פורסם באתר YNET, מדור 'לאשה', בתאריך 16.12.2024
התפרסם בירחון 'לאשה', 16.12.2024
נעם זיני. "התברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה קשה " (צילום: יובל חן)
ד"ר גבריאל נקש
שולה משרקי. תשישות ברמה חריגה (צילום: אלי דסה)
ד"ר ענת גביש
פורסם באתר WEMOMS – אמהות יוצרות קהילה, בתאריך 14.11.2024
דלקות אוזניים חוזרות הן תופעה שכיחה בקרב ילדים, והן עלולות לגרום לירידה בשמיעה, לפגיעה בהתפתחות השפה והדיבור ומכאן, להשפיע על איכות החיים שלהם ושל משפחתם. ניתוח כפתורים, או בשמו השני החדרת צינוריות איוורור, מציע פתרון יעיל ומהיר להקלה על בעיות אלו, אך לא כולם מודעים לסיכונים ולמורכבות הכרוכה בהליך.
ד״ר מירב סוקולוב מומחית בא.א.ג ילדים, סחרחורת, כירורגיית האוזן ושיקום השמיעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, מביאה את יתרונות הניתוח, התהליך הכירורגי, שיעורי ההצלחה והסיכונים האפשריים, כדי לסייע להורים בקבלת החלטה מושכלת עבור ילדיהם.
ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל ובטוח במקרים של דלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה ובניגוד לטיפולים תרופתיים שונים, הוא הפיתרון היחיד שהוכח במחקרים כיעיל עם שיעורי הצלחה. רבים לא מודעים לכך שלמרות שיעור ההצלחה הגבוה, קיים חשש לסיכונים שונים: היווצרות נקב קבוע בעור התוף לאחר היפלטות הצינורית או התפתחות כולסטאטומה (ציסטה המורכבת מאפיתל קשקשי) באוזן התיכונה, פליטה מוקדמת של הכפתורים או פליטה מאוחרת של הצינוריות מעבר לשנתיים ממועד הניתוח, שינויים מבניים בעור התוף ועוד.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, כאשר במהלכו מבוצע חור קטן בעור התוף, תחת הסתכלות עם מיקרוסקופ, דרכו נשאבים הנוזלים שהצטברו באוזן התיכונה ולאחר מכן, צינורית קטנה (בגודל של 2 מ"מ בערך – ה"כפתור") מוחדרת דרך החור. הצינורית מאפשרת את המשך תהליך ניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה החוצה וכניסת אוויר לתוך האוזן התיכונה, ובכך מונעת הצטברות נוספת של נוזלים ומשפרת את תפקוד האוזן. ברוב המקרים, הכפתור נפלט מעצמו לאחר 6-18 חודשים, ועור התוף מחלים באופן טבעי.
רוב הילדים משתחררים הביתה עוד באותו היום, והשמיעה משתפרת באופן כמעט מידי. יש לבצע בדיקת שמיעה כחודש לאחר הניתוח, כדי לוודא שהשמיעה השתפרה וכן, להיות לאחר מכן במעקב שגרתי אצל רופא אף אוזן גרון על מנת לבדוק שהצינוריות לא נפלטו מוקדם מדי ושהאוזן נשארת יבשה ונקייה מהפרשות. אם מופיעות הפרשות, ייתכן צורך בטיפול מקומי באמצעות טיפות אנטיביוטיות.
בעבר, המליצו להימנע מהרטבת האוזניים לאחר ניתוח כפתורים, אך כיום ההמלצות פחות מחמירות. במקרים שבהם הילד שוחה או צולל, מומלץ להשתמש באטמים או בצמר גפן עם וזלין. אם מופיעות הפרשות מוגלתיות, יש להפסיק את חשיפת האוזן למים ולפנות לרופא לקבלת טיפול.
ניתוח כפתורים (או החדרת צינוריות איוורור) הוא הליך כירורגי נפוץ שנועד לסייע לילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות או מהצטברות נוזלים באוזן, שעלולים לגרום לירידה בשמיעה. מטרת הניתוח היא לנקז את הנוזלים, למנוע זיהומים חוזרים, לאוורר את האוזן התיכונה ולשפר את השמיעה. ניתוח כפתורים הוא ניתוח קצר ולא כואב, המבוצע בדרך כלל בהרדמה מלאה.
דלקת באוזן התיכונה היא אחת מהמחלות השכיחות ביותר בילדים, מיד אחרי זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. כ-70% מהילדים חווים דלקת חריפה באוזן התיכונה, לפחות פעם אחת עד גיל שנה, וכ-30% מהילדים סובלים משלוש דלקות או יותר, עד גיל 3. דלקת זו נגרמת על ידי נגיפים או חיידקים, לעיתים לאחר הצטננות, ומלווה בכאבים, חום ולעיתים אף הפרשות מוגלתיות מהאוזן, במקרים מסוימים. ישנו אחוז קטן של ילדים הסובלים מדלקות אוזן תיכונה חוזרות, בתדירות גבוהה מאוד, ולעיתים זה מרגיש ממש כ'דלקת רודפת דלקת'.
גורמי סיכון לדלקות אוזניים חוזרות בילדים הם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, שקד שלישי מוגדל, מבנה אופקי של תעלת אוסטכיוס (מאפיין ילדים צעירים), חשיפה לעישון פסיבי, שהייה בפעוטונים והידבקות באופן תדיר במחלות, נזלת אלרגית, האכלה מבקבוק, מומים מולדים, עונת החורף (הגברת הסיכון לזיהומים). במקרים בהם דלקות האוזניים חוזרות בתדירות גבוהה, ייתכן שהרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.
בעיה נוספת שעשויה להוביל לניתוח כפתורים היא כאשר קיימת הפרעה בניקוז הנוזלים דרך תעלת אוסטכיוס (תעלה המחברת בין האוזן התיכונה לאף ואחראית להשוואת הלחצים באוזן ולניקוז האוזן), ואז הנוזלים נצברים באוזן התיכונה. מצב זה מאופיין בנוכחות תפליט (נוזל), בחלל האוזן התיכונה, שאינו מוגלתי. התסמינים של מצב זה כוללים בעיקר ירידה בשמיעה הולכתית ותחושת מלאות באוזן ללא חום, אי שקט או כאב אוזניים. בחלק גדול מהמקרים, הילד עצמו אינו מתלונן על דבר והתלונה מגיעה מההורים, בעקבות התרשמותם שילדם סובל משמיעה לקויה ומדיבור בקול רם. ליקוי השמיעה יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות השפה והדיבור. בנוסף, יכולים להתחולל שינויים כרוניים ובלתי הפיכים בעור התוף, אך תופעה זאת אינה שכיחה. אם המצב אינו משתפר באופן ספונטני, הרופא ימליץ על ניתוח כפתורים.
על אף ששיעור ההצלחה של ניתוח כפתורים עומד על כ-85%, ישנם מקרים שבהם הניתוח אינו משיג את התוצאה הרצויה. הסיבות לכך עשויות להיות:
בעיה נוספת באוזן התיכונה: במקרים מסוימים, ירידת השמיעה אינה נובעת רק מנוזלים באוזן התיכונה, אלא מבעיה אחרת, כמו קיבוע או ניתוק של עצמות השמע. בעיות אלו לא תמיד ניתנות לזיהוי לפני הניתוח, והן עלולות להתגלות רק לאחריו בשל חוסר שיפור מספק ברמת השמיעה.
פליטה מוקדמת של הכפתורים: במקרים מסוימים, הכפתורים נפלטים מוקדם מדי, לפני שהאוזן התאווררה לגמרי. דבר זה עלול להוביל להצטברות נוזלים מחודשת ולצורך בניתוח נוסף.
הפרשות מוגברות מהאוזן דרך הכפתור: כיוון שהכפתור יוצר מעבר פתוח בין האוזן התיכונה לסביבה החיצונית, עלולות להופיע הפרשות מוגלתיות דרך הכפתור. אם ההפרשות אינן מטופלות, הן עשויות לגרום לירידה בשמיעה ואף לחייב הוצאת הכפתור מוקדם מהצפוי.
חזרת נוזלים לאחר פליטת הכפתור: בקרב חלק מהילדים, גם לאחר פליטת הכפתור, הנוזלים עלולים להצטבר שוב. מצב זה עשוי לדרוש ניתוח חוזר או טיפול משולב עם הסרת השקד השלישי.
לסיכום, ניתוח כפתורים הוא פתרון יעיל לדלקות אוזניים חוזרות ו/או הצטברות נוזלים באוזן התיכונה, עם שיעורי הצלחה גבוהים למדי. אף על פי שמדובר בהליך בטוח יחסית, חשוב להיות מודעים לסיכונים ולסיבוכים אפשריים. ההמלצה היא לשקול את הניתוח במקרים שבהם השלכות הדלקות החוזרות מפריעות לאיכות החיים של הילד, ובהתאם להמלצות רופא אף אוזן גרון. ההבנה של תהליך הניתוח על כל היבטיו, יכולה לסייע בהחלטה מושכלת ובטוחה עבור יהילדים.
