתכנן את זה לתזמון נכון בחיים. אחרי הניתוח צריך לשתוק במשך תקופה, ואחרי שחוזרות לדבר לפעמים יש צרידות עד שהקול מתייצב. לפעמים צריך לקחת הפסקה מהעבודה למשל. כדאי גם לתזמן מול קלינאית תקשורת, שיתחילו מפגשים לפני וגם אחרי הניתוח. ותמיד גם טוב לסדר את זה מול משפחה או חברים, מי שבעצם תומך במטופלת מסביב.

אחת המחמאות הכי טובות שאני מקבלת זה שמישהי אומרת לי, שכחתי בכלל שעברתי ניתוח. כאילו היה את הניתוח ואת הטיפולים לפני ואחרי, אבל זה עבר, אני כבר לא מתאמצת לדבר. הקול שלי תואם את מה שאני מרגישה.

 

יש עוד משהו שתרצי להעביר לקהל שלנו?

כן, משהו חשוב. אמרתי שאי אפשר לקצר את המיתרים יותר מדי. בעצם אני לא יכולה להגיד לאשה "בואי נקליט, נחשב, נעלה את ה-pitch ב-50 וככה בדיוק יצא הקול שלך". זה טווח. בדרך כלל העליה היא ב-40-60 הרץ, יש כאלה שיותר ויש פחות. מה שיפה בעיני, זה שהקול יוצא דומה לקול הקודם. כלומר בגלל הטבעיות, למשל בהקלטות או בטלפון, מזהים שזה אותו אדם. זה הקול של אותה אשה, רק יותר נשי.

 

כבר לא חסרת ביטחון: הניתוח לשינוי הקול ששינה לבתי הטראנסית את החיים

פורסם במעריב אונליין, בתאריך 02.05.2023

פורסם ברדיו כאן תרבות, בתכנית 'חלון גאווה', בתאריך 01.05.2023

 

אחרי שבתי הטראנסית בת ה-17 התלוננה שנמאס לה שפונים אליה בלשון זכר בגלל קולה, מצאתי את ד״ר חגית שופל-חבקוק, רופאה שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ, ומאז חייה של בתי השתנו מהקצה אל הקצה

 

זיו ינר מלווה כבר שנים את בתה בת ה-17 בתהליך ההתאמה המגדרית שהיא עוברת. לאחר שהבת התלוננה כי נמאס לה שפונים אליה בלשון זכר בגלל קולה וביקשה מאמה לבדוק אם יש דרך כלשהי לשנות את הקול, מצאה זיו את ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז הרפואי א.ר.ם, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. בתה עברה לאחרונה ניתוח לנישוי הקול ולדברי זיו: "החיים של בתי השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים".

הבת שלי סירבה לדבר בטלפון עם זרים, אפילו להזמין אוכל לא היה אופציה מבחינתה. מקרה של שיחת טלפון עם נציגת שירות הבנק, שסירבה לתת לה שירות כי הקול שלה נשמע גברי והיא רשומה כאישה בבנק, פגע קשות בביטחון של בתי.

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הבת שלי לומר לגברת בקו השני שהיא אישה, הקול הסגיר אותה וברגע של כעס, הבת שלי ניתקה את השיחה בעצבים כי הנציגה לא הצליחה להבין, איך נערה נשמעת נער וחשבה שזאת הונאה. "אני לא מדברת יותר עם אנשים בטלפון" היא הכריזה, וכך היה.

גם בסופר, נערה שמקפצת עם שמלה ושיער ארוך, קוראת לי: אימא אני רוצה פירות… מבט עוין של גבר בשנות ה-50 כלפיה, גרם לי דריכות ועצב רב, הבת הטראנסית שלי יוצאת מהארון בכל פעם שהיא פותחת את הפה שלה וקול גברי ונמוך נשמע.

בוקר אחד בת ה-17 אמרה לי: "אמא נמאס לי שפונים אלי בלשון פנייה לא נכון… אני אישה, נקבה.

בבקשה תבדקי אם יש הליך רפואי כדי לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה". חקרתי בגוגל, שוחחתי עם טראנסיות מהקהילה וחשכו עיניי. ניתוחים במיתרי הקול בתאילנד, מסוכנים ועלולים להשאיר טראנסיות עם קול פגום לנצח.

אספתי את עצמי, אחרי לילה של דמעות וסיוטים והמשכתי לחפש, כי הבת שלי במצוקה, ואיזו אימא לא תעשה הכל כדי לסייע לבת שלה?

והנה כמו במטה קסם, הגיעה אליי כתבה על רופאה מופלאה בשם ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. עם פחד נוראי נסענו אני ובתי לבחון אצלה אפשרות לניתוח.

ד"ר שופל-חבקוק קיבלה אותנו במרכז א.ר.ם שבאסותא רמת החייל, בסבר פנים יפות. נעימה, רגישה, תחקרה ארוכות את הבת שלי בנוגע להתאמתה לניתוח. בניתוח מקצרים את מיתרי הקול בחצי, הסבירה ד"ר שופל-חבקוק, ופה כבר הפסקתי לשמוע… מלבד דפיקות לב, פחד ודמעות שהציפו אותי, לא שמעתי כלום.

איזה עולם אכזר. מה הבת שלי צריכה לעבור כדי לחיות חיים מלאי נחת ושלווה. כמה קשה להיוולד בגוף הלא נכון. כל כך כאב לי הלב, איזה מסע מפרך המשפחה שלנו עוברת, כחלק מהשינוי המגדרי של בת הזקונים שלנו.

המתנו לניתוח כשנה והנה, לפני שלושה חודשים בדיוק הבת שלי נכנסה לניתוח. לא הצלחתי להפסיק לבכות, בעלי מחבק אותי, וד"ר שופל-חבקוק יצאה אחרי שעתיים ודיווחה לנו שהניתוח עבר בהצלחה.

החלק הראשון עבר, עכשיו צריך לשמור על שתיקה חודש ימים! חודש בלי להוציא מילה מהפה! לא שיעול, לא התעטשות. כלום. דממה. חודש של דממה לנערה שלא מפסיקה לרגע לדבר, היה קשה ומאתגר. אך כמו שכתבה לי הבת שלי בוואטסאפ, "עם כל הקושי, אני מוכנה גם לשתוק עוד חודש, העיקר לקבל קול של אישה".

חודש ימים חיינו על תזונה מיוחדת לאחר הניתוח ונסענו וטיילנו ברחבי ישראל היפה, רק שיעבור הזמן. חודש אחרי הניתוח ערכנו מסיבה ענקית בבית לרגל סיום השתיקה. למחרת, הגענו לביקורת והבת שלי דיברה לראשונה.

היינו כולנו בהלם! לא עוד קול נמוך וגברי. קול גבוה של אישה. בלי טונים נמוכים בכלל. זכינו! זכינו שיש בישראל רופאה שזאת זכות עבורה לסייע לקהילת הנשים הטראנסיות בנישוי הקול, בהגשמת חלום ובהצלת חיים, במטרה להקל על סבלן.

יום אחד, הבת שלי נסעה לישון אצל חברים. בערב, קיבלתי טלפון ומעבר לקו שמעתי ילדה מאושרת, שמחה ובקושי הצלחתי להבין מה היא רוצה לומר. "אימא, הצלחתי להזמין המבורגר בטלפון ופנו אליי בלשון נקבה. לא התבלבלו" היא צווחה.

החיים שלה השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים.

אנחנו עדיין בתחילת השיקום ורק בעוד מספר חודשים, הבת שלי תקבל את התוצאה הסופית. עליה לתרגל עם קלינאית תקשורת כל שבוע וללמוד מחדש לדבר באינטונציה חדשה, באופן שונה ממה שהתרגלה אליו עד היום.

כמה מזל יש לנו שאנחנו חיים בעידן  בו קיים הליך רפואי מציל ומשפר חיים, עבור נשים שלא נולדו כמו כולן. הדרך שלהן מורכבת ומלאה אתגרים אישיים וחברתיים. המסע המפרך בדרך לשינוי מגדרי קיבל תפנית מדהימה כשהגענו למלאך השומר שלנו, ד"ר חגית שופל-חבקוק. הנישוי הקולי הוא רק חלק מהשלם והדרך עוד ארוכה.

זיו ינר

זיו ינר, בת 46 ונשואה לשי, גרים בפרדס חנה, אימא לשניים – חייל בסדיר וילדה טראנסית מהממת, רגישה, שכל מבוקשה הוא לחיות בגוף הנכון, במגדר הנכון, בכבוד. זיו במקצועה היא מאמנת אינטגרטיבית לילדים, נוער ומבוגרים, וכיום מתנדבת ומסייעת באהבה רבה למשפחות לילדים על הרצף הטראנסי. 

לא רק לאסתטיקה: הטיפול הזה של טרנסג'נדרים ישנה את חייהם

פורסם באתר מעריב ONLINE, במדור 'סגנון-ליף סטייל המומחים', בתאריך 27.06.2022

 

פרופ' אבי חפץ

פרופ' אבי חפץ

 

בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א. לאחר חמש שנות שירות כרופא ומפקד בצבא, התמחה במחלקת אף אוזן וגרון במרכז הרפואי קפלן, רחובות.

במהלך תקופת ההתמחות, התקבל למרכז הרפואי Memorial Sloan Kettering Cancer Center, בניו יורק, ארה"ב, שם עסק במשך כשנה במחקר 'ראש צוואר', בנוסף לעיסוקים קליניים אחרים.

בתום תקופת ההתמחות, התקבל פרופ' אבי חפץ לאחת מהמחלקות המובילות בארה”ב והמוכרות ע”י המועצה האמריקאית לניתוחי ראש צוואר ובמשך שנתיים, התמחה בניתוחי ראש צוואר אונקולוגיים, במרכז הרפואי Oklahoma University, אצל פרופ' Jesus E Medina, אחד ממנתחי ראש וצוואר המובילים בעולם.

עם חזרתו לארץ, מונה פרופ' אבי חפץ למנתח ראש צוואר בכיר במחלקת אף אוזן וגרון וניתוחי ראש צוואר, באיכילוב, המרכז הרפואי ת”א.

בשנת 2009, הקים פרופ' אבי חפץ את המרכז הרפואי א.ר.ם, יחד עם פרופ' רועי לנדסברג ופרופ' מיכל לונץ.

במשך עשרים השנים האחרונות, מטפל פרופ' חפץ בחולים עם גידולי ראש-צוואר כולל: אבחון הגידולים, ניתוחים שונים לכריתת הגידולים והכוונת המטופלים לטיפול אונקולוגי משלים ו/או טיפול המחליף את הצורך בניתוח.

בשנים האחרונות, מקדם בארץ ובעולם ניתוחי תירואיד (בלוטת מגן) ופרא-תירואיד (יותרת המגן) בגישה אנדוסקופית ללא חתך חיצוני וכן, פיתח שיטה פורצת דרך, לראשונה בעולם, לניתוח שיוף של הגרוגרת, מסיבות אסטטיות, באותה הגישה וללא חתך חיצוני.

פרופ' אבי חפץ פרסם עד כה כ-60 מאמרים מדעיים בספרות הרפואית העולמית והציג בכ-100 כינוסים מקצועיים, בארץ ובעולם.

בנוסף לעיסוקו הכירורגי, פרופ' אבי חפץ הינו סגן דיקן, מרכזים רפואיים מסונפים, אסותא רמת החייל, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, בנגב ואף משמש כיועץ של האגודה למלחמה בסרטן וכן, יועץ קצין רפואה ראשי, בתחום כירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר.

 

חברות בארגונים מקצועיים:

• החברה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש-צוואר (שימש כיו"ר החברה, בשנים 2009-2013)
• חבר באיגוד רופאי א.א.ג, בישראל
• חבר באיגוד מנתחי ראש צוואר, בארה”ב
• חבר ב INHSG, פורום בינלאומי של מנתחי ראש צוואר בכירים, העוסק בקידום הטיפול הרפואי בחולי
ראש-צוואר.

 

תחומי טיפול עיקריים‎:

• ניתוחי צוואר והשטחת גרוגרת בגישה אנדוסקופית, ללא צלקת בצוואר
• ניתוחי בלוטת המגן, יותרת המגן ובלוטות הרוק – ללא החדרת נקז וללא תפרים חיצוניים
• גידולים בבלוטת המגן (תירואיד) ויותרת המגן (פרא-תירואיד)
• כריתות לסת עליונה ותחתונה, עקב גידולים ממאירים או שפירים
• כריתות גידולים בלשון כולל שחזורים מורכבים במידת הצורך
• גידולים בבלוטות הרוק
• גידולים בגרון

 

שפות:

עברית, אנגלית, צרפתית

 

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לאסף נאוי במייל: asafno@assuta.co.il

Experts hit back at claim transgender voice therapies aren’t lifesaving

התפרסם באתר The TIMES of Israel, בתאריך 26.01.2022

אני אהיה שרת החינוך הטרנסג'נדרית הראשונה – אור חן אליזרוב

פורסם באתר MAKO, מדור לייף סטייל, בריאות וכושר, בתאריך 17.12.2020

הניתוח החדשני במיתרי הקול שיאפשר לטרנסג'נדריות להפסיק להתבייש

פורסם באתר YNET, מדור 'בריאות', בתאריך 06.04.2021

 

יום הקהילה הטרנסית: "הייתי כלואה בגוף גברי"

פורסם באתר Ynet, מדור בריאות, בתאריך 01.07.2020

נישוי קול

 

מיתרי הקול נמצאים בתוך הסחוס המגן (התירואיד) שבגרון ובתוך סחוס זה נמצאת בליטת הגרוגרת (Adam's apple). מיתרי הקול וסחוס המגן מושפעים מהורמון המין הגברי, טסטוסטרון, כך למשל, כאשר נערים צעירים נחשפים בפעם הראשונה לטסטוסטרון הקול מתחלף והופך עמוק יותר והגרוגרת לראשונה מתבלטת החוצה. השינויים בגרון ובמיתרי הקול הנגרמים כתוצאה מחשיפה לטסטוסטרון הינם בלתי הפיכים.

נישוי קול הוא מושג הכולל טיפולי קול או ניתוחים שמטרתם הפיכת קול בעל מאפיינים גבריים לנשי, לאחר שינויים הכרוכים בחשיפה לטסטוסטרון. נישוי קול מיועד לנשים טרנסג'נדריות או נשים סיסג'נדריות (נולדו עם סימני מין חיצוניים של נקבה) שנחשפו לטסטוסטרון. השינויים הנגרמים לקול בעקבות חשיפה לטסטוסטרון הינם בלתי הפיכים, ועל כן נדרשת התערבות.

 

תהליך נישוי קול

תהליך נישוי קול הינו תהליך מורכב הכולל ראשית, טיפול הורמונלי תרופתי. חשוב לדעת שיש שוני בין תהליך התאמה מגדרי של אישה טרנסג'נדרית לעומת גבר טרנסג'נדר. בהליך ההתאמה של גבר טרנסג'נדר, חלק מהטיפול התרופתי הוא בין היתר, קבלת ההורמון הגברי – טסטוסטרון, שהופך את הקול הנשי לעמוק ו"בסי/ גברי" יותר. לרוב, שינוי זה מספק את המטופלים ורובם לא ממשיכים לטיפול כירורגי. לעומת זאת בהליך התאמה של אישה טרנסג'נדרית, הטיפול בהורמונים נשיים וחסמי טסטוסטרון, אינו משפיע על שינוי גוון הקול הגברי לנשי ודק יותר.

בהשוואה לטיפולים לנישוי קול ע"י קלינאי/ת תקשורת, ניתוח לנישוי קול יכול לתת מענה גם לקול "בלתי נשלט" דוגמת שיעול, כחכוח, צחוק, או פיהוק. כמו כן, ניתוח מתאים במקרים שעדיין אין תוצאות מספקות עם טיפול קול לנישוי, או כאשר הדיבור הנרכש במהלך טיפולי הקול כרוך במאמץ רב. עם זאת, חשוב לציין שניתוחי נישוי קול הופכים את תדירות הקול לגבוהה ונשית יותר, אך אינם נותנים מענה למאפיינים נוספים של הקול הנשי דוגמת תהודה והגייה, ועל כן גם במקרה של ניתוח מומלץ לשלבו עם טיפול לנישוי קול ע"י קלינאי/ת תקשורת.

 

השיטה הניתוחית

ניתוחי נישוי קול או Voice Feminization הינם קבוצה של ניתוחים שמטרתם התאמה מגדרית של הקול לקול נשי.

מטרותיו של הניתוח לנישוי קול הינן הפיכת הקול לנשי יותר עם תדירות קול (Pitch) גבוהה יותר ו/או הפחתת המאמץ והעייפות הכרוכים בדיבור בקול דק וגבוה.

"ניתוח למתיחת מיתרי הקול" (Cricothyroid Approximation או Type IV Thyroplasty) – כיוון שמיתרים מתוחים רוטטים בתדירות גבוהה יותר, הניתוח מחקה את פעולת שריר הקריקותירואיד האחראי על מתיחת מיתרי הקול. בניתוח מועבר תפר המקרב בין סחוסי הגרון באופן המותח את מיתרי הקול ליצירת צליל גבוה ודק יותר. ניתוח זה מוכר מאז שנות ה- 70 של המאה הקודמת ונתן מענה טוב לנשים טרנסג'נדריות רבות לאורך השנים. עם זאת, בשנים האחרונות עולות ביקורות על גישה ניתוחית זו, ובמרכזה הניסיון המצטבר שהתפר עליו מבוסס הניתוח נוטה להשתחרר עם הזמן, ולכן התוצאות זמניות בלבד. כמו כן, כיוון שאין שינוי במיתרי הקול עצמם, אלא מתיחה שלהם, הקול נשמע כפלצ'טו גברי ולא כקול נשי טבעי.

 

ניתוח חדש יחסית הצובר פופולריות בשני העשורים האחרונים הוא "ניתוח לקיצור מיתרי הקול" (Modified Wendler’s Glottoplasty), הגורם להם לרטוט בצליל גבוה יותר. בניתוח מתבצע קיצור של המיתרים בכ-50% ומיקומה מחדש של הקומיסורה הקידמית (מקום התמזגות המיתרים מלפנים) למיקום אחורי יותר.

 

יתרונותיו העיקריים של הניתוח הינם:

הניתוח מתבצע כולו בגישה אנדוסקופית וללא צלקת חיצונית, תוצאות הניתוח ארוכות טווח ומכיוון שישנו שינוי אמיתי במיתרי הקול הוא נשמע כ"קול נשי טיבעי".

 

לא פעם נשים טרנסג'נדריות מתקשות ליצור קשרים בין אישיים, שכן בשעה שהמראה שלהן נעשה נשי, קולן נשאר גברי. לעיתים הן מעדיפות להימנע מדיבור בחברה ושיחות טלפון, חוששות לצחוק או להשתעל שמא יזכו ליחס שאינו מכבד, או מפלה. טיפולים להתאמה מגדרית, ובניהם הניתוח לנישוי קול, יכולים להציל נשים טרנסג'נדריות מפני ניכור חברתי, אלימות, ואפליה, ואף למנוע מהמטופלות מצבים של דיכאון וחרדה ולאפשר עבורן השתלבות חברתית תקינה.

 

שינוי/נישוי בעצמות הפנים

ד"ר לייסר מומחה בכל הקשור לשינויים במבנה הגרמי של הפנים. קרי, בשינויים הקשורים לעצמות הלסת, ארובות העין, הסנטר, המצח וכדומה. תהליך השינוי דורש התאמה לתווי פנים מתאימים למגדר, כלומר, במעבר מגבר לאישה (או להיפך) יש לבטל/לשנות את זוויות הלסת, המצח והסנטר. בנוסף, ולפי צורך נעשה שימוש גם במילוי שפתיים עם חומרי מילוי שונים. במקרים רבים מערב הניתוח משתלים שנוצרו במדפסת תלת מימד, אשר מתאימה את המשתלים באופן אישי למבנה הפנים של המטופל/ת באמצעות הדמיות ממוחשבות פרטניות. באופן זה, ניתן לעצב את הפנים בהתאמה מלאה למבנה הפנים הקיים ולתוצאה הרצויה, ללא סתירה ביניהם.

השטחת גרוגרת, ללא חתך חיצוני

 

באחוז ניכר מהגברים, סחוס המגן או "הגרוגרת" בולט באופן ניכר ונחשב למאפיין המין הגברי. זו תופעה ששכיחה הרבה פחות בנשים. בקרב קהילת הנשים טרנסג'נדריות, נשים שעברו תהליך התאמה מגדרית ושינו מינן מזכר לנקבה, דבר זה מפריע מאוד ונחשב לאות קין ממש ועלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים ובביטחון העצמי. הפתרון לבעיה זו עד כה הייתה ניתוח לשיוף הגרוגרת בגישה צווארית דהיינו דרך חתך בצוואר.

מכיוון שניתוח לשיוף גרוגרת הוא ניתוח למטרות אסתטיות, דווקא הצלקת שנותרת אחרי הניתוח מהווה לעיתים פגיעה אסתטית משמעותית לא פחות מהבעיה הראשונית של בליטת הגרוגרת טרם הניתוח. גישה ניתוחית חדשנית ופורצת הדרך שתוארה בישראל ונחשבת לתגלית בכל רחבי העולם, מונעת את הצלקת ומשפרת את איכות חייהם של המטופלים והמטופלות.

 

מהי גרוגרת?

הגרוגרת (סחוס המגן) היא סחוס שתפקידו העיקרי להגן על מיתרי הקול, מפני פגיעה חיצונית. גרוגרת קיימת הן בגברים והן בנשים, אך לרוב בולטת יותר אצל גברים.

 

למי מיועד ניתוח לשיוף גרוגרת?

לא פעם, גרוגרת בולטת עלולה להוות בעיה אסתטית המפריעה מאוד לאדם, עד כדי פגיעה בדימוי העצמי ובאיכות החיים. ההפרעה האסתטית אף מהותית יותר, כשמדובר בנשים טרנסג'נדריות (מטופלות שעוברות תהליך של התאמה מגדרית). עבורן, מהווה הגרוגרת "סמל" לגבריות, שאותה הן מבקשות לשנות בתהליך הנישוי.

במקרים אלה, שבהם הגרוגרת הבולטת מפריעה (סובייקטיבית) לאדם, ניתן לשייף את הסחוס, "לשטח" אותו ובכך להסתיר את הבלט וליצור מראה צווארי חלק ויפה.

 

כיצד מתבצע ניתוח שיוף גרוגרת?

עד לאחרונה, הגישה הניתוחית היחידה שבאמצעותה בוצעו הניתוחים לשיוף גרוגרת הייתה גישה צווארית, במהלכה נעשה חתך חיצוני בצוואר, דרכו הגיע המנתח אל הגרוגרת ושייף אותה.

הגישה הניתוחית הזו אמנם בטוחה ומוצלחת, אך החתך הצווארי כמובן שמותיר צלקת. עפ"י מחקרים שונים, הצלקת הנותרת פוגעת משמעותית באיכות חייהם של המנותחים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו למעשה מוחלפת בעיה אסתטית אחת בבעיה אסתטית/קוסמטית אחרת.

 

מהי הגישה הניתוחית החדשה ופורצת הדרך?

פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיית ראש-צוואר, מוביל בישראל את הגישה הכירורגית האנדוסקופית לניתוחים לכריתת בלוטת המגן (תירואיד) ובלוטות יותרת המגן (פרתירואיד), ללא חתך חיצוני אלא דרך חתך קטן ברירית השפה התחתונה (החלק הפנימי של השפה). גישה זו תוארה לראשונה בביה"ח Jons Hopkins בארה"ב, בו פרופ' חפץ השתלם בצעירותו. עם חזרתו לארץ והמשך התמקצעותו בגישה האנדוסקופית, פיתח פרופ' חפץ גישה ניתוחית חדשנית לשיוף גרוגרת, המהווה פריצת דרך משמעותית שעוררה הדים בכל רחבי העולם, בדומה ובהתבסס על הניתוחים להסרת בלוטת התירואיד והפרתירואיד, הנעשים בגישה זו.

בנוסף ליתרון שהניתוח נעשה ללא צלקת חיצונית, בגישה זו ההגעה אל הגרוגרת נעשית "מלמעלה לכיוון מטה" (שלא כמו בניתוח בגישה הצווארית) ובכך, לרופא המנתח קיימת גישה נוחה יותר לביצועו של הניתוח, תוך שימור חלל הגרון ומיתרי הקול.  בעת הניתוח, עם הכניסה למרחב הצווארי, מלאכת השיוף עצמה מבוצעת עם משייף ייעודי, שפותח במיוחד לצורך כך.

עם סיום הניתוח, לא נותרת כל צלקת חיצונית ואין כל סממן ו/או פגיעה חיצונית אחרת ובכך מושג שיפור משמעותי באיכות חייהם של המטופלות והמטופלים.

 

במה כרוך תהליך ההחלמה?

משך הניתוח כשעה – שעה וחצי ולרוב, תהליך ההחלמה מהיר ופשוט יחסית, פרט לכאב קל בלבד. מכיוון שהחתך נעשה ברירית השפה התחתונה, הוא אינו מפריע לשגרת האכילה, שתיה, דיבור וכו' והמטופלים משתחררים לביתם כבר בבוקר שלמחרת.

 

אור חן,  אשה טראנסג'נדרית, שעברה את הניתוח בהיותה בת 22 מספרת: "הגרוגרת שלי, מאז ומתמיד, הייתה משמעותית ובולטת ואפילו היוותה "כלי משחק" לילדי השכונה, עוד כשהייתי ילד קטן". החלום הגדול של אור חן היה לנתח ולהעלים את הגרוגרת, אך היא פחדה שתישאר לה צלקת משמעותית בצוואר.

היום לאחר הניתוח – אור חן מגשימה חלום!

 

לקריאת הכתבה ב TIME Magazine 

 

 

 

טיפול הורמונאלי להתאמה מגדרית

 

על מנת לטפל בשינויים פיזיולוגיים הקשורים בהתאמה מגדרית, יש לטפל במשק ההורמונים הקיים בגוף.
בא.ר.ם, קיים ייעוץ אנדוקרינולוגי ע"י מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה המטפלת גם בתחום זה.