Category Archives: דום נשימה בשינה

פורסם באתר "Ynet".

דום נשימה בשינה אינו שם נרדף למוות פתאומי כתוצאה מהפסקת נשימה לילית, אבל השפעותיו בטווח הקצר ובטווח הארוך עלולות להוביל למחלות לב, אירועים מוחיים ושינוי התנהגותי קיצוני. איך לזהות – ומה הטיפול שיעזור.

זה קורה לכם כמעט כל לילה. אתם עייפים, מקווים להשלים שעות שינה חסרות, אבל בפועל לא מצליחים להירדם. בן הזוג (וכן, גם בת הזוג) מתחילים לנחור.
חלקכם ינסו להשלים עם העובדה של אותם לילות לבנים, אחרים פשוט יעברו לישון בחדר סמוך ויהיה גם מי שלצערו ייאלץ לפרק את מערכת היחסים. אולם, בעוד אתם סובלים מאי נעימות, לבן זוגכם הנוחר זה עלול לעלות בבריאות.

עד כמחצית מהאוכלוסייה נוחרת בלילות. נחירה היא תופעה מטרידה אך מעבר לכך – היא סימפטום שיכול להעיד על בעיה קשה הרבה יותר – הפסקות נשימה בשינה (דום נשימה). היחידים שישימו לב לזה הם אתם, שישנים לצד אנשים נוחרים.

בן הזוג יקום בבוקר עייף ולא יבין למה, ואילו אתם תצטרכו להסביר לו שפרט לנחירות, לאורך כל הלילה הוא השמיע קולות של חנק, הפסיק לנשום לשניות ארוכות, התעורר כמה פעמים במהלך הלילה ונלחם על נשימה וכניסת אוויר בזמן השינה.

הבעיה אינה מסתכמת רק בשינה עמוסה בהפרעות, אלא עלולה להוביל לנזקים בריאותיים כרוניים, שינויי אישיות והתנהגות עתידיים.

מה זה בעצם דום נשימה בשינה?

דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) הוא אירוע בן שניות ספורות או רבות של הפסקת נשימה בזמן שינה, הכולל לרוב גם נשימה בפה פתוח, נחירות, נשימה רועשת ותזוזה במיטה. למסתכל מהצד, במקרה הזה בן/בת הזוג, דום נשימה דומה מאוד להשתנקות.

מדובר בבעיה שכיחה ממנה סובלים 4%-2% מהאוכלוסייה (יותר גברים מנשים). עד חמש הפסקות נשימה בשעה עדיין נחשבות במסגרת הנורמה, אולם אם הפסקת הנשימה מתארכת מעל 10 שניות ולמעלה מחמש פעמים בשעה, זה מעיד על בעיה קלינית המצריכה התייחסות וטיפול.

את הפסקות הנשימה בשינה ניתן לחלק לשלוש דרגות חומרה – קלה, בינונית וקשה, תלוי בתדירות הפסקות הנשימה בשעה (דבר אשר נבדק במעבדת שינה).

מדוע יש צורך לטפל בדום נשימה?

נחרה ודום נשימה אצל מבוגרים נובעים מחולשה של שרירי הבליעה והנשימה וחסימה של מעבר האוויר. שרירי העזר הנשימתיים הולכים ומתרפים עד לקריסה שלהם אל תוך מעבר האוויר וחסימתו המוחלטת. הבעיה מחריפה כאשר למשוואה מתווספים גם עלייה בגיל ובמשקל.

דום נשימה עלול להשפיע הן מבחינה סוציאלית והן מבחינה בריאותית. בטווח הקצר יסבול האדם מיקיצות מרובות במהלך הלילה, יובש בפה, עייפות כרונית, תפקוד לקוי בצל אותה עייפות והוא אף עלול להירדם במצבים יחסית סטטיים, כגון נהיגה.

בטווח הארוך הפסקות הנשימה יהוו גורם סיכון למחלות לב, יתר לחץ דם, הפרעות קצב, אירועים מוחיים, פגיעה בתפקוד המיני ועד לשינוי התנהגותי ואישיותי קיצוני.

מתי יש לטפל בדום נשימה?

מודעות לבעיה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לפתרון. לא כל אדם שנוחר יסבול מדום נשימה בשינה, אך כל מי שסובל מהפסקות נשימה הוא מי שגם נוחר. נחרה היא סימפטום שצריך לברר ולחקור.

האבחון הראשוני יכול להיעשות אצל רופא המשפחה, אך חייב לכלול פניה לרופא אף אוזן גרון אשר יבצע בדיקה גופנית של המטופל, הכוללת שימוש בסיב אופטי דק וגמיש להדגמת נתיבי האוויר (אף, לוע וגרון) כדי לנסות לאתר את האזור האנטומי האחראי להפסקות הנשימה. בנוסף, ובטרם יוחלט על טיפול כלשהו, המטופל יתבקש לעבור בדיקה במעבדת שינה כדי לאמוד את מידת חומרת התופעה.

לאחר שמתקבלים כל הנתונים, נבחן יחד עם המטופל איזה מהטיפולים העומדים לרשותנו עשויים לעזור לו. ראשית, אם המטופל סובל מעודף משקל, ההמלצה תהיה לרדת במשקל.

בהמשך ניתן להציע עזרים חיצוניים שיקלו על התסמונת, ביניהם: מסכה המזרימה אוויר בלחץ גבוה (CPAP) או סד לשיניים המושך את הלסת התחתונה קדימה – שניהם בזמן השינה.

אם הטיפולים השמרניים נמצאים לא מתאימים, או אם נמצא כי הגורם למחלה מקורו בבעיה מבנית משמעותית (כגון: מחיצה הגורמת לאף אטום, קונכיות מוגדלות, פוליפים בחללי האף, שקד שלישי (אדנואיד) מוגדל, חיך רך רפוי ובצקתי, שקדי לוע מוגדלים, מבנה חריג של בסיס הלשון וכו'), תיבחן אפשרות של התערבות כירורגית.

היות שלעתים הבעיה נובעת ממספר גורמים, ההחלטה מה וכיצד לנתח הינה מורכבת. על מנת לבחור את הפתרון הטוב ביותר רצוי להתייעץ עם צוות מנתחים אשר מתמחה במגוון הפעולות הכירורגיות הנדרשות, באזורי האף, הלוע והגרון. עבודת הצוות מתקיימת גם במרפאה וגם בחדר הניתוח, כשכל כירורג תורם את חלקו היחסי, ביחד או לחוד.

בתוך ארסנל הטיפולים הכירורגיים נמצא רובוט שנועד לניתוחים של בסיס הלשון, אך עם הזמן פותחה גישה אנדוסקופית ייחודית המאמצת את רוב היתרונות של הרובוט מבלי להתפשר על התוצאה, תוך שימוש באמצעים מתקדמים וללא שום חתך חיצוני בעור הפנים או הצוואר.

חשוב לציין שבמקרה של דום נשימה במבוגרים אין פתרונות קסם ואין 100% אחוזי ההצלחה. עם זאת, הטיפול השמרני או הכירורגי חייב להיות מותאם אישית לכל חולה, כדי שהסיכוי להצלחה יגדל.

ד"ר רועי לנדסברג, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת;ד"ר יונתן להב מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז א.ר.ם אסותא ת"א

פורסם בתכנית "חיים בריא"- ערוץ 10.

פורסם בתכנית "חיים בריא"- ערוץ 10.

פורסם בעיתון "הארץ".

הכימיקלים הנמצאים בעשן מעלים את הסיכון לבצקת במיתרי הקול, קשיי נשימה לאחר דיבור וסרטן הגרון. צרידות היא סימן האזהרה הראשון.

אחד מנזקי העישון הרבים, והפחות מדוברים, הוא פגיעה במיתרי הקול שמעלה את הסיכון לסרטן מיתרי הקול (סרטן הגרון). למעשה, גורם הסיכון העיקרי לגידול ממאיר במיתרי הקול הוא עשן הסיגריות, על אלפי הכימיקלים שבו, בהם כ-350 חומרים רעילים שכ-70 מהם ידועים כחומרים מסרטנים. סרטן מיתרי הקול מהווה כ-2% מהגידולים הממאירים, ולמעשנים יש סיכון גבוה פי שמונה ללקות בו בהשוואה לאלו שאינם מעשנים. הקול האנושי נוצר באמצעות הוצאת אוויר מהריאות לכיוון הפה, במעבר צר בין מיתרי הקול אשר רוטטים ויוצרים את גל הקול. צלילות הקול תלויה אם כן בבריאות המיתרים. עם השנים (מספרן משתנה ממעשן למעשן, כתלות במספר הסיגריות היומי ובכמות הדיבור), הכימיקלים ששואף המעשן מגבירים ייצור של חומר ג'לטיני-בצקתי בתוך מיתרי הקול. למעשה, כימיקלים אלו מגרים את המיתרים כך שהתאים שלהם מתחילים לייצר עודף של החומר הזה, שבאופן טבעי מיוצר בכמות קטנה. כך, צורתם של המיתרים וגודלם משתנים: במקום להיות בהירים, דקים וישרים, הם הופכים בצקתיים- אדמדמים, תפוחים ומעוגלים- והם לא מצליחים לרטוט באופן תקין ולייצר גל קול אחיד, מה שמוביל לחספוס הקול ולצרידות. וככל שהמיתרים עבים ובצקתיים, נדרש כוח רב יותר (הוצאת של יותר אוויר מהריאות והפעלת יותר לחץ מכיוון הסרעפת) כדי להרטיט אותם ולייצר קול.
התוצאה היא התעייפות וקושי נשימתי לאחר דיבור ברצף.

במקביל לבצקת המתפתחת בשכבה הפנימית של המיתרים, הכימיקלים הנמצאים בעשן מעלים גם את הסיכון לגידול במיתרי הקול. כך, הם פוגעים בתאי האפיתל (הציפוי) של המיתרים והופכים אותם בהדרגה לבעלי פוטנציאל סרטני- מחוספסים ולא אחידים- מה שהופך את פני השטח של המיתרים לנוקשים ומוביל לקול עבה ונמוך, צרוד, חורק ולא נעים. וככל שיותר תאי אפיתל נורמליים נעלמים ומוחלפים בתאים סרטניים- כך הופך הגידול מטרום- ממאיר לממאיר. במחקר שפרסמנו עמיתיי ואנוכי ב2015 בכתב העת Otolaryngology Head and Neck Surgery מצאנו כי גידולים סרטניים על מיתרי הקול של מעשנים הם נרחבים יותר משם אלו שאינם מעשנים. כלומר: או שהגידולים אצלם צומחים מהר יותר בהשפעת העשן או שהם מתגלים בשלב מאוחר יותר ולכן הם נרחבים יותר.

אחת מההשערות לכך היא שמעשנים מגיעים באיחור לבדיקה רפואית מכיוון שהם תמיד סובלים מצרידות מסוימת הקשורה לבצקת במיתרי הקול ולכן מתעלמים ממנה בהתחלה. ניתן לראות אם כי בצרידות סימן אזהרה ראשון לנזקי העישון המתקדמים שיכולים לגרום לקשיי נשימה ולסרטן במיתרי הקול.

החדשות הטובות הן שמרבית המקרים של סרטן זה מאובחנים בשלב מוקדם, לפני שנוצרות גרורות. זאת מכיוון שהנגעים הופכים את פני השטח של המיתרים לנוקשים כבר בהיותם קטנים וכך הצרידות מופיעה מהר. כך, 90% מהחולים מחלימים.

אם מדובר בטרום-מאירות, שבה רק חלק משכבת תאי האפיתל השתנתה- המצב הפיך, והפסקת עישון יכולה להביא לנסיגה מוחלטת של המחלה. אך אם כל שכבת האפיתל מוחלפת בתאים סרטניים, הם חודרים לשכבות העמוקות יותר של המיתרים, ואז נדרשים טיפול ניתוחי או הקרנות. עם זאת גם בשלב הזה לרוב הגידול לא יתפשט לכל הגוף. זאת מכיוון שהוא מתפתח לאט, וברוב המקרים נדרשים חודשים רבים כדי שישלחו גרורות.

אבחון מקור הצרידות נעשה אצל רופא אף-אוזן-גרון בבדיקה הנקראת סטרובוסקופיה שבה מוחדר, דרך האף או הפה, לכיוון מיתרי הקול סיב אופטי המחובר למצלמה בסיוע אלחוש מקומי. כך ניתן לראות על מסך מחשב את הממצאים, ואם יתברר שהם כוללים בצקת קלה שאינה גורמת לקשיי נשימה, או נגעים טרום ממאירים שאינם חודרים לעומק המיתרים, הטיפול יסתכם בהפסקת עישון ומעקב.
אך, כשהבצקת חמורה או כשהנגעים חשודים כממאירים- יש לכרות את הבצקת (בניתוח זה גם מעוצבים מחדש תוך שימוש בלייזר לשחזור הרקמות) או את נגעים (בניתוח המשמר את גוף המיתרים).
הניתוח באזור זה זהיר מדוד ומבוצע דרך הפה, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. כמובן שבמקביל על המטופל להפסיק לעשן לצמיתות כדי למנוע את הישנות המחלה ואף לשמור על שתיקה למשך שבוע לפחות.

מטרת הבדיקה הינה זיהוי אזור החסימה בלוע האחראי לתופעת הפסקות הנשימה בשינה, כחלק מתכנון פעולה ניתוחית נדרשת.

צום של 6 שעות.

אלחוש מקומי של האף במידת הצורך. מתן חומר מטשטש על ידי רופא מרדים. תצפית וצילום וידאו של אזור הלוע והגרון בזמן הירדמות, ותיעוד האזורים בלוע הגורמים לרטט של נחירה ולקריסה של הרקמות הגורמות להפסקות נשימה. הפסקת הטשטוש והתעוררות מיידית.

אי נוחות קלה באף ובלוע.

כחצי שעה.

מיידית.

חזרה מיידית לשגרה.