פורסם אתר החדשות והתקשורת ICE, במדור בריאות, בתאריך 24.01.2024
* ליצירת קשר עם מכון א.ר.ם H.EAR, לקביעת תור: 03-7643950
בדיקת שמיעה
הכניסה למכון א.ר.ם H.EAR. מימין לשמאל: נעה מנלה, מנכ"ל א.ר.ם, פרופ', אבי חפץ ופרופ' רועי לנדסברג, מייסדי המרכז הרפואי א.ר.ם
מכון השמיעה מאובזר בציוד אבחון מתקדם (אודיומטר קליני) ובחדר בדיקות שמיעה המותאם לבדיקות מבוגרים, ילדים (מעל גיל 5) ובעלי צרכים מיוחדים. צוות המכון הוכשר לביצוע בדיקות שמיעה מכל הסוגים וכן ביצוע בדיקות שמיעה למטופלים על הרצף האוטיסטי (ASD) ולאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים.
הטיפול בירידת שמיעה גם כשהיא מזערית, הינו חשוב ביותר והזנחה בטיפול יכולה לגרום לבעיות רבות. לדוגמא בקרב ילדים, אי טיפול בירידת שמיעה עלול לגרום ו/או לחזק בעיות קשב וריכוז ומכאן, בעיות במסגרות הלימודיות ובעיות חברתיות ובקרב מבוגרים, להוביל לבעיות כגון הפרעה בתקשורת בין-אישית והבנת הנשמע בסביבת שמיעה מאתגרת ובנוסף לאלו, לירידה בתפקוד הקוגניטיבי ודמנציה, בשלב מתקדם של החיים.
בדיקת שמיעה מקיפה או בשמה השני, בדיקת שמיעה לצורך התאמת מכשיר שמיעה מבוצעת על ידי אודיולוג/ית אחד/ת בתוך חדר אקוסטי ומשך הבדיקה הינו חצי שעה, בממוצע.
הבדיקה נעשית בעזרת אוזניות המונחות על אוזני הנבדק. הבדיקה תבוצע בכל אוזן בנפרד ולעיתים, נשתמש גם באוזניות מיוחדות המוצמדות לעצם מאחורי האוזן (בכדי לבדוק את הולכת העצם, השמיעה הבסיסית העצבית). הגירוי ניתן ישירות לעצב השמיעה דרך עצמות הגולגולת. לנבדק מושמעות סדרה של מילים (בדיקת סף דיבור – SRT) וסדרת צלילים (PT). כך בודקים את סף השמיעה ואת יכולת הבנת דיבור. באמצעות הבדיקה ניתן לגלות אם קיימת ירידה בשמיעה, מהי חומרתה ולאבחן את סוג הליקוי – האם היא הולכתית או עצבית.
כדי לאבחן ירידת שמיעה, ניתן להיעזר בנוסף על בדיקת השמיעה הרגילה, גם בבדיקת טימפנומטריה. באמצעות בדיקה זו, בודקים מהו כושר התנודתיות של עור התוף כשמופעלים עליו לחצי אוויר בעוצמות שונות. מכאן, שהבדיקה הזאת מסייעת לאבחן ירידה בשמיעה שמקורה בבעיה במסלול של הולכת האוויר באוזן התיכונה.
התוצאות של בדיקת השמיעה מוצגות על גרף (אודיוגרמה) המראה את טווח השמיעה לאורך תדרי הקול בכל אוזן ובכל אחד מהמסלולים (הולכת אוויר והולכת עצם).
מכון השמיעה א.ר.ם H.ear הינו חלק מהיחידה לכירורגיית האוזן ושיקום השמיעה והוקם במטרה לתת מעטפת שלמה וכוללת למטופלינו, במתן מענה נרחב, מקצועי וזמין עבור אבחון בעיות שמיעה ושיווי משקל לתינוקות, ילדים ומבוגרים.
