פורסם במגזין מנטה, בתאריך 14.09.20
בוגר הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1979. פרופ' עודד נחליאלי סיים את התמחותו במרכז הרפואי ברזילי, באשקלון. בין השנים 1988-1989 התמחה במחלקה לכירורגיית הפה והלסתות במרכז הרפואי Massachsetts General Hospital בבוסטון, ארה"ב, המסונפת לאוניברסיטת Harvard.
משנת 1995 ועד תחילת 2021, פרופ’ נחליאלי ניהל את היחידה לכירורגיית הפה והלסתות, במרכז הרפואי ברזילי, באשקלון.
כיום, פרופ' עודד נחליאלי הינו ראש תחום כירורגיה פולשנית מזערית ואנדוסקופיה של הפה, הפנים והלסתות במרכז הרפואי לגליל, בנהריה.
פרופ’ עודד נחליאלי הינו פרופסור מן המניין, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, בבאר שבע ופרופסור מן המניין נלווה, באוניברסיטת Rochester, בניו יורק, ארה"ב.
משנת 1993, פיתח את תחום האנדוסקופיות הזעירות של בלוטות הרוק והינו אחד החלוצים בתחום זה בעולם.
בין השנים 1998-2000, שימש פרופ' נחליאלי כיו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיית הפה והלסתות.
בשנת 2010, קיבל פרופ’ נחליאלי אות הוקרה ממדינת ישראל, על פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך.
בשנת 2019, קיבל אות הוקרה מהאיגוד הבינלאומי של בלוטת הרוק, על הישגיו החלוציים בפיתוח כירורגיה אנדוסקופית, של בלוטות הרוק.
בשנת 2024, מונה פרופ' נחליאלי על ידי החברה האמריקאית והבינלאומית לכירורגיית אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר לחבר ועדה ב- Advisory Board of International Society of Sialendoscopy, הוועדה לקביעת קריטריונים בינלאומיים, להתמחות בתחום האנדוסקופיות והכירורגיה המזערית של בלוטות הרוק.
פרופ' עודד נחליאלי הינו מרצה מבוקש בתחומו. שיטותיו נלמדות באוניברסיטאות המובילות, בכל רחבי העולם. הוא פרסם מעל ל-130 מאמרים, 26 פרקים ושני ספרים בספרות הבינלאומית. פרופ' נחליאלי אף יזם ופיתח 26 פטנטים. וכל זאת, בתחום הכירורגיה והאנדוסקופיות של בלוטות הרוק. כל אלו, נחשבים לאבן דרך בשיטות הטיפול במחלות בלוטות הרוק, בעולם כולו.
• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• אגודה לכירורגיית פה ולסתות
• ההסתדרות לרפואת שיניים
• דלקות וזיהומים בבלוטות הרוק
• אבנים בבלוטות הרוק
• תיקון ושחזור עצבי הלשון והשפה
• טיפול מזערי בסינוסיטיס מקסילרי כרוני על ידי שתל דנטלי ייעודי
עברית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לחוה יודלביץ' במייל: havau@assuta.co.il
רופאת שיניים מאז שנת 2001 ומומחית ברפואת הפה מאז 2008; את לימודי שני התארים (DMD, התמחות) השלימה בבית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלאגר, אוניברסיטת תל-אביב.
משנת 2021, בעלת תואר PhD בתחום פתולוגיה אורלית מטעם הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.
בין השנים 2008 – 2024, ד"ר איילת זלוטוגורסקי הורביץ עבדה כרופאה בכירה ואחראית על תחום רפואת הפה במחלקה לכירורגיית הפה והלסתות, במרכז הרפואי "רבין", קמפוס בילינסון, פתח תקווה.
החל משנת 2024, ד"ר איילת זלוטוגורסקי הורביץ הינה מנהלת היחידה לרפואת הפה, במערך אף אוזן גרון, באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.
