פורסם בעיתון "הארץ".
פורסם בעיתון "הארץ".
הכימיקלים הנמצאים בעשן מעלים את הסיכון לבצקת במיתרי הקול, קשיי נשימה לאחר דיבור וסרטן הגרון. צרידות היא סימן האזהרה הראשון.
אחד מנזקי העישון הרבים, והפחות מדוברים, הוא פגיעה במיתרי הקול שמעלה את הסיכון לסרטן מיתרי הקול (סרטן הגרון). למעשה, גורם הסיכון העיקרי לגידול ממאיר במיתרי הקול הוא עשן הסיגריות, על אלפי הכימיקלים שבו, בהם כ-350 חומרים רעילים שכ-70 מהם ידועים כחומרים מסרטנים. סרטן מיתרי הקול מהווה כ-2% מהגידולים הממאירים, ולמעשנים יש סיכון גבוה פי שמונה ללקות בו בהשוואה לאלו שאינם מעשנים. הקול האנושי נוצר באמצעות הוצאת אוויר מהריאות לכיוון הפה, במעבר צר בין מיתרי הקול אשר רוטטים ויוצרים את גל הקול. צלילות הקול תלויה אם כן בבריאות המיתרים. עם השנים (מספרן משתנה ממעשן למעשן, כתלות במספר הסיגריות היומי ובכמות הדיבור), הכימיקלים ששואף המעשן מגבירים ייצור של חומר ג'לטיני-בצקתי בתוך מיתרי הקול. למעשה, כימיקלים אלו מגרים את המיתרים כך שהתאים שלהם מתחילים לייצר עודף של החומר הזה, שבאופן טבעי מיוצר בכמות קטנה. כך, צורתם של המיתרים וגודלם משתנים: במקום להיות בהירים, דקים וישרים, הם הופכים בצקתיים- אדמדמים, תפוחים ומעוגלים- והם לא מצליחים לרטוט באופן תקין ולייצר גל קול אחיד, מה שמוביל לחספוס הקול ולצרידות. וככל שהמיתרים עבים ובצקתיים, נדרש כוח רב יותר (הוצאת של יותר אוויר מהריאות והפעלת יותר לחץ מכיוון הסרעפת) כדי להרטיט אותם ולייצר קול.
התוצאה היא התעייפות וקושי נשימתי לאחר דיבור ברצף.
במקביל לבצקת המתפתחת בשכבה הפנימית של המיתרים, הכימיקלים הנמצאים בעשן מעלים גם את הסיכון לגידול במיתרי הקול. כך, הם פוגעים בתאי האפיתל (הציפוי) של המיתרים והופכים אותם בהדרגה לבעלי פוטנציאל סרטני- מחוספסים ולא אחידים- מה שהופך את פני השטח של המיתרים לנוקשים ומוביל לקול עבה ונמוך, צרוד, חורק ולא נעים. וככל שיותר תאי אפיתל נורמליים נעלמים ומוחלפים בתאים סרטניים- כך הופך הגידול מטרום- ממאיר לממאיר. במחקר שפרסמנו עמיתיי ואנוכי ב2015 בכתב העת Otolaryngology Head and Neck Surgery מצאנו כי גידולים סרטניים על מיתרי הקול של מעשנים הם נרחבים יותר משם אלו שאינם מעשנים. כלומר: או שהגידולים אצלם צומחים מהר יותר בהשפעת העשן או שהם מתגלים בשלב מאוחר יותר ולכן הם נרחבים יותר.
אחת מההשערות לכך היא שמעשנים מגיעים באיחור לבדיקה רפואית מכיוון שהם תמיד סובלים מצרידות מסוימת הקשורה לבצקת במיתרי הקול ולכן מתעלמים ממנה בהתחלה. ניתן לראות אם כי בצרידות סימן אזהרה ראשון לנזקי העישון המתקדמים שיכולים לגרום לקשיי נשימה ולסרטן במיתרי הקול.
החדשות הטובות הן שמרבית המקרים של סרטן זה מאובחנים בשלב מוקדם, לפני שנוצרות גרורות. זאת מכיוון שהנגעים הופכים את פני השטח של המיתרים לנוקשים כבר בהיותם קטנים וכך הצרידות מופיעה מהר. כך, 90% מהחולים מחלימים.
אם מדובר בטרום-מאירות, שבה רק חלק משכבת תאי האפיתל השתנתה- המצב הפיך, והפסקת עישון יכולה להביא לנסיגה מוחלטת של המחלה. אך אם כל שכבת האפיתל מוחלפת בתאים סרטניים, הם חודרים לשכבות העמוקות יותר של המיתרים, ואז נדרשים טיפול ניתוחי או הקרנות. עם זאת גם בשלב הזה לרוב הגידול לא יתפשט לכל הגוף. זאת מכיוון שהוא מתפתח לאט, וברוב המקרים נדרשים חודשים רבים כדי שישלחו גרורות.