פורסם באתר Ynet, מדור פנאי פלוס, רכילות +, בתאריך 12.11.2024
פורסם באתר ICE, מדור בריאות, בתאריך 12.11.2024
פורסם באתר 'רשת 13', מדור תרבות ובידור, בתאריך 12.11.2024
פורסם באתר Mako, מדור סלבס, בתאריך 12.11.2024
סוכנת הדוגמניות המיתולוגית בטי רוקאווי (70) נכנסה הבוקר (ג') לניתוח בהובלתו של פרופ' רועי לנדסברג, מהמרכז הרפואי א.ר.ם שבאסותא רמת החייל בתל אביב, על מנת להסיר גידול מסביב למחיצת האף, דבר שעד היום השפיע על אופן הדיבור שלה. "אני הולכת להיפרד מהסמל המסחרי שלי ורועי בר נתן מ'ארץ נהדרת' לא יכול לצחוק עלי יותר", אמרה רוקאווי ממיטת בית החולים, טרם החלה בהכנות לניתוח.
"אני עושה ניתוח באף כדי להוציא גידול מסביב למחיצה. גידול בגודל שזיף! אז עכשיו אני אריח את האוכל ההודי שלי ואי אפשר יהיה לצחוק עלי יותר. אני אוכל להגיד 'בננה' כמו שצריך".
הניתוח הסתיים בהצלחה ורוקאווי צפויה להשתחרר בהמשך היום. רק בריאות!
פרופ' רועי לנדסברג ובטי רוקאווי
פורסם באתר 'חדשות ישראל בעסקים', מדור בריאות וחברה, בתאריך 10.11.2024
א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, הממוקם באסותא רמת החייל, בתל אביב, פותח שלוחה חדשה לרווחת תושבי עפולה והסביבה, בה מוצעים שירותי מומחה אף אוזן גרון למבוגרים ולילדים – בהובלתו של ד"ר מוחמד מסאלחה, מנהל היחידה לאף וסינוסים במרכז הרפואי העמק ומומחה בתחומו במרכז הרפואי א.ר.ם. השלוחה בעפולה, הממוקמת במרכז הרפואי Medica RMC, מצטרפת לפעילות סניפי א.ר.ם בתל אביב, ותאפשר נגישות גבוהה ונוחה לתושבי הצפון – החל מתינוקות ועד לבני הגיל השלישי.
לד"ר מסאלחה הסדרים עם מרבית חברות הביטוח וקופת חולים מאוחדת.
ד"ר מסאלחה מטפל במגוון הבעיות באף אוזן גרון, ומעבר לכך, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, הסינוסים ובסיס הגולגולת – אבחון טיפול וכירורגיה בבעיות כגון: סינוסיטיס חריפה וכרונית, מחיצת אף סוטה, קונכיות אף מוגדלות, דום נשימה בשינה בעיות בחוש הריח ועוד…
נעה מנלה, מנכ"לית המרכז הרפואי א.ר.ם: מיום הקמת המרכז, מגיעים לא.ר.ם מטופלים מכל קצוות הארץ. אנו שמחים על האפשרות להנגיש את שירותי הרפואה שלנו לתושבי הצפון, במיוחד בימים מורכבים אלה. ד"ר מסאלחה הגיע אלינו בשנת 2015, להשתלמות בת שנתיים בתוכנית התמחות-העל (פלושיפ) המובנית בא.ר.ם, תחת הנחייתו של פרופ' רועי לנדסברג. כבר אז, התגלה כרופא וכירורג מוכשר ואדם בעל שיעור קומה.
מוסיפה נעה מנלה: "ד"ר מסאלחה הינו הפלו הרביעי שיוצא מא.ר.ם והופך להיות סמכות מקצועית קלינית מובילה בפני עצמו, כמנהל יחידה/מחלקה, במערכת הציבורית ברחבי הארץ. אנו שמחים וגאים על כך שד"ר מסאלחה יוביל את השלוחה החדשה ויעניק את הטיפול הטוב ביותר, גם לתושבים בצפון הארץ.
שעות פעילות המרפאה: ימי ראשון, בין השעות 20:00 – 16:00.
כתובת: שדרות יצחק רבין 18, בניין Medica RMC, מתחם G, עפולה.
לפרטים ולזימון תור: 2323*
התפרסם באתר 'חדשות 08', מדור בריאות, בתאריך 19.09.2024
א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, מרחיב את תחומי פעילותו ומברך על הצטרפותה של ד"ר ענבר פינקל, מומחית לאונקולוגיה רפואית של גידולי ראש-צוואר ובלוטת התריס. ד"ר פינקל מביאה עימה ניסיון עשיר בתחום סרטן הראש והצוואר, סרטן בלוטת התריס, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים, וכן התאמת טיפולים אישיים במקרים אונקולוגים מורכבים.
ד"ר פינקל, אשר סיימה את התמחותה במרכז הרפואי רבין ושימשה כרופאה בכירה במכון האונקולוגי דוידוף שבמרכז הרפואי בילינסון, עברה התמחות-על בתחום אונקולוגיה של גידולי ראש-צוואר במרכז הרפואי MOORES CANCER CENTER באוניברסיטת קליפורניה סאן דייגו, ארה"ב. כיום, היא מנהלת את השירות לאונקולוגיה רפואית של גידולי ראש-צוואר ובלוטת התריס באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א ומשלבת בעיסוקה גם עבודת מחקר בתחום הטיפולים האימונותרפיים והביולוגיים שבאזורי התמחותה.
מנכ"לית א.ר.ם, נעה מנלה: אני מברכת על הצטרפותה של ד"ר פינקל למרכז הרפואי א.ר.ם. "ד"ר פינקל הינה אחת הרופאות המעודכנות והמוערכות ביותר בארץ בתחום הטיפול הביולוגי באונקולוגיית ראש צוואר. עד כה, שיתפה פעולה עם הרופאים שלנו מרחוק, וכעת תהווה חלק מהמערך, ותעבוד עמם "צמוד" בהתאם לתפיסה ההוליסטית, שהינה עקרון מרכזי מנחה בפעילותינו בא.ר.ם.
מרכז א.ר.ם ממשיך לחדש ולהרחיב את שירותיו, תוך מתן דגש על רפואה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר, למען בריאות המטופלים.
פורסם באתר הארץ, מדור בריאות, בתאריך 23.09.2024
עם יציאתה לדרך של שנת הלימודים החדשה, מסבירים ד"ר משה חייצ'יק מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם ואביבה לוריא, קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון א.ר.ם H.ear, מהן הסיבות לליקויי שמיעה אצל ילדים, מהן ההשלכות הקשות שעלולות לגרום בעיות שמיעה שאינן מאובחנות ומטופלות כבר בגיל מוקדם, מהם הסימנים לזיהוי בעיות שמיעה אצל ילדים ואיך בדיוק מבצעים בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים.
החזרה לגנים והעלייה לבית הספר היא הזדמנות מצויינת להעלות את המודעות לחשיבות שבאיתור בעיות שמיעה בשלב מוקדם ככל שניתן. שמיעה היא אחד החושים החשובים ביותר להתפתחות תקינה של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון וכמו כן, להתפתחותן של יכולות חברתיות וקוגניטיביות בפעוטות וילדים. מכאן, שלאור העובדה, שירידת שמיעה היא הלקות החושית הנפוצה ביותר בגילאי הילדות – כדאי להיות עירניים לכך, בכדי לאבחן את הליקוי בזמן אמת, לתת את הטיפול הנכון ובכך למנוע פגיעה משמעותית וקבועה בשמיעה.
כ-3 מתוך כל 1,000 תינוקות, נולדים עם ליקוי שמיעה משמעותי כאשר כ-60% ממקרים אלו, נגרמים מסיבות גנטיות. במהלך שנות הילדות, הנערות ועד לגיל 18, כ-16.9% מהילדים בישראל יסבלו מירידת שמיעה כלשהי באוזן אחת או בשתיהן. לרוב, ירידת השמיעה בגילאים אלו תהיה זמנית בשל היותה הולכתית (בעקבות דלקות, הצטברות שעווה מרובה, הצטברות נוזלים) אך היא גם יכולה להיות פרמננטית וקבועה למרות אופיה ההולכתי, כאשר היא נגרמת למשל: בעקבות חור בעור התוף או נזק לעצמות השמע. מצבים אלו, מחייבים התערבות רפואית מקצועית. מתוך מקרים אלו, נמצא שכ-25% ממקרי ירידת השמיעה בילדים, נגרמים מסיבות סביבתיות כמו זיהומים, תגובה לתרופות או חשיפה לרעש. ב-15% מהמקרים הסיבה אינה ידועה.
ילדים עם ליקויי שמיעה שאינם מטופלים, עלולים להתקשות ברכישת השפה ובהבנת הנשמע. כמו כן, עלולות להיפגע אצלם היכולות הקוגניטיביות והכישורים החברתיים כגון: פגיעה בביטחון העצמי וביצירת קשרים חברתיים, היכולת לתקשר ולהגיב באופן מילולי ולא-מילולי לסיטואציות מגוונות ובמקרים מורכבים, עלולות להתפתח תחושות של תסכול עמוק, דיכאון ובדידות אצל אותם הילדים. לכן, יש חשיבות הרבה של אבחון מוקדם ומניעת התפתחות הליקויים השמעתיים.
מאז שנת 2010, ישראל כמו רבות ממדינות העולם המערבי, מבצעת בדיקות 'סקר סינון שמיעה' אוניברסליות לכל היילודים וכ-98% מהתינוקות בישראל עוברים בדיקת סינון שמיעה בסמוך ללידתם, במטרה לזהות בעיות שמיעה מולדות, בשלב מוקדם ככל האפשר. תינוק שלא עבר בהצלחה את הבדיקה, עובר בדיקה חוזרת כבר ביום שלמחרת משום שייתכן והסיבה לכך היא כניסת נוזלים לאוזניים, במהלך הלידה עצמה. כ-20% מקרב התינוקות, שבדיקת סקר הסינון הראשונית שלהם כשלה, מאובחנים בסופו של דבר עם ליקוי שמיעה כלשהו.
בקרב תינוקות שאובחנה אצלם ירידה מולדת בשמיעה, בייחוד אם האבחנה מושתתת על רקע גנטי משפחתי, חשוב שהתינוק יהיה במעקב שמיעה, כבר מרגע הלידה.
ירידות בשמיעה שאינן מולדות, נגרמות בשל בעיות רפואיות שונות באוזניים, ביניהן נוזלים באוזניים, דלקת חריפה, חור בעור התוף או בעיה בעצמות הפנימיות במבנה האוזן. חלק קטן מאוד מאותן הבעיות, גורמות לירידה תמידית בשמיעה ואילו היתר, גורמות לבעיות שמיעה זמניות, הניתנות לטיפול.
בפעוטות וילדים שלא אובחנו עם ליקוי שמיעה מולד, האבחון הראשוני יקרה בד"כ ב'מגרש הבייתי', מדגיש ד"ר חייצ'יק ולכן, קורא להורים להיות ערניים. בתינוקות, חשוב לשמור על ערנות כלפי תגובות לגירויים קוליים ביום יום, מלמולים כאשר התינוק לבד, חיקוי מילים או צלילים מהסביבה. בהמשך, בילדים שכבר אמורים לרכוש כישורי דיבור ושפה, על ההורים להיות ערניים על פי ניסיון עבר, דווח של הגננת, המורה וכו'. חלק מהסימנים שכדאי לשים אליהם לב: הילד או הילדה נראים חולמניים ולא מרוכזים בנעשה סביבם, הם לא מגיבים לקריאה בשמם ולדברי הסובבים אותם, הם מבקשים להגביר יתר על המידה את עוצמת הטלוויזיה או המוזיקה, מבקשים לחזור שוב ושוב על הנאמר או לא משתפים פעולה עם הנדרש מהם. כמו כן, הילד או הילדה עשויים לסבול מעיכוב שפתי, מאוצר מילים דל, מהפרעת הגייה ומובנות דיבור ירודה.
במקרים אלו, הילד או הילדה מתקשים לאסוף את כל האינפורמציה שסביבם ונדרשים לרמת ריכוז גבוהה יותר, לעומת ילדים ששמיעתם תקינה. לכן, חלק מהילדים יפתחו הפרעה התנהגותית שעלולה להתפרש כהפרעת קשב וריכוז כאשר למעשה מדובר בליקוי שמיעה.
הורים רבים מגיעים אליו למרפאה עם התינוקות או ילדיהם הקטנים כדי להעריך האם שמיעתם תקינה, לאחר שהועלה חשד לליקוי שמעתי. במרבית המקרים כשמדובר בפעוטות, מדובר בירידה הפיכה בשמיעה החולפת מאליה או דורשת ניתוח ״כפתורים״ – שהינו פעולה קלה וקצרה.
בילדים, כאשר מדובר בירידה משמעותית בשמיעה, עקב בעיה מורכבת מהממוצע, יש לפנות לתהליך אבחון מקיף שתוצאתו – הבניית תכנית שיקום שמיעתי המותאמת לצרכי הילד שבאמצעותה, ניתן לשקם את השמיעה ובהמשך להגיע לרמות דיבור, שפה ותקשורת חברתית תקינים. במידת הצורך, השיקום השמיעתי יכלול גם התאמת מכשירי שמיעה, שתלים וטכניקות טכנולוגיות נוספות.
עם תחילת שנת הלימודים והעלייה לכיתה א', עוברים ילדי ישראל בדיקות שמיעה, ואלה שלא עוברים את הבדיקה בהצלחה, מופנים לביקורת מקיפה יותר אצל רופאי א.א.ג, המומחים בכירורגיית האוזן ובשיקום שמיעה. לרוב הם יופנו גם לבדיקה במכון שמיעה שמתמחה בבדיקות לילדים, על מנת לזהות את הבעיה הספציפית שגורמת לירידה בשמיעה ולטפל בה.
בדיקת שמיעה לפעוטות וילדים היא פעולה פשוטה, המתבצעת במספר דרכים בהתאם לגיל הילד או הילדה ולרמת שיתוף הפעולה מצידם. לילדים בגילאים צעירים, חשוב לבצע בדיקות שמיעה באופן תקופתי, כדי לזהות מוקדם ככל האפשר כל ליקוי או ירידה משמעותית בשמיעה.
להלן סוגי בדיקות השמיעה הנפוצים, המתבצעות כולן במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.EAR:
בדיקת אובייקטיבית אבחונית– (OAE) משדרים גירוי "צליל" לתוך האוזן באמצעות משדר קטן ובודקים את תגובת התאים השומעים באמצעות מיקרופון רגיש. בדיקה זו, נפוצה מאוד אצל תינוקות וילדים קטנים.
בדיקה אודיומטרית התנהגותית – הילד מתבקש להגיב לצלילים באמצעות תגובה התנהגותית כמו הרמת יד, הנהון או הזזת צעצוע. מתאימה לגילאי 6 חודשים ועד לשנה וחצי.
בדיקה אודיומטרית משחקית – הילד מתבקש לבצע משימה או משחק מסוים, כמו להכניס כדור לחור, בכל פעם שהוא שומע צליל. נפוצה בגילאי שנה וחצי עד חמש.
בדיקה אודיומטרית טונאלית – זוהי הבדיקה הסטנדרטית לילדים מגיל 5 ומעלה. הילד מתבקש ללחוץ על כפתור או להרים יד, כשהוא שומע צליל דרך אוזניות מיוחדות.
בדיקה תגובות ברה (ABR) – מדובר בבדיקה אלקטרו-פיזיולוגית שבודקת את התגובות החשמליות של העצב השמיעתי, לגירויים קוליים. מתאימה לתינוקות וילדים שלא משתפים פעולה.
לסיכום, בדיקות שמיעה אבחנתיות החל מגיל ינקות ולאחר מכן, בדיקות תקופתיות והקפדה על מעקב מתמשך, הן המפתח לזיהוי ליקוי שמיעה וטיפול יעיל בו. אבחון מוקדם וטיפול נכון ומקיף מאפשרים לילדים עם ליקויי שמיעה להתפתח בצורה תקינה בהיבטים של רכישת שפה, דיבור, היגוי נכון ויכולות חברתיות וקוגניטיביות ובכך לחיות חיים חברתיים נורמליים וללא דופי משמעותי.
ד"ר משה חייצ'יק הוא מומחה א.א.ג ילדים בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון.
אביבה לוריא היא קלינאית תקשורת ואודיולוגית במכון השמיעה ושיווי המשקל א.ר.ם H.ear, הפועל בא.ר.ם.
פורסם באתרי הארץ ודהמרקר במגזין 'חדשנות כירורגית', בתאריך 03.09.2024
ליעונה מנקלי בשיתוף המרכז הרפואי א.ר.ם
א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן וגרון, הרחיב לאחרונה את שירותיו עם הכנסת מכשיר CBCT חדשני לשירותי הדימות שלו. השירות מהווה פריצת דרך ברמה הארצית, בהיבט של חשיפה מופחתת משמעותית לקרינה וביעילות האבחנה והטיפול. שיחה עם פרופ' רועי לנדסברג, מומחה ברינולוגיה ושותף בא.ר.ם
אומרים שעבודת צוות מחלקת את המאמץ ומכפילה את ההצלחה, ונדמה שברוח זו הוקם א.ר.ם – המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון. המרכז הוקם לפני 15 שנה, ופועל בגישת Specialty Practice Group – קבוצת רופאים מומחים ומובילים בתחומם אשר מקיימים קשרי גומלין מקצועיים, לטובת המטופלים, בבחינת "השלם גדול מסך חלקיו".