בנוסף, ד"ר איילת זלוטוגורסקי הורביץ מרצה במחלקה לפתולוגיה אורלית, רפואת הפה ודימות מקסילופציאלי, בבית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלאגר באוניברסיטת תל אביב, עוסקת במחקר ובהוראת תחום רפואת הפה לסטודנטים לרפואת שיניים ולמתמחים ברפואת הפה.
• האיגוד הישראלי לרפואת הפה
• האיגוד האירופאי לרפואת הפה (EAOM)
• האיגוד הבינלאומי לחקר דנטלי (IADR)
• פצעים בפה
• אפטות בפה
• פטרייה / פטרת / קנדידה בפה
• הרפס בפה
• כתמים בפה – לבנים אדומים חומים שחורים
• שינויי צבע בפה (לא בשיניים)
• מצבים טרום ממאירים בפה
• בליטות חריגות בפה
• יובש פה, חוסר רוק
• עודף רוק
• פה שורף או צורב
• שינויים בתחושה בפה
• מחלות בפה – ליכן פלנוס, פמפיגואיד, פמפיגוס
עברית, אנגלית, ספרדית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לחוה יודלביץ' במייל: havau@assuta.co.il
לרוב בעיה שמופיעה יותר בנשים בגילאים מבוגרים מ 50, קשורה לשינויים הורמונליים ולחסרים תזונתיים כגון ויטמינים שונים , בחלק מהמקרים נגרם לאחר ניתוח לעקירת שן בינה או השתלה שנכשלה
שינויי גיל, מחלות סיסטמיות שמתבטאות בלשון כגון ליכן פלנוס אירוזיבי או חסר ברזל וחומצה פולית או פטרת שנגרמת מחסר חיסוני כלשהו.
האבחון נעשה על ידי בדיקת פה ולסת בשילוב בדיקות דם עדכניות והדמיות לפי הצורך
לפי החסר, השלמת ויטמינים, מתן טיפול מקומי שמרגיע ועוזר במקרים של מחלות אוטואימוניות למינהן
פעמים רבות, מקורן של מחלות בחלל הפה הינו בבעיות בריאותיות כלליות אחרות. מנגד, גם ההיפך נכון, ומחלות גופניות שונות יכולות להיות מושפעות ממצב בריאות הפה.
חלל הפה עשוי לעיתים להיות מעין מראה לשינויים בריאותיים החלים בגוף. כך למשל, צבע הריריות, אותן רקמות רכות המצפות את פנים חלל הפה, עשוי להשתנות לצהבהב במקרים של צהבת או להיות בהיר וחיוור מהרגיל במקרים של אנמיה. הפרעות שונות בקרישת דם למשל, יתבטאו בנטייה לדמם מהחניכיים וסמנים של שטפי דם בריריות.
כמו כן, חלל הפה מהווה מקור להתפתחות של מספר רב של נגעים, חלקם נגרם מטראומה במהלך הלעיסה כגון פיברומות או מוקוצלה, וחלקם נגרמים בגלל חשיפה לגורם מגרה כגון: סתימות אמלגם ותגובה ליכנואידית או כוויית חום שמובילה לכיב נרחב וכלה בתופעות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון עצמה תוקפת את רקמת חלל הפה כגון ליכן פלנוס או לופוס. בנוסף, מצבים סיסטמיים רבים, בחלק מהמקרים, מתבטאים לראשונה בחלל הפה, כגון: ירידה חיסונית תוביל להופעת פטריה בחלל הפה, היעדר ברזל יוביל ללשון אטרופית ושטוחה וחסר בויטמינים שונים יכול להוביל להופעת תחושה של שריפה בלשון ובפה – נקרא גם BMS.
תלוי בבעיה החל מבדיקות דם עד להדמיה ובדיקת רופא עור למחלות עור שמתבטאות בחלל הפה.
הופעה תכופה של כיבים דלקתיים כואבים מסוג אפטות או דמויי אפטות, יכולים להיות קשורים למחלות בדרכי העיכול (כגון: קרוהן וצליאק(, למצבי כשל חיסוני, למחלות כלי דם (למשל, מחלת בכצ'ט), למצבי זיהום מסויימים ועוד.