אבחון מקור הצרידות נעשה אצל רופא אף-אוזן-גרון בבדיקה הנקראת סטרובוסקופיה שבה מוחדר, דרך האף או הפה, לכיוון מיתרי הקול סיב אופטי המחובר למצלמה בסיוע אלחוש מקומי. כך ניתן לראות על מסך מחשב את הממצאים, ואם יתברר שהם כוללים בצקת קלה שאינה גורמת לקשיי נשימה, או נגעים טרום ממאירים שאינם חודרים לעומק המיתרים, הטיפול יסתכם בהפסקת עישון ומעקב.
אך, כשהבצקת חמורה או כשהנגעים חשודים כממאירים- יש לכרות את הבצקת (בניתוח זה גם מעוצבים מחדש תוך שימוש בלייזר לשחזור הרקמות) או את נגעים (בניתוח המשמר את גוף המיתרים).
הניתוח באזור זה זהיר מדוד ומבוצע דרך הפה, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. כמובן שבמקביל על המטופל להפסיק לעשן לצמיתות כדי למנוע את הישנות המחלה ואף לשמור על שתיקה למשך שבוע לפחות.
קול חלש וצרוד מאוד, לעתים חוסר קול בכלל. יכול להיות מולד או כתוצאה מסיבוך של ניתוח או הרדמה.
תמונה- הידבקות בין מיתרי הקול:

בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול, בדיקות דם שגרתיות, במידת הצורך צילום חזה ואק"ג.
כאב קל בגרון, תחושת רדימות חולפת בצד הלשון. אם יש שיניים רופפות, מודלקות וחולות הן עלולות להיפגע. נעשה שימוש במגן סיליקון מיוחד בזמן הניתוח. אין סיכון לשיניים יציבות, כולל כתרים ושתלים.
הרדמה כללית, הסתכלות ישירה על מיתרי הקול במכשיר מיוחד הנקרא לרינגוסקופ, שימוש במיקרוסקופ לתצפית קרובה ותלת מימדית על מיתרי הקול. הפרדת ה WEB באמצעות מספריים וסכין מיקרוסקופיים או בלייזר. שימוש ב STENT או בתפרים על מנת להבטיח הפרדה וריפוי תקין של המיתרים בעתיד.
כשעתיים.
אשפוז להשגחה ללילה.
שתיקה מוחלטת לשבוע. דיבור מופחת לשבוע נוסף. המנעות מאוכל חמוץ/חריף/מתובל למשך חודש, המנעות משתיה מוגזת ואלכוהול לחודש. ריפוי בדיבור במידת הצורך.
פורסם באתר של במרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה.
לראשונה במרכז הרפואי פדה- פוריה בוצעו שני ניתוחים חדשניים בלייזר למטופלים אשר חלו בסרטן שפגע במיתרי הקול. ד"ר סיוון גושן, מנהלת מח' אף אוזן וניתוחי ראש-צוואר,
מציינת כי השימוש בלייזר מאפשר לקצר את משך הניתוח ובעיקר מקל מאד על ההחלמה של המטופל.
ביום שישי, 10.6.16 בוצעו במרכז הרפואי פדה- פוריה, לראשונה, ניתוחים גרון חדשניים תוך שימוש בלייזר. לדברי ד"ר סיוון גושן, מנהלת מחלקת אף אוזן, גרון,וניתוחי ראש- צוואר " ניתחנו שני מטופלים, מטופלת בת 87 , מטופל שני בן 74 , שניהם סובלים מסרטן של מיתרי הקול. חשוב לציין כי הניתוח שהיה מקובל לעשות במצב כזה הוא ניתוח שמחייב חתכים חיצוניים בצוואר וכריתה של חלק או כל קופסית הגרון. מדובר בניתוחים גדולים ומורכבים, עם החלמה ממושכת וקשה הכוללת הזנה דרך זונדה לתקופה ממושכת, פתח הנשמה בגרון(טרכיאוטומי) ,אשפוז ממושך וירידה משמעותית באיכות חיים של המטופל" .
לניתוח החדשני באמצעות לייזר יתרונות רבים ובראשם החלמה קלה ומהירה יותר למטופל, "ניתוחי הלייזר שבוצעו כאן נעשו ללא חתכים חיצוניים, דרך הפה, הסתיימו לאחר פחות משעתיים. החולה לא נזקק לזונדה ולא לפתח טרכיאוטומי" ד"ר גושן ציינה כי שני המנותחים התאוששו במהירות וכבר ביום הניתוח יכלו לאכול ולשתות באופן רגיל. הם שוחררו מאשפוז לאחר יומיים, במצב מצויין.
והיא מסכמת, "הניתוחים בוצעו בסיועם של ד״ר דורון הלפרין, מנהל מחלקת אף אוזן גרון מבי״ח קפלן וד״ר יונתן להב, מנהל יחידת לארינגולוגיה בבי״ח קפלן. ניתוחים כאלו מבוצעים במרכזים המתקדמים בעולם . בארץ מבוצעים ניתוחים אלו במספר מצומצם של בתי חולים, ועכשיו גם המרכז הרפואי פדה- פוריה ביניהם" .
פורסם במוסף "זמנים בריאים"- עיתון ידיעות אחרונות.
כ-150 אלף עובדי הוראה חוזרים בקרוב לכיתות הלימוד, והם עתידים לאמץ את מיתרי קולם לאורך שעות ארוכות מדי יום. מאמץ זה עלול לגרום לצרידות ולנזק קבוע בדמות יבלות, ציסטות, פוליפים וצלקות במיתרי הקול, מסביר ד"ר יונתן להב, מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז א.ר.ם ומנהל היחידה לטיפול במחלות הגרון ומיתרי הקול במרכז הרפואי קפלן ברחובות.
"הבעיה לא נובעת רק מכך שמורים מדברים יותר מידי", אומר ד"ר להב" אלא שהם עושים זאת בצורה לא נכונה, בכמות מוגזמת או בעוצמה מופרזת. מדובר במחלה שניתן וצריך לטפל בה במהירות כדי למנוע נזק גדול בעתיד.
צרידות, כחכוח תמידי, כאבים בגרון, אי-נוחות בזמן דיבור או בליעה, הרגשה של "גוש" בגרון וכך התעייפות בזמן דיבור ממושך- מעידים על בעיה במיתרי הקול והם סימני אזהרה המצריכים בדיקה אצל מומחה למיתרי הקול".
איך נמנעים מזה? הנה עצותיו:
* מחוץ לשעות העבודה דברו חלש: כשאפשר, צריך לתת למיתרי הקול לנוח, פשוט לשתוק. ואם כבר מדברים, יש לדבר מעט, רגוע ובשקט ולא בצורה מאומצת וקולנית.
* צמצמו את השימוש בסלולרי ובדיבורית: אביזרים אלה גורמים לכם להרים את הקול עוד יותר. אל תצעקו לתוך הטלפון, אל תתאמצו, דברו בקול מתון וצמצמו רחשים חיצוניים המפריעים לכם במהלך השיחה.
* הימנעו מעישון ומשתיית אלכוהול מוגזמת: עישון גורם לנזקים קשים וקבועים במיתרים, החל מבצקת המנמיכה את הקול ועד לשינויים שעלולים להתפתח לסרטן. הדבר נכון גם לגבי צריכת אלכוהול בכמות מופרזת.
* כדאי להרבות בשתיית מים: מים תורמים ללחלוחית הטבעית ומסייעים בהרגעת הגרון המתאמץ. השתדלו להניח לידכם כוס או להסתובב עם בקבוק מים כדי שתוכלו ללוות את הדיבור בלגימות שיקלו עליכם.
* ותרו על צריכת מאכלים שמגבירים את רמת החומציות: מאכלים חמוצים, מתובלים, חריפים ומלוחים במיוחד המביאים לגירוי ריריות הגרון. הפרזה בצריכתם גורמת לאי-נוחות, תחושת גוש בגרון, ליחה ואף כאב כתוצאה מהגירוי המקומי. כחכוח מרובה לרוב אינו תורם לניקוי הגרון, אלא להפך, מגביר את תחושת הגירוי. נסו להימנע מכך.
* ריפוי בדיבור: מומלץ לכל אדם העוסק בתחום הכרוך בשימוש ניכר בקול לעבור לפחות פעם אחת ריפוי בדיבור אצל קלינאי/ת תקשורת. טיפול זה מגביר מודעות ואחריות אצל המטופל ומקנה הרגלי שימוש נכונים במיתרים, במטרה להפיק קול חזק ואיכותי מחד, ולמנוע נזק ושחיקה מאידך.
גרנולומה יכול להופיע באופן ספונטני או להיגרם לאחר הרדמה ואינטובציה (הנשמה באמצעות צינור בקנה).
באיור: גרנולומה

כאב, אי נוחות בגרון, צורך לכחכח, צרידות, הרגשת גוש בגרון וקושי בנשימה.
בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול, התחלת טיפול נגד רפלוקס ובשלב ראשון מעקב. אם אין שיפור או הסימפטומים קשים מתקדמים לניתוח. בדיקות דם שגרתיות, במידת הצורך צילום חזה ואק"ג.
כאב קל בגרון, תחושת רדימות חולפת בצד הלשון. אם יש שיניים רופפות, מודלקות וחולות הן עלולות להיפגע. נעשה שימוש במגן סיליקון מיוחד בזמן הניתוח. אין סיכון לשיניים יציבות, כולל כתרים ושתלים. גרנולומה עלולה לצמוח שוב מחדש גם לאחר ניתוח.
הרדמה כללית, הסתכלות ישירה על מיתרי הקול במכשיר מיוחד הנקרא לרינגוסקופ, שימוש במיקרוסקופ לתצפית קרובה ותלת מימדית על מיתרי הקול. כריתת הגרנולומה לרוב בעזרת לייזר. אפשרות להזרקה מקומית של סטרואידים וצריבה חשמלית לצורך מניעת גדילה מחודשת
30-60 דקות.
לאחר מס' שעות של מנוחה במחלקה ניתן להשתחרר הביתה.
שתיקה מוחלטת לשבוע. דיבור מופחת לשבוע נוסף. המנעות מאוכל חמוץ/חריף/מתובל למשך חודש, המנעות משתיה מוגזת ואלכוהול לחודש. טיפול תרופתי נגד רפלוקס לחצי שנה. הפחתה כללית של מתח והרגעה חשובים להחלמה מגרנולומה.
מדובר על גידול שפיר על מיתרי הקול, תוצאה של וירוס הפפילומה המתיישב בגרון. הפפילומות צומחות במקומות שונים בגרון, כולל במיתרי הקול, ומצריכות ניתוחים חוזרים בלייזר לשיפור הנשימה והקול.
באיור: פפילומה במיתרי הקול, לפני טיפול

צרידות במגמת החמרה. יכול להופיע בגיל הילדות המוקדם או בגיל המבוגר.
בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול, בדיקות דם שגרתיות, במידת הצורך צילום חזה ואק"ג.
כאב קל בגרון, תחושת רדימות חולפת בצד הלשון. אם יש שיניים רופפות, מודלקות וחולות הן עלולות להיפגע. נעשה שימוש במגן סיליקון מיוחד בזמן הניתוח. אין סיכון לשיניים יציבות, כולל כתרים ושתלים. במקרה של פפילומה יש לעתים קרובות צורך ביותר מניתוח אחד.
הרדמה כללית, הסתכלות ישירה על מיתרי הקול במכשיר מיוחד הנקרא לרינגוסקופ, שימוש במיקרוסקופ לתצפית קרובה ותלת מימדית על מיתרי הקול. הסרה של הפפילומות באמצעות לייזר, מספריים, מכשיר הנקרא דברידר. במידת האפשר מסירים את כל הפפילומות, אך נמנעים מעבודה נרחבת על שני הצדדים כדי למנוע הידבקות. במידת הצורך חוזרים על פעולה ניתוחית חוזרת, בחדר ניתוח או במרפאה.
כשעה.
לאחר מס' שעות של מנוחה במחלקה ניתן להשתחרר הביתה. אם הניתוח ארוך יותר נשארים להשגחה ללילה.
שתיקה מוחלטת לשבוע. דיבור מופחת לשבוע נוסף. המנעות מאוכל חמוץ/חריף/מתובל למשך חודש, המנעות משתיה מוגזת ואלכוהול לחודש. ריפוי בדיבור לשימור תוצאות הניתוח.
דימום ממיתרי הקול יכול להיגרם כתוצאה מדיבור מאומץ או שירה מאומצת, במיוחד אצל אומנים. עלול לגרום לצרידות ואי יציבות בקול ולדימום למיתר בזמן מאמץ קולי מוגבר. דימום כזה יכול לגרום לנזק זמני או קבוע אם לא מטופל.
אירועים של איבוד קול וצרידות פתאומית, לעתים מלווה בכאב, במיוחד לאחר שימוש ממושך בקול. אופייני לזמרים ושחקנים המתאמצים בקולם.
בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול, בדיקות דם שגרתיות, במידת הצורך צילום חזה ואק"ג.
כאב קל בגרון, תחושת רדימות חולפת בצד הלשון. אם יש שיניים רופפות, מודלקות וחולות הן עלולות להיפגע. נעשה שימוש במגן סיליקון מיוחד בזמן הניתוח. אין סיכון לשיניים יציבות, כולל כתרים ושתלים.
הרדמה כללית, הסתכלות ישירה על מיתרי הקול במכשיר מיוחד הנקרא לרינגוסקופ, שימוש במיקרוסקופ לתצפית קרובה ותלת מימדית על מיתרי הקול. כלי הדם המורחב מסולק באמצעות טיפול לייזר ממוקד המביא להעלמתו המוחלטת. באופן זה נמנעים דימומים חוזרים בעתיד.
30-60 דקות.
לאחר מס' שעות של מנוחה במחלקה ניתן להשתחרר הביתה.
שתיקה מוחלטת לשבוע. דיבור מופחת לשבוע נוסף. המנעות מאוכל חמוץ/חריף/מתובל למשך חודש, המנעות משתיה מוגזת ואלכוהול לחודש. ריפוי בדיבור לשימור תוצאות הניתוח.



סרטון.
צלקת במיתרי הקול לרוב נוצרת כתוצאה מנזק מתמשך, פגיעה במיתר כתוצאה מהנשמה או ניתוח קודם. מקטע של המיתר נהיה נוקשה ולא גמיש, עלולה להיגרם צרידות קבועה.
קול מחוספס ו"יבש", לעתים גבוה וצורם, חלש ומתעייף. יתכן וקשור לשימוש מוגבר בקול במשך שנים רבות.
בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול, בדיקות דם שגרתיות, במידת הצורך צילום חזה ואק"ג.
