Category Archives: כל הנושאים

מנגנון פעולת ההתקן

התקן דנטלי מסוג Dorsal Fin הוא אחד מסוגי ההתקנים הנפוצים והיעילים לטיפול בנחירות ובדום נשימה חסימתי בשינה.

ההתקן מורכב משני חלקים (סד עליון וסד תחתון) המותאמים אישית לשיני המטופל. לסד התחתון מחוברים שני "סנפירים (Fins)" אנכיים, שמתחברים למסילות בסד העליון, ויכולים להינעל במנח קדמי יותר. כשההתקן מורכב, הוא מחזיק את הלסת התחתונה במנח קדמי יותר, ביחס ללסת העליונה. פעולה זו מזיזה את בסיס הלשון קדימה ומרחיבה את מעבר האוויר מאחורי הלשון והחך הרך, ובכך מונעת או מפחיתה את צניחת הרקמות וחסימת דרכי האוויר.

באילו מקרים ההתקן הינו הטיפול הנכון?

• לטיפול בנחירות (כאשר הן הבעיה העיקרית).
• לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה בדרגת חומרה קלה עד בינונית (AHI 5-30).
• לאנשים עם דום נשימה חמור יותר (AHI > 30), שאינם מסוגלים או מסרבים להשתמש במכשיר CPAP.
• כאשר בדיקת א.א.ג אנדוסקופית מאשרת שקידום הלסת, בעזרת ההתקן, צפוי לעזור.
• דרישות דנטליות ליישום ההתקן: יש צורך במספר שיניים מספק ויציב בשתי הלסתות, חניכיים בריאות והיעדר בעיות משמעותיות במפרקי הלסת.

יתרונות וחסרונות

• יתרונות ההתקן:

• o

יעילות:

• יעיל בהפחתת נחירות ושיפור מדדי דום נשימה במקרים המתאימים.

• o

נוחות:

• לרוב, השימוש בהתקן מרגיש נוח יותר ופחות פולשני ממכשיר ה– CPAP.

• o

היענות טובה:

• מטופלים נוטים להתמיד בשימוש בהתקן לאורך זמן.

• o

ניידות:

• קטן, קל לנשיאה ואינו דורש חשמל, נוח לנסיעות.

• o

דיסקרטיות:

• פחות בולט ממסכת CPAP.

• o

כוונון הדרגתי (טיטרציה):

ניתן לכוונן את מידת קידום הלסת בהדרגה, כדי להשיג את היעילות המרבית בנוחות אופטימלית.

• חסרונות והגבלות:

• o פחות יעיל במקרים חמורים מאוד של דום נשימה.

• o אינו מתאים לכל מצב דנטלי.

• o

תופעות לוואי אפשריות (לרוב זמניות וחולפות):

• ריור יתר או יובש בפה בתחילת השימוש, רגישות בשיניים ובחניכיים, כאבים או מתח בשרירי הלעיסה או במפרקי הלסת, שינויים קלים בסגר השיניים בבוקר.

• o סיכון נמוך לשינויים קבועים בסגר בשימוש ארוך טווח (דורש מעקב).

• o דורש תקופת הסתגלות.

• o עלות ההתקן והטיפול הנלווה יכולים להיות משמעותיים.

o נדרש מעקב והתאמות, ולעיתים ההתקן עלול להישבר.

הבחירה בהתקן Dorsal Fin צריכה להיעשות לאחר אבחון מקיף, בדיקת אא"ג, והערכה דנטלית. יש לשקול את היתרונות מול החסרונות הפוטנציאליים עבור כל מטופל באופן אישי. ההתאמה האישית של ההתקן והכוונון המדויק הם קריטיים להצלחתו.

כיצד לוקחים מידות להתקן עם סורק מיוחד?

לקיחת מידות מדויקות הינה חיונית לייצור ההתקן הדנטלי, על מנת שיהיה גם יעיל וגם נוח. כיום, משתמשים לרוב בסורק אינטרה-אוראלי:

• • הטכנולוגיה: זהו מכשיר דמוי מברשת שיניים גדולה עם מצלמה, המצלם אלפי תמונות של השיניים והרקמות הרכות בפה. תוכנה מיוחדת יוצרת מהתמונות מודל תלת-ממדי מדויק של השיניים והלסתות.

• • תהליך לקיחת המידות:

1. סריקת הלסתות: סורקים את הלסת העליונה והתחתונה.
2. רישום נשיכת קידום: השלב הייחודי והקריטי ביותר עבור התקנים לטיפול בדום נשימה.
מטרת הרישום הינה לקבוע את המנח הקדמי של הלסת התחתונה, שאליו ההתקן יכוון בתחילת הטיפול. בתהליך, רופא השיניים מנחה את המטופל לקדם את הלסת התחתונה מעט קדימה, למנח שבו ההתקן יתחיל לפעול. מנח זה נרשם (באמצעות חומר מיוחד או סריקה נוספת). מידות אלו נשלחות למעבדת שיניים לייצור ההתקן המותאם אישית.

• • יתרונות הסריקה:

1. דיוק גבוה.
2. נוחות למטופל (אין צורך בחומרי מטבע שעלולים לגרום לבחילה ו/או אי נעימות).
3. תהליך מהיר ויעיל.
4. קבלת משוב מיידי, כאשר הרופא יכול לראות את הסריקה על המסך בזמן אמת, לזהות אזורים שדורשים סריקה חוזרת ולהבטיח שהמידות מלאות ותקינות.

מסירת ההתקן והתחלת השימוש (כולל התאמה הדרגתית)

לאחר שההתקן מוכן, מגיע שלב מסירתו למטופל והתחלת השימוש:

• פגישת מסירה:

o בדיקת התאמה: רופא השיניים מוודא שההתקן יושב היטב על השיניים, אינו גורם לכאב או לפציעה, בעל אחיזה יציבה ונוחה ומביא את הלסת למנח הקידום המתוכנן.
o הדרכה מפורטת: הרופא מנחה כיצד להכניס, להלביש ולהוציא את ההתקן, כיצד לנקות ולתחזק אותו ומה צפוי בתקופת ההסתגלות בימים ובשבועות הראשונים (ריור, יובש, רגישות קלה) ומתן הנחיות כיצד ומתי לבצע קידום נוסף של הלסת, במידת הצורך.

• תהליך הדרגתי של קידום הלסת (טיטרציה):

o המטרה בתהליך ההדרגתי: למצוא את מידת הקידום המינימלית ביותר של הלסת התחתונה הדרושה להשגת יעילות טיפולית מרבית (הפחתת נחירות ושיפור במדד AHI), תוך שמירה על נוחות אופטימלית למטופל.
o התהליך: מתחילים להשתמש בהתקן במנח הקידום הראשוני. אם לאחר כשבוע/שבועיים התסמינים (הנחירות או תסמיני דום הנשימה (כגון עייפות יומית)) עדיין משמעותיים, ניתן לקדם את הלסת עוד קצת, לפי ובהתאם להוראות הרופא. לאחר כל קידום, ממתינים מספר לילות כדי להעריך את ההשפעה ולהסתגל למנח החדש, לפני שמבצעים קידום נוסף. הקידום צריך להיות הדרגתי.
o המטרה הכללית: להגיע למצב בו הנחירות פחתו משמעותית או נעלמו, והמטופל מרגיש שיפור באיכות השינה וברמת הערנות היומית, מבלי לגרום לאי נוחות משמעותית.

• התחלת השימוש והסתגלות להתקן:

o שגרת שימוש: יש להשתמש בהתקן מידי כל לילה, למשך כל שעות השינה.
o סד בוקר (Morning Aligner): מתחילים להשתמש בהתקן לעיתים, לאחר שימוש בהתקן בלילה, יש תזוזות קלות בעמדת הלסתות, מה שעלול להוביל לשינוי זמני או קבוע במנשך הטבעי של המטופל. סד הבוקר נועד לנטרל את ההשפעות האלו, הוא אביזר קטן שמרכיבים למשך זמן קצר בשעות הבוקר, בכדי לעזור להחזיר את הסגר ואת הלסתות למקומן הטבעי, הנכון בהתאם לתוכנית התקן הלילה.
o תקופת הסתגלות: יכולה להימשך מספר ימים עד מספר שבועות. חשוב להיות סבלניים. תופעות כמו ריור, יובש או רגישות קלה הן שכיחות וחולפות לרוב.
o מתי לפנות לרופא: אם מופיעים כאבים חזקים, פצעים, או אם תופעות הלוואי אינן חולפות או מחמירות.

• ביקורות מעקב:

o ביקורת ראשונה: כשבוע עד חודש לאחר מסירת ההתקן.
o ביקורות תקופתיות (לרוב כל 6-12 חודשים): לבדיקת מצב ההתקן, יציבות הסגר, בריאות השיניים והחניכיים ויעילות הטיפול.

o בדיקת שינה חוזרת עם ההתקן: לעיתים, לאחר שמגיעים לקידום האופטימלי, מומלץ לבצע בדיקת שינה נוספת עם ההתקן כדי להעריך באופן אובייקטיבי את יעילותו.

חשיבות ההדרגתיות, ההסתגלות והמעקב: תהליך הקידום ההדרגתי (טיטרציה) מאפשר לגוף להסתגל בצורה מיטבית לשינוי במנח הלסת ומפחית את הסיכון לתופעות לוואי. תקופת הסתגלות היא טבעית, וסבלנות היא מפתח. ביקורי מעקב קבועים חיוניים להבטחת יעילות הטיפול לאורך זמן, שמירה על בריאות הפה והשיניים, וביצוע התאמות נדרשות בהתקן או בטיפול. שיתוף פעולה מלא של המטופל והקפדה על הנחיות הרופא הם קריטיים להצלחת הטיפול.

סיכום

טיפול בנחירות ובדום נשימה חסימתי בשינה באמצעות התקן דנטלי מסוג Dorsal Fin הוא אפשרות טיפולית יעילה ונוחה עבור אנשים רבים. התהליך כולל אבחון מדויק, בדיקות מקיפות, התאמה אישית קפדנית של ההתקן, ותהליך הסתגלות והתאמה הדרגתית. הבנת כל שלב בתהליך ושיתוף פעולה עם הצוות הרפואי יכולים להוביל לשיפור משמעותי באיכות השינה, בבריאות הכללית ובאיכות החיים.

מה ההבדל בין נחירות לדום נשימה בשינה?

חשוב להבין את ההבדל בין שתי התופעות:

• • נחירות: רעש הנוצר בזמן השינה כתוצאה מרטט של רקמות רכות בדרכי האוויר העליונות (כמו החך, הענבל או בסיס הלשון), כאשר מעבר האוויר דרכן מופרע חלקית. נחירות בפני עצמן, ללא הפסקות נשימה, נחשבות בעיקר למטרד חברתי או זוגי. עם זאת, נחירות חזקות וקבועות יכולות להיות סימן מקדים לדום נשימה בשינה.

• דום נשימה חסימתי בשינה (OSA): זוהי הפרעת שינה חמורה יותר. היא מאופיינת באירועים חוזרים של חסימה מלאה (אפניאה) או חלקית (היפופניאה) של דרכי האוויר העליונות במהלך השינה. חסימה כזו נמשכת לפחות 10 שניות וגורמת לירידה ברמת החמצן בדם וליקיצות קצרות (לרוב לא מודעות) מהשינה כדי לחדש את הנשימה.
  • ההשלכות הבריאותיות של דום נשימה בשינה: השינה המקוטעת והמחסור בחמצן עלולים לגרום לעייפות כרונית, ישנוניות יתר במהלך היום, קשיי ריכוז וזיכרון, שינויים במצב הרוח, ובטווח הארוך להגביר משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם (כמו יתר לחץ דם, התקפי לב ושבץ מוחי), סוכרת מסוג 2, ואף תאונות דרכים ועבודה. לכן, אבחון וטיפול בדום נשימה בשינה חיוניים.

מתי צריך לחשוד בדום נשימה בשינה?

מספר סימנים ותסמינים יכולים להצביע על דום נשימה בשינה:

• דיווח של בן/בת הזוג: נחירות חזקות וקבועות, לעיתים עם הפסקות שקטות ואז השתנקות או התנשמות, או צפייה בהפסקות נשימה, בזמן השינה.
• תסמינים בלילה (שהאדם חווה בעצמו): יקיצות פתאומיות בתחושת מחנק, שינה לא רגועה, הזעת לילה מוגברת, וצורך לקום בלילה לשירותים, לעיתים קרובות.
• תסמינים יומיים (שהאדם חווה בעצמו): עייפות מתמדת וישנוניות גם לאחר שנת לילה "מלאה", קושי להישאר ער בפעילויות כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה או נהיגה, כאבי ראש בבוקר, יובש בפה או כאב גרון כשקמים, קשיי ריכוז וזיכרון, שינויים במצב הרוח (עצבנות, נטייה לדיכאון), וירידה בחשק המיני.
• גורמי סיכון: עודף משקל (במיוחד היקף צוואר גדול), מין זכר, גיל מבוגר, היסטוריה משפחתית של דום נשימה, מבנה אנטומי מסוים של דרכי האוויר, עישון, צריכת אלכוהול (במיוחד לפני השינה), ושימוש בתרופות מסוימות (כגון תרופות שינה והרגעה).

חשיבות הזיהוי המוקדם: זיהוי מוקדם של תסמינים אלו ופנייה לייעוץ רפואי הם צעדים קריטיים. התעלמות מהתסמינים עלולה להוביל להחמרה במצב הבריאותי ולהגברת הסיכונים הנלווים.

כיצד מאבחנים דום נשימה בשינה?

אבחון מדויק של דום נשימה בשינה הוא תהליך רב-שלבי, והוא חיוני לקביעת חומרת הבעיה והתאמת הטיפול היעיל ביותר.

1. 1. הערכה רפואית ראשונית:
      • • שיחה עם הרופא (אנמנזה): הרופא יתשאל את המטופל ואת בן/בת הזוג על התסמינים, ההיסטוריה הרפואית, הרגלי החיים וגורמי הסיכון.
        • שאלונים ייעודיים: לעיתים ייעשה שימוש בשאלונים להערכת רמת הישנוניות וחומרת התסמינים (לדוגמת שאלון ESS או STOP-Bang).
        • בדיקה גופנית: מדידת לחץ דם, משקל, גובה, היקף צוואר, ובדיקה של מבנה הלוע.
        1. בדיקת שינה:
        2. בדיקת שינה מלאה במעבדת שינה: זוהי הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון דום נשימה בשינה. המטופל מעביר את הלילה וישן במעבדת השינה, כאשר הוא מחובר לחיישנים רבים שעוקבים אחר פרמטרים פיזיולוגיים שונים במהלך השינה כגון:
           • גלי מוח (EEG) – לקביעת שלבי השינה.
           • תנועות עיניים (EOG) – לסיוע בקביעת שלבי השינה  .(REM)
           • מתח שרירים (EMG) – בדרך כלל בסנטר וברגליים.
           • קצב לב (ECG).
           • זרימת אוויר דרך האף והפה.
           • מאמץ נשימתי (תנועות בית החזה והבטן).
           • רמת ריווי החמצן בדם (סטורציה).
           • נוכחות ורמת הנחירות (מיקרופון).
           • תנוחת הגוף.
           • בדיקת שינה ביתית: במקרים מסוימים, ניתן לבצע בדיקת שינה ביתית, פשוטה יותר. בדיקה זו מנטרת פחות נתונים (לרוב כן מודדת זרימת אוויר, מאמץ נשימתי, סטורציה ודופק) אך עדיין יכולה להתאים לאבחון דום נשימה חסימתי, במקרים מסוימים.
           1. AHI (Apnea-Hypopnea Index) פיענוח התוצאות:

טכנאי שינה ורופא מומחה מפענחים את נתוני הבדיקה. המדד המרכזי הוא שמייצג את מספר הפסקות הנשימה (מלאות או חלקיות) הממוצע בשעת שינה. אבחון מדויק הינו חיוני להתאמת הטיפול הנכון.

למה חשובה בדיקת רופא אף אוזן גרון עם סיב אופטי

בכדי להתאים את הטיפול הנכון והמדויק, יש לעבור בדיקה מקיפה אצל רופא א.א.ג המומחה בכירורגיית אף וסינוסים (רינולוג), הכוללת בדיקה אנדוסקופית עם סיב אופטי (מצלמה זעירה המוחדרת דרך האף, לצפייה ישירות במבנים האנטומיים) של דרכי האוויר העליונות.

מטרות הבדיקה:

1. 1. • 1. • זיהוי מיקום החסימה: הסיב האופטי, המוחדר דרך האף, מאפשר לרופא לראות את המבנים האנטומיים של חלל האף, הלוע האפי (נאזופרינקס), הלוע הפומי (אורופרינקס) ובסיס הלשון והגרון התחתון (היפופרינקס). הבדיקה מאפשרת לרופא לראות את המיקום המדויק בו מתרחשת החסימה בדרכי האוויר, שגורמת לנחירות או לדום הנשימה (למשל חך רך נפול, שקדים מוגדלים, צניחת בסיס הלשון).
           • איתור בעיות נוספות: הבדיקה האנדוסקופית יכולה לחשוף בעיות אנטומיות או פתולוגיות נוספות בדרכי האוויר העליונות, שעלולות לתרום להפרעת הנשימה או להשפיע על בחירת הטיפול, כגון: סטייה משמעותית של מחיצת האף, פוליפים באף, קונכיות אף מוגדלות, אדנואידים מוגדלים ןבמקרים נדירים יותר, ציסטות או גידולים.
           • הערכת התאמה להתקן דנטלי: על סמך ממצאי הבדיקה, הרופא יכול לסייע בהערכת מידת ההתאמה של המטופל לטיפול באמצעות התקן דנטלי. התקן דנטלי פועל על ידי קידום הלסת התחתונה והלשון קדימה, ובכך מרחיב את מעבר האוויר מאחורי בסיס הלשון והחך הרך. אם החסימה העיקרית היא באזור גבוה יותר (למשל, באף), ייתכן שטיפול באמצעות התקן דנטלי בלבד לא יהיה יעיל מספיק. ביצוע דחיקה של הלסת התחתונה, בזמן שצופים בלוע עם סיב אופטי, מאפשר לוודא שאכן יש הרחבה של דרכי האוויר ומכאן ניתן להסיק שהטיפול באמצעות התקן דנטלי צפוי להיות יעיל.
           • המלצה על טיפול משולב או אחר: במקרים מסוימים, ייתכן שיידרש טיפול א.א.ג נוסף (כמו ניתוח כריתת שקדים, יישור מחיצת אף וכו') לפני או בשילוב עם השימוש בהתקן הדנטלי.

בדיקה זו מספקת "מפה" של דרכי האוויר ועוזרת להחליט מהו הפתרון המתאים.

התפרסם באתר החדשות וואלה, מדור בריאות, בתאריך 22.04.2024

מאלרגיה ואסתמה ועד עצמות הדג, שבכל חג שולחות אנשים למיון: הפסח והאביב מבשרים אמנם את הפריחה, אבל מגיעים גם עם מספר סיכונים. 10 המכות, גרסת הבריאות

פורסם באתר YNET, מדור 'לאשה', בתאריך 16.12.2024

התפרסם בירחון 'לאשה', 16.12.2024

נעם זיני רק בת 25 וכבר עברה ניתוח לא פשוט להפסקת נחירות ולמניעת תופעה מסכנת חיים: דום נשימה בשינה. גם שולה משרקי, בת 52, מועמדת לניתוח כזה. שתיהן מוכנות להיחשף כדי להילחם בסטיגמות ולומר לנשים: "לכו להיבדק"

נעם זיני. "התברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה קשה " (צילום: יובל חן)

 

נשים מתמידות יותר

ד"ר גבריאל נקש, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף והסינוסים, נחירה ודום נשימה בשינה בא.ר.ם, המרכז הרב־תחומי לרפואת אא"ג ובמרכז הרפואי שיבא, ביצע את הניתוח של נעם זיני. לדבריו, רוב המטופלים שלו הם גברים או ליתר דיוק, זוגות, שבהם הגבר נוחר והאישה סובלת. "זה הטייפקאסט", הוא מציין. "בממוצע, גברים באמת נוחרים יותר מנשים, והסימפטומים של דום נשימה אצלם כרוכים בנחירות קשות מאוד. אבל זה לא אומר שנשים לא סובלות מהתופעה. אצלן דום נשימה לא מתבטא בדרך כלל בצורה דרמטית, אלא יותר כהפרעה באיכות החיים: עייפות, הפרעה בריכוז, מצבי רוח, כאבי ראש בשעות הבוקר. התסמינים האלה יכולים להיות קשורים לאינספור בעיות ופשוט פחות נוטים לייחס אותן לדום השינה. כשאישה מגיעה לרופא המשפחה ומתלוננת על בעיות כאלה, מה הסיכוי שהוא יחשוד שמדובר בהפרעת נשימה חסימתית בשינה?".

ד"ר גבריאל נקש

 

"בעלי נבהל מהנחירות שלי"

הסיפור של שולה משרקי, בת 52, סייעת בבית ספר יסודי המתגוררת ברעננה, קצת שונה. אצלה הבעיה הוסוותה בשל בעיות רפואיות אחרות.

שולה משרקי. תשישות ברמה חריגה (צילום: אלי דסה)

4 דרכים עיקריות למנוע דום נשימה בשינה

"נשים מתביישות להודות שהן נוחרות בגלל הסטיגמה החברתית, במחשבה שזו תופעה גברית באופייה. לכן הן גם פחות מדברות על זה, וכך המידע החשוב פחות עובר ביניהן", אומרת ד"ר ענת גביש, בעלת מרפאה לטיפול בכאבי פנים והפרעות במפרקי הלסת, בנחירות ודום נשימה בשינה.

בנוסף, גברים בדרך כלל ישנים מצוין ופחות שומעים את הנחירות של בנות הזוג שלהם, ולכן נשים פחות מקבלות פידבקים מהפרטנרים שלהן שיש בעיה. כל עוד מדובר בנחירות בלבד, זו הפרעה חברתית בלבד. אבל כשהן מהוות סימפטום להפרעה רחבה יותר, שקשורה בחסימה לדרכי האוויר בשינה – דום נשימה בשינה – יש לכך משמעות בריאותית גדולה, ולכן יש להעלות את המודעות בקרב נשים כדי שיבינו את חשיבות העניין", מדגישה ד"ר גביש, שהייתה בעבר גם אחראית על תחום כאבי פנים ולסתות במחלקות כירורגיה פה ולסת בבתי החולים בילינסון וקפלן. היא מאמינה בבחינה מעמיקה של הבעיה ובמציאת הפתרון המדויק ביותר.
"בגדול, אין טיפול טוב ונעים, אבל יש ארבעה מסלולים מרכזיים שצריך לבחון", היא מפרטת:

 

מסלול התנהגותי: "שינויים באורח החיים הכוללים, למשל, ירידה במשקל. אפילו הפחתה של חמישה ק"ג יכולה לעזור, בעיקר אם מדובר רק בבעיה של נחירות; גם הימנעות מאלכוהול, שמפחית את הרגישות הסנסורית ומעכב התעוררות כשצריך, עשויה לסייע; הימנעות משינה על הגב כי בתנוחה זו בסיס הלשון צונח ומעבר האוויר נעשה צר יותר. אפשר לשים כדור טניס בפאוץ' מתחת לגב כדי שלא יהיה נוח לישון כך; כמו כן מומלץ להימנע מתרופות שינה שמעכבות את המנגנון הטבעי שמעיר אותנו כדי לא להיחנק. לפעמים עם נחירות בלבד המסלול ההתנהגותי מספיק".

 
 

ד"ר ענת גביש

 
 

התפרסם בירחון 'לאשה', 16.12.2024

פורסם באתר WEMOMS – אמהות יוצרות קהילה, בתאריך 14.11.2024

דלקות אוזניים חוזרות הן תופעה שכיחה בקרב ילדים, והן עלולות לגרום לירידה בשמיעה, לפגיעה בהתפתחות השפה והדיבור ומכאן, להשפיע על איכות החיים שלהם ושל משפחתם. ניתוח כפתורים, או בשמו השני החדרת צינוריות איוורור, מציע פתרון יעיל ומהיר להקלה על בעיות אלו, אך לא כולם מודעים לסיכונים ולמורכבות הכרוכה בהליך.

ד״ר מירב סוקולוב מומחית בא.א.ג ילדים, סחרחורת, כירורגיית האוזן ושיקום השמיעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, מביאה את יתרונות הניתוח, התהליך הכירורגי, שיעורי ההצלחה והסיכונים האפשריים, כדי לסייע להורים בקבלת החלטה מושכלת עבור ילדיהם.

האם ניתוח זה באמת מצליח לפתור את הבעיה, ומהם הסיכונים האפשריים?

ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל ובטוח במקרים של דלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה ובניגוד לטיפולים תרופתיים שונים, הוא הפיתרון היחיד שהוכח במחקרים כיעיל עם שיעורי הצלחה. רבים לא מודעים לכך שלמרות שיעור ההצלחה הגבוה, קיים חשש לסיכונים שונים: היווצרות נקב קבוע בעור התוף לאחר היפלטות הצינורית או התפתחות כולסטאטומה (ציסטה המורכבת מאפיתל קשקשי) באוזן התיכונה, פליטה מוקדמת של הכפתורים או פליטה מאוחרת של הצינוריות מעבר לשנתיים ממועד הניתוח, שינויים מבניים בעור התוף ועוד.

מהו ניתוח כפתורים ואיך הוא מתבצע?

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, כאשר במהלכו מבוצע חור קטן בעור התוף, תחת הסתכלות עם מיקרוסקופ, דרכו נשאבים הנוזלים שהצטברו באוזן התיכונה ולאחר מכן, צינורית קטנה (בגודל של 2 מ"מ בערך – ה"כפתור") מוחדרת דרך החור. הצינורית מאפשרת את המשך תהליך ניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה החוצה וכניסת אוויר לתוך האוזן התיכונה, ובכך מונעת הצטברות נוספת של נוזלים ומשפרת את תפקוד האוזן. ברוב המקרים, הכפתור נפלט מעצמו לאחר 6-18 חודשים, ועור התוף מחלים באופן טבעי.

רוב הילדים משתחררים הביתה עוד באותו היום, והשמיעה משתפרת באופן כמעט מידי. יש לבצע בדיקת שמיעה כחודש לאחר הניתוח, כדי לוודא שהשמיעה השתפרה וכן, להיות לאחר מכן במעקב שגרתי אצל רופא אף אוזן גרון על מנת לבדוק שהצינוריות לא נפלטו מוקדם מדי ושהאוזן נשארת יבשה ונקייה מהפרשות. אם מופיעות הפרשות, ייתכן צורך בטיפול מקומי באמצעות טיפות אנטיביוטיות.

האם הרטבת האזניים עלולה לגרום לסיבוכים?

בעבר, המליצו להימנע מהרטבת האוזניים לאחר ניתוח כפתורים, אך כיום ההמלצות פחות מחמירות. במקרים שבהם הילד שוחה או צולל, מומלץ להשתמש באטמים או בצמר גפן עם וזלין. אם מופיעות הפרשות מוגלתיות, יש להפסיק את חשיפת האוזן למים ולפנות לרופא לקבלת טיפול.

מתי מומלץ לבצע ניתוח כפתורים

ניתוח כפתורים (או החדרת צינוריות איוורור) הוא הליך כירורגי נפוץ שנועד לסייע לילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות או מהצטברות נוזלים באוזן, שעלולים לגרום לירידה בשמיעה. מטרת הניתוח היא לנקז את הנוזלים, למנוע זיהומים חוזרים, לאוורר את האוזן התיכונה ולשפר את השמיעה. ניתוח כפתורים הוא ניתוח קצר ולא כואב, המבוצע בדרך כלל בהרדמה מלאה.
דלקת באוזן התיכונה היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בילדים, מיד אחרי זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. כ-70% מהילדים חווים דלקת חריפה באוזן התיכונה, לפחות פעם אחת עד גיל שנה, וכ-30% מהילדים סובלים משלוש דלקות או יותר, עד גיל 3. דלקת זו נגרמת על ידי נגיפים או חיידקים, לעיתים לאחר הצטננות, ומלווה בכאבים, חום ולעיתים אף הפרשות מוגלתיות מהאוזן, במקרים מסוימים. ישנו אחוז קטן של ילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות, בתדירות גבוהה מאוד, ולעיתים זה מרגיש ממש כ'דלקת רודפת דלקת'.

גורמי סיכון לדלקות אוזניים חוזרות בילדים הם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שקד שלישי מוגדל, מבנה אופקי של תעלת אוסטכיוס (מאפיין ילדים צעירים), חשיפה לעישון פסיבי, שהייה בפעוטונים והידבקות באופן תדיר במחלות, נזלת אלרגית, האכלה מבקבוק, מומים מולדים, עונת החורף (הגברת הסיכון לזיהומים). במקרים בהם דלקות האוזניים חוזרות בתדירות גבוהה, ייתכן שהרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.

בעיה נוספת שעשויה להוביל לניתוח כפתורים היא כאשר קיימת הפרעה בניקוז הנוזלים דרך תעלת אוסטכיוס (תעלה המחברת בין האוזן התיכונה לאף ואחראית להשוואת הלחצים באוזן ולניקוז האוזן), ואז הנוזלים נצברים באוזן התיכונה. מצב זה מאופיין בנוכחות תפליט (נוזל), בחלל האוזן התיכונה, שאינו מוגלתי. התסמינים של מצב זה כוללים בעיקר ירידה בשמיעה הולכתית ותחושת מלאות באוזן ללא חום, אי שקט או כאב אוזניים. בחלק גדול מהמקרים, הילד עצמו אינו מתלונן על דבר והתלונה מגיעה מההורים, בעקבות התרשמותם שילדם סובל משמיעה לקויה ומדיבור בקול רם. ליקוי השמיעה יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות השפה והדיבור. בנוסף, יכולים להתחולל שינויים כרוניים ובלתי הפיכים בעור התוף, אך תופעה זאת אינה שכיחה. אם המצב אינו משתפר באופן ספונטני, הרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.

מהם שיעורי ההצלחה, ומהן הסיבות לאי הצלחת הניתוח?

על אף ששיעור ההצלחה של ניתוח כפתורים עומד על כ-85%, ישנם מקרים שבהם הניתוח אינו משיג את התוצאה הרצויה. הסיבות לכך עשויות להיות:
בעיה נוספת באוזן התיכונה: במקרים מסוימים, ירידת השמיעה אינה נובעת רק מנוזלים באוזן התיכונה, אלא מבעיה אחרת, כמו קיבוע או ניתוק של עצמות השמע. בעיות אלו לא תמיד ניתנות לזיהוי לפני הניתוח, והן עלולות להתגלות רק לאחריו בשל חוסר שיפור מספק ברמת השמיעה.
פליטה מוקדמת של הכפתורים: במקרים מסוימים, הכפתורים נפלטים מוקדם מדי, לפני שהאוזן התאווררה לגמרי. דבר זה עלול להוביל להצטברות נוזלים מחודשת ולצורך בניתוח נוסף.
הפרשות מוגברות מהאוזן דרך הכפתור: כיוון שהכפתור יוצר מעבר פתוח בין האוזן התיכונה לסביבה החיצונית, עלולות להופיע הפרשות מוגלתיות דרך הכפתור. אם ההפרשות אינן מטופלות, הן עשויות לגרום לירידה בשמיעה ואף לחייב הוצאת הכפתור מוקדם מהצפוי.
חזרת נוזלים לאחר פליטת הכפתור: בקרב חלק מהילדים, גם לאחר פליטת הכפתור, הנוזלים עלולים להצטבר שוב. מצב זה עשוי לדרוש ניתוח חוזר או טיפול משולב עם הסרת השקד השלישי.

לסיכום, ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל לדלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, עם שיעורי הצלחה גבוהים למדי. אף על פי שמדובר בהליך בטוח יחסית, חשוב להיות מודעים לסיכונים ולסיבוכים אפשריים. ההמלצה היא לשקול את הניתוח במקרים שבהם השלכות הדלקות החוזרות מפריעות לאיכות החיים של הילד, ובהתאם להמלצות רופא אף אוזן גרון. ההבנה של תהליך הניתוח על כל היבטיו, יכולה לסייע בהחלטה מושכלת ובטוחה עבור יהילדים.

פורסם באתר Ynet, מדור פנאי פלוס, רכילות +, בתאריך 12.11.2024

פורסם באתר ICE, מדור בריאות, בתאריך 12.11.2024

פורסם באתר 'רשת 13', מדור תרבות ובידור, בתאריך 12.11.2024

פורסם באתר Mako, מדור סלבס, בתאריך 12.11.2024

בטי רוקאווי עוברת ניתוח להסרת הגידול: "לא יוכלו לצחוק עליי"

סוכנת הדוגמניות המיתולוגית בטי רוקאווי (70) נכנסה הבוקר (ג') לניתוח בהובלתו של פרופ' רועי לנדסברג, מהמרכז הרפואי א.ר.ם שבאסותא רמת החייל בתל אביב, על מנת להסיר גידול מסביב למחיצת האף, דבר שעד היום השפיע על אופן הדיבור שלה. "אני הולכת להיפרד מהסמל המסחרי שלי ורועי בר נתן מ'ארץ נהדרת' לא יכול לצחוק עלי יותר", אמרה רוקאווי ממיטת בית החולים, טרם החלה בהכנות לניתוח.

"אני עושה ניתוח באף כדי להוציא גידול מסביב למחיצה. גידול בגודל שזיף! אז עכשיו אני אריח את האוכל ההודי שלי ואי אפשר יהיה לצחוק עלי יותר. אני אוכל להגיד 'בננה' כמו שצריך".

הניתוח הסתיים בהצלחה ורוקאווי צפויה להשתחרר בהמשך היום. רק בריאות!

פרופ' רועי לנדסברג ובטי רוקאווי

פורסם באתר 'חדשות ישראל בעסקים', מדור בריאות וחברה, בתאריך 10.11.2024

בשורה לתושבי עפולה והסביבה – א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף, אוזן, גרון מגיע לעפולה

א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, הממוקם באסותא רמת החייל, בתל אביב, פותח שלוחה חדשה לרווחת תושבי עפולה והסביבה, בה מוצעים שירותי מומחה אף אוזן גרון למבוגרים ולילדים – בהובלתו של ד"ר מוחמד מסאלחה, מנהל היחידה לאף וסינוסים במרכז הרפואי העמק ומומחה בתחומו במרכז הרפואי א.ר.ם. השלוחה בעפולה, הממוקמת במרכז הרפואי Medica RMC, מצטרפת לפעילות סניפי א.ר.ם בתל אביב, ותאפשר נגישות גבוהה ונוחה לתושבי הצפון – החל מתינוקות ועד לבני הגיל השלישי.

לד"ר מסאלחה הסדרים עם מרבית חברות הביטוח וקופת חולים מאוחדת.

ד"ר מסאלחה מטפל במגוון הבעיות באף אוזן גרון, ומעבר לכך, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, הסינוסים ובסיס הגולגולת – אבחון טיפול וכירורגיה בבעיות כגון: סינוסיטיס חריפה וכרונית, מחיצת אף סוטה, קונכיות אף מוגדלות, דום נשימה בשינה בעיות בחוש הריח ועוד…

נעה מנלה, מנכ"לית המרכז הרפואי א.ר.ם: מיום הקמת המרכז, מגיעים לא.ר.ם מטופלים מכל קצוות הארץ. אנו שמחים על האפשרות להנגיש את שירותי הרפואה שלנו לתושבי הצפון, במיוחד בימים מורכבים אלה. ד"ר מסאלחה הגיע אלינו בשנת 2015, להשתלמות בת שנתיים בתוכנית התמחות-העל (פלושיפ) המובנית בא.ר.ם, תחת הנחייתו של פרופ' רועי לנדסברג. כבר אז, התגלה כרופא וכירורג מוכשר ואדם בעל שיעור קומה.

מוסיפה נעה מנלה: "ד"ר מסאלחה הינו הפלו הרביעי שיוצא מא.ר.ם והופך להיות סמכות מקצועית קלינית מובילה בפני עצמו, כמנהל יחידה/מחלקה, במערכת הציבורית ברחבי הארץ. אנו שמחים וגאים על כך שד"ר מסאלחה יוביל את השלוחה החדשה ויעניק את הטיפול הטוב ביותר, גם לתושבים בצפון הארץ.

שעות פעילות המרפאה: ימי ראשון, בין השעות 20:00 – 16:00.

כתובת: שדרות יצחק רבין 18, בניין Medica RMC, מתחם G, עפולה.

לפרטים ולזימון תור:  2323*

התפרסם באתר 'חדשות 08', מדור בריאות, בתאריך 19.09.2024

א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, מרחיב את תחומי פעילותו ומברך על הצטרפותה של ד"ר ענבר פינקל, מומחית לאונקולוגיה רפואית של גידולי ראש-צוואר ובלוטת התריס. ד"ר פינקל מביאה עימה ניסיון עשיר בתחום סרטן הראש והצוואר, סרטן בלוטת התריס, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים, וכן התאמת טיפולים אישיים במקרים אונקולוגים מורכבים.

ד"ר פינקל, אשר סיימה את התמחותה במרכז הרפואי רבין ושימשה כרופאה בכירה במכון האונקולוגי דוידוף שבמרכז הרפואי בילינסון, עברה התמחות-על בתחום אונקולוגיה של גידולי ראש-צוואר במרכז הרפואי MOORES CANCER CENTER באוניברסיטת קליפורניה סאן דייגו, ארה"ב. כיום, היא מנהלת את השירות לאונקולוגיה רפואית של גידולי ראש-צוואר ובלוטת התריס באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א ומשלבת בעיסוקה גם עבודת מחקר בתחום הטיפולים האימונותרפיים והביולוגיים שבאזורי התמחותה.

מנכ"לית א.ר.ם, נעה מנלה: אני מברכת על הצטרפותה של ד"ר פינקל למרכז הרפואי א.ר.ם. "ד"ר פינקל הינה אחת הרופאות המעודכנות והמוערכות ביותר בארץ בתחום הטיפול הביולוגי באונקולוגיית ראש צוואר. עד כה, שיתפה פעולה עם הרופאים שלנו מרחוק, וכעת תהווה חלק מהמערך, ותעבוד עמם "צמוד" בהתאם לתפיסה ההוליסטית, שהינה עקרון מרכזי מנחה בפעילותינו בא.ר.ם.

מרכז א.ר.ם ממשיך לחדש ולהרחיב את שירותיו, תוך מתן דגש על רפואה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר, למען בריאות המטופלים.

פורסם באתר הארץ, מדור בריאות, בתאריך 23.09.2024

עם יציאתה לדרך של שנת הלימודים החדשה,  מסבירים ד"ר משה חייצ'יק מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם ואביבה לוריא, קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון א.ר.ם H.ear, מהן הסיבות לליקויי שמיעה אצל ילדים, מהן ההשלכות הקשות שעלולות לגרום בעיות שמיעה שאינן מאובחנות ומטופלות כבר בגיל מוקדם, מהם הסימנים לזיהוי בעיות שמיעה אצל ילדים ואיך בדיוק מבצעים בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים.

החזרה לגנים והעלייה לבית הספר היא הזדמנות מצויינת להעלות את המודעות לחשיבות שבאיתור בעיות שמיעה בשלב מוקדם ככל שניתן. שמיעה היא אחד החושים החשובים ביותר להתפתחות תקינה של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון וכמו כן, להתפתחותן של יכולות חברתיות וקוגניטיביות בפעוטות וילדים. מכאן, שלאור העובדה, שירידת שמיעה היא הלקות החושית הנפוצה ביותר בגילאי הילדות – כדאי להיות עירניים לכך, בכדי לאבחן את הליקוי בזמן אמת, לתת את הטיפול הנכון ובכך למנוע פגיעה משמעותית וקבועה בשמיעה.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הבריאות

כ-3 מתוך כל 1,000 תינוקות, נולדים עם ליקוי שמיעה משמעותי כאשר כ-60% ממקרים אלו, נגרמים מסיבות גנטיות. במהלך שנות הילדות, הנערות ועד לגיל 18, כ-16.9% מהילדים בישראל יסבלו מירידת שמיעה כלשהי באוזן אחת או בשתיהן. לרוב, ירידת השמיעה בגילאים אלו תהיה זמנית בשל היותה הולכתית (בעקבות דלקות, הצטברות שעווה מרובה, הצטברות נוזלים) אך היא גם יכולה להיות פרמננטית וקבועה למרות אופיה ההולכתי, כאשר היא נגרמת למשל: בעקבות חור בעור התוף או נזק לעצמות השמע. מצבים אלו, מחייבים התערבות רפואית מקצועית. מתוך מקרים אלו, נמצא שכ-25% ממקרי ירידת השמיעה בילדים, נגרמים מסיבות סביבתיות כמו זיהומים, תגובה לתרופות או חשיפה לרעש. ב-15% מהמקרים הסיבה אינה ידועה.

ילדים עם ליקויי שמיעה שאינם מטופלים, עלולים להתקשות ברכישת השפה ובהבנת הנשמע. כמו כן, עלולות להיפגע אצלם היכולות הקוגניטיביות והכישורים החברתיים כגון: פגיעה בביטחון העצמי וביצירת קשרים חברתיים, היכולת לתקשר ולהגיב באופן מילולי ולא-מילולי לסיטואציות מגוונות ובמקרים מורכבים, עלולות להתפתח תחושות של תסכול עמוק, דיכאון ובדידות אצל אותם הילדים. לכן, יש חשיבות הרבה של אבחון מוקדם ומניעת התפתחות הליקויים השמעתיים.

גנטיקה או בעיות רפואיות

מאז שנת 2010, ישראל כמו רבות ממדינות העולם המערבי, מבצעת בדיקות 'סקר סינון שמיעה' אוניברסליות לכל היילודים וכ-98% מהתינוקות בישראל עוברים בדיקת סינון שמיעה בסמוך ללידתם, במטרה לזהות בעיות שמיעה מולדות, בשלב מוקדם ככל האפשר. תינוק שלא עבר בהצלחה את הבדיקה, עובר בדיקה חוזרת כבר ביום שלמחרת משום שייתכן והסיבה לכך היא כניסת נוזלים לאוזניים, במהלך הלידה עצמה. כ-20% מקרב התינוקות, שבדיקת סקר הסינון הראשונית שלהם כשלה, מאובחנים בסופו של דבר עם ליקוי שמיעה כלשהו.

בקרב תינוקות שאובחנה אצלם ירידה מולדת בשמיעה, בייחוד אם האבחנה מושתתת על רקע גנטי משפחתי, חשוב שהתינוק יהיה במעקב שמיעה, כבר מרגע הלידה.
ירידות בשמיעה שאינן מולדות, נגרמות בשל בעיות רפואיות שונות באוזניים, ביניהן נוזלים באוזניים, דלקת חריפה, חור בעור התוף או בעיה בעצמות הפנימיות במבנה האוזן. חלק קטן מאוד מאותן הבעיות, גורמות לירידה תמידית בשמיעה ואילו היתר, גורמות לבעיות שמיעה זמניות, הניתנות לטיפול.

בפעוטות וילדים שלא אובחנו עם ליקוי שמיעה מולד, האבחון הראשוני יקרה בד"כ ב'מגרש הבייתי', מדגיש ד"ר חייצ'יק ולכן, קורא להורים להיות ערניים. בתינוקות, חשוב לשמור על ערנות כלפי תגובות לגירויים קוליים ביום יום, מלמולים כאשר התינוק לבד, חיקוי מילים או צלילים מהסביבה. בהמשך, בילדים שכבר אמורים לרכוש כישורי דיבור ושפה, על ההורים להיות ערניים על פי ניסיון עבר, דווח של הגננת, המורה וכו'. חלק מהסימנים שכדאי לשים אליהם לב: הילד או הילדה נראים חולמניים ולא מרוכזים בנעשה סביבם, הם לא מגיבים לקריאה בשמם ולדברי הסובבים אותם, הם מבקשים להגביר יתר על המידה את עוצמת הטלוויזיה או המוזיקה, מבקשים לחזור שוב ושוב על הנאמר או לא משתפים פעולה עם הנדרש מהם. כמו כן, הילד או הילדה עשויים לסבול מעיכוב שפתי, מאוצר מילים דל, מהפרעת הגייה ומובנות דיבור ירודה.
במקרים אלו, הילד או הילדה מתקשים לאסוף את כל האינפורמציה שסביבם ונדרשים לרמת ריכוז גבוהה יותר, לעומת ילדים ששמיעתם תקינה. לכן, חלק מהילדים יפתחו הפרעה התנהגותית שעלולה להתפרש כהפרעת קשב וריכוז כאשר למעשה מדובר בליקוי שמיעה.

הורים רבים מגיעים אליו למרפאה עם התינוקות או ילדיהם הקטנים כדי להעריך האם שמיעתם תקינה, לאחר שהועלה חשד לליקוי שמעתי. במרבית המקרים כשמדובר בפעוטות, מדובר בירידה הפיכה בשמיעה החולפת מאליה או דורשת ניתוח ״כפתורים״ – שהינו פעולה קלה וקצרה.
בילדים, כאשר מדובר בירידה משמעותית בשמיעה, עקב בעיה מורכבת מהממוצע, יש לפנות לתהליך אבחון מקיף שתוצאתו – הבניית תכנית שיקום שמיעתי המותאמת לצרכי הילד שבאמצעותה, ניתן לשקם את השמיעה ובהמשך להגיע לרמות דיבור, שפה ותקשורת חברתית תקינים. במידת הצורך, השיקום השמיעתי יכלול גם התאמת מכשירי שמיעה, שתלים וטכניקות טכנולוגיות נוספות.

לזהות את הליקוי

עם תחילת שנת הלימודים והעלייה לכיתה א', עוברים ילדי ישראל בדיקות שמיעה, ואלה שלא עוברים את הבדיקה בהצלחה, מופנים לביקורת מקיפה יותר אצל רופאי א.א.ג, המומחים בכירורגיית האוזן ובשיקום שמיעה. לרוב הם יופנו גם לבדיקה במכון שמיעה שמתמחה בבדיקות לילדים, על מנת לזהות את הבעיה הספציפית שגורמת לירידה בשמיעה ולטפל בה.

בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים היא פעולה פשוטה, המתבצעת במספר דרכים בהתאם לגיל הילד או הילדה ולרמת שיתוף הפעולה מצידם. לילדים בגילאים צעירים, חשוב לבצע בדיקות שמיעה באופן תקופתי, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר כל ליקוי או ירידה משמעותית בשמיעה.

להלן סוגי בדיקות השמיעה הנפוצים, המתבצעות כולן במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.EAR:

בדיקת אובייקטיבית אבחונית–  (OAE)  משדרים גירוי "צליל" לתוך האוזן באמצעות משדר קטן ובודקים את תגובת התאים השומעים באמצעות מיקרופון רגיש. בדיקה זו, נפוצה מאוד אצל תינוקות וילדים קטנים.

בדיקה אודיומטרית התנהגותית – הילד מתבקש להגיב לצלילים באמצעות תגובה התנהגותית כמו הרמת יד, הנהון או הזזת צעצוע. מתאימה לגילאי 6 חודשים ועד לשנה וחצי.

בדיקה אודיומטרית משחקית – הילד מתבקש לבצע משימה או משחק מסוים, כמו להכניס כדור לחור, בכל פעם שהוא שומע צליל. נפוצה בגילאי שנה וחצי עד חמש.

בדיקה אודיומטרית טונאלית – זוהי הבדיקה הסטנדרטית לילדים מגיל 5 ומעלה. הילד מתבקש ללחוץ על כפתור או להרים יד, כשהוא שומע צליל דרך אוזניות מיוחדות.

בדיקה תגובות ברה (ABR) –  מדובר בבדיקה אלקטרו-פיזיולוגית שבודקת את התגובות החשמליות של העצב השמיעתי, לגירויים קוליים. מתאימה לתינוקות וילדים שלא משתפים פעולה.

לסיכום, בדיקות שמיעה אבחנתיות החל מגיל ינקות ולאחר מכן, בדיקות תקופתיות והקפדה על מעקב מתמשך, הן המפתח לזיהוי ליקוי שמיעה וטיפול יעיל בו. אבחון מוקדם וטיפול נכון ומקיף מאפשרים לילדים עם ליקויי שמיעה להתפתח בצורה תקינה בהיבטים של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון ויכולות חברתיות וקוגניטיביות ובכך לחיות חיים חברתיים נורמליים וללא דופי משמעותי.

 ד"ר משה חייצ'יק הוא מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון.
אביבה לוריא היא קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.ear, הפועל בא.ר.ם.

פורסם באתרי הארץ ודהמרקר במגזין 'חדשנות כירורגית', בתאריך 03.09.2024

ליעונה מנקלי בשיתוף המרכז הרפואי א.ר.ם

א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן וגרון, הרחיב לאחרונה את שירותיו עם הכנסת מכשיר CBCT חדשני לשירותי הדימות שלו. השירות מהווה פריצת דרך ברמה הארצית, בהיבט של חשיפה מופחתת משמעותית לקרינה וביעילות האבחנה והטיפול. שיחה עם פרופ' רועי לנדסברג, מומחה ברינולוגיה ושותף בא.ר.ם

אומרים שעבודת צוות מחלקת את המאמץ ומכפילה את ההצלחה, ונדמה שברוח זו הוקם א.ר.ם – המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון. המרכז הוקם לפני 15 שנה, ופועל בגישת Specialty Practice Group – קבוצת רופאים מומחים ומובילים בתחומם אשר מקיימים קשרי גומלין מקצועיים, לטובת המטופלים, בבחינת "השלם גדול מסך חלקיו".

המרכז הרפואי א.ר.ם, מונה כ-30 רופאים, מצויד בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, ומהווה מרכז שירותים מקיף המספק את כל הפתרונות למטופלים, במקום אחד ובסטנדרט שירות גבוה וייחודי. לאחרונה נרכש מכשיר CBCT  משודרג הפולט קרינה מינימאלית, אשר לדברי פרופ' רועי לנדסברג מהווה חידוש מהפכני בתחום רפואת אף אוזן גרון.

מכשיר CBCT בשימוש אף אוזן גרון – מהפכה של ממש!

ישנם מספר יתרונות במכשיר זה, אך המשמעותי מכולם הוא שמכשיר ה-CBCT הקומפקטי פולט רק 15-20% מהקרינה שמפעיל מכשיר ה-CT הרגיל, גדול הממדים. מכשיר זה נמצא בשימוש נפוץ בתחום רפואת הפה והלסת, והמרכז הרפואי א.ר.ם הינו הראשון בארץ שאימץ והתאים טכנולוגיה זו לתחום הא.א.ג.

לצד זאת, המכשיר כולל יתרונות משמעותיים נוספים:

מכשיר ה CBCT מדגים עצם ברמת רזולוציה (דיוק) גבוהה, עובדה חשובה במיוחד לתחומנו, מסביר פרופ' לנדסברג. בתחום מומחיותנו, אנחנו חולשים על אזור הראש, לרבות בסיס הגולגולת (ריצפת המוח), האוזניים, הסינוסים ואפילו השיניים. המבנים החשובים הללו בנויים ומופרדים זה מזה ע"י רקמה גרמית (עצם), ולכן הדגמה מדויקת של העצם חיונית לאבחון שינויים אנטומיים הנגרמים ממחלות, ולצורך תכנון ניתוחים. בשונה מה-CBCT הנפוץ בתחום הפה והלסת, שסורק שדה של 8-12 ס"מ בלבד, ה-CBCT שברשותנו סורק שדה של 20 ס"מ, וכך מתקבלת תמונה פרטנית של כלל מבני הגולגולת. תמונה מלאה זו מאפשרת לרופאי הקבוצה, מכלל התחומים, ללמוד את אנטומיית המטופל ולהתרשם מהשפעת הליקויים שבמבנה אחד על המבנים הסמוכים. לדוגמא, חדירת תהליך זיהומי מהסינוסים לעין, חדירת גידול סינוסים למוח, פריצת זיהום שיניים לסינוסים וכו'.

"יתרון משמעותי נוסף שהשגנו הוא באפשרות להעניק למטופלים צילום בזמינות מיידית, ללא הצורך בביורוקרטיות מוסדיות מיותרות, ולהציע דרכי טיפול מהמתקדמות והחדשניות ביותר מבלי לבזבז זמן יקר. הזמן הממוצע שלוקח למטופל לקבל הפניה ל-CT, לבצע את בדיקת הדימות ולחזור עם תוצאותיה לרופא המפנה הוא, במקרה הטוב, חודש-חודשיים. כיום, אני יכול לשלוח מטופל לחדר הדימות שנמצא כ-10 מטרים ממני, הוא מבצע את הצילום ואחרי 15 דקות חוזר אלי לקבל את השלמת האבחון ותוכנית הטיפול המלאה עבורו. בשל אילוצי זמינות, הציבור ואף הרופאים התרגלו לקבל החלטות על סמך בדיקות שנעשות זמן רב לפני או אחרי המפגש עם הרופא. סינוסיטיס היא מחלה דינמית, אשר יכולה לשנות פניה מעת לעת. לבדיקה שמתבצעת מיד לאחר תשאול המטופל ובדיקתו ישנו ערך מוסף רב, היות שמחדדת את יכולת הרופא לתת אבחנה מדויקת, כאשר כל נתוני החולה מולו.

ישנן דוגמאות רבות לחשיבות הזמינות, אביא מתוכן שתיים:

• אלון מ. סבל כל 2-3 חודשים מכאב ראש מיצחי קשה למשך כשבוע. אל רופא הקהילה הגיע תמיד בין ההתקפים, ולכן הוסק שאין לו סינוסיטיס. כשהפנו אותו לבדיקת CT בקופ"ח שלו, קיבל תור חודש לאחר מכן, שוב צולם בין ההתקפים, כך שגם ע"פי בדיקת ה-CT, אובחן שאינו סובל מסינוסיטיס. גם אלינו הגיע אלון בין ההתקפים. לאור תסכולו, הנחינו אותו להגיע לא.ר.ם ביום בו תוקף אותו כאב הראש. חודשיים לאחר ביצוע בדיקת הדימות ב CT הרגיל, שפוענחה כתקינה, פנה אלינו אלון בזמן הכאב, ביצע באותו היום בדיקת דימות במכשיר ה-CBCT, ובפענוח נצפה זיהום קשה של הסינוסים. על סמך ה"פוליגרף" הזה שלנו, בזמן אמיתי, נעשתה אבחנה ברורה, אלון נותח והחלים מההתקפים החוזרים.
• ענת ח., לעומת זאת, הופנתה אלינו לצורך ניתוח סינוסים, בהסתמך על CT רגיל שהדגים דלקת מפושטת בכל הסינוסים שלה. היקף המחלה כפי שפוענח בהדמיית ה-CT הרגיל שביצעה שלושה חודשים לפני הביקור נראה משמעותי, אך בבדיקה האנדוסקופית שנעשתה במרפאתי, הועלה ספק לגבי חומרת המחלה. במקום להכין אותה לניתוח, כפי שנתבקשנו, ביצענו במקום צילום CBCT. להפתעתנו, בדיקת הדימות הייתה תקינה לחלוטין, הניתוח בוטל, ומאז ענת מטופלת בטיפול תרופתי פשוט.

יתרונות נוספים:

בנוסף, רמת הקרינה הנמוכה של המכשיר מאפשרת ביצוע בדיקות בתדירות גבוהה יותר, לעומת ה CT הרגיל, אשר נהוג להשתמש בו לא יותר מפעם בשנה. "אני מרגיש הרבה יותר בנוח להציע בדיקת דימות CBCT חוזרת, בתוך פרק זמן קצר, כשאני יודע ש-4-5 צילומים במכשיר שלנו, שווים לקרינה שיוצאת בצילום CT אחד במכשיר הרגיל. עובדה זו רלוונטית במיוחד לאנשים שזקוקים לצילומים חוזרים, וכן לילדים, בני נוער ואנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח תחלואה בגלל קרינת יתר".

עם הזמן, למדנו על יתרון חשוב נוסף של ה CBCT; ניתוחי הסינוסים ובסיס הגולגולת מתבצעים בצמידות לאיברים חיוניים כמו המוח, העיניים וכלי דם גדולים. בכדי להימנע מפגיעה קריטית באיברים אלה, אנו משתמשים במערכת ניווט דמוית GPS, אשר מאפשרת לנו לראות בזמן הניתוח את מיקומו המדויק של קצה הכלי הכירורגי שבידינו, על פני תמונת ה CT של המטופל. גילינו שכאשר אנו משתמשים לצורך הניווט בהדמיית CBCT, הניווט מדויק יותר, וכך גם הניתוח בטוח יותר.

כיום, כאשר קיים מכשיר CT נמוך קרינה זמין, אני מוצא שבאינדיקציות מסוימות, כמו בתחום הא.א.ג, אין זה תקין להמשיך להפנות מטופלים ל CT קונבנציונלי.

"הדבר שמייחד את הקבוצה שלנו, יותר מכל, זו האפשרות לחשוב 'מחוץ לקופסה', ולבחור כיצד לעשות טוב, מכל הבחינות. המרכז הרפואי א.ר.ם לא פועל כמו בית חולים רגיל, ולא מוגבל לחלוקה למחלקות שונות, אלא מציע מודל הוליסטי במהותו, עם מקבץ מומחים במקצועות שמשיקים לאף אוזן וגרון. מתקיים אצלנו שיתוף פעולה מובנה ויום יומי, עם אונקולוגים, רדיולוגים, אנדוקרינולוגים, מומחים באלרגיה ומומחי פה ולסת, שמציעים למטופלים יעוץ וחוות דעת מעמיקים ומעניקים פתרונות מגוונים לכל בעיה רפואית".

הנהלת א.ר.ם, מימין: פרופ' אבי חפץ, פרופ' רועי לנדסברג והמנכ"לית, נעה מנלה, יחד עם ה CBCT

פורסם באתר 'בחדרי חדרים', מדור חדשות בריאות, בתאריך 30.05.2024

רופאים מומחים בתחומי אף אוזן גרון, אלרגיה ואסתמה ורפואת הפה, מפרטים על נזקי עישון, החל מצרידות, בצקות במיתרי הקול, החמרת אלרגיות, פגיעה בריריות האף ואובדן חוש הריח ועד הסיכון לסרטן הגרון, הפה ובית הבליעה

היום הבינלאומי ללא עישון, מצויין ב-31 למאי, בכל רחבי העולם ונועד לעודד התנזרות מעישון טבק, למשך 24 שעות, בכדי להעצים את המודעות הציבורית להשפעות הבריאותיות החמורות של העישון, שגורמות למיליוני מקרי תחלואה ומוות, ללא הבדל דת, מגדר, גזע ולאום.

לנזקי העישון השפעה חמורה על מספר רב של מערכות בגוף, כאשר העיקרית שבהן היא מערכת הנשימה – חלל הפה, הלוע והריאות. יותר מ-7,000 כימיקלים שונים, נפלטים מעשן הסיגריות, ביניהם: ניקוטין – חומר רעיל וממכר, הגורם למומים מולדים, אמוניה – חומר שמוסיפים לטבק בכדי להגביר את השפעת הניקוטין, הידוע כרעיל לרקמות, חד-תחמוצת הפחמן – תרכובת המתחרה עם החמצן על מקומו בהמוגלובין, דבר שמפחית את אחוזי החמצן המגיע לרקמות, וציאניד – תרכובת כימית רעילה.

לרגל  היום הבינלאומי ללא עישון שיצויין ב-31.5, צוות מומחים לאף אוזן גרון, אלרגיה ואסתמה ורפואת הפה מפרטים על שורה של נזקי עישון חמורים:

פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר: "עישון מכל סוג שהוא, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הגרון, הפה ובית הבליעה. סוגי סרטן אלו, לא רק שיכולים להיות מאוד אלימים אלא גם פוגעים משמעותית ביכולת הדיבור, האכילה והשתייה ובכך פוגעים מאוד באיכות חיי המטופלים (אלו ששורדים את המחלה).

שכיחותם של גידולים אלו מצויה בקשר ישיר לעישון – ככל שבאוכלוסייה אחוז המעשנים יורד, כך פוחת מספרם של החולים בגידולים אלו. העישון על כל סוגיו גורם לשינויים גנטיים בתאי הרירית המכסה את הלוע. תאים עם שינוי גנטי מסוים, המתחילים להתרבות ללא הפסק, יוצרים לבסוף גידול סרטני. לגידולים אלו יכולת להתפשט למקומות מרוחקים כגון לריאות וככל שנאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר – כך הסיכוי להתפתחות גרורות פוחת וההישרדות מהמחלה עולה".

פרופ' יוסי רוסמן, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה קלינית: "העישון מחמיר אלרגיות. החשיפה לעשן הסיגריות, ישירות או בעקיפין, עלולה להחמיר תסמינים אלרגיים כמו עיניים דומעות, שיעול, מזלת או צפצופים. אסתמטיים עלולים לסבול מהתקף קוצר נשימה קשה שאיננו מגיב לטיפול תרופתי.

עישון הינו גורם סיכון לאסתמה לא מאוזנת, ואסתמתיים שמעשנים או חשופים לעישון פאסיבי, עלולים לסבול ממחלה קשה יותר המגיבה פחות טוב לטיפול במשאפים. העישון מעלה את הסיכון של מטופל אסתמטי להתקף קשה עם צורך באשפוז בטיפול נמרץ, הנשמה ואף מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף אסתמה".

ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית לכירורגיה של מיתרי הקול, בעיות נשימה ובליעה: "צרידות הינה בין התופעות השכיחות יותר בקרב מעשנים, אשר יכולה בעת החמרה, להוביל להתפתחות בצקת כתוצאה מהגירוי המתמשך של העישון. במידה ומתפתחת בצקת, גוון הקול יהפוך לנמוך, עבה ומחוספס, אשר לעיתים ילווה בקוצר נשימה, המחייב טיפול ניתוחי. בנוסף לבצקות האופייניות למעשנים, עישון מגביר את הסיכון גם להופעתם של נגעים אחרים על מיתרי הקול, שפירים או סרטניים. עישון נחשב לגורם הסיכון הראשון בחשיבותו, לסרטן מיתרי הקול והגרון".

ד"ר איילת זלוטוגורסקי-הורביץ, מומחית לרפואת הפה: "חלל הפה הוא הראשון להיפגע בעת עישון טבק. רקמות הפה הרכות והקשות, בהן הריריות, החניכיים, השיניים ועצמות הלסתות, נפגעות מהחום הנפלט בזמן העישון אך בעיקר מושפעות מהרעלנים ומהתוצרים המזיקים, המשתחררים אל הפה בתהליך שריפת הטבק.

ללא ספק, הסיבוך החמור והמשמעותי ביותר של עישון טבק הוא היותו גורם סיכון מרכזי להופעת נגעים טרום ממאירים בריריות הפה ולהתפתחות של סרטן הפה. סיכון זה עולה עוד יותר, כשהעישון משולב בצריכה קבועה של אלכוהול. מחקרים מראים שכ-75% ממקרי סרטן הפה בארה"ב קשורים לעישון. בנוסף, הטיפולים, גם אם הם מצילי חיים, עלולים להוביל לפגיעה קשה בתפקודי הפה ובאיכות החיים של החולים".

ד"ר שי שניידר, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת: התפקוד התקין של האף הוא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית והרווחה האישית. הכימיקלים המזיקים בעשן הסיגריות עשויים לפגוע בריריות האף ולגרום לפגיעה חמורה בכל התפקודים של איבר חשוב זה. מעבר לכך שהעישון מעלה באופן ניכר את הסיכון לתהליכים סרטניים בחללי האף והסינוסים, הרעלנים בעשן מאיצים פגיעה במבנים הייחודיים של התאים, שמרכיבים את ריריות האף ולפיכך מהווים גורם משמעותי להיווצרות דלקות וזיהומים, שבאים לידי ביטוי בתחושת גודש, הפרשות, כאב פנים וקשיי נשימה מהאף.
העישון גם יכול לגרום לשינויים ולעיתים לאובדן מלא של חוש הריח. הפגיעה משפיעה לעיתים קרובות גם באופן ישיר על חווית הטעם, מאחר ושני חושים אלו כרוכים באופן ישיר האחד בשני. שיקום חוש זה הוא מורכב, חמקמק ותוצאותיו משתנות".

מחלת הסרטן הינה התחלואה הידועה והשכיחה ביותר הנגרמת ישירות מנזקי העישון, אך כאמור ישנן פגיעות חמורות נוספות, מקומיות ומערכתיות כתוצאה מעישון. לפיכך חשוב ביותר לגשת לרופא מומחה עם כל תחושה של בעיה בריאותית היוצאת דופן למצב הבריאותי הכללי, משום שאבחון וזיהוי מוקדם מעלים את הסיכויים להחלמה ולהצלת חיים.

אזור חלל הפה הינו נגיש וקל לבדיקה, בוודאי בהשוואה לאיברים פנימיים בגוף. למרות זאת, מחלת הסרטן בחלל הפה מאובחנת לרוב בשלבים מתקדמים. בעקבות כך, השרידות לחמש שנים של החולים יורדת באופן משמעותי. בדיקה פשוטה לאיתור מוקדם של סרטן הפה, הינה כה משמעותית ויכולה להציל חיים!

מהו סרטן הפה?

קיימים מס' סוגים שונים של סרטן שעלולים להופיע בפה. הסוג השכיח והנפוץ ביותר (מעל ל- 90% מהמקרים) הוא הסרטן שנוצר בשכבת הרירית (אפיתל) המצפה את חלל הפה – סרטן מסוג קרצינומה של תאי קשקש.
קרצינומה של תאי קשקש עלולה להופיע בכל אתר בחלל הפה אך כמחצית מהמקרים יופיעו בלשון.
סוג סרטן זה שכיח יותר בקרב גברים ובגיל מבוגר (עשור 7 ואילך). עם זאת, בשנים האחרונות יש מגמת עליה במספר המקרים המאובחנים בקרב נשים ובצעירים.

מדובר בסוג סרטן נפוץ למדי, על אף שאינו מוכר לציבור כמו סוגי סרטן אחרים.

בארה"ב, סרטן הפה והלוע נכלל בין עשרת סוגי הסרטן המובילים בקרב גברים (4% מכלל מקרי הסרטן בשנה). שיעור התחלואה בו עולה על זה של סרטן מסוג ליאוקמיה או סרטן הלבלב, המוכרים לציבור הרבה יותר.

הגורמים העיקריים להתפתחות סרטן הפה הם עישון טבק וצריכה קבועה ומופרזת של אלכוהול. הסיכון עולה באופן משמעותי, כאשר משלבים את צריכת האלכוהול והעישון יחד ובקביעות.

קרצינומה של תאי קשקש עלולה להופיע גם באתרים הסמוכים לחלל הפה. על אף שסוג הסרטן זהה, מאפייני המחלה שונים מבחינת גורמי הסיכון, התגובה לטיפול, סיכויי השרידות של המטופלים ועוד. דוגמא לכך, הוא סרטן הלוע (אזור בסיס הלשון והשקדים) ששיעורי התחלואה בו עולים בשנים האחרונות. הגורם העיקרי להתפתחות סרטן זה הוא נגיף הפפילומה.

לנגיף הפפילומה, מספר רב של זנים ורק מיעוטם קשור להתפתחות של סרטן. נציין כי יש מספר זני פפילומה הקשורים גם בהופעה של יבלות ונגעים מורמים בחלל הפה, אך אלה לרוב אינם מסוכנים כלל.

לקרצינומה של תאי קשקש המופיעה בשפה התחתונה, קיים גורם סיכון משמעותי אחר, והוא חשיפה רבה וארוכת זמן לקרינה אולטרה-סגולה, בעיקר מסוג UVB. סרטן זה אופייני בעיקר לבעלי עור בהיר אשר נחשפו רבות לקרינת השמש לאורך חייהם מתוקף אופי עבודתם (חקלאים, בניין וכדומה) או פעילותם בשעות הפנאי (דייג, רכיבה על אופניים וכדומה).

סרטן הפה עלול להתפתח גם ממצבים מסויימים בחלל הפה, המוכרים כטרום-ממאירים. הכוונה לנגעים ולמחלות ספציפיים הנוטים להיות בפה באופן כרוני, מתמשך. יש להדגיש כי רק מיעוטם עלול במשך הזמן להשתנות לסרטן. למרבה הצער, עם כל המחקרים המעמיקים בתחום, לא נמצאו עדיין כלים מוכחים לחזות בדיוק באילו אנשים ומצבים יחול שינוי ממאיר ובאילו לא.

עם זאת, בדיקה קבועה של חלל הפה יכולה להציל חיים.

באמצעות בדיקה פשוטה של חלל הפה, ניתן להבחין בהסתכלות ובמישוש בשינויים בריריות הפה. כל רופא/ת שיניים יכולים לבצע בדיקה כזו. במקרה שממצא חריג אינו חולף מעצמו או לאחר שניתן לו טיפול ראשוני – יש להיבדק גם על ידי מומחה לרפואת הפה.
זיהוי שינויים חריגים בראשיתם, עשוי להעלות את שיעור האבחון המוקדם של סרטן הפה ומתוך כך לשפר את סיכויי החולים להחלים.

בראש ובראשונה, חשוב להדגיש שסרטן הפה – הוא סרטן שניתן למנוע!
גמילה מעישון, צריכה מתונה, אם בכלל, של אלכוהול, חשיפה מבוקרת לשמש ושימוש באמצעי הגנה מפני קרינה אולטרה-סגולה, כמו גם, הקפדה על תזונה בריאה ואורח חיים בריא, יכולים לצמצם משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן זה.

מתי יש לפנות לבדיקה של מומחה לרפואת הפה?

• במקרה שרופא/ת השיניים, השיננית או המטופל/ת מבחינים בכתם או מספר כתמים בצבע שונה (למשל: חום, לבן, אדום), נפיחות חריגה או כיב ("פצע") שאינם מתרפאים תוך כשבועיים מהופעתם.
• חשוב להיבדק גם אם הממצא אינו מפריע או גורם לכאב.

הממצא ייבדק תחילה על ידי המומחה לרפואת הפה באמצעות הסתכלות ומישוש ובהתאם לצורך גם על ידי אמצעים נוספים, כמו לקיחת דגימה מהרקמה (ביופסיה) לצורך בדיקה מיקרוסקופית, הפנייה לבדיקות דם, לקיחת משטח לתרבית ועוד.

בהתאם לאבחנה הסופית, יקבע סוג הטיפול, הצורך בהפנייה לרופאים מתחומים אחרים ואם יש צורך בהמשך מעקב סדיר במרפאה לרפואת הפה.