לאחרונה נכנס לחדרי חולה רועד מפחד, כמו רבים מהחולים שנכנסים ליחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר. כשמישש לעצמו גוש בפנים, היה משוכנע שיש לו סרטן בבלוטות הרוק כמו לחבר להקת הביסטי בויז אדם יאוך (Adam Yauch). לאחר בדיקה הרגעתי אותו שהממצא אינו חשוד במיוחד כממאיר ונראה יותר כגוש שפיר השכיח ביותר בבלוטה זו. ניקור אישר בסבירות גבוהה את האבחנה של הגידול השפיר והחולה יעבור ניתוח לכריתת הגידול וישוחרר מן הסתם לביתו למחרת ללא סיבוכים.
מותו של חבר להקת הביסטי בויז במאי השנה מסרטן בלוטות הרוק, והוא בן 47 בלבד, העלה את הנושא לסדר היום ובמקביל את רצון הציבור להבין את המחלה. בלוטות הרוק מחולקות לגדולות וקטנות. הגדולות הן בלוטת הפרוטיד (בת האוזן) המצויה קדמית ומתחת לאוזן, הבלוטה התת-לסתית שמצויה מתחת ללסת והבלוטה התת-לשונית המצויה ברצפת הפה. בנוסף יש מאות בלוטות קטנטנות הפזורות בכל מערכת הנשימה והבליעה העליונות. תפקידן של בלוטות אלו הוא להפריש רוק שחיוני לתהליך הלעיסה התקין. חסר ברוק עלול לגרום להפרעה בלעיסה, וגם בחוש הטעם, ולהוביל להתפתחות עששת. מחלות בלוטות הרוק מגוונות וכוללות זיהומים, אבנים, מחלות חיסוניות וגידולים שפירים וממאירים.
גידולי בלוטות הרוק שכיחים יותר בבלוטת הפרוטיד ובה רובם המוחלט (כ-80-90 אחוז) שפירים. בבלוטה התת-לסתית כ-50 אחוז מהגידולים ממאירים ובבלוטות התת-לשוניות והקטנות רוב הגידולים ממאירים, אך לשמחתנו הם נדירים ביותר.
לפני שלוש שנים דווח מחקר ישראלי, שהדגים עלייה משמעותית בשכיחות סרטן הפרוטיד בשנים האחרונות והועלתה השערה ששימוש בטלפונים סלולריים אחראי לעלייה המדאיגה, אם כי השפעת הקרינה הסלולרית על התפתחות סרטן נמצאת במחלוקת בקרב מומחים. נכון להיום אין עדות ברורה לכך ששימוש בטלפון סלולרי מגביר את הסיכוי לסרטן בלוטת הפרוטיד. גורמי סיכון אחרים להתפתחות סרטן זה הם קרינה מסיבות שונות, כגון קרינה שספגו עולים שעלו לארץ בשנות החמישים כטיפול לגזזת או קרינה שלה נחשפו אזרחי אוקראינה באסון צ'רנוביל.
אבחנת גידול בבלוטות הרוק נעשית בדרך כלל במישוש הגוש. לרוב יופנה החולה לניקור הגוש במחט עדינה לצורך ביופסיה, תחת הכוונת אולטרה-סאונד צווארי. דיוק בדיקה זו באבחנת גידולים ממאירים בבלוטות גבוה ועומד על כ-80-90 אחוז. במעט מקרים מומלצת הדמיה נוספת טרום-ניתוחית, ואז נבצע CT או MRI להגדרה טובה יותר של גבולות הגידול ומידת התפשטותו. האינדיקציה לכריתת גידולי הבלוטות איננה נובעת מממצא בבדיקות ההדמיה, אלא מעצם קיומו של הגידול ומהאפשרות שלו להיות ממאיר כבר באבחנה או להפוך לכזה עם השנים.
הטיפול בגידולי בלוטת הרוק השפירים כמו הממאירים נעשה בכריתה כירורגית, בהרדמה כללית, תחת ניטור עצב הפנים שנמצא בסיכון בניתוח (אם כי נמוך בדרך כלל). הניתוח מתבצע באופן מסורתי בחתך הדומה לחתכים לצורך מתיחת פנים. החתך אסתטי ומתמזג עם הזמן בקפלי העור הטבעיים. ביחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר באסותא מתבצעים מאות ניתוחי ראש-צוואר בשנה, ומהם עשרות רבות של ניתוחים לכריתת גידולי בלוטות הרוק.
הניתוח יכול להתבצע בחתכים קטנים יותר ולשמור על תוצאה אסתטית טובה עוד יותר. יש לציין שגם גידולי הפרוטיד השפירים נוטים לעתים להישנות בשדה הניתוחי ולעתים להפוך לממאירים לאחר שנים. לכן מקובל להמליץ על כריתת הגידול בבלוטות הרוק בשלמותו. המהלך לאחר ניתוח לרוב קצר ואם הניתוח מתבצע כהלכה והגידול נכרת בשלמותו – סיכויי הישנות הגידול נמוכים ביותר. במקרים של גידולים סרטניים אגרסיביים, מקובל לאחר הניתוח לטפל בחולה בהקרנות כדי להקטין עוד יותר את סיכויי ההישנות, ולשמור על אזורים הסמוכים לבלוטות בשיטות חדשניות של קרינה המקובלות כיום.