כאב קל בגרון, תחושת רדימות חולפת בצד הלשון. אם יש שיניים רופפות, מודלקות וחולות הן עלולות להיפגע. נעשה שימוש במגן סיליקון מיוחד בזמן הניתוח. אין סיכון לשיניים יציבות, כולל כתרים ושתלים.
הרדמה כללית, הסתכלות ישירה על מיתרי הקול במכשיר מיוחד הנקרא לרינגוסקופ, שימוש במיקרוסקופ לתצפית קרובה ותלת מימדית על מיתרי הקול. הטיפול בצלקת או סולקוס הינו מגוון ויכול לכלול אחד או יותר מהבאים: כריתת רקמה צלקתית במכשירים מיקרוסקופים, סילוק הצלקת באמצעות לייזר, הזרקת סטרואידים, הזרקת שומן למילוי החסר.
כשעה וחצי.
לאחר מס' שעות של מנוחה במחלקה ניתן להשתחרר הביתה.
שתיקה מוחלטת לשבוע. דיבור מופחת לשבוע נוסף. המנעות מאוכל חמוץ/חריף/מתובל למשך חודש, המנעות משתיה מוגזת ואלכוהול לחודש. ריפוי בדיבור במידת הצורך.
פורסם באתר "כל הזמן".
צליל מיתר: תלמידי ישיבה רבים סובלים מצרידות העלולה לפגוע במיתרי הקול ולגרום לנזק תמידי • הסיכון: יבלות הנוצרות על מיתרי הקול, פוליפ הנוצר כתוצאה מדימום למיתר או ציסטה על המיתר
• כך תוכלו להמשיך להתפלל, ללמוד בחברותא ולעסוק בסוגיות הלכתיות מבלי לאבד את הקול.
"אחד מהמאפיינים העיקריים אצל תלמידי ישיבה רבים הינו צרידות קשה שנובעת מעיסוקם הייחודי", אומר לנו ד"ר יונתן להב, מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול ומסביר, "חשוב להדגיש כי צרידות הינה מחלה שניתן וצריך לטפל בה במהירות כדי למנוע נזק גדול, ולעיתים בלתי הפיך, בעתיד".
"כחכוך תמידי, כאבים בגרון, אי נוחות בזמן דיבור או בליעה, הרגשה של 'גוש' בגרון וכן התעייפות בזמן דיבור ממושך – מעידים על בעיה במיתרי הקול העלולה לפגוע קשות בתפקודם וכן באיכות החיים, ואסור להזניחה או לבטלה בהינף יד. אולם, חשוב לדעת כי אם נהיה ערים לכך בזמן נוכל להקדים תרופה למכה".
מיתרי הקול אחראים על הפקת הקול הייחודי לכל אדם ואדם. כל הפרעה, ולו הקלה ביותר, למבנה התקין של המיתרים תגרום לשינוי בגוון הקול ולצרידות. שימוש לא נכון בשרירי מיתרי הקול עלול לגרום לכאבים בזמן דיבור, ירידה באיכות הקול והתעייפות קולית. הסימפטום המוקדם והמשותף לכל בעיות מיתרי הקול הוא הצרידות – מצב רפואי בו הקול נשמע רפה ומחוספס, מלווה ברעד ובטונים נמוכים ולעיתים אף נאלם לגמרי.
תלמידי ישיבה רבים נוטים לפתח יבלות ופוליפים על מיתרי הקול. מרביתם הינם גברים צעירים עם הרבה מאוד מוטיבציה, רצון ללמוד מהבוקר עד הערב, ובמקרים רבים ללא גבולות מוגדרים. הם לומדים בחברותא בקול רם, במקום רועש (היכל הישיבה), וככל שנהנים יותר מהלימוד, נפלא ככל שיהיה, הם אינם מודעים עד כמה הם מאמצים את הקול. נוסיף לכך את העובדה שלרוב הם אינם ישנים מספיק, ולפעמים מעשנים או נחשפים לעישון פאסיבי, ונגרם נזק בלתי יתואר למיתרי הקול.
תלמידי ישיבה בני 20 ומעלה, המגיעים לבירור רפואי עם צרידות קשה מאוד, לא פעם מאובחנים כסובלים מנזקים משמעותיים למיתרי הקול. הכוונה היא ליבלות הנוצרות על מיתרי הקול כתוצאה משימוש מוגזם ולא נכון במיתרים, או פוליפ הנוצר כתוצאה מדימום למיתר עקב מאמץ קולי חד, או ציסטה על המיתר ולעיתים שילוב של מספר בעיות. כמו כן, הם סובלים לא אחת מקרעים ברירית המיתרים ודלקת הנגרמת על ידי גירוי ממושך של המיתרים ובצקת, וזאת בשל שימוש מוגזם במיתרי הקול לאורך תקופה ממושכת, חשיפה לחומר מגרה כמו עשן סיגריות או לתוכן חומצי העולה מכיוון הקיבה (reflux). התופעה הזאת שכיחה הן אצל תלמידים והן אצל מורים בישיבה, בעלי סגנון מיוחד המשלב לימוד ודיבור בקול רם.
מיתרי הקול הם קפלי שריר המצויים מעל קנה הנשימה ומצופים שכבה דקה וחלקה הנקראת רירית. מיתרי הקול ממלאים תפקידים מגוונים, שהדיבור הוא רק אחד מהם. נזק למיתרים נגרם כתוצאה משימוש יתר. הבעיה לא נובעת רק מכך שאנחנו מדברים יותר מדי, אלא עושים זאת בצורה לא נכונה, בכמות מוגזמת או בעוצמה מופרזת.
המיתרים הם איברים עמידים אשר נפתחים ונסגרים מאות פעמים במהלך משפט בודד, עשרות אלפי פעמים בכל שיחה. אם נדבר יותר מדי, חזק מדי, מהר מדי ובצורה מאומצת, עלולים להיגרם קרעים ודמומים על מיתרי הקול, יבלות, פוליפים, ציסטות, בצקות ודלקות כרוניות.
קיימות מספר דרכים לטיפול בפגיעה במיתרי הקול, הרופא המטפל יכול להחליט על דרך אחת או יותר להתמודד עם המחלה הספציפית כאשר דרך הטיפול תיקבע בהתאם למצבו הבריאותי של החולה והעדפותיו.
* ראשית, חשוב להעלות את המודעות לבעיה, לגלות ערנות לסימני אזהרה ולא להתעלם מעייפות בדיבור או צרידות שנמשכת ולא משתפרת.
* לעיתים קרובות הפחתה בכמות ועוצמת הדיבור, עידון סגנון הקול, שינוי הרגלי דיבור, תזונה נכונה (שתמנע את החומציות שעולה מהקיבה) והפחתת המאמץ הקולי יכולים להביא לשיפור ונסיגה במחלה קיימת על מיתרי הקול.
* כל שינוי באיכות הקול הנמשך מעבר למספר שבועות מעיד על בעיה של מיתרי הקול ומצריך בדיקה על ידי מומחה אף-אוזן-גרון, רצוי מומחה למיתרי הקול שבמרפאתו ציוד מתאים.
* בדיקת מיתרי הקול מתבצעת באופן אנדוסקופי, כלומר באמצעות מכשיר אופטי שבקצהו מצלמה זעירה המוחדר בעדינות דרך הפה או דרך האף, בסיוע אלחוש מקומי המונע הרגשת אי נוחות, כאב או רפלקס הקאה. הבדיקה נמשכת דקות ספורות וניתנת לביצוע בכל גיל וחשוב לטפל מוקדם ככל שניתן מרגע האבחון על מנת למנוע פגיעה לטווח ארוך בקול.
* יבלות, פוליפים, ציסטות או כלי דם מורחבים גורמים לצרידות קבועה ולרוב מצריכים התערבות ניתוחית. הסרת הממצאים האלו מתבצעת בשיטה מיקרו-כירורגית באמצעות מכשירים עדינים ומדויקים ובעזרת לייזר, אשר מאפשרים הסרה מלאה של הנגעים ללא גרימת נזק לרקמות הבריאות שמסביב, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. ההחלמה לאחר הניתוח היא קצרה וקלה יחסית, לרוב אינה מלווה בכאבים מיוחדים, וכבר באותו היום או למחרת הניתוח המטופל יכול לחזור לשגרת חייו, כאשר ההמלצה העיקרית היא לשמור על מנוחה קולית (שתיקה) למשך שבוע לפחות כדי לאפשר החלמה מיטבית של האזור המנותח. תוצאות הניתוח לרוב טובות מאוד ומורגש שיפור ניכר בקול מספר שבועות לאחריו. כדי לשמר את התוצאות לטווח הארוך חשוב מאוד להקפיד לדבר פחות, להימנע מצעקות ודיבור ממושך, להקפיד על מנוחה קולית וכללית ולשתות הרבה מים. במקרים רבים יומלץ על ריפוי בדיבור אחרי הניתוח כדי לסגל הרגלי דיבור ונשימה נכונים שימנעו חזרה עתידית של הבעיה
.
ציסטה במיתרי הקול נגרמת מהצטברות כיס של נוזל בתוך המיתר כתוצאה מחסימה פנימית. אם הציסטה עמוקה, המיתר נהיה עבה יותר ונוקשה. ציסטה משפיעה על הקול באותה צורה כמו פוליפ או יבלת.
באיור: ציסטה במיתר הקול

תיתכן צרידות מזה שנים או מילדות או אירוע פתאומי יחסית. יכול להיות קשור לשימוש יתר בקול. הקול צרוד מחוספס ולא יציב.
בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול, בדיקות דם שגרתיות, במידת הצורך צילום חזה ואק"ג.
כאב קל בגרון, תחושת רדימות חולפת בצד הלשון. אם יש שיניים רופפות, מודלקות וחולות הן עלולות להיפגע. נעשה שימוש במגן סיליקון מיוחד בזמן הניתוח. אין סיכון לשיניים יציבות, כולל כתרים ושתלים.
הרדמה כללית, הסתכלות ישירה על מיתרי הקול במכשיר מיוחד הנקרא לרינגוסקופ, שימוש במיקרוסקופ לתצפית קרובה ותלת מימדית על מיתרי הקול. הציסטה נכרתת בגישה הנקראת phonosurgery במהלכה מתבצע חיתוך מיקרוסקופי בדופן המיתר, הציסטה מופרדת ממנו בהדרגה עד שנכרתת בשלמות. לאחר הוצאת הציסטה הכירורג סוגר את המיתר ומתאפשר ריפוי מלא.
פרוצדורות במהלך הניתוח:
ניתוח ציסטה צעד 1:

ניתוח ציסטה צעד 2:

ניתוח ציסטה צעד 3:

ניתוח ציסטה צעד 4:

כשעה.
לאחר מס' שעות של מנוחה במחלקה ניתן להשתחרר הביתה.
שתיקה מוחלטת לשבוע. דיבור מופחת לשבוע נוסף. המנעות מאוכל חמוץ/חריף/מתובל למשך חודש, המנעות משתיה מוגזת ואלכוהול לחודש. ריפוי בדיבור לשימור תוצאות הניתוח.
פורסם באתר "קטיפה לבית".
הראה לי את מיתרי הקול שלך ואומר לך מה עיסוקך. ד"ר יונתן להב, מומחה בכיר לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה, מדווח על תופעה של צרידות קשה אצל בחורי ישיבה,
מסביר מה הגורמים לה ומעניק לנו המלצות למניעה ולטיפול.
צרידות, מעניין לגלות, אינה נחלתן של מורות וגננות בלבד. תלמידי ישיבה רבים, מספר ד"ר יונתן להב, מומחה לניתוחי גרון ומיתרי הקול, לוקים בצרידות קשה ביותר, בשל סגנון הלימוד והדיבור שלהם- תופעה שניתן למנועה באמצעות הקפדה על כללי מניעה פשוטים. עישון, אגב, הוא אחד ממחוללי הנזק המובילים למיתרי הקול.
הקול אומר הכל. המוטו של ד"ר להב הוא: הראה לי את מיתרי הקול שלך- ואומר לך מה עיסוקך. ד"ר יונתן להב, מומחה לרפואת א.א.ג ומנהל השירות למחלות מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז רפואי "קפלן" ובמרכז א.ר.ם לרפואת א.א.ג, ניתוחי ראש צוואר, נוירוכירורגיה, פה ולסת ב"אסותא", מסוגל "לקרוא" את המיתרים- ולזהות את האדם על פי אופיו, המקצוע שלו ואפילו הרגלי העישון שלו… כל קבוצה מאופיינת בהתאם לנזקים שנצפים במיתרי הקול שלה- מורות וגננות, אנשי שיווק, צוותי ניהול. כאשר מיתרי הקול מתפקדים, לא מבחינים בהם. אבל כשמופיעה בעיה בקול- היא עלולה לפגוע קשה בתפקוד ובאיכות החיים.
מעט רקע: מיתרי הקול הם זוג שרירים מצופים בכמה שכבות, הם נמצאים על קנה הנשימה, וממלאים תפקידים מגוונים שהדיבור הוא רק אחד מהם. נזק למיתרים נגרם כתוצאה משימוש יתר. זה לא שאנחנו מדברים יותר מדי, אלא שעושים זאת בצורה לא נכונה, בכמות מוגזמת או בצורה מופרזת.
המיתרים מאוד עמידים: הם נפתחים ונסגרים מאות פעמים במהלך משפט בודד, עשרות אלפי פעמים בכל שיחה. אם נדבר יותר מדי, חזק מדי, מהר ובצורה מאומצת, עלולים להיגרם קרעים ודימומים על מיתרי הקול, יבלות, פוליפים, ציסטות, בצקות ודלקות כרוניות. הכל אינדיבידואלי, כמובן- יש מורה שמלמדת 40 שנה ללא בעיה, ואחרת תצטרד כעבור מספר חודשי עבודה. הנזקים למיתרים מתבטאים בצרידות, עייפות בדיבור, כאבים, קושי בנשימה ואף אובדן של הקול.
לא מעט בחורי ישיבה, נוטים לפתח פוליפים על מיתרי הקול, בשל עיסוקם הייחודי. ד"ר להב: "מדובר בגברים צעירים, עם הרבה מאוד מוטיבציה, רצון ללמוד מהבוקר עד הערב, במקרים רבים ללא גבולות מוגדרים. הם לומדים בחברותא בקול רם, במקום רועש ( היכל הישיבה…), וככל שמתלהבים יותר- נהנים יותר מהלימוד ומתלהבים עוד יותר. זה נפלא, אך הם אינם מודעים עד כמה הם מאמצים את הקול. נוסיף לכך את העובדה שלרוב הם אינם ישנים מספיק, ולפעמים מעשנים או נחשפים לעישון פאסיבי- עישון עושה נזק בל יתואר למיתרי הקול. בחורי ישיבה בני 20 פלוס, מגיעים אליי עם צרידות קשה מרוד, ואני מאבחן פוליפים ענקיים על מיתרי הקול, קרעים ודלקות, זו תמונה שמאוד מאפיינת את הקבוצה הזאת. התופעה הזאת שכיחה גם אצל תלמידים וגם אצל המורים בישיבה, שמאופיינת בסגנון הוראה מיוחד שמשלב לימוד ודיבור בקול רם ומתלהב".
מורות וגננות, לעומת זאת, הן קבוצה שונה שמאופיינת יותר בדיבור ממושך לאורך שנים. "זו אוכלוסייה שנמצאת בחזית מבחינת מיתרי הקול, הן מלמדות במשך שעות, יום יום, במשך שנים, מה שגורם לשחיקה קולית בלתי פוסקת, ובנוסף תקופות של מאמץ יתר כמו ערבי חגים, סופי שנה ופרויקטים שבהם נדרשים לאמץ את הקול. ככל שיורדים בגיל, המאמץ גדול יותר- תפקידן של גננות ומורות בכיתה א' יותר תיאטרלי, מאופיים בהתפרצויות של קול עם הוצאת הרבה מאוד אנרגיה. המורה מדברת כל היום ובסוף יום היא מגיעה הביתה והגרון שלה "גמור". מורות סובלות יותר מבעיה של יבלות על מיתרי הקול".
"חשובה בראש ובראשונה המודעות. יש לגלות ערנות לסימני אזהרה ולא להתעלם מעייפות בדיבור או צרידות שנמשכת ולא משתפרת". ד"ר להב ממליץ: "להיכנס למשטר של צמצום- להוריד את הטון, לדבר יותר בשקט ולהפחית את כמות הדיבור. בנוסף, להרבות בשתיית מים, להקפיד על ארוחות מסודרות (למניעת חומציות שעולה מהקיבה). אם אין שיפור כעבור מספר שבועות- יש לפנות למומחה א.א.ג, רצוי למומחה למיתרי הקול שבמרפאתו ציוד מתאים. הגישה השמרנית היא כאמור, להוריד הילוך. במידה ואין הטבה, או שאובחנו ממצאים כמו ציסטה, פוליפ או קרע שלא יסתדרו מעצמם, נדרש ניתוח המבוצע במכשור מאוד עדין, ללא חתך חיצוני. חשוב לטפל במועד על מנת למנוע פגיעה קבועה בקול!".
לרוב מדובר על ממצא בודד על אחד המיתרים. נגרם מנזק של פציעה, דימום או חיכוך מתמשך של המיתר. כמו יבלת, גם הפוליפ מפריע לסגירה של המיתרים, גורם לקול מחוספס ולא יציב, מונע הפקת קול בטון גבוה.
באיור: פוליפ במיתר הקול

צרידות שהחלה באופן פתאומי ויודעת עליות ומורדות. באופן אופייני מופיע לאחר מחלה עם שיעולים קשים, אירוע של שימוש קיצוני בקול (צעקות חזקות/בכי/צחוק), תקופה אינטנסיבית בעבודה וכו'. התעייפות קולית, קול לא יציב ושונה מהקול הרגיל.
בדיקת סטרובוסקופיה של מיתרי הקול, בדיקות דם שגרתיות, במידת הצורך צילום חזה ואק"ג.
כאב קל בגרון, תחושת רדימות חולפת בצד הלשון. אם יש שיניים רופפות, מודלקות וחולות הן עלולות להיפגע. נעשה שימוש במגן סיליקון מיוחד בזמן הניתוח. אין סיכון לשיניים יציבות, כולל כתרים ושתלים.
הרדמה כללית, הסתכלות ישירה על מיתרי הקול במכשיר מיוחד הנקרא לרינגוסקופ, שימוש במיקרוסקופ לתצפית קרובה ותלת מימדית על מיתרי הקול. הפוליפ הוא לרוב תוצאה של דימום חד פעמי או חוזר לתוך המיתר. הניתוח כולל את הסרת הפוליפ באמצעות מכשירים מיקרו-כירורגיים ובמידת הצורך לייזר. כמו כן אם יש כלי דם המובילים אל הפוליפ הם עוברים צריבה והעלמה באמצעות הלייזר כדי למנוע דימומים חוזרים.
בין 30-60 דקות.
לאחר מס' שעות של מנוחה במחלקה ניתן להשתחרר הביתה.
שתיקה מוחלטת לשבוע. דיבור מופחת לשבוע נוסף. המנעות מאוכל חמוץ/חריף/מתובל למשך חודש, המנעות משתיה מוגזת ואלכוהול לחודש. ריפוי בדיבור לשימור תוצאות הניתוח.
Recent Comments