ידועות מספר מחלות דלקתיות, בהן חלל הפה עשוי להיות האתר הראשון, ולעיתים אף היחיד, שבו הן יתבטאו. דוגמה לכך – המחלה ליכן פלנוס (Lichen Planus). מדובר במחלת עור וריריות דלקתית כרונית שכיחה יחסית, המתאפיינת בהופעת נגעים לבנים בריריות הפה, היוצרים מראה הדומה לרשת. בחלק מהמקרים יופיעו גם אודם וכיבים שעלולים לגרום לאי נעימות ואף לכאב בזמן אכילה וצחצוח שיניים. אבחון נכון של ליכן פלנוס יאפשר התאמת טיפול שיקל על תסמיני המחלה וגם מעקב סדיר לזיהוי מוקדם של סרטן הפה.
גם במקרה של מחלת הפמפיגוס וולגריס (Pemphigus Vulgaris), הביטוי בפה עלול להיות הסימן הראשון למחלה. מדובר במחלה אוטואימונית, במהלכה מערכת החיסון תוקפת מרכיבים מסויימים בריריות ו/או בעור וכתוצאה מכך נוצרות שלפוחיות שעד מהרה נקרעות ומותירות כיבים מפושטים. זיהוי מהיר של המחלה יאפשר הפנייה מהירה יותר לרופא/ת עור והתערבות טיפולית מוקדמת, ומתוך כך, לשפר את הסיכוי לצמצום משמעותי של ביטויי המחלה ואולי אף להחלים ממנה.
גם זיהומים המתבטאים בפה יכולים להעיד על ליקויים בריאותיים בגוף. כך למשל, זיהום פטרייתי מסוג קנדידיאזיס (Candidiasis). זיהום זה עלול להתבטא בריריות הפה במגוון צורות שונות, כשהשכיחות ביותר הן קרומים לבנים מתקלפים, מוקדי אודם ודלקת בזוויות השפתיים. תופעה זו שכיחה בעיקר באנשים המרכיבים תותבות שיניים לקויות, במצבי יובש פה, בעקבות נטילה של אנטיביוטיקה רחבת טווח או טיפול מקומי או סיסטמי בסטרואידים. קנדידיאיזיס בפה המופיע לעיתים קרובות או שאינו מגיב לטיפול אנטי-פטרייתי שגרתי הוא לעיתים סימן ראשון לבעיות רפואיות משמעותיות, כמו מחלות אנדוקריניות, מצבי כשל חיסוני מולדים ונרכשים ועוד.
חסר בוויטמינים ובמינרלים שונים, למשל, ויטמין B12 , ברזל, אבץ ועוד, אם כתוצאה מתזונה לקויה, דיאטות מסוימות או כתוצאה מהפרעות ספיגה או מחלות דלקתיות במערכת העיכול, עלולים לעורר בחלל הפה מגוון בעיות. כך למשל, אפטות חוזרות, תחושת צריבה בריריות, פגיעה בחוש הטעם, דלקות חניכיים קשות, זיהומים פטרייתיים ועוד.
לעיתים גם התרופות הניתנות לטיפול במחלות שונות עלולות להשפיע על חלל הפה במגוון דרכים. מתוך כך, עלולים להופיע שינויים בצבע הריריות (היפר-פיגמנטציה), הפרעות בחישת טעם, תחושת שריפה בפה, הופעה של דלקות וכיבים בריריות, שינויים במראה ובצורת החניכיים ועוד.
תרופות רבות הניתנות לטיפול בבעיות רפואיות כמו יתר לחץ דם, אלרגיות, דיכאון וחרדה, סרטן ועוד, עלולות לפגוע בתפקודן התקין של בלוטות הרוק. פגיעה זו מובילה לירידה בקצב הפרשת הרוק וכתוצאה מכך לתחושת יובש פה, לקושי ביכולת לאכול או לדבר, לעלייה ניכרת בתחלואה בעששת ("חורים") בשיניים ובדלקות חניכיים, לזיהומים פטרייתיים תכופים ולקושי רב בהרכבת תותבות. מעבר להפרעה התפקודית והבריאותית, יובש פה גורם לפגיעה קשה באיכות החיים של הסובלים ממנו.
יובש פה לכשעצמו יכול להיגרם ממגוון הפרעות בריאותיות (כמו מחלות אוטואימוניות, הפרעות מטבוליות, זיהומים מקומיים וכלליים, סוכרת, דיכאון וחרדה ועוד) ולכן, בכל עת שמופיעה בעיה כזו – היא מחייבת ברור מקיף.
מחלות חניכיים הן מצב דלקתי שכיח ביותר באוכלוסייה הכללית, המלווה בד"כ בנפיחות, אודם ונטייה לדימומים בזמן צחצוח. בשלבים מתקדמים, הדלקת יכולה להוביל לספיגת עצם, לניידות שיניים ואף לאובדן של שיניים.
רוב מחלות החניכיים קשורות להיגיינת פה לקויה ומהצטברות של רובד חיידקי ואבנית על השיניים. על כן, בדרך כלל ניתן למנוע או למזער את התחלואה באמצעות צחצוח שיניים קפדני, שילוב עזרים כגון חוט דנטלי או קיסמי שיניים וכן, ביקור סדיר אצל רופא/ת השיניים והשיננית.
עם זאת, ישנם מקרים בהם למרות ההקפדה על צחצוח שיניים וטיפולים של שיננית, לא תחול הטבה מספקת במדדי הדלקת בחניכיים. במצבים אלה, חשוב לבדוק ולשלול שלא מדובר במחלות דלקתיות אחרות שמתבטאות גם בחניכיים, בהשפעה של תרופות או במצבים רפואיים כמו פגיעה במנגנוני הקרישה, הפרעות המטולוגיות, מחלות מטבוליות (כמו מחלת הסוכרת) ועוד. במקרים כאלה נדרש טיפול ואיזון של מחלות הרקע או שינוי בתרופות במטרה לשפר את הדלקת בחניכיים.
זאת ועוד, אנו יודעים כיום רבות על הקשר בין מחלות חניכיים לתחלואה בסוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, סיבוכים במהלך הריון ואוסטיאופורוזיס. מתוך כך, נמצא שטיפול נכון במחלות החניכיים (בד"כ בשילוב שיננית, רופא/ת השיניים ו/או מומחים למחלות חניכיים), עשוי לעזור ולהשפיע באופן חיובי לא רק על בריאות הפה והשיניים אלא גם על המצבים הרפואיים הכלליים האלו.
מחלות והפרעות בריאותיות הפוקדות את כלל הגוף עשויות להתבטא גם ולעיתים, אף לראשונה, בחלל הפה ובכך, להקדים את הסימנים והתופעות ביתר הגוף.
חשוב לזכור, שלבריאות הפה ולנוכחותן של מחלות בחלל הפה, שאינן מטופלות כראוי, עלולה להיות השפעה ישירה ומשמעותית על מהלכם וחומרתם של מחלות ומצבים רפואיים שונים בגוף.
מכאן, החשיבות המכרעת בשמירה קפדנית על בריאות הפה, בשילוב בדיקה תקופתית סדירה של רופא/ת השיניים. במקרה של הופעת נגעים חריגים בריריות חלל הפה, דוגמת הופעת כיבים ותפיחויות, כתמים לבנים, חומים או אדומים או לחילופין, הפרעות בחישת הטעם, תחושת יובש פה או צריבה, שאינם חולפים תוך מספר ימים, חשוב ללכת להיבדק על ידי מומחה ברפואת הפה.
האבחון על ידי מומחה לרפואת הפה נעשה באמצעות בדיקה קלינית ובדיקות מעבדה רלוונטיות, החל מבדיקות דם בסיסיות וכלה בלקיחת ביופסיה מנגע או רקמה נגועה ושליחתה לפתולוגיה, לבירור הסיבה להופעת המחלה.
הטיפול תלוי הגורם – חסר ויטמינים מטופל בהוספת הויטמינים החסרים או הברזל
מחלות אוטואימוניות דורשות מעקב וטיפול סטרואידלי בהתאם למידת הסבל
ונגעים לרוב מוסרים ונשלחים לפתולוגיה לאבחון רקמתי סופי.
חלל הפה מהווה מקור להתפתחות של מספר רב של נגעים, חלקם נגרם מטראומה במהלך הלעיסה כגון פיברומות או מוקוצלה, וחלקם נגרמים בגלל חשיפה לגורם מגרה כגון סתימות אמלגם ותגובה ליכנואידית או כוויית חום שמובילה לכיב נרחב וכלה בתופעות אוטואימוניות שבהן מערכת החיסון עצמה תוקפת את רקמת חלל הפה כגון ליכן פלנוס או לופוס. בנוסף מצבים סיסטמיים רבים מתבטאים לראשונה בחלל הפה בחלק מהמקרים כגון ירידה חיסונית תוביל להופעת פטריה בחלל הפה או היעדר ברזל יוביל ללשון אטרופית ושטוחה או חסר בויטמינים שונים יכול להוביל להופעת תחושה של שריפה בלשון ובפה – נקרא גם BMS.
למעבר לעמוד הסבר על "מחלות ונגעים בחלל הפה"
במרבית המקרים ביופסיה ופתולוגיה זו הבדיקה הכי פולשנית שמבוצעת במקרים אילו ולאחר האבחנה הסרה או כריתה של הנגע שמתבצעת בהרדמה מקומית לנגעים קטנים ובהרדמה כללית לנגעים גדולים יותר.
הכנה זהה לכל ניתוח רגיל בדיקות דם בסיסיות הפסקת מדללי דם למעט אספירין שאין צורך להפסיקו לפני ניתוחי פה ולסת והדמיות ספסיפיות שישלחו על ידי הרופא
הסרה של נגעים ותפירה ושחזור האזור הניתוח מבוצעים הן לנגעים קטנים והן לנגעים גדולים גידוליים לרוב.
דימום, זיהום, צלקת ניתוחית ופגיעה אסטתית מסויימת ופגיעות עצביות למרות שנדירות ביותר בחלל הפה
במרבית המקרים המטופל משוחרר בסיום הניתוח ולאחר שהתאושש
5-7 ימים התאוששות מלאה במרבית המקרים
כאבי פנים ולסתות לרוב נובעים מהפרעות בפרקי הלסתות או מפעילות חריגה של הלסתות בעיקר בשנת הלילה – נקראים פארה פונקציה, כגון ברוקסיזם שזה תנועות שחיקה של המשנן אחד כנגד השני שנעשות באופן לא מודע בלילה על ידי המטופל. סיבות נוספות יכולות להיות זיהומים בחלל הפה השיניים והסינוס המקסילרי וכן לאחר מספר רב של ניתוחים ופגיעות עצביות שמובילות לנורלגיות כגון טריגמינל נורלגיה.
ישנה קשת רחבה של טיפולים החל מטיפול שמרני שכולל טיפול תרופתי ופיזיוטרפיה דרך טיפול בשטיפת המפרק או בזריקות סטרואידים למפרק ועד ניתוח פתוח של המפרק לתיקון העיוות או הפתולוגיה, הטיפול הראשוני לרוב יכלול שימוש בסד לילה למניעת פארה פונקציה, טיפול תרופתי אנטי דלקתי ופיזיוטרפיה בהתאם לצורך.
כאבים בפרקי הלסתות מהווים אחוז נכבד מתלונות מתבגרים ומבוגרים ופניה לבדיקת ואבחון כירורג פה ולסת, הכאבים יכולים להיות ממוקדים לפרק אחד או לשני הפרקים יחד, מלווים לרוב בקליקים בזמן תנועה או אכילה, ולרוב בכאב שיכול אף להיות מוקרן לשרירי הלעיסה ולהוביל לתופעה שנקראת TMD – Temporomandibular Dysfