Category Archives: דום נשימה בשינה


היו מודעות! נחירות.. זה לא סתם – הן עלולות להוות סימפטום לדום נשימה בשינה

פורסם באתר YNET, מדור 'לאשה', בתאריך 16.12.2024

התפרסם בירחון 'לאשה', 16.12.2024

 

נעם זיני רק בת 25 וכבר עברה ניתוח לא פשוט להפסקת נחירות ולמניעת תופעה מסכנת חיים: דום נשימה בשינה. גם שולה משרקי, בת 52, מועמדת לניתוח כזה. שתיהן מוכנות להיחשף כדי להילחם בסטיגמות ולומר לנשים: "לכו להיבדק"

 

היא לא ישנה הרבה כששירתה בצבא כלוחמת חילוץ והצלה. התפקיד הקרבי חייב אותה להיות כמעט כל היום על הרגליים, והגוף העייף התרגל להיות במצב הישרדותי. אבל אז התברר לנעם זיני שבשעות הלילה האמת נחשפת, וכשישנים בחדר עם עוד 12 לוחמות, האמת נשמעת חזק במיוחד. "זה התחיל עם שריקות וקולות מהאף, הרגשתי שהאוויר לא עובר כמו שצריך, ואז גיליתי מהחיילות שהיו איתי שבעצם התחלתי לנחור נחירות די קשות", משחזרת זיני. "אני, שתמיד אמרו לי שאני ישנה כמו דג, שקטה לגמרי, פתאום הייתי במצב חריג. הבנתי שמשהו פה קורה".

לא הרגשת כלום לפני שהחברות בחדר העירו לך?

"הייתי מאוד־מאוד עייפה, העייפות הייתה הרבה יותר קיצונית ממה שאי פעם חוויתי, אבל בתור לוחמת חשבתי שזה טבעי. רק כשהעירו לי על הנחירות, ולאט־לאט כבר הרגשתי את זה בעצמי, הבנתי שזה כנראה מעבר לזה ושאני חייבת לבדוק את העניין. זה לקח זמן, אבל בסוף התברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה קשה ושממש מזל שתפסנו את זה בזמן".
הסיפור של זיני (25), סטודנטית לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב המתגוררת בפתח תקווה, ממחיש את הבעייתיות הכרוכה בנחירות ובדום שינה אצל נשים. לפי מחקרים שבדקו את הנושא, התופעה מאובחנת פי שניים עד שלושה אצל גברים לעומת אצל נשים. אולם ייתכן שמדובר באבחון חסר הנובע מסימפטומים שונים של נשים וגברים שמקשים על זיהוי הבעיה אצל נשים (ראו הרחבה בהמשך) וגם מסטיגמה חברתית שלפיה מדובר בתופעה גברית. מחקר שנערך בשנת 2019 באוניברסיטת בן־גוריון מצא, שגם בקרב אנשים שהופנו לבדיקות שינה, נשים נטו פחות לדווח על נחירות מאשר גברים וגם העריכו פחות את עוצמתן. לכן מסקנת המחקר קוראת לרופאים להסתמך יותר אצל נשים על תלונות על עייפות קשה ביומיום כמדד לבעיות של דום שינה אפשריות. כידוע, הסיכון בחוסר אבחון של דום לב בשינה הוא רב, החל מדום לב ואירוע מוחי ועד בעיות של הפרעות קצב, יתר לחץ דם, סוכרת ועוד.
לפני כשנה עברה זיני ניתוח שהקל את המצב באופן ניכר. אבל לפני כן ניסתה פתרונות אחרים, קיצוניים פחות, לבעיה. "בהתחלה אמרו לי שבגלל שאני נחשבת עם השמנת יתר, אם אוריד קצת במשקל זה יכול מאוד לעזור ואולי אפילו יפתור את הבעיה. ובאמת, אחרי הצבא ירדתי במשקל אבל עדיין ה-BMI היה מעט גבוה מהממוצע ולכן חיפשנו פיתרון אחר. הציעו לי גם לנסות את מכשיר ה־CPAP (סיפאפ) שמזרים חמצן, אבל פחות התחברתי לרעיון של לישון עם מסכה כזאת על הפנים. העדפתי את הפתרון הניתוחי".

איך התבצע התהליך?

"אצלי זה הלך בשלבים. הניתוח הגדול כלל הסרת שקד שצמח לי מאחורי הלשון והפריע לנשום. בנוסף כרתו גם את השקדים הרגילים שאצלי היו מוגדלים. עברתי ניתוח חדשני רובוטי, ההחלמה הייתה קשה מאוד כי נאלצו גם לחתוך חתיכה קטנה מהחלק האחורי של הלשון, אבל התוצאות בהחלט מספקות ושוות את זה. בבדיקה שעשיתי לאחרונה ראו שכבר אין לי דום נשימה, ויצאתי מכלל סכנה וזה מה שחשוב".

במהלך האבחון והטיפול הרגשת חריגה, כבחורה צעירה שסובלת מהבעיה?

"יש כאן באמת עניין שאנחנו כנשים פחות מודעות לעניין הנחירות. מאחר שישנתי עם הרבה בנות בצבא, ראיתי שזה לא כל כך חריג. אבל כשזה מגיע לעניין של סכנות של דום שינה, זה כבר סיפור אחר וחייבים להתייחס לכך ברצינות. בגיל שלי אנחנו עוד נורא צעירות ובטוחות שכל הבעיות מתחילות מאוחר יותר, אבל מתברר שגם אצלנו זה יכול לקרות, וחשוב לי לפנות דווקא לקהל הצעיר, שלא יחשוש להיבדק. הבדיקה במעבדת שינה יכולה להציל חיים".
נעם זיני. "התברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה קשה " (צילום: יובל חן)

נעם זיני. "התברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה בדרגה קשה " (צילום: יובל חן)

 

נשים מתמידות יותר

ד"ר גבריאל נקש, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף והסינוסים, נחירה ודום נשימה בשינה בא.ר.ם, המרכז הרב־תחומי לרפואת אא"ג ובמרכז הרפואי שיבא, ביצע את הניתוח של נעם זיני. לדבריו, רוב המטופלים שלו הם גברים או ליתר דיוק, זוגות, שבהם הגבר נוחר והאישה סובלת. "זה הטייפקאסט", הוא מציין. "בממוצע, גברים באמת נוחרים יותר מנשים, והסימפטומים של דום נשימה אצלם כרוכים בנחירות קשות מאוד. אבל זה לא אומר שנשים לא סובלות מהתופעה. אצלן דום נשימה לא מתבטא בדרך כלל בצורה דרמטית, אלא יותר כהפרעה באיכות החיים: עייפות, הפרעה בריכוז, מצבי רוח, כאבי ראש בשעות הבוקר. התסמינים האלה יכולים להיות קשורים לאינספור בעיות ופשוט פחות נוטים לייחס אותן לדום השינה. כשאישה מגיעה לרופא המשפחה ומתלוננת על בעיות כאלה, מה הסיכוי שהוא יחשוד שמדובר בהפרעת נשימה חסימתית בשינה?".

ממה נובע ההבדל בין גברים לנשים בהיבט הזה?

"נתחיל בכך שהאנטומיה שונה: מאחר שגברים גבוהים יותר בממוצע, אז גם נתיב האוויר שלהם בין האף לקנה ארוך יותר, וזה האזור שנסתם וגורם לדום נשימה. גורם נוסף הוא העניין ההורמונלי. מחקרים הראו כי הפרוגסטרון מגן על נשים מחסימה, כי הוא מעודד טונוס שרירים גבוה בדופנות הלוע ובנתיב האוויר. לכן נשים מוגנות יותר, הגנה שפוחתת במהלך המנופאוזה – ואכן נשים בגיל הזה פונות יותר לאבחון ולטיפול. יש עוד גורם שאופייני יותר לגברים – השמנה צווארית אשר משפיעה לרעה על הלוע. כל אלה מסבירים את העובדה שאצל גברים רואים יותר הפסקות מלאות ודרמטיות בנשימה במהלך השינה, ואצל נשים לרוב ההפסקות חלקיות ולכן גם פחות מאובחנות".

האם נשים גם פחות מוכנות לטפל בבעיה?

"המחקרים הבינלאומיים מראים שההיענות לטיפולים זהה אצל גברים ונשים. התחושה שלי היא שנשים נענות יותר לטיפולים שמרניים מאשר גברים, כמו מכשירי CPAP ואחרים. מספר המטופלות שמשתמשות במכשיר גבוה יותר".

למי מתאים הפתרון הכירורגי?

"גם לגברים וגם לנשים, והיתרון הגדול שלו הוא שהוא לא מצריך טיפול ממושך וגם לא התמדה. אבל לפני שנכנסים לתהליך של ניתוח, חשוב מאוד להבין אנטומית איפה נמצאת החסימה ולהתאים את הפתרון במדויק. אין ניתוח אחיד לכולם. בדיקה אנדוסקופית מסוימת נותנת אינדיקציה טובה ומעלה את סיכויי ההצלחה של הניתוח שנבחר".

מהם הסיבוכים ותופעות הלוואי שעלולים להתרחש אחרי ניתוח?

"הסיבוכים בהתחלה קשורים להפרעת בליעה זמנית אחרי הניתוח. לעתים יכולה להיות גם הפרעה בחוש הטעם. מעבר לכך יש כאבים הכרוכים בכל ניתוח שמתבצע בגרון, אשר יכולים להימשך כמה שבועות. מדובר בניתוח שנחשב לכואב יחסית".

ומה סיכויי ההצלחה?

"לא גבוהים מאוד – 70%-60%. אבל, ויש כאן אבל גדול, אם משווים למכשיר ה־CPAP, שברוב המקרים המטופלים לא מצליחים להתרגל אליו ולא משתמשים בו, ברור שניתוח עדיף. אני חייב לומר שאף אחד מהטיפולים לבעיית דום בשינה אינו מושלם. הפתרונות הלא ניתוחיים דורשים התמדה לזמן ארוך. לניתוחים יש, כאמור, הבעיות שלהם, אבל לנוכח הסיכונים הכרוכים בדום שינה – אימוץ פתרון נכון הוא חיוני".
ד"ר גבריאל נקש

ד"ר גבריאל נקש

 

"בעלי נבהל מהנחירות שלי"