ייחודיות מכון השמיעה א.ר.ם H.ear הינה היכולת לבצע את מירב הבדיקות האודיולוגיות לאבחון בעיות שמיעה, סחרחורת וטנטון תחת קורת גג אחת, כל זאת בשילוב והנחיית צוות הרופאים של א.ר.ם, מומחי כירורגיית האוזן ושיקום השמיעה, הפועלים יחד עם צוות אודיולוגים/ות וקלינאי/ות תקשורת מומחים, על מנת להעניק פתרון הוליסטי ומקיף לכל פניה או בעיה.
פעילות מכון השמיעה מבוססת על שיתוף פעולה מקצועי ופורה בין המרכז הרפואי א.ר.ם וחברת גל מכשירי שמיעה המתמחה באבחון רפואי אודיולוגי והתאמת מכשירי שמיעה.
המכון מבצע את שלל בדיקות השמיעה, שיווי המשקל (הווסטיבולריה), והאוטונוירולוגיות.
בדיקת אבחון בעיות שמיעה בילדים מתחת לגיל 5 הינה תהליך מאתגר, הן בשל העובדה שהיא מצריכה שיתוף פעולה מצד הילדים והן בשל מורכבות הבדיקה. מכאן, שהבדיקה מבוצעת על ידי שני אודיולוגים המומחים לאבחון ילדים ושינן אף הנחיות מיוחדת שיש למלא, לפני ההגעה לבדיקה.
בתינוקות ובילדים מתחת לגיל 5, ניתן לבדוק את השמיעה הן בשיטות אובייקטיביות (שאינן תלויות בתגובות הנבדקים) והן בשיטות התנהגותיות (שבהן בוחנים כיצד הילדים מגיבים לצלילים שונים).
בשבועות הראשונים של חייו מגיב התינוק באופן ברור רק לרעשים חזקים (למשל בבהלה או במצמוץ עיניים). בגיל שלושה-ארבעה חודשים, כבר ניתן לראות שהתינוק מקשיב לצלילים ושהוא מפסיק פעילות בתגובה לרעשים בעוצמה בינונית.
בסביבות גיל חצי שנה, יכול התינוק להפנות את הראש לכיוון הגירוי השמיעתי – גם אם עוצמתו חלשה.
בדיקת שמיעה התנהגותית מתבצעת בתא בדיקות שמיעה, שהינו חדרון אקוסטי ואטום לרעשים חיצוניים.
התינוק יושב על ברכי אחד מהוריו ומושמעים לו קולות בעוצמות שונות דרך רמקולים הממוקמים בחדר. לפי התגובות ההתנהגותיות שלו, כמו הפניית ראש אל מקור הקול והפסקת פעילות, ניתן לדעת אם התינוק שומע. עם זאת, ברור שבדיקות התנהגותיות בגילאים אלו פחות מדויקות, ולכן לעיתים יש צורך להשלים את הבירור באמצעות בדיקות נוספות.
את שמיעת התינוק ניתן לבדוק גם באמצעות בדיקת ההדים הקוכליאריים (OAE – Otoacoustic Emission). כאמור, זוהי הבדיקה שעושים לאחר הלידה, לפני שחרורו מבית החולים. מדובר בבדיקה אובייקטיבית הנעשית באמצעות הצמדת אוזנייה לאוזן התינוק. האוזנייה משדרת צלילים וקולטת את ההחזר של ההדים משבלול האוזן (קוכליאה. מכאן שם הבדיקה). הבדיקה הזאת משמשת לגילוי בעיות שמיעה שמקורן באוזן הפנימית. היא משמשת לא רק כדי לאבחן את קיומה של הלקות אלא גם את מקורה. ניתן לעשות בדיקה זו לא רק לתינוקות ולילדים אלא גם למבוגרים.
אף שכל תינוק עובר כיום בדיקת שמיעה (בדיקת הדים קוכליאריים) עם לידתו, רצוי שהוריו ימשיכו לעקוב אחר תגובתיו לרעשים שונים.
