אובדן שמיעה פתאומי והטיפול המומלץ
מהו אובדן שמיעה פתאומי
אובדן שמיעה פתאומי נחשב לתסמין מפחיד ומדאיג שמביא את החולים בו לפנות לעזרת רפואית דחופה. אובדן שמיעה חושי עצבי פתאומי (הנגרם כתוצאה מפגיעה בתאי השערה בשבלול או במסלול העצבי של השמיעה) מופיע ב 5-27 מקרים ל 100,000 מהאנשים בשנה.
למידע נוסף לחצו כאן
הגורמים לירידה בשמיעה חושית עצבית פתאומית
מספר גורמים עלולים לפגוע באוזן הפנימית ולגרום לירידה בשמיעה חושית עצבית: זיהום ויראלי כגון CMV, הרפס, אדמת, חצבת, דלקת קרום מוח ויראלית או חיידקית, חבלות ראש ותרופות (אנטיביוטיקה – גליקוזידים וכימותרפיה). גורמים נוספים כוללים מחלות אוטואימוניות ותת פעילות של בלוטת התריס. גידול לא ממאיר בתעלת השמע הפנימית המכונה שוואנומה ווסטיבולרית או נוירומה אקוסטית acoustic neuroma, נמצא בחלק קטן מאוד מקבוצת החולים הלוקים באיבוד שמיעה חושי עצבי פתאומי.
דרכי האבחון של איבוד שמיעה פתאומי
איבוד שמיעה חושי עצבי "אידיופטי" מסיבה שאינה ידועה מוגדר כאשר מתרחשת ירידה בשמיעה ( 30 דציבל או יותר, אשר פוגע לפחות ב-3 תדרים עוקבים) ללא איתור הגורם, על אף ביצוע אבחון מתאים ומספק. ליקוי זה, אם לא מאובחן ומטופל בזמן, עלול להביא לירידה קבועה בשמיעה, טנטון תמידי ובכך לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.
ברב המכריע של מקרי איבוד שמיעה חושי עצבי פתאומי, לא ניתן לאתר את הגורם הספציפי לתופעה. עם זאת, זיהום ויראלי בלתי מזוהה, מחלה אימונית, או הפרעה וסקולרית לשבלול או פקיעה של הממברנות בתוכו הוצעו כסיבות אפשריות.
שיטות הטיפול המומלצות לאיבוד שמיעה פתאומי
היות וסיבת המחלה "האטיולוגיה" אינה ידועה, מצד אחד זה מוסיף לדאגה ולחוסר האונים של החולים ומצד שני משאיר את שיעור הריפוי וההחלמה מוטל בערפל.
מספר רב של מחקרים ניסו לבדוק שיטות טיפול שונות ולהעריך את הפרוגנוזה של המחלה. חלק מהמחקרים מצאו ששיעור החלמה ספונטנית יכול להגיע ל 32-65% מהמקרים. אך במקביל, מחקרים אחרים קבעו ששיעור זה נחשב למוגזם.
חשוב לזכור שתופעת הטנטון שכיחה במחלה זו ויכולה להפוך לתמידית. מכאן, שתופעה זו הופכת במהרה לדאגתם העיקרית של החולים. ההשלכות הפסיכולוגיות והתקשורתיות, יחד עם הפוטנציאל לליקוי שמיעה וטנטון קבועים, מעצימים את הרצון לספק טיפול יעיל למחלה זו.
הטיפול המקובל היום לאיבוד שמיעה חושי עצבי "אודיופטי" הוא טיפול במתן סטרואידים סיסטמי (דרך הפה) ובמקביל שוקלים תוספת הזרקות אינטראטימפנאליות ו/ או טיפול בתא לחץ.
הפרוגנוזה מושפעת ממספר גורמים כגון: גיל החולה, מחלות רקע, עישון, מדד BMI, חומרת ליקוי השמיעה וצורת האודיוגרמה (בדיקת השמיעה). בנוסף, נוכחות סחרחורת ומשך הזמן שעבר עד תחילת הטיפול בסטרואידים משפיעים לרעה על הפרוגנוזה.
הבירור המקובל במקרים של אובדן שמיעה חושי עצבי פתאומי מחייב בדיקת רופא מומחה א.א.ג דחופה, הערכה ובדיקת שמיעה מיידית לווידוא שאכן מדובר בליקוי שמיעה חושי עצבי ולא הולכתי (הפרעה בתעלת השמע החיצונית או אוזן תיכונה). נדרשים גם בירור מעבדתי מקיף והדמיה של MRI לתעלת השמע הפנימית, על מנת לאתר מקרים נדירים של נוירומה אקוסטית לא ממאירה. בדיקת הדמיה זו ניתן לבצע בטווח של חודש עד חודשיים במסגרת קופות החולים וללא לחץ.
חלק מהבירור והטיפול נעשה במסגרת אשפוז (כמו שמקובל במספר ממחלקות א.א.ג) ובחלק אחר, משחררים את החולים לטיפול ביתי ובמסגרת הקהילה.
סיום הטיפול ומעקב
מעקב שמיעתי לאחר סיום הטיפול חשוב ביותר הן לטיפול בירידת שמיעה קבועה העלולה להימשך לאחר המאורע הראשוני והן לטיפול בטנטון.
לפרטים נוספים על טיפול באובדן שמיעה פתאומי ולקביעת תור לאבחון מהיר, פנו אל א.ר.ם URGENT! מוקד המומחים לרפואת א.א.ג בטל': 03-5117204.