הסיפור של שולה משרקי, בת 52, סייעת בבית ספר יסודי המתגוררת ברעננה, קצת שונה. אצלה הבעיה הוסוותה בשל בעיות רפואיות אחרות.
"אני מאובחנת כבר כמה שנים עם פיברומיאלגיה, וחשבתי שהעייפות הקשה שאני סובלת ממנה נובעת מזה. התשישות שלי הייתה ברמה חריגה: ניקרתי בעבודה, יכולתי לקום משינה ואחרי שעתיים לחזור לישון. אני גם סובלת ממיגרנות קשות מאוד וקצת בעיות בזיכרון. אבל גם כאן ידעתי שזה יכול להיות קשור לפיברו ולכן לא חשבתי בכלל על אפשרות אחרת".
מה הביא לשינוי?
"בעלי שם לב שאני מפסיקה לנשום במהלך השינה ונבהל. תמיד נחרתי, אבל חשבתי שזה גנטי כי גם ההורים שלי נחרו. רק כשהבנתי שזה מעבר לזה, הלכתי להיבדק. במסגרת הבדיקות שעברתי גילו שיש לי חסימת נשימה בשינה בדרגה חמורה".
מלבד העייפות, עד כמה התופעה מפריעה לך בחיי היומיום?
"יש בקרים שבהם אני מתעוררת עם חך נפוח, כמו בצקת, ומרגישה שאני צריכה לפתוח את הפה יותר כדי לנשום".

אילו פתרונות ניסית?

"בהתחלה התאימו לי מכשיר CPAP שמזרים חמצן דרך האף, אבל ניסיתי לישון איתו כמה לילות והיה לי ממש קשה להירדם. גם ככה אני מתקשה לישון בגלל הפיברו כי הכאבים מעירים אותי, אז המסכה שמחוברת לפנים הציקה לי מאוד וממש לא התאימה לי. אגב, אח שלי, שגם הוא סובל מאותה הבעיה, מסתדר מצוין עם המכשיר. יש פתרון נוסף – שימוש בסד שמקדם את הלסת התחתונה, אבל הוא לא יכול לפתור את הבעיה שלי. בסופו של דבר אצטרך כנראה ללכת על פתרון ניתוחי. אני חוששת מההחלמה הקשה, אבל אין לי ברירה".

את מכירה נשים נוספות שסובלות מהבעיה?

"אני מכירה שתי נשים שמודות בזה. הרוב לא מדברות על הבעיה".
שולה משרקי. תשישות ברמה חריגה (צילום: אלי דסה)

שולה משרקי. תשישות ברמה חריגה (צילום: אלי דסה)

4 דרכים עיקריות למנוע דום נשימה בשינה

"נשים מתביישות להודות שהן נוחרות בגלל הסטיגמה החברתית, במחשבה שזו תופעה גברית באופייה. לכן הן גם פחות מדברות על זה, וכך המידע החשוב פחות עובר ביניהן", אומרת ד"ר ענת גביש, בעלת מרפאה לטיפול בכאבי פנים והפרעות במפרקי הלסת, בנחירות ודום נשימה בשינה.
בנוסף, גברים בדרך כלל ישנים מצוין ופחות שומעים את הנחירות של בנות הזוג שלהם, ולכן נשים פחות מקבלות פידבקים מהפרטנרים שלהן שיש בעיה. כל עוד מדובר בנחירות בלבד, זו הפרעה חברתית בלבד. אבל כשהן מהוות סימפטום להפרעה רחבה יותר, שקשורה בחסימה לדרכי האוויר בשינה – דום נשימה בשינה – יש לכך משמעות בריאותית גדולה, ולכן יש להעלות את המודעות בקרב נשים כדי שיבינו את חשיבות העניין", מדגישה ד"ר גביש, שהייתה בעבר גם אחראית על תחום כאבי פנים ולסתות במחלקות כירורגיה פה ולסת בבתי החולים בילינסון וקפלן. היא מאמינה בבחינה מעמיקה של הבעיה ובמציאת הפתרון המדויק ביותר.
"בגדול, אין טיפול טוב ונעים, אבל יש ארבעה מסלולים מרכזיים שצריך לבחון", היא מפרטת:

 

מסלול התנהגותי: "שינויים באורח החיים הכוללים, למשל, ירידה במשקל. אפילו הפחתה של חמישה ק"ג יכולה לעזור, בעיקר אם מדובר רק בבעיה של נחירות; גם הימנעות מאלכוהול, שמפחית את הרגישות הסנסורית ומעכב התעוררות כשצריך, עשויה לסייע; הימנעות משינה על הגב כי בתנוחה זו בסיס הלשון צונח ומעבר האוויר נעשה צר יותר. אפשר לשים כדור טניס בפאוץ' מתחת לגב כדי שלא יהיה נוח לישון כך; כמו כן מומלץ להימנע מתרופות שינה שמעכבות את המנגנון הטבעי שמעיר אותנו כדי לא להיחנק. לפעמים עם נחירות בלבד המסלול ההתנהגותי מספיק".

 

מכשיר CPAP: "המכשיר מחדיר, בעזרת מסכת פנים, אוויר בלחץ חיובי וקבוע לדרכי האוויר כדי להשאיר אותן פתוחות. זה הפתרון הכי יעיל והכי מתאים לדום נשימה חמור. הבעיה היא שקשה מאוד להסתגל אליו. מעבר לאפקט הפסיכולוגי, קשה מאוד לנשום נגד האוויר הנכנס, וכדי שהוא יהיה אפקטיבי צריך לישון איתו לפחות ארבע שעות במשך ארבעה לילות בשבוע".

 

התקנים דנטליים: "מדובר בפלטה אורתודנטית, שמושכת את הלסת התחתונה החוצה בזמן השינה. הטיפול יעיל מאוד לנחירות ולדום נשימה במצב קל עד בינוני. בדום נשימה חמור היעילות אינה מספיקה. מבחינה אסתטית, אפשר להבחין בפלטה רק אם מביטים לתוך הפה, אבל קרוב לוודאי שאנשים שמחפשים בן זוג חדש, לא יתלהבו מפתרון כזה. חשוב לדעת שהתאמת הפלטה צריכה להיעשות על ידי איש מקצוע דנטלי ביחד עם רופא מטפל שבודק את ההשלכות.

 

ניתוח: כפי שהוסבר בכתבה, מדובר בהליך כירורגי שכולל החלמה קשה. "הניתוח לא תמיד מוכח כפתרון לטווח ארוך", מציינת ד"ר גביש. "חשוב שהוא יבוצע על ידי רופאי א.א.ג שמתמחים בתחום, לאחר בחינה מדוקדקת של הבעיה ובמקרים שיש אינדיקציה
ברורה להצלחה".
 
 
ד"ר ענת גביש

ד"ר ענת גביש


 
 

התפרסם בירחון 'לאשה', 16.12.2024

 

פרופ' רועי לנדסברג

פרופ' רועי לנדסברג

 

בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. פרופ' רועי לנדסברג סיים את התמחותו במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא. בשנת 1998, התקבל להתמחות-על בת שנתיים, במרכז הרפואי RUSH Presbyterian , בשיקאגו, ארה"ב בתחומים: ניתוחים אנדוסקופיים של האף והסינוסים ודום נשימה בשינה.

משנת 2001 ועד שנת 2012, עבד כרופא בכיר ומנהל מרפאת אף וסינוסים במחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר באיכילוב, המרכז הרפואי ת”א.

בשנת 2009, הקים פרופ' רועי לנדסברג את המרכז הרפואי א.ר.ם, יחד עם פרופ' אבי חפץ ופרופ' מיכל לונץ.

עיקר תשומת ליבו של פרופ' רועי לנדסברג מוקדש להשגת תוצאות מיטביות בניתוחים זעיר-פולשניים. הניתוחים מתאפיינים בהתאמה מרבית, של סוג הניתוח לתלונת המטופל.

פרופ' רועי לנדסברג עוסק באופן פעיל במחקר. בשנים האחרונות, מתמקד מחקרו בפיתוח שיטות ניתוח מתקדמות, בדיקת MRI (נטול קרינה) כתחליף לCT- ופיתוח משתל מדמה קונכיות (לתסמונת האף הריק).

פרופ' רועי לנדסברג פרסם עד כה 55 מאמרים רפואיים, בעיתונים מדעיים מובילים, רובם בתחומי מומחיותו. הוא מרצה ומציג את עבודותיו בכנסים בארץ ובעולם.

האקדמיה האמריקאית לא.א.ג וניתוחי ראש וצוואר העניקה לפרופ' לנדסברג תעודת הוקרה על תרומתו הייחודית, לתכנית המדעית של האיגוד האמריקאי.

 

חברות בארגונים מקצועיים:

• החוג הרינולוגי הישראלי: 2013-2017- יו"ר
• החברה האמריקאית לרינולוגיה
• החברה האירופית לרינולוגיה
• איגוד א.א.ג וניתוחי ראש צוואר הישראלי
• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• האקדמיה האמריקאית לא.א.ג – ניתוח ראש וצוואר

 

תחומי עיסוק עיקריים:

• סינוסיטיס חריפה וכרונית
• חסימת נשימת האף
• תסמונת האף הריק
• דום נשימה בשינה
• שיתוף פעולה ייעוצי וכירורגי עם רופאי שיניים ומנתחי פה ולסת
• שיתוף פעולה ייעוצי וכירורגי עם רופאי עיניים ומנתחי ארובת העין
• שיתוף פעולה ייעוצי וכירורגי עם נוירוכירורגים

 

שפות:

עברית, אנגלית

 

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לבת אל אביב צור במייל: batelb@assuta.co.il

היחידה לדום נשימה בשינה

מהו דום נשימה בשינה?

הפרעות נשימה חסימתיות בשינה מהוות מנעד שמתחיל בנחרה וממשיך עד דום נשימה בשינה על דרגות החומרה שלו. הסיבה העיקרית להפרעת נשימה חסימתית בשינה היא ירידה חריגה בטון (טונוס) של שרירי הלוע והגרון במהלך רבדי השינה העמוקים. בילדים, נגרמת החסימה לרוב בשל גודל חריג של האדנואיד (השקד השלישי) או שקדי החך. המונח "דום נשימה בשינה" אינו כרוך בהפסקת נשימה לאלתר, כמו שלעיתים מפרשים בטעות. המונח הנ"ל מתאר מצב בו הנשימה נפסקת למשך מספר שניות, עד להתחדשותה. כאשר מצב זה חוזר על עצמו פעמים רבות במשך השינה, קיימת לכך השלכה תפקודית ובריאותית משמעותית ביותר. אדם הסובל מדום נשימה בשינה מתעורר עייף, נוטה להירדמות במהלך היום ומתקשה לתפקד. בטווח הארוך, כרוך דום נשימה בשכיחות מוגברת של יתר לחץ דם, מחלת לב, אירועים מוחיים, ירידה כללית בתפקוד, ירידה קוגניטיבית, פגיעה בריכוז ואף פגיעה בתפקוד המיני.

בדיקה ואבחון

מטבע עיסוקם של רופאי א.א.ג באזורי הנשימה העליונים, מתנקזים אליהם רבים מהלוקים בהפרעות נשימה חסימתיות בשינה. תפקידו של רופא א.א.ג בליקוי המתואר הוא להאזין למטופל, לאבחן אותו, לבצע בדיקה יסודית ולהציע דרכי טיפול. התשאול צריך לכלול את טיב התלונה, עוצמתה והשפעתה על מכלול חייו האישיים, החברתיים והמקצועיים של המטופל. הבדיקה כוללת:

1.      בדיקת א.א.ג מלאה, כולל בדיקה אנדוסקופית לדרכי הנשימה.

2.      בהתאם לצורך – ביצוע מעבדת שינה במכון או בבית.

3.      בהתאם לצורך – איתור מיקום החסימה המדויק באמצעות בדיקה אנדוסקופית בעת השינה.

מגוון טיפולים אפשריים: החל מהמלצות "שמרניות" כמו הפחתת משקל, התקני פה ומסיכה המזרימה אוויר בלחץ דרך האף (CPAP) ועד ניתוחים כמו פלסטיקה של החך הרך, הקטנת בסיס הלשון ושיפור נשימת האף (במידה ולא חל שיפור מהטיפולים השמרניים).
בילדים, במרבית המקרים מגיעה ההקלה לאחר ביצוע כריתת האדנואיד ו/או השקדים.
אדם הפונה אל המרפאה מופנה תחילה לאחד מהרופאים המוזכרים. ע"פי הצורך, נקבעת בדיקת רופאי מרפאה נוספים ומתבצע דיון משותף על דרכי הפעולה השמרניות או הניתוחיות. במידה שנקבע הצורך בניתוח מורכב, הניתוח יתקיים בשילוב כל הרופאים הרלוונטיים.

טכנולוגיה מתקדמת

לרשות הרופאים, הן במרפאה והן בחדר הניתוח, עומדים הציוד והטכנולוגיות המתקדמים ביותר (השיטה הספציפית מותאמת באופן אישי לכל מטופל בהתאם לצורך):

  • רובוט דה וינצ'י – מגביר את הדיוק, הבטיחות והיעילות, כאשר יש צורך בהקטנת בסיס הלשון.
  • קוצב לשריר הלשון – המותקן בצוואר
  • coblation laser
  • microdebrider

ד"ר גבריאל נקש

ד"ר גבריאל נקש

 

ד"ר גבריאל נקש הינו בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות.
התמחה ברפואת א.א.ג וכירורגיית ראש וצוואר במרכז הרפואי שיבא, תל השומר ולאחר מכן, עבד כרופא בכיר במחלקת א.א.ג וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי רבין, בפתח תקווה.

בשנת 2017, ד"ר גבריאל נקש עבר השתלמות בתחום ניתוחי האף האנדוסקופיים וניתוחי בסיס הגולגולת, בבית החולים Circolo Hospital and Macchi Foundation שבעיר וארזה, איטליה, המסונף לאוניברסיטת Insumbria.

החל משנת 2020, ד"ר גבריאל נקש הינו רופא ומנתח בכיר ביחידה לאף וסינוסים וניתוחי בסיס גולגולת קדמי, במערך א.א.ג וניתוחי ראש-צוואר במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
בנוסף לתפקידו זה, ד"ר גבריאל נקש הוא אחראי המרפאה לטיפול בדום נשימה בשינה, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

בשנת 2022 עבר השתלמות בתחום הטיפול הרפואי והכירורגי בדום נשימה שינה, במרכז הרפואי ENT and Allergy Associates, בניו-יורק, ארה"ב.

במסגרת עבודתו, ד"ר נקש עוסק בהדרכת סטודנטים ומתמחים בא.א.ג, מבצע מחקר קליני ופרסם מאמרים רפואיים בעיתונות הרפואית הבינלאומית.


חברות בארגונים מקצועיים:

• החוג הרינולוגי הישראלי
• החברה האירופית לרינולוגיה
• איגוד א.א.ג וניתוחי ראש צוואר הישראלי

 

תחומי עיסוק עיקריים:

• כירורגיה אנדוסקופית של האף, סינוסים, דרכי הדמעות ובסיס הגולגולת
• דלקת חריפה וכרונית במערות הפנים
• פוליפים וגידולים במערות הפנים ובחללי האף
• קונכיות מוגדלות וסטיית מחיצה
• נזלת אלרגית ולא אלרגית
• דימום מהאף
• אובדן חוש ריח
• חסימת דרכי דמעות
• שקדים ואדנואידים חוסמים או מודלקים
• ניתוחים לתיקון דליפת CSF

 

דום נשימה בשינה:

• אבחון מתקדם והתאמת טיפול מותאם אישית לדום נשימה בשינה
• בדיקה אנדוסקופית בשינה מושרית (DISE)
• הקטנת בסיס הלשון
• מתיחת החיך הרך

 

שפות:
עברית, אנגלית, צרפתית

 

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות למלי כהן במייל: malic@assuta.co.il

הפסקת נשימה בשינה: מתי זה מסוכן – ומה הטיפולים היעילים

פורסם באתר "Ynet".

דום נשימה בשינה אינו שם נרדף למוות פתאומי כתוצאה מהפסקת נשימה לילית, אבל השפעותיו בטווח הקצר ובטווח הארוך עלולות להוביל למחלות לב, אירועים מוחיים ושינוי התנהגותי קיצוני. איך לזהות – ומה הטיפול שיעזור.

זה קורה לכם כמעט כל לילה. אתם עייפים, מקווים להשלים שעות שינה חסרות, אבל בפועל לא מצליחים להירדם. בן הזוג (וכן, גם בת הזוג) מתחילים לנחור.
חלקכם ינסו להשלים עם העובדה של אותם לילות לבנים, אחרים פשוט יעברו לישון בחדר סמוך ויהיה גם מי שלצערו ייאלץ לפרק את מערכת היחסים. אולם, בעוד אתם סובלים מאי נעימות, לבן זוגכם הנוחר זה עלול לעלות בבריאות.

עד כמחצית מהאוכלוסייה נוחרת בלילות. נחירה היא תופעה מטרידה אך מעבר לכך – היא סימפטום שיכול להעיד על בעיה קשה הרבה יותר – הפסקות נשימה בשינה (דום נשימה). היחידים שישימו לב לזה הם אתם, שישנים לצד אנשים נוחרים.

בן הזוג יקום בבוקר עייף ולא יבין למה, ואילו אתם תצטרכו להסביר לו שפרט לנחירות, לאורך כל הלילה הוא השמיע קולות של חנק, הפסיק לנשום לשניות ארוכות, התעורר כמה פעמים במהלך הלילה ונלחם על נשימה וכניסת אוויר בזמן השינה.

הבעיה אינה מסתכמת רק בשינה עמוסה בהפרעות, אלא עלולה להוביל לנזקים בריאותיים כרוניים, שינויי אישיות והתנהגות עתידיים.

מה זה בעצם דום נשימה בשינה?

דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) הוא אירוע בן שניות ספורות או רבות של הפסקת נשימה בזמן שינה, הכולל לרוב גם נשימה בפה פתוח, נחירות, נשימה רועשת ותזוזה במיטה. למסתכל מהצד, במקרה הזה בן/בת הזוג, דום נשימה דומה מאוד להשתנקות.

מדובר בבעיה שכיחה ממנה סובלים 4%-2% מהאוכלוסייה (יותר גברים מנשים). עד חמש הפסקות נשימה בשעה עדיין נחשבות במסגרת הנורמה, אולם אם הפסקת הנשימה מתארכת מעל 10 שניות ולמעלה מחמש פעמים בשעה, זה מעיד על בעיה קלינית המצריכה התייחסות וטיפול.

את הפסקות הנשימה בשינה ניתן לחלק לשלוש דרגות חומרה – קלה, בינונית וקשה, תלוי בתדירות הפסקות הנשימה בשעה (דבר אשר נבדק במעבדת שינה).

מדוע יש צורך לטפל בדום נשימה?

נחרה ודום נשימה אצל מבוגרים נובעים מחולשה של שרירי הבליעה והנשימה וחסימה של מעבר האוויר. שרירי העזר הנשימתיים הולכים ומתרפים עד לקריסה שלהם אל תוך מעבר האוויר וחסימתו המוחלטת. הבעיה מחריפה כאשר למשוואה מתווספים גם עלייה בגיל ובמשקל.

דום נשימה עלול להשפיע הן מבחינה סוציאלית והן מבחינה בריאותית. בטווח הקצר יסבול האדם מיקיצות מרובות במהלך הלילה, יובש בפה, עייפות כרונית, תפקוד לקוי בצל אותה עייפות והוא אף עלול להירדם במצבים יחסית סטטיים, כגון נהיגה.

בטווח הארוך הפסקות הנשימה יהוו גורם סיכון למחלות לב, יתר לחץ דם, הפרעות קצב, אירועים מוחיים, פגיעה בתפקוד המיני ועד לשינוי התנהגותי ואישיותי קיצוני.

מתי יש לטפל בדום נשימה?

מודעות לבעיה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך לפתרון. לא כל אדם שנוחר יסבול מדום נשימה בשינה, אך כל מי שסובל מהפסקות נשימה הוא מי שגם נוחר. נחרה היא סימפטום שצריך לברר ולחקור.

האבחון הראשוני יכול להיעשות אצל רופא המשפחה, אך חייב לכלול פניה לרופא אף אוזן גרון אשר יבצע בדיקה גופנית של המטופל, הכוללת שימוש בסיב אופטי דק וגמיש להדגמת נתיבי האוויר (אף, לוע וגרון) כדי לנסות לאתר את האזור האנטומי האחראי להפסקות הנשימה. בנוסף, ובטרם יוחלט על טיפול כלשהו, המטופל יתבקש לעבור בדיקה במעבדת שינה כדי לאמוד את מידת חומרת התופעה.

לאחר שמתקבלים כל הנתונים, נבחן יחד עם המטופל איזה מהטיפולים העומדים לרשותנו עשויים לעזור לו. ראשית, אם המטופל סובל מעודף משקל, ההמלצה תהיה לרדת במשקל.

בהמשך ניתן להציע עזרים חיצוניים שיקלו על התסמונת, ביניהם: מסכה המזרימה אוויר בלחץ גבוה (CPAP) או סד לשיניים המושך את הלסת התחתונה קדימה – שניהם בזמן השינה.

אם הטיפולים השמרניים נמצאים לא מתאימים, או אם נמצא כי הגורם למחלה מקורו בבעיה מבנית משמעותית (כגון: מחיצה הגורמת לאף אטום, קונכיות מוגדלות, פוליפים בחללי האף, שקד שלישי (אדנואיד) מוגדל, חיך רך רפוי ובצקתי, שקדי לוע מוגדלים, מבנה חריג של בסיס הלשון וכו'), תיבחן אפשרות של התערבות כירורגית.

היות שלעתים הבעיה נובעת ממספר גורמים, ההחלטה מה וכיצד לנתח הינה מורכבת. על מנת לבחור את הפתרון הטוב ביותר רצוי להתייעץ עם צוות מנתחים אשר מתמחה במגוון הפעולות הכירורגיות הנדרשות, באזורי האף, הלוע והגרון. עבודת הצוות מתקיימת גם במרפאה וגם בחדר הניתוח, כשכל כירורג תורם את חלקו היחסי, ביחד או לחוד.

בתוך ארסנל הטיפולים הכירורגיים נמצא רובוט שנועד לניתוחים של בסיס הלשון, אך עם הזמן פותחה גישה אנדוסקופית ייחודית המאמצת את רוב היתרונות של הרובוט מבלי להתפשר על התוצאה, תוך שימוש באמצעים מתקדמים וללא שום חתך חיצוני בעור הפנים או הצוואר.

חשוב לציין שבמקרה של דום נשימה במבוגרים אין פתרונות קסם ואין 100% אחוזי ההצלחה. עם זאת, הטיפול השמרני או הכירורגי חייב להיות מותאם אישית לכל חולה, כדי שהסיכוי להצלחה יגדל.

ד"ר רועי לנדסברג, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת;ד"ר יונתן להב מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז א.ר.ם אסותא ת"א

2016 הרופאים הטובים בישראל

פורסם במגזין "פורבס".

פרופ' מיכל לונץ, ד"ר אבי חפץ, ד"ר רועי לנדסברג, ד"ר יונתן להב, פרופ' עודד נחליאלי ופרופ' יעקב ביקלס נכללו ברשימת "הרופאים הטובים בישראל 2016" של מגזין פורבס.

ניתוחים אנדוסקופיים של בסיס הגולגולת

פורסם בתכנית "חיים בריא"- ערוץ 10.

טיפול להצערת הקול

פורסם בתכנית "חיים בריא"- ערוץ 10.

מעשנים? מהו סימן האזהרה הראשון לפני סרטן הגרון

פורסם בעיתון "הארץ".

הכימיקלים הנמצאים בעשן מעלים את הסיכון לבצקת במיתרי הקול, קשיי נשימה לאחר דיבור וסרטן הגרון. צרידות היא סימן האזהרה הראשון.

אחד מנזקי העישון הרבים, והפחות מדוברים, הוא פגיעה במיתרי הקול שמעלה את הסיכון לסרטן מיתרי הקול (סרטן הגרון). למעשה, גורם הסיכון העיקרי לגידול ממאיר במיתרי הקול הוא עשן הסיגריות, על אלפי הכימיקלים שבו, בהם כ-350 חומרים רעילים שכ-70 מהם ידועים כחומרים מסרטנים. סרטן מיתרי הקול מהווה כ-2% מהגידולים הממאירים, ולמעשנים יש סיכון גבוה פי שמונה ללקות בו בהשוואה לאלו שאינם מעשנים. הקול האנושי נוצר באמצעות הוצאת אוויר מהריאות לכיוון הפה, במעבר צר בין מיתרי הקול אשר רוטטים ויוצרים את גל הקול. צלילות הקול תלויה אם כן בבריאות המיתרים. עם השנים (מספרן משתנה ממעשן למעשן, כתלות במספר הסיגריות היומי ובכמות הדיבור), הכימיקלים ששואף המעשן מגבירים ייצור של חומר ג'לטיני-בצקתי בתוך מיתרי הקול. למעשה, כימיקלים אלו מגרים את המיתרים כך שהתאים שלהם מתחילים לייצר עודף של החומר הזה, שבאופן טבעי מיוצר בכמות קטנה. כך, צורתם של המיתרים וגודלם משתנים: במקום להיות בהירים, דקים וישרים, הם הופכים בצקתיים- אדמדמים, תפוחים ומעוגלים- והם לא מצליחים לרטוט באופן תקין ולייצר גל קול אחיד, מה שמוביל לחספוס הקול ולצרידות. וככל שהמיתרים עבים ובצקתיים, נדרש כוח רב יותר (הוצאת של יותר אוויר מהריאות והפעלת יותר לחץ מכיוון הסרעפת) כדי להרטיט אותם ולייצר קול.
התוצאה היא התעייפות וקושי נשימתי לאחר דיבור ברצף.

במקביל לבצקת המתפתחת בשכבה הפנימית של המיתרים, הכימיקלים הנמצאים בעשן מעלים גם את הסיכון לגידול במיתרי הקול. כך, הם פוגעים בתאי האפיתל (הציפוי) של המיתרים והופכים אותם בהדרגה לבעלי פוטנציאל סרטני- מחוספסים ולא אחידים- מה שהופך את פני השטח של המיתרים לנוקשים ומוביל לקול עבה ונמוך, צרוד, חורק ולא נעים. וככל שיותר תאי אפיתל נורמליים נעלמים ומוחלפים בתאים סרטניים- כך הופך הגידול מטרום- ממאיר לממאיר. במחקר שפרסמנו עמיתיי ואנוכי ב2015 בכתב העת Otolaryngology Head and Neck Surgery מצאנו כי גידולים סרטניים על מיתרי הקול של מעשנים הם נרחבים יותר משם אלו שאינם מעשנים. כלומר: או שהגידולים אצלם צומחים מהר יותר בהשפעת העשן או שהם מתגלים בשלב מאוחר יותר ולכן הם נרחבים יותר.

אחת מההשערות לכך היא שמעשנים מגיעים באיחור לבדיקה רפואית מכיוון שהם תמיד סובלים מצרידות מסוימת הקשורה לבצקת במיתרי הקול ולכן מתעלמים ממנה בהתחלה. ניתן לראות אם כי בצרידות סימן אזהרה ראשון לנזקי העישון המתקדמים שיכולים לגרום לקשיי נשימה ולסרטן במיתרי הקול.

החדשות הטובות הן שמרבית המקרים של סרטן זה מאובחנים בשלב מוקדם, לפני שנוצרות גרורות. זאת מכיוון שהנגעים הופכים את פני השטח של המיתרים לנוקשים כבר בהיותם קטנים וכך הצרידות מופיעה מהר. כך, 90% מהחולים מחלימים.

אם מדובר בטרום-מאירות, שבה רק חלק משכבת תאי האפיתל השתנתה- המצב הפיך, והפסקת עישון יכולה להביא לנסיגה מוחלטת של המחלה. אך אם כל שכבת האפיתל מוחלפת בתאים סרטניים, הם חודרים לשכבות העמוקות יותר של המיתרים, ואז נדרשים טיפול ניתוחי או הקרנות. עם זאת גם בשלב הזה לרוב הגידול לא יתפשט לכל הגוף. זאת מכיוון שהוא מתפתח לאט, וברוב המקרים נדרשים חודשים רבים כדי שישלחו גרורות.

אבחון מקור הצרידות נעשה אצל רופא אף-אוזן-גרון בבדיקה הנקראת סטרובוסקופיה שבה מוחדר, דרך האף או הפה, לכיוון מיתרי הקול סיב אופטי המחובר למצלמה בסיוע אלחוש מקומי. כך ניתן לראות על מסך מחשב את הממצאים, ואם יתברר שהם כוללים בצקת קלה שאינה גורמת לקשיי נשימה, או נגעים טרום ממאירים שאינם חודרים לעומק המיתרים, הטיפול יסתכם בהפסקת עישון ומעקב.
אך, כשהבצקת חמורה או כשהנגעים חשודים כממאירים- יש לכרות את הבצקת (בניתוח זה גם מעוצבים מחדש תוך שימוש בלייזר לשחזור הרקמות) או את נגעים (בניתוח המשמר את גוף המיתרים).
הניתוח באזור זה זהיר מדוד ומבוצע דרך הפה, ללא חתך חיצוני וללא צלקות. כמובן שבמקביל על המטופל להפסיק לעשן לצמיתות כדי למנוע את הישנות המחלה ואף לשמור על שתיקה למשך שבוע לפחות.

בדיקה לאבחון הסיבה לדום נשימה בשינה DISE

מהי מטרת הבדיקה?

מטרת הבדיקה הינה זיהוי אזור החסימה בלוע האחראי לתופעת הפסקות הנשימה בשינה, כחלק מתכנון פעולה ניתוחית נדרשת.

הכנה לפני הבדיקה:

צום של 6 שעות.

מהו הליך הבדיקה?

אלחוש מקומי של האף במידת הצורך. מתן חומר מטשטש על ידי רופא מרדים. תצפית וצילום וידאו של אזור הלוע והגרון בזמן הירדמות, ותיעוד האזורים בלוע הגורמים לרטט של נחירה ולקריסה של הרקמות הגורמות להפסקות נשימה. הפסקת הטשטוש והתעוררות מיידית.

מהם סיכוני הבדיקה?

אי נוחות קלה באף ובלוע.

מהו משך הבדיקה?

כחצי שעה.

מהו זמן ההתאוששות?

מיידית.

המלצות לאחר הבדיקה:

חזרה מיידית לשגרה.

הפרעות נשימה באף