טימפנומטריה (Tympanometry) הינה אחת הבדיקות הנפוצות ביותר המשמשת לאבחון האודיולוגי. מטרת הבדיקה היא לאבחן את מצב האוזן התיכונה והיענות עור התוף, שניהם שייכים בעיקרם לחלק ההולכתי של מערכת השמיעה. הבדיקה יכולה לאבחן נוזלים, קרע בעור התוף, חדירת גוף זר לאוזן ולספק למומחים מידע רב לצורך המשך הטיפול.
בדיקת טימפנוטריה היא בדיקה קצרה, שבפועל היא נמשכת שניות ספורות. יש לקחת בחשבון, שבדיקת טימפנומטריה תתבצע כחלק מבדיקות שמיעה נרחבות יותר – שיתכן ויבוצעו במהלך אותו הביקור במרפאה.
בדיקת טימפנומטריה אינה מצריכה הכנות מיוחדות מקדימות ונחשבת לבדיקה בטוחה וללא כל סיכונים.
משך הבדיקה כ 2 דקות . מכניסים לתעלה האוזן חיישן, טימפנומטר, והנבדק חש שינוי בלחץ בתעלת האוזן ועל גבי עור התוף. תחושת חוסר הנוחות הינה רגעית ובד"כ חולפת מיידית עם סיום הבדיקה.
מטרת הבדיקה להעריך את תנועת עור התוף והמצב אוזן תיכונה.
הבדיקה מבוצעת על מכשיר הטימפנומטר המתקדם בישראל של יצרנית המכשור הרפואי RESONANCE איטליה.
הפרעת הטיניטוס או בשפה הלטינית "טינטון" פוגעת בכ 12%-14% מאוכלוסיית העולם. לרוב, הטינטון אינו פוגע בשגרת היום יום אבל ישנם מקרים בהם הוא פוגע באיכות חיי האדם הסובל, עד כדי חרדות ודכאון.
הבדיקה מבוצעת על ידי מומחים בתחום אשר עברו הכשרה מיוחדת, משך הבדיקה הינו כ20-40 דקות ובסיומה ניתן לראות על גבי מסמך התוצאות את הגדרת הטיניטוס הסובייקטיבית של המטופל. בהתאם לתוצאות הבדיקה, יבוצעו בדיקות נוספות להשלמת התמונה האודיולוגית.
-הבדיקה משמשת מומחים לוועדות רפואיות ולחוות דעת משפטית וכן לצורך טיפול בשיטת הTRT.
טינטון הוא כינוי לתופעה של רעש או זמזום המורגשים, בתדירות ורציפות מסויימות, בראש או באוזניים. מקור הרעש הוא פנימי ואינו נובע מגירוי על ידי צליל מהסביבה. אנשים הסובלים מטינטון חווים סוגים שונים של צלילים המתוארים כצלצול, זמזום, המהום, שריקה או מוסיקה.
במרבית המקרים, בקרב אנשים בריאים, מהווה הטינטון תופעה זמנית והפיכה. התופעה עלולה להיגרם עקב הצטננות, חשיפה ממושכת למוסיקה רועשת, או לרעשים חזקים וחריגים דוגמת סביבת מכונות תעשייתיות מרעישות, סביבת כלי רכב/ עבודה תעשייתיים/ תעופה, אימונים רועשים במסגרת עבודה/צבא, סביבת אירועים ומוסיקה רציפה שאינה מבוקרת ועוד.
בקרב חלק מהאנשים הלוקים בטינטון יתלוו לו מתח, חרדה ודיכאון המקשים על התפקוד היומיומי. אדם הלוקה בטינטון שומע צלילים הנשמעים לרוב רק על ידי ידו. הסימפטומים לטינטון בולטים יותר בזמן עייפות ולרוב, מחמיר הטינטון במהלך מנוחה ושקט, למשל כאשר אדם מנסה להירדם. הדבר נובע מכך שבעת המנוחה, מתקיים שקט סביבתי וישנם פחות רעשי רקע, המסיחים את הדעת מאותם צלילי הטינטון.