המרכז הרפואי א.ר.ם, מונה כ-30 רופאים, מצויד בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, ומהווה מרכז שירותים מקיף המספק את כל הפתרונות למטופלים, במקום אחד ובסטנדרט שירות גבוה וייחודי. לאחרונה נרכש מכשיר CBCT משודרג הפולט קרינה מינימאלית, אשר לדברי פרופ' רועי לנדסברג מהווה חידוש מהפכני בתחום רפואת אף אוזן גרון.
ישנם מספר יתרונות במכשיר זה, אך המשמעותי מכולם הוא שמכשיר ה-CBCT הקומפקטי פולט רק 15-20% מהקרינה שמפעיל מכשיר ה-CT הרגיל, גדול הממדים. מכשיר זה נמצא בשימוש נפוץ בתחום רפואת הפה והלסת, והמרכז הרפואי א.ר.ם הינו הראשון בארץ שאימץ והתאים טכנולוגיה זו לתחום הא.א.ג.
לצד זאת, המכשיר כולל יתרונות משמעותיים נוספים:
מכשיר ה CBCT מדגים עצם ברמת רזולוציה (דיוק) גבוהה, עובדה חשובה במיוחד לתחומנו, מסביר פרופ' לנדסברג. בתחום מומחיותנו, אנחנו חולשים על אזור הראש, לרבות בסיס הגולגולת (ריצפת המוח), האוזניים, הסינוסים ואפילו השיניים. המבנים החשובים הללו בנויים ומופרדים זה מזה ע"י רקמה גרמית (עצם), ולכן הדגמה מדויקת של העצם חיונית לאבחון שינויים אנטומיים הנגרמים ממחלות, ולצורך תכנון ניתוחים. בשונה מה-CBCT הנפוץ בתחום הפה והלסת, שסורק שדה של 8-12 ס"מ בלבד, ה-CBCT שברשותנו סורק שדה של 20 ס"מ, וכך מתקבלת תמונה פרטנית של כלל מבני הגולגולת. תמונה מלאה זו מאפשרת לרופאי הקבוצה, מכלל התחומים, ללמוד את אנטומיית המטופל ולהתרשם מהשפעת הליקויים שבמבנה אחד על המבנים הסמוכים. לדוגמא, חדירת תהליך זיהומי מהסינוסים לעין, חדירת גידול סינוסים למוח, פריצת זיהום שיניים לסינוסים וכו'.
"יתרון משמעותי נוסף שהשגנו הוא באפשרות להעניק למטופלים צילום בזמינות מיידית, ללא הצורך בביורוקרטיות מוסדיות מיותרות, ולהציע דרכי טיפול מהמתקדמות והחדשניות ביותר מבלי לבזבז זמן יקר. הזמן הממוצע שלוקח למטופל לקבל הפניה ל-CT, לבצע את בדיקת הדימות ולחזור עם תוצאותיה לרופא המפנה הוא, במקרה הטוב, חודש-חודשיים. כיום, אני יכול לשלוח מטופל לחדר הדימות שנמצא כ-10 מטרים ממני, הוא מבצע את הצילום ואחרי 15 דקות חוזר אלי לקבל את השלמת האבחון ותוכנית הטיפול המלאה עבורו. בשל אילוצי זמינות, הציבור ואף הרופאים התרגלו לקבל החלטות על סמך בדיקות שנעשות זמן רב לפני או אחרי המפגש עם הרופא. סינוסיטיס היא מחלה דינמית, אשר יכולה לשנות פניה מעת לעת. לבדיקה שמתבצעת מיד לאחר תשאול המטופל ובדיקתו ישנו ערך מוסף רב, היות שמחדדת את יכולת הרופא לתת אבחנה מדויקת, כאשר כל נתוני החולה מולו.
בנוסף, רמת הקרינה הנמוכה של המכשיר מאפשרת ביצוע בדיקות בתדירות גבוהה יותר, לעומת ה CT הרגיל, אשר נהוג להשתמש בו לא יותר מפעם בשנה. "אני מרגיש הרבה יותר בנוח להציע בדיקת דימות CBCT חוזרת, בתוך פרק זמן קצר, כשאני יודע ש-4-5 צילומים במכשיר שלנו, שווים לקרינה שיוצאת בצילום CT אחד במכשיר הרגיל. עובדה זו רלוונטית במיוחד לאנשים שזקוקים לצילומים חוזרים, וכן לילדים, בני נוער ואנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח תחלואה בגלל קרינת יתר".
עם הזמן, למדנו על יתרון חשוב נוסף של ה CBCT; ניתוחי הסינוסים ובסיס הגולגולת מתבצעים בצמידות לאיברים חיוניים כמו המוח, העיניים וכלי דם גדולים. בכדי להימנע מפגיעה קריטית באיברים אלה, אנו משתמשים במערכת ניווט דמוית GPS, אשר מאפשרת לנו לראות בזמן הניתוח את מיקומו המדויק של קצה הכלי הכירורגי שבידינו, על פני תמונת ה CT של המטופל. גילינו שכאשר אנו משתמשים לצורך הניווט בהדמיית CBCT, הניווט מדויק יותר, וכך גם הניתוח בטוח יותר.
כיום, כאשר קיים מכשיר CT נמוך קרינה זמין, אני מוצא שבאינדיקציות מסוימות, כמו בתחום הא.א.ג, אין זה תקין להמשיך להפנות מטופלים ל CT קונבנציונלי.
"הדבר שמייחד את הקבוצה שלנו, יותר מכל, זו האפשרות לחשוב 'מחוץ לקופסה', ולבחור כיצד לעשות טוב, מכל הבחינות. המרכז הרפואי א.ר.ם לא פועל כמו בית חולים רגיל, ולא מוגבל לחלוקה למחלקות שונות, אלא מציע מודל הוליסטי במהותו, עם מקבץ מומחים במקצועות שמשיקים לאף אוזן וגרון. מתקיים אצלנו שיתוף פעולה מובנה ויום יומי, עם אונקולוגים, רדיולוגים, אנדוקרינולוגים, מומחים באלרגיה ומומחי פה ולסת, שמציעים למטופלים יעוץ וחוות דעת מעמיקים ומעניקים פתרונות מגוונים לכל בעיה רפואית".
הנהלת א.ר.ם, מימין: פרופ' אבי חפץ, פרופ' רועי לנדסברג והמנכ"לית, נעה מנלה, יחד עם ה CBCT
פורסם באתר 'בחדרי חדרים', מדור חדשות בריאות, בתאריך 30.05.2024
רופאים מומחים בתחומי אף אוזן גרון, אלרגיה ואסתמה ורפואת הפה, מפרטים על נזקי עישון, החל מצרידות, בצקות במיתרי הקול, החמרת אלרגיות, פגיעה בריריות האף ואובדן חוש הריח ועד הסיכון לסרטן הגרון, הפה ובית הבליעה
היום הבינלאומי ללא עישון, מצויין ב-31 למאי, בכל רחבי העולם ונועד לעודד התנזרות מעישון טבק, למשך 24 שעות, בכדי להעצים את המודעות הציבורית להשפעות הבריאותיות החמורות של העישון, שגורמות למיליוני מקרי תחלואה ומוות, ללא הבדל דת, מגדר, גזע ולאום.
לנזקי העישון השפעה חמורה על מספר רב של מערכות בגוף, כאשר העיקרית שבהן היא מערכת הנשימה – חלל הפה, הלוע והריאות. יותר מ-7,000 כימיקלים שונים, נפלטים מעשן הסיגריות, ביניהם: ניקוטין – חומר רעיל וממכר, הגורם למומים מולדים, אמוניה – חומר שמוסיפים לטבק בכדי להגביר את השפעת הניקוטין, הידוע כרעיל לרקמות, חד-תחמוצת הפחמן – תרכובת המתחרה עם החמצן על מקומו בהמוגלובין, דבר שמפחית את אחוזי החמצן המגיע לרקמות, וציאניד – תרכובת כימית רעילה.
לרגל היום הבינלאומי ללא עישון שיצויין ב-31.5, צוות מומחים לאף אוזן גרון, אלרגיה ואסתמה ורפואת הפה מפרטים על שורה של נזקי עישון חמורים:
פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר: "עישון מכל סוג שהוא, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הגרון, הפה ובית הבליעה. סוגי סרטן אלו, לא רק שיכולים להיות מאוד אלימים אלא גם פוגעים משמעותית ביכולת הדיבור, האכילה והשתייה ובכך פוגעים מאוד באיכות חיי המטופלים (אלו ששורדים את המחלה).
שכיחותם של גידולים אלו מצויה בקשר ישיר לעישון – ככל שבאוכלוסייה אחוז המעשנים יורד, כך פוחת מספרם של החולים בגידולים אלו. העישון על כל סוגיו גורם לשינויים גנטיים בתאי הרירית המכסה את הלוע. תאים עם שינוי גנטי מסוים, המתחילים להתרבות ללא הפסק, יוצרים לבסוף גידול סרטני. לגידולים אלו יכולת להתפשט למקומות מרוחקים כגון לריאות וככל שנאבחן את המחלה בשלב מוקדם יותר – כך הסיכוי להתפתחות גרורות פוחת וההישרדות מהמחלה עולה".
פרופ' יוסי רוסמן, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה קלינית: "העישון מחמיר אלרגיות. החשיפה לעשן הסיגריות, ישירות או בעקיפין, עלולה להחמיר תסמינים אלרגיים כמו עיניים דומעות, שיעול, מזלת או צפצופים. אסתמטיים עלולים לסבול מהתקף קוצר נשימה קשה שאיננו מגיב לטיפול תרופתי.
עישון הינו גורם סיכון לאסתמה לא מאוזנת, ואסתמתיים שמעשנים או חשופים לעישון פאסיבי, עלולים לסבול ממחלה קשה יותר המגיבה פחות טוב לטיפול במשאפים. העישון מעלה את הסיכון של מטופל אסתמטי להתקף קשה עם צורך באשפוז בטיפול נמרץ, הנשמה ואף מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף אסתמה".
ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית לכירורגיה של מיתרי הקול, בעיות נשימה ובליעה: "צרידות הינה בין התופעות השכיחות יותר בקרב מעשנים, אשר יכולה בעת החמרה, להוביל להתפתחות בצקת כתוצאה מהגירוי המתמשך של העישון. במידה ומתפתחת בצקת, גוון הקול יהפוך לנמוך, עבה ומחוספס, אשר לעיתים ילווה בקוצר נשימה, המחייב טיפול ניתוחי. בנוסף לבצקות האופייניות למעשנים, עישון מגביר את הסיכון גם להופעתם של נגעים אחרים על מיתרי הקול, שפירים או סרטניים. עישון נחשב לגורם הסיכון הראשון בחשיבותו, לסרטן מיתרי הקול והגרון".
ד"ר איילת זלוטוגורסקי-הורביץ, מומחית לרפואת הפה: "חלל הפה הוא הראשון להיפגע בעת עישון טבק. רקמות הפה הרכות והקשות, בהן הריריות, החניכיים, השיניים ועצמות הלסתות, נפגעות מהחום הנפלט בזמן העישון אך בעיקר מושפעות מהרעלנים ומהתוצרים המזיקים, המשתחררים אל הפה בתהליך שריפת הטבק.
ללא ספק, הסיבוך החמור והמשמעותי ביותר של עישון טבק הוא היותו גורם סיכון מרכזי להופעת נגעים טרום ממאירים בריריות הפה ולהתפתחות של סרטן הפה. סיכון זה עולה עוד יותר, כשהעישון משולב בצריכה קבועה של אלכוהול. מחקרים מראים שכ-75% ממקרי סרטן הפה בארה"ב קשורים לעישון. בנוסף, הטיפולים, גם אם הם מצילי חיים, עלולים להוביל לפגיעה קשה בתפקודי הפה ובאיכות החיים של החולים".
ד"ר שי שניידר, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת: התפקוד התקין של האף הוא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית והרווחה האישית. הכימיקלים המזיקים בעשן הסיגריות עשויים לפגוע בריריות האף ולגרום לפגיעה חמורה בכל התפקודים של איבר חשוב זה. מעבר לכך שהעישון מעלה באופן ניכר את הסיכון לתהליכים סרטניים בחללי האף והסינוסים, הרעלנים בעשן מאיצים פגיעה במבנים הייחודיים של התאים, שמרכיבים את ריריות האף ולפיכך מהווים גורם משמעותי להיווצרות דלקות וזיהומים, שבאים לידי ביטוי בתחושת גודש, הפרשות, כאב פנים וקשיי נשימה מהאף.
העישון גם יכול לגרום לשינויים ולעיתים לאובדן מלא של חוש הריח. הפגיעה משפיעה לעיתים קרובות גם באופן ישיר על חווית הטעם, מאחר ושני חושים אלו כרוכים באופן ישיר האחד בשני. שיקום חוש זה הוא מורכב, חמקמק ותוצאותיו משתנות".
מחלת הסרטן הינה התחלואה הידועה והשכיחה ביותר הנגרמת ישירות מנזקי העישון, אך כאמור ישנן פגיעות חמורות נוספות, מקומיות ומערכתיות כתוצאה מעישון. לפיכך חשוב ביותר לגשת לרופא מומחה עם כל תחושה של בעיה בריאותית היוצאת דופן למצב הבריאותי הכללי, משום שאבחון וזיהוי מוקדם מעלים את הסיכויים להחלמה ולהצלת חיים.
התפרסם באתר החדשות וואלה, מדור בריאות, בתאריך 22.04.2024
מאלרגיה ואסתמה ועד עצמות הדג, שבכל חג שולחות אנשים למיון: הפסח והאביב מבשרים אמנם את הפריחה, אבל מגיעים גם עם מספר סיכונים. 10 המכות, גרסת הבריאות
אחד החגים המיוחדים ביותר בשנה הוא חג הפסח, עם כל טקסיו ומנהגיו, הסעודה המשפחתית סביב שולחן החג וכמובן האביב שמביא איתו ניחוח של צמיחה והתחדשות מרעננות. אך לצד החגיגה וההנאה, עלולות להיווצר תופעות בריאותיות שונות. רגע לפני החג, מספר מומחי אף אוזן גרון ופה ולסת מא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומוקד א.ר.ם URGENT לרפואת אף אוזן גרון דחופה פורטים את עשרת ״המכות הבריאותיות״ שעלולות לצוץ בחג ומציעים דרכי התמודדות, במטרה לסייע לחגוג את ימי החג בשקט נפשי ובריאות מיטבית, בחיק המשפחה.
בפסח נהוג ומקובל לאכול מיני אגוזים. כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים מאלרגיה לאגוזים. במטופלים אלרגיים, חשיפה לאגוז (גם בכמות מזערית) עלולה לגרום להופעת תסמינים מיידים, שכוללים תפרחת, קוצר נשימה, ירידת לחץ דם ועד אובדן הכרה.
מה עושים? הטיפול הוא הימנעות מוחלטת מאכילת מאכלים המכילים אגוזים. במקרים של חשיפה בטעות, טיפול מיידי במזרק אדרנלין (אפיפן) ופינוי מהיר לחדר המיון, הינם צעדים מצילי חיים.
האביב עונת חג הפסח, היא עונת פריחתם של עצים רבים, ביניהם עץ הזית, ברוש, פקאן, צפצפה אורן, אלון ושיטה. גם סוגי דשא רבים פורחים בעונה זו. רבים סובלים מאלרגיה לאבקנים של העצים ומסוגי הדשא השונים. בתקופת הפריחה, האבקנים נישאים ברוח. חשיפה לאותם אלרגנים דרך דרכי הנשימה תגרום אצל מי שאלרגי לתסמינים מיידים שכוללים גרד באף ובעיניים, דמעות, נזלת מלווה בעיטושים מרובים ותחושת קוצר נשימה.
מה עושים? לא ניתן להימנע מחשיפה לאותם אלרגניים בתקופת הפריחה שלהם, אך יש טיפול והוא כולל שימוש בתרופות ממשפחת האנטיהיסטמיניים, תרסיסים לאף על בסיס סטרואידים ושימוש במשאפים לאסתמה, המכילים מרחיבי סמפונות וסטרואידים.
ההכנות לחג הפסח, כוללות את מנהג ביעור החמץ המפיץ עשן וחומרים רעילים לאוויר, מה שגורם לעלייה בזיהום האוויר. אנשים הסובלים מאסתמה, עלולים לסבול מהתקפי קוצר נשימה קשים, כתוצאה מחשיפה לאוויר המזוהם. מומלץ להקפיד על שימוש קבוע במשאפים ולהימנע ככל הניתן מחשיפה לעשן שריפת החמץ (לסגור חלונות, להימנע מפעילות גופנית בחוץ).
מה עושים? במקרה של קוצר נשימה שלא חולף על אף השימוש במשאפים, יש לפנות לקבלת טיפול במוקד רפואי או חדר מיון.
בארוחת החג, נהוג לאכול מנות דגים ועוף. לעיתים, בשל חוסר תשומת לב, עלולה להיתקע עצם דג או עוף לאורך דרכי הבליעה (הפה, לוע, גרון וושט). לרוב, המטופלים ירגישו באופן מיידי כאב דוקר ואף ידעו למקם את האזור בו נעוצה העצם. עצמות הננעצות לאורך דרכי הבליעה ובוושט בפרט, יכולות לגרום לנקב ומכאן לזליגה של מזון לאיברים הסמוכים. סיבוך זה מהווה פגיעה בריאותית חמורה, עד כדי סכנת חיים.
מה עושים? ראשית, מדובר במקרה חירום. יש לגשת מיידית לרופא אף אוזן גרון, לצורך הערכה ושליפת העצם ממקומה. במידה ויש נקב בוושט, המטופלים ישהו למשך מספר ימים לאשפוז עם צום בבית חולים, יחד עם תמיכת נוזלים ואנטיביוטיקה.
אין פסח בלי ניקיונות בלתי פוסקים. במסגרת ניקיונות אלו נשתמש בחומרי ניקוי רבים, שרובם מכילים כימיקלים מסוכנים, אשר עלולים לגרום לכוויות וכיבים במגע עם ריריות מערכת הנשימה והבליעה.
שאיפה של חומרים אלו, לרוב לא תגרום לנזק משמעותי. ייתכנו כאבי ראש קלים ותחושת שריפה קלה בגרון. לעומת זאת, בליעה של חומרים אלו יכולה להוות סכנת חיים עם פגיעות חמורות למערכת הנשימה והעיכול, כמו כוויות ואף התפתחות כיבים בתוך בית הבליעה. לרוב, במקרי בליעה של חומרים אלו, המטופלים יסבלו מכאב שורף בחלל הפה, הלוע והגרון ולעיתים אף מריור יתר וקוצר נשימה, עקב התפתחות בצקת בחלל הפה, הגרון, הוושט והקיבה.
מה עושים? יש להקפיד על שמירת חומרי הניקוי הרחק מידם של ילדים ותינוקות ולהקפיד להשתמש בחומרים באופן מושכל וללא חשיפת יתר. במקרה של בליעת חומרי ניקוי, יש להגיע מיידית לבדיקה וטיפול של רופא א.א.ג. שלרוב יתייעץ עם המרכז הארצי לטיפול ברעלים, על מנת להעריך את חמורת הנזק היכול להיגרם מאותו חומר ניקוי. מגוון הטיפולים רחב ותלוי בנזק הנגרם. הטיפולים יכולים לנוע מהשגחה בלבד ועד לניתוחים מורכבים של הגרון והוושט.
עם שינויי מזג האוויר, אנשים רבים חווים יובש באף. במחיצת האף יש נימים רבים שטחיים, שעלולים להיפגע בשל היובש ולגרום לדימום אפי (אפיסטקסיס).
מה עושים? יש לסתום את הנחיריים על ידי הפעלת לחץ על החלק התחתון (הסחוסי) של האף ולרוב, טיפול זה מספיק כדי להפסיק את הדימום. במידה והדימום אינו פוסק, יש לפנות מיידית להערכת רופא אף אוזן גרון והמשך טיפול, שיכלול צריבה של הנימים או הכנסת טמפון לאף, עד יחלוף הדימום.
במהלך ליל הסדר, בעת קריאת ההגדה ושירת שירי החג, לעיתים אנו מאמצים את קולנו יתר על המידה ועשויים לחוות צרידות בימים שאחרי.
במידה והצרידות חמורה ואינה חולפת כעבור שבועיים, יש לגשת לאבחון ובדיקה של תפקוד מיתרי הקול ושלילת ממצאים פתולוגיים על פני מיתרי הקול, באמצעות סיב אופטי.
מה עושים? מתן מנוחה לקול (להימנע מדיבור ולחישה, עד כמה שניתן), שתיית מים לעיתים תכופות במהלך היום, ואף אינהלציות עם מי מלח.
בזמן חופשת הפסח, רבים מאיתנו יבלו בחו"ל. ישנם אנשים אשר בזמן הטיסה ואף במהלך צלילות, חווים כאב ותחושת אטימות ולחץ באוזניים. הכאב נובע משינוי בלחץ הברומטרי, אשר גורם להבדלי לחץ בין האוזן התיכונה לחיצונית.
מה עושים? במצבים אלו, הטיפול הראשוני המומלץ – לפהק או ללעוס מסטיק, על מנת לאזן את הלחצים. במידה והתופעה אינה חולפת לאחר מספר שבועות, או אם מדובר בתסמינים כרוניים שחוזרים על עצמם בתדירות גבוהה, מומלץ להגיע לרופא לצורך בדיקה ואבחון הבעיה לעומקה.
עם בוא האביב והעלייה בטמפרטורות, רבים מאיתנו מחפשים מקלט מהחום בבריכות השחייה והים. חשיפת האוזניים למי הים או הבריכה עלולה לגרום לדלקת באוזן החיצונית, בעקבות החשיפה לחיידקים הנמצאים במקורות מים אלו. במקרים שמתפתחת דלקת, יורגשו לרוב כאב עז באוזן ותחושת אטימות ויתכן ותהיה אף הפרשה מוגלתית.
מה עושים? האבחנה מבוצעת על ידי רופא משפחה או רופא א.א.ג בהסתכלות ישירה על תעלת השמע, באמצעות אוטוסקופ. לרוב, הטיפול הניתן הינו מקומי בטיפות אנטיביוטיקה.
בחגים כולנו מסובין יחדיו, אוכלים ונהנים מכמויות גדולות של אוכל חגיגי, השונה מהרגיל. המצות והמציות במיוחד וגם סוגי בשרים למיניהם, מצריכים מאיתנו לעיסה חזקה ומשמעותית, הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים בימי החול. בקרב אנשים הסובלים מבעיות בפרקי הלסתות ושרירי הלעיסה, בשל פעילות יתר בלילה, 'היציאה' הקטנה הזו מהשגרה והמעבר לאוכל קשה שמצריך לעיסה משמעותית יותר, עלולים להכביד על מערכת הלעיסה.
הדבר יתבטא בכאבים בשרירי הלעיסה במיוחד שריר הטמפורליס, השריר הגדול משני צידי הראש, באזור הרכות עד החלק האחורי של הגולגולת, ובנוסף שרירי המסטר, שהם זוג שרירים בצידי הלסתות. הרגישות תתבטא בכאבי ראש דמויי מיגרנות, קושי בפתיחה מלאה של הפה עד לכדי אי-יכולת זמנית לפתוח את הפה באופן תקין (40 מ"מ). לעיתים זה גם עלול להופיע עם כאבי אוזניים, תחושת אטימות ואפילו טנטון טורדני.
מה עושים? לרוב, אכילה של מאכלים רכים יותר שדורשים פחות לעיסה, יפתרו את הבעיה. אך לעיתים יידרש להוריד עומס על ידי שימוש בסד לילה או אפילו הזרקה של בוטולינום טוקסין (בוטוקס), בכדי לאפשר הפוגה מאולצת לשרירים הכואבים או להפסיק כאבי ראש מיגרניים.
אז חכם, מה הוא אומר?
אלה עשר המכות שיכולות להקשות עלינו בתקופת החג.
תיהנו מפריחת האביב ומארוחות טעימות. תבלו בחיק המשפחה בטבע ובבית נקי.
אם לא נקשה את ליבנו ונצליח בזרוע נטויה לצמצם את הסיכונים- דיינו!
השתתפו בכתיבה:
ד"ר יוסי רוסמן, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית
ד"ר יואב לייסר, מומחה לכירורגיית פה ולסתות
ד"ר שי שמש, מומחה למחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר
בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומוקד א.ר.ם URGENT לרפואת אף אוזן גרון דחופה
פורסם באתר חדשות הבריאות E-MED, בתאריך 02.04.2024
פרופ' עודד נחליאלי, מנהל היחידה לכירורגיית הפה, הלסתות ובלוטות הרוק בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומנהל היחידה לכירורגיה פולשנית מזערית של הפה, הפנים והלסתות במרכז הרפואי לגליל, בנהריה, מונה לאחרונה על ידי החברה האמריקאית והבינלאומית לכירורגיית אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר לחבר בוועדה לקביעת קריטריונים בינלאומיים, להתמחות בתחום האנדוסקופיות והכירורגיה המזערית של בלוטות הרוק.
פרופ’ עודד נחליאלי, מנהל היחידה לכירורגיית הפה, הלסתות ובלוטות הרוק בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומנהל היחידה לכירורגיה פולשנית מזערית של הפה, הפנים והלסתות במרכז הרפואי לגליל, בנהריה, מונה לאחרונה על ידי החברה האמריקאית והבינלאומית לכירורגיית אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר לחבר ועדה ב- Advisory Board of International Society of Sialendoscopy, הוועדה לקביעת קריטריונים בינלאומיים, להתמחות בתחום האנדוסקופיות והכירורגיה המזערית של בלוטות הרוק.
הוועדה תקבע את תוכנית ההתמחות לתחום חדש זה ואת הקריטריונים לאישורי ההתמחות בתחום, אשר ישליכו על כלל בתי החולים ברחבי העולם העוסקים בתחום חדש זה, במטרה למצב ולעגן סטנדרט מקצועי אחיד.
מהלך זה מהווה הכרה משמעותית בחשיבות ובמרכזיות של תחום הטיפול בבלוטות הרוק ויהווה שלב נוסף בהפיכת הכירורגיה ‘הזעיר פולשנית’ למובילה בתחומים שונים ברפואה.
פרופ’ עודד נחליאלי הינו מהמפתחים והמקדמים של תחום זה, בזירה הגלובלית ונחשב מהמובילים והמנוסים בעולם בתחום הכירורגיה המזערית של בלוטות הרוק.
בשנת 1993, החל פרופ’ נחליאלי לטפל באמצעות שיטות אנדוסקופיות בחסימות של בלוטות הרוק, על ידי שימוש באנדוסקופים והחדרתם דרך צינור בלוטת הרוק, למען טיפול והסרת החסימות. בהמשך הדרך, פיתח עם חברה טכנולוגית גרמנית אנדוסקופים ייחודיים, המאופיינים בראשים בעלי קוטר של פחות מ1 מילימטר ומכשור טכנולוגי ייעודי נוסף, שמאפשר בייחודיותו לטפל בחסימת בלוטות הרוק, תוך שמירה על שלמותן ובכך, למנוע את כריתת הבלוטות, כפי שהיה נהוג בעבר.
מאמריו וספריו של פרופ’ עודד נחליאלי בתחום זה, נחשבים כפורצי דרך ונלמדים במוסדות האקדמאים המובילים, ברחבי העולם.
התפרסם באתר 'לבריאותה – רפואה פמיניסטית', בתאריך 01.02.2024
האם מיתרי הקול הם איבר מין? מה החלק של הקול בתהליך ההתאמה המגדרית? ואיך אפשר לנתח בלי להשאיר צלקת? ד"ר חגית שופל חבקוק, מומחית לכירורגיה של מיתרי הקול, בראיון עם ד"ר ליאור ברוך
הקול שלנו הוא במובנים רבים תעודת הזהות שלנו. עבור נשים טרנסג'נדריות, חוסר ההתאמה בין הקול והזהות המגדרית יכול להוסיף לדיספוריה, ורבות מחפשות את הקול שיהדהד את התחושה הפנימית שלהן. ניתוח נישוי קול הוא ניתוח שמשנה את צורת הגרון, כך שהקול יישמע יותר נשי. זהו ניתוח מורכב, אך יכול לשנות את חייהן של נשים טרנסיות רבות. הניתוחים החדשים עוברים אבולוציה מתמדת. על כך שוחחנו עם ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית לכירורגיית מיתרי הקול, מחלות הגרון, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף, אוזן גרון. ד"ר שופל חבקוק עובדת גם במרכז הרפואי בילינסון וכמרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב.
נישוי זה להפוך משהו לנשי. באנגלית: feminization. אלה טיפולים או ניתוחים שמטרתם להפוך קול בעל מאפיינים גבריים לקול בעל מאפיינים נשיים. נשים טרנסג'נדריות נחשפות לטסטוסטרון במהלך גיל ההתבגרות, וזה מייצר שינויים בגרון ובמיתרי הקול. אפשר להגיד שמיתרי הקול הם איבר מין משני.
יש כמה דברים שמאפיינים איבר מין משני. קודם כל, אפשר לסווג לפיו. אנחנו שומעים: זה קול של אישה, זה קול של גבר. דבר שני זה הבדלים אנטומיים ופיזיולוגיים. אני, שזה המקצוע שלי, אסתכל על סרטון או תמונה של מיתרי קול ואדע אם זה מיתרי קול נשיים או גבריים. והמרכיב האחרון שהופך את מיתרי הקול לאיבר מין משני זה שהוא מגיב להורמוני מין. זמרות אופרה יכולות להעיד שהן מרגישות שינויים בתפקוד הקולי שלהן עם השינויים ההורמונליים במהלך המחזור החודשי.
מה שאנחנו עושים בניתוח הוא שינוי באנטומיה כדי שהקול יהיה בעל מאפיינים יותר נשיים.
יש כמה הבדלים בין קול נשי לקול גברי. תהודה, הגיה, קול יותר אוורירי או יותר עוצמתי. אבל ההבדל הקלאסי הוא ה-pitch, התדירות של הקול. זה המרכיב העיקרי בניתוחים. בטיפולים עם קלינאית תקשורת אפשר לשלוט גם בתדירות וגם במרכיבים האחרים. אבל זה יכול להיות מעייף.
יש דרכים שונות להעלאת ה-pitch בניתוח. הטכניקה של הניתוחים היותר ותיקים היא למתוח את המיתרים. כמו גיטרה שהמיתר שלה נמתח ויוצר צליל גבוה יותר. הניתוחים הישנים עוברים דרך סחוסי הגרון, ולכן גם משאירים צלקת חיצונית. הם בעצם מותחים את המיתרים באמצעות תפרים.
אחת הבעיות היא שהתפרים האלה לא מחזיקים כמו שאנחנו רוצים. מיתרי הקול כל הזמן רוטטים, התפרים מתרופפים והתוצאות של הניתוח יחסית קצרות טווח – כמה חודשים עד שנה עד שהאפקט של הניתוח חולף. עוד ביקורת זה שהקול מזכיר Falsetto, כמו גבר שמדבר בקול גבוה. ונשים לא רוצות להישמע ככה, הן רוצות להיות הן, והן אישה.
בניתוח אנדוסקופי נכנסים דרך הפה ולא דרך הצוואר, ובמקום למתוח את המיתרים אנחנו מקצרים אותם. קודם כל, זה לא משאיר אף סימן מבחוץ. במיוחד שעכשיו יש גם ניתוחי נישוי גרוגרת שלא משאירים סימן, אז חבל בכלל לפגוע קוסמטית באיזור הזה. דבר שני, הניתוח יוצר שינוי אמיתי במיתרים, ולכן הקול נשמע פחות מאומץ ויותר טבעי.
יש לניתוח הזה כל מיני שדרוגים. יש לנו איגוד בינלאומי של transgender voice surgeons (ניתוחי קול), ואנחנו כל הזמן לומדים אחד מהשני, ומשפרים את הניתוח.
זה דבר מדהים שנוצרת מודעות אליו, ההבנה שאנחנו גם צריכים להסתכל גם על זווית של הפציינט. במיוחד מי שעוברים מסע כמו התאמה מגדרית. קול הוא רק נקודה קטנה בתהליך. בדיוק השתתפתי בקבוצת חשיבה של מנתחים מאירופה, ודיברנו על זה שאנחנו רוצים להביא גם מטופלים לכנסים המקצועיים, ושהם יהיו חלק מהפאנלים. כדי לעזור למישהו צריך להבין את הצרכים שלו.
לא פחות חשוב מזה זה השיתוף של הניסיון. בכירורגיה הקלאסית יש נטיה לשמור את הידע, ופה דווקא יש שיתוף. מנתח מספר: אני ניסיתי את זה וזה לא הלך, לא היו מרוצות מזה. אז את גם לומדת מנסיון של אחרים.
אני דוגלת בזה שהמטופלת תהיה שלמה עם הצורך בניתוח. ההגדרה של מה עושה אותי אשה ומה עושה אותך… לכל אחת יש הגדרות אחרות, לא כל אשה תרגיש צורך בנישוי קול.
בשלב הראשון נתחיל בטיפול עם קלינאית תקשורת. אם זה יספיק אז חסכנו ניתוח, שבכל זאת יש לו סיבוכים. אם זה לא יספיק, עדיין אין פה בזבוז זמן, כי התוצאות של הניתוח טובות יותר כשהוא משולב עם טיפול.
אז הניתוח מתאים למי שניסתה טיפול קודם, ומרגישה שהתוצאות לא מספקות. למשל שזה מעייף אותה, או שהקול לא הגיע לאן שהיא רוצה. יש גם עניין של קול רפלקסיבי, שאנחנו לא שולטות בו, כמו שיעול או צחוק. יש נשים שמלחיץ אותן שפתאום יברח להן שיעול גברי. הייתה לי גם מטופלת שאמרה לי: אני כל הזמן צריכה לחשוב, להיות מרוכזת בדיבור, זה דרש ממנה מאמץ.
מבחינת ניתוח, אנחנו מתאימים את זה למטופלת. היתרון של הניתוח החיצוני למשל הוא שאפשר לעשות גם שיוף גרוגרת באותו ניתוח, ושהתוצאות הן יחסית מהירות. ההתאוששות מהניתוח האנדוסקופי קצת יותר ממושכת. יש תקופה של מנוחה קולית, כי יש בצקת, ותפרים בפנים. זה ממש שינוי של מבנה הגרון מבפנים. לוקח 3-6 חודשים עד הקול הסופי. אבל השינוי מורגש עוד קודם.
גם יש גבול כמה אפשר לקצר את מיתרי הקול. יותר מחצי כבר יהיה קול צרוד, וזה גם יכול לפגוע בנשימה. יש נשים שלא מספיק להן החצי, והן רוצות עוד. במקרה הזה אפשר להוסיף עוד ניתוח אנדוסקופי של הקטנת מסת המיתרים, או מתיחה נוספת. זה בשלבים, לא הכל בניתוח אחד, כי ככל שמוסיפים נדבכים יכולים להיות עוד סיבוכים.
בנוסף, בגלל שאנחנו מקטינים את הגרון, אז בצעקה הקול יוצא פחות עוצמתי.
הפקת קול זה רק תפקיד אחד של מיתרי הקול. הם גם אחראים על הנשימה, על סגירת נתיב האוויר בזמן בליעה, הגנה על הריאות ויצירת שיעול אפקטיבי. כשמתעסקים עם מיתרי הקול אפשר גם לפגוע בתפקידים האחרים שלהם. הצליל שמופק בנחירה הוא לא ממיתרי הקול. מה שרוטט זה החיך, קירות הלע. בגלל זה הצליל בזמן נחרה לא דומה לקול של מי שנוחר. הנחירה עצמה לא מסוכנת, אבל היא יכולה להיות סממן לבעיה אחרת כמו תסמונת דום נשימה בשינה. לכן ההמלצה היא להיבדק אצל רופא.ת אף אוזן גרון ולבצע מעבדת שינה. אם מישהי נוחרת, זה יכול להעיד על הצפיפות בלוע, כמה יהיה לי מאתגר להגיע לנתח את מיתרי הקול, כי אנחנו עושים הכל דרך הפה. זה לא שהניתוח עצמו משפיע על הנחירה.
קודם כל לשאול את עצמה אם היא רוצה טיפול קול, ואז לתכנן את זה לתזמון נכון בחיים. אחרי הניתוח צריך לשתוק במשך תקופה, ואחרי שחוזרות לדבר לפעמים יש צרידות עד שהקול מתייצב. לפעמים צריך לקחת הפסקה מהעבודה למשל. כדאי גם לתזמן מול קלינאית תקשורת, שיתחילו מפגשים לפני וגם אחרי הניתוח. ותמיד גם טוב לסדר את זה מול משפחה או חברים, מי שבעצם תומך במטופלת מסביב.
אחת המחמאות הכי טובות שאני מקבלת זה שמישהי אומרת לי, שכחתי בכלל שעברתי ניתוח. כאילו היה את הניתוח ואת הטיפולים לפני ואחרי, אבל זה עבר, אני כבר לא מתאמצת לדבר. הקול שלי תואם את מה שאני מרגישה.
כן, משהו חשוב. אמרתי שאי אפשר לקצר את המיתרים יותר מדי. בעצם אני לא יכולה להגיד לאשה "בואי נקליט, נחשב, נעלה את ה-pitch ב-50 וככה בדיוק יצא הקול שלך". זה טווח. בדרך כלל העליה היא ב-40-60 הרץ, יש כאלה שיותר ויש פחות. מה שיפה בעיני, זה שהקול יוצא דומה לקול הקודם. כלומר בגלל הטבעיות, למשל בהקלטות או בטלפון, מזהים שזה אותו אדם. זה הקול של אותה אשה, רק יותר נשי.
פורסם באתר החדשות והאקטואליה 'ישראל היום', במדור בריאות, בתאריך 20.03.2024
פעמים רבות, חלקה העליון של הלשון מכוסה מעטה לבן המתגרד בקלות ולרוב מדובר בתופעה שכיחה ולא מסוכנת • אלו המקרים בהם כן כדאי לגשת אל הרופא
קורה לא פעם שנכנסים למרפאה מטופלים שמוטרדים מאוד מהמראה או מהצבע של הלשון שלהם. "הלשון שלי לבנה ולא ורודה, כפי שיש לאחרים", היא אמירה שנשמעת לעיתים קרובות. אכן, לא פעם לשון לבנה מתפרשת כלשון חולה, לשון שיש בה זיהום פטרייתי או בעיה רפואית אחרת, אבל זה לא תמיד נכון. למעשה מדובר בתופעה שכיחה ולרוב היא אינה מסוכנת.
פעמים רבות חלקה העליון של הלשון, הנקרא גם "גב הלשון", מכוסה מעטה לבן המתגרד בקלות. חיפוי זה נוצר מהצטברות של תאים מתים הנושרים מהרקמות הרכות המצפות את פנים הפה, מחיידקים, שיירי מזון ומהפרשות שמקורן באף ובסינוסים, בחניכיים וברוק.
בנוסף, שטח פני גב הלשון אינו חלק, הוא מכוסה זיזים שונים, רובם מאורכים, דמויי שערות ואלה מקלים על הצטברות התאים המתים, החיידקים ושיירי המזון עד ליצירתה של שכבה לבנה דקה. תהליך זה הוא תקין וטבעי והוא לא סימן לבעיה בריאותית או למחלה. הסרה עדינה עם מברשת שיניים או מנקה לשון, מדי יום, ימנעו הצטברות והתעבות של החיפוי.
במצבים מסוימים, החיפוי בגב הלשון עלול להיות עבה, לשנות את צבעו ולהוות מקור לטעם לוואי ולריח לא נעים. היגיינה אורלית לקויה, מחלות חניכיים, תזונה המבוססת בעיקר על מזון רך ושומני, ירידה בהפרשת רוק ועישון, כל אלו הם גורמים אפשריים להתעבות של החיפוי בגב הלשון.
הדבר מסביר מדוע עם ההזדקנות מצב זה הופך ליותר שכיח, בעיקר באנשים שמוגבלים ביכולת האכילה ו/או סובלים מיובש פה על רקע מחלות שונות ונטילת תרופות הפוגעות בקצב הפרשת הרוק. בנוסף, מסיבה לא ברורה, זיזי הלשון נוטים להתארך עם הגיל, וזה כאמור, מסייע להצטברות ולהתעבות החיפוי על הלשון.
שינוי צבע החיפוי מלבן לצהוב, חום, שחור וכו' קשור לצריכת קפה, עישון, נטילת תרופות מסוימות, חשיפה לצבענים (פיגמנטים) שיש במזון ולתגובות כימיות אפשריות עם חומרים שיש במשחות שיניים ובשטיפות פה. מצבים אלה של שינוי צבע הלשון עלולים להבהיל מאוד אך לרוב אין בהם סיכון.
במקרים של חיפוי לשון עבה, עם או בלי שינוי צבע, חשוב לאתר את הגורמים למצב זה ולטפל בהם במידת האפשר וכפי שצויין קודם, להקפיד על הסרה מכנית של החיפוי, באופן יומיומי.
חשוב לשים לב למספר מצבים בהם לשון לבנה כן עלולה להחשיד ולהכווין לבעיה רפואית:
במקרים אלו, יש לפנות למומחים לרפואת הפה לאבחון מידי. לעיתים, יהיה לכך הסבר פשוט כמו הופעה של לשון גיאוגרפית ולעיתים יהיה צורך בביצוע מספר בדיקות דם או לקיחת דגימת רקמה לבדיקה במיקרוסקופ על מנת להבין בדיוק מה הבעיה.
האפשרויות הרפואיות להיווצרות לשון לבנה הן רבות – החל מזיהומים שונים, דרך מחלות הקשורות למערכת החיסון ועד למצבים טרום-סרטניים וסרטניים. בהתאם לתוצאות הבדיקות, יותאם לרוב טיפול תרופתי או שיומלץ על המשך מעקב.
מומחים לרפואת הפה יוכלו לתת מענה לבעיות ברקמות הרכות של הפה, הפרעות בהפרשת רוק, כאבים באזור הפה והפנים כולל הפרעות במפרק הלסת, הפרעות תחושה, פענוח ממצאים רדיולוגיים, טיפול בסיבוכים בפה הנובעים מטיפולים אונקולוגיים, ומתן טיפולי שיניים במטופלים בעלי רקע רפואי מורכב.
קביעת תור למרפאה, בטלפון: 072-3942614
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
סניף הברזל ומכון השמיעה א.ר.ם H.EAR: הברזל 5 א', קומה 5, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments