לרגל יום פיית השיניים: כל מה שחשוב לדעת על שיני חלב

 פורסם באתר WeMoms, מדור בריאות, בתאריך 29.02.2024

שיני חלב הן שיניים ראשוניות שמופיעות כבר החל מגיל חצי שנה אצל הילוד ונמשכות עד לגיל שש, כאשר בגיל שש מתחילה ההחלפה משיניים חלביות לשיניים קבועות.

תחלואה של שיני חלב

לשיני החלב יש נטייה גבוהה יותר לעששת. העששת מושפעת כתוצאה מעובי השיניים, שכבת האמייל (שהינה הרבה יותר דקה בשיני חלב) וכמובן, השילוב עם המודעות ודרך צחצוח השיניים ואף תלוי בהורים וההכוונה שהם מעניקים לילדים, בהקשר של השמירה על היגיינת השיניים.

חלק מתפקידן של השיניים החלביות הנשען, בין השאר, גם על השורשים שלהן, הוא בלהדריך את הבקיעה של השיניים הקבועות הסופיות, שהן השיניים שהרבה אנשים מכנים אותן 'השיניים הבשרניות'. הביטוי 'שיניים בשרניות' אינו נכון ונובע, ככל הנראה, מהמסורת היהודית הקשורה להפרדת חלב ובשר. מדובר בשיניים שהן קבועות שעובי האימייל שלהן (השכבה המגנה) הוא עבה משמעותית והן הרבה יותר עמידות עקב כך. השיניים הקבועות גם הרבה פחות פגיעות מעששת, אך עדיין יכולות להיפגע.

צמיחתן של השיניים הקבועות

השורש של השיניים החלביות מדריך או מכוון את הבקיעה של השיניים הקבועות. לפעמים, השן מלאה בעששת והשורש שלה נספג (כלומר, נהרס בעקבות הריקבון שהביאה העששת) ואז השן הקבועה עלולה לאבד את ההדרכה ועקב כך, היא יוצאת וצומחת עקום או מחוץ לקו הלסת או כלפי החלק הפנימי של הלסת ולפעמים, אפילו נכלאת בתוך עצם הלסת. לרוב, הטיפול במצב כזה הוא עקירה של השן החלבית כדי לאפשר בקיעה של השן הקבועה. גם אם נראה שהשן יוצאת עקום, יש להמתין כי פעמים רבות הלשון והלחי 'ידריכו' וינתבו, לאט לאט, את השן הקבועה למקומה הנכון, על ידי דחיפת העצם. לכן אין צורך לדאוג, גם ובעיקר בלסת התחתונה באזורים הקדמיים שהשיניים יוצאות קרובות יותר ללשון, והלשון לאט לאט דוחפת אותן למקומן הנכון.

אופן הטיפול בפגיעות בשיני חלב

ילדים, הם אנשים קטנים עם נטייה מוגברת ליפול ולהיחבל, במיוחד באזור הפנים. במידה ושיניים חלביות יצאו בטעות ממקומן בעקבות חבלה או כל סיבה אחרת, אז כמובן שלא מחזירים אותן למקומן ולא נוגעים בהן, אלא רק אם מדובר בשיניים הקבועות. כשמדובר בשן חלבית שבטעות, בעקבות חבלה, נעקרה מחוץ לפה משאירים את המצב כך, כי אין בה צורך יותר לטווח מאוד רחוק ופשוט מחכים לבקיעה של השן הקבועה, שעתידה להחליפה באותו המקום. ניתן להשאיר 'שומר מקום', שהינו מתקן משולב מתכת בלבד או מתכת משולבת פולימר דמוי פלסטיק, שנכנס בחסר/ ברווח ומונע נדידה של השיניים, משני צדי החסר, דבר העלול לגרום לסגירת הרווח שנוצר מאובדן השן החלבית, בטרם עת, כליאת השן הקבועה ולכך שלא תוכל לצאת ולהצטרף לסגר. בעקבות אובדן שן חלבית כתוצאה מחבלה, לא מנסים להחזירה למקומה, מחשש לפגיעה בשן הקבועה והסופית.

על אף שמדובר בשיניים שישרתו אותנו למשך שנים בודדות בלבד, חשוב מאוד לטפל בשיניים חלביות אצל רופא שיניים המומחה לטיפולי שיניים בילדים וזאת כדי למנוע נזק לטווח הארוך. בנוסף, עם בקיעת וצמיחת השיניים החלביות ולקראת גיל 6, כשמתחילה הבקיעה של השיניים הקבועות, הילד כבר הספיק והצליח לסגל נהלי שמירה על היגיינת השיניים והפה נאותים, שיאפשרו להמשיך ולשמור על השיניים הקבועות שבדרך.

כיצד מטפלים בשיניים כלואות

בדרך כלל בשלב השיניים החלביות, בין גיל חצי שנה לגיל 6, באופן טבעי ונורמלי יהיו רווחים בין השיניים והן לא יהיו צמודות אחת לשנייה, כי השיניים החלביות הן שיניים קטנות יחסית, המותאמות למבנה הלסת של הילד שהיא בדרך כלל קטנה בשלב זה ותגדל בהמשך. עם החילופין בין שיני החלב לשיניים הקבועות, שהינן הרבה יותר גדולות, הרווחים הללו נסגרים. במידה וקיימת צפיפות או היעדר רווחים בשלב השיניים החלביות, הדבר יכול להוות רמז מנבה טוב מאוד לכך שתהיה גם צפיפות בשיניים הקבועות הסופיות וזה מצריך לפעמים הגעה לאורתודנט, מומחה ליישור שיניים, שימשיך את ההרחבה של הלסת או הרחבה של המרחק בין השיניים, כדי לאפשר את הבקיעה התקינה של השיניים הקבועות הסופיות. במידה ופעולה זו לא נעשית, הרבה פעמים יכול להיווצר מצב, במיוחד בניבים, שהשיניים יישארו כלואות בתוך עצם הלסת ולא תתאפשר להן יציאה נכונה למקומן.

בדרך כלל, אם ישנם ניבים כלואים כתוצאה מהצפיפות שבין השיניים והחל כבר תהליך של יישור שיניים –ניתן לפנות לכירורג פה ולסת שעוזר לחשוף את אותה השן הקבועה הכלואה ולהדביק עליה סמך, כחלק מהקוביות שעל כלל השיניים (תהליך יישור השיניים) ולאפשר לאורתודנט למשוך את אותה השן לאט לאט למקומה. במרבית המקרים הללו, מדובר בניבים שבקיעתם וחשיפתם נחסמת ומוגבלת ע"י שן חלבית שנשארה במקומה ואז הפתרון הוא לעקור אותה. במידה ומבחינים שהשורש של השן הכלואה לא סיים את התפתחותו, ניתן רק לחשוף את השן הכלואה ולהסיר חסמים בדרכה, כגון שן חלבית רקובה או אנקילוטית (כזו שלא מסוגלת להיספג לאחר חבלה או גורם אחר שמפריע לה להיספג) ולהמתין לבקיעה הטבעית של השן הכלואה למקומה, ללא צורך בכל סוג של טיפול עזר אורתודנטי.