לטינטון יש השפעה משמעותית על התפקוד בחיי היום יום, לרבות על היכולת להתרכז, על קשיי הרדמות ועל דיכאון.
לא קיימת תרופה לריפוי הטינטון, אך קיימים טיפולים שנועדו לסייע להתמודדות עם המצב ולהקלת התחושה. הטיפולים הללו כוללים טיפול תרופתי להפחתת תופעות הנלוות לטינטון, טיפול בצלילים, טיפולי הרפייה והרגעה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול באימון חוזר לטינטון (TRT).
במקרים רבים, משלב המטפל מספר שיטות טיפול ולכל מטופל נקבעת תכנית טיפולים אישית.
בדיקה ייחודית זו מאפשרת לנו להדגים את הטינטון האישי של כל מטופל על עקומת האודיוגרמה שלו. בצורה זו, יראה המטופל שהטינטון שלו אכן קיים ואמיתי ואינו דמיוני. ניתן לאפיין את הטינטון ע"י קביעת עוצמתו LOUDNESS והתדר שלו PITCH.
במהלך הבדיקה משמיעים למטופל "צליל" חיצוני (Narrowband noise) בשיטת הבחירה הסגורה בין שני צלילים (“Two-Alternative Forced Choice” (2AFC)) עד קביעת התדר והעוצמה.
כיצד בוחרים את האוזן/הצד לבדיקה? את הבדיקה מבצעים ראשית על האוזן עם הטנטון הבולט והמורגש יותר (במידה ולא ניתן לקבוע זאת או הטינטון בראש, אז בוחרים את האוזן עם רמת השמיעה הטובה יותר).
קביעת התדר: בוחרים צליל נוח למטופל בתדר 1 קה"ץ ומשמיעים לו את הצליל הזה עם תדרים בשיטת AFC2, עד בחירת התדר האופייני.
התאמת העוצמה: מגישים עצמות צלילים לפי התדר שנבחר. ראשית מתחילים בעצמה שהינה מתחת לסף השמיעה ואז עולים במדרגות של 5 דציבל ולאחר מכן, במדרגות של 1-2 דציבל בהתאמה, עד קביעת העוצמה.
ברב המקרים, התדר האופייני לטינטון יהיה בין 3000-4000 הרץ ובעוצמה של 4-7 דציבל. ניתן לאמת את הקביעה של המטופל בשיטות נוספות כגוןOctave Confusion Test (OCT).
בנוסף לבדיקות, מבקשים מהמטופל למלא שאלון טנטון – THI.
עם תום הבדיקה, קובעים את סף השמיעה באודיומטריה בתדר של הטינטון שנקבע – וזה ה SENSATION LEVEL של הטינטון.
לאחר מכן, משמיעים צליל "רעש" ובודקים את הסף הנמוך שהנבדק שומע:
קובעים את ה Minimum Masking Level – סף השמיעה הנמוך. מעלים את עוצמת מיסוך הרעש ב 1 דציבל, עד שהנבדק לא שומע את הטנטון שלו עצמו (MML בד"כ פחות מ8 דציבל ונדיר שיהיה בין 8-22 דציבל).
קובעים את ה Residual Inhibition – משמיעים את הרעש הממסך המינימלי בעוצמה 10 דציבל מעל MML למשך 60 שניות ובודקים אם הביא להנמכת הטנטון, באופן מלא או חלקי, אם המצב נשאר ללא שינוי, או אף הגביר את הטנטון.
לקריאה נוספת על הפרעת הטינטון, מוזמנים לצפות בסרטון הבא: פרופ' רפי קרסו, ד"ר ותד וסים ויהונתן רוט על ההטינטון, הבדיקה וההשפעות של עם חיי היומיום.
בדיקה זו היא בדיקה להערכת תפקודי שיווי משקל.
באמצעות בדיקה זו, נבדקים פוטנציאלים חשמליים משרירי הצוואר או הפנים, המעוררים על ידי גירוי של מערכת שווי המשקל. בבדיקה יוצמדו לנבדק אלקטרודות רגישות ויושמעו צלילים המעוררים את מערכת שווי המשקל על ידי מכשיר מרעיד עצם בתדר נמוך.
הבדיקה איננה פולשנית ואיננה כואבת. הבדיקה דורשת שיתוף פעולה של הנבדק.
בדיקה ייחודית, המשמשת לרוב לאבחון ילדים קטנים (בדיקה התנהגותית).
במקרים מיוחדים, משמשת הבדיקה לאישור סובייקטיבי של הגברת מכשירי שמיעה. במקרה זה, ניתן יהיה לקבל תמונה של שיפור השמיעה בזמן שימוש במכשירי שמיעה וכן לסייע בכיוון מכשירי השמיעה, בהתאם לתוצאות.
מרבית ירידות השמיעה מתבטאות בקושי לשמוע צלילים בתדרים גבוהים, דוגמת קולותיהם של ילדים ונשים או ציוץ של ציפורים ואף צלילים של אותיות שורקות כמו ש, צ, ס, ז.
ככל שהירידה בשמיעה חמורה יותר, כך גדל הקושי לנהל שיחה בסביבה רועשת ומאתגרת.
בדיקות שמיעה רגילות או שיגריות אינן בודקות את התדרים הגבוהים, המוגדרים מ-8,000 הרץ, שכן התדרים האלו אינם תפקודיים, כך שעיבוד שמיעה בטווח הזה אינו משפיע על חיי היומיום. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם אבחון אזור אודיומטרי זה אכן נדרש, כמו למשל במקרה של חבלה, חשד לגידול ואפילו תחושה של צפצופים ורעשים באוזניים (טיניטוס/טינטון). במקרים אלו, רופא אף אוזן גרון יפנה לביצוע הבדיקה אשר מבוצעת במספר מוגבל מאוד של מכוני שמיעה בישראל.
בדיקה אובייקטיבית מסוג הדים קוכליאריים, המבוצעת לילדים קטנים ותינוקות בני יום עד שנתיים.
הבדיקה הקצרה מאפשרת לנו להעריך את תפקוד עצב השמיעה (השבלול) ולהרכיב תמונה שמיעתית ברורה יותר, בכל חשד של ההורה כי לתינוק ישנה בעיית שמיעה. מומלץ לבצע את הבדיקה במכון השמיעה ולשלול פגיעה עצבית.
בדיקת הדים קוכליאריים הינה בדיקה רגישה ביותר שמטרתה אישור או שלילה של נזק לעצב השמיעה (השבלול), הממוקם באוזן הפנימית.
הבדיקה מאפשרת קבלת תמונת מצב על תפקוד עצב השמיעה, באופן אובייקטיבי, שאינה מצריכה את שיתוף הפעולה מצד הנבדק. הבדיקה משלימה את הבדיקה האודיומטרית אשר אינה יכולה לספק לנו פרטים מדויקים, כפי שהבדיקה הזו יכולה.
הבדיקה מהווה אמצעי לאבחון הפרעות שמיעה בקרב יילודים ותינוקות קטנים בני יום ויותר.
חשוב לדעת, כי הבדיקה מתבצעת ביומו הראשון של הילד בבית החולים בזמן שינה.
הציוד המשמש לביצוע הבדיקה הינו מכשור רפואי רגיש ומיוחד מבית יצרנית המכשור האודיולוגי והנוירולוגי PATH MEDICAL מגרמניה.
בדיקת ABR (Auditory Brainstem Response) במבוגרים וילדים
הבדיקה נעשית בשינה טבעית, ללא סדציה.
בדיקה זו היא לרישום פוטנציאלים מעוררים מעצב השמע וגזע המח.
ABR היא בדיקה להערכת התפקוד העצבי של מערכת השמיעה, מהאוזן הפנימית ועד גזע המוח. בדיקה זו מאפשרת הערכה של ספי השמיעה (רגישות שמיעתית) בתדרים שונים והערכת אופי הליקוי השמיעתי וחומרתו באופן אובייקטיבי וללא צורך בשיתוף פעולה מצד הנבדק או הילד.
לרוב, אנו מבצעים את הבדיקה לילדים קטנים אשר מתקשים לשתף פעולה ויש חשש שהם סובלים מירידת שמיעה. במידה ומדובר באדם בוגר, יתכן שהרופא המטפל יבקש לבצע את הבדיקה בכדי לשלול בעיה נוירולוגית.
במהלך הבדיקה, מוצמדות אלקטרודות בעזרת מדבקות. על מנת שהאלקטרודות ייצמדו היטב לעור ושקריאת התגובות המתקבלות דרך האלקטרודות תהיה ברורה, האודיולוגים הבודקים מנקים היטב את העור עם חומר ניקוי מיוחד.
אוזניות מונחות בכניסה לתעלת האוזן החיצונית ומהן מועבר גירוי צלילי (אקוסטי) בעוצמות שונות. בתגובה לגירוי צלילי זה, נרשמות תגובות חשמליות בעזרת האלקטרודות לאורך מסלול השמיעה – מעצב השמיעה ועד לגזע המוח.
הבדיקה צריכה להתבצע כאשר הנבדק במצב מאד רגוע או במהלך שינה.
בתינוקות, הבדיקה מבוצעת בשינה מלאה. עד גיל 5 חודשים, ניתן לרוב לבצע את הבדיקה ללא טשטוש. מעל גיל זה, הבדיקה מתבצעת תחת טשטוש ובמקרים מסוימים, הבדיקה תבוצע תחת הרדמה.
במצבים בהם הילד הנבדק הוא מעל גיל 5 שנים לפחות ומשתף פעולה היטב, ניתן לבדוק את הילד כשהוא שוכב במצב רגוע ושקט לאורך זמן ועוצם את עיניו.
הבדיקה אינה כואבת והיא מבוצעת ומפוענחת על ידי צוות מומחים מקצועי ומוסמך.
למבוגרים וילדים מעל גיל 5: אין צורך בהכנה מוקדמת מלבד הדרישה שלא להשתמש באיפור, קרם (לכל סוגיו) או כל דבר אשר יכול להפריע להצמדת האלקטרודות לעור.
ילדים מתחת לגיל 5: יש להגיע עם התינוק / הילד כשהוא במצב עייפות מתקדמת, אך עדיין ער עד לתחילת הבדיקה, וזאת על מנת שירדם וישן במהלך הבדיקה, ללא התעוררות.
חשוב מאוד לדאוג ולוודא שבדרך לבדיקה במרפאה, התינוק לא יירדם באוטו ו/או בעגלה. הירדמות טרם תחילת הבדיקה יכולה למנוע את ביצוע הבדיקה, או יכולה להביא לקבלת תוצאות חלקיות בלבד. תוצאות חלקיות עלולות להתקבל גם במקרה שהתינוק התעורר במהלך הבדיקה, לכן חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות הנ"ל.
עבור הבדיקה, אין צורך בצום, אך מומלץ מאד לחכות עם האכלת הילד לקראת זמן הבדיקה וזאת, על מנת לסייע לו להירדם וידוע שהאכלה לפני השינה מסייעת ותורמת לשינה טובה יותר.
לרוב, האודיולוג יחבר את אלקטרודות הבדיקה לתינוק כשעודנו ער, בכדי לא להפריע לו כשיישן. לכן, עם קבלתכם במכון השמיעה, יש להמשיך ולשמור על התינוק ער עד שקלינאי התקשורת יבקש מכם להרדימו.
עגלה ושמיכה (סל שכיבה)
כל אמצעי הרדמה שמתאים לתינוק שלכם (חיתול טטרה/ מנשא/ מוצץ)
סבלנות
קביעת תור למרפאה, בטלפון: 072-3942614
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
סניף הברזל ומכון השמיעה א.ר.ם H.EAR: הברזל 5 א', קומה 5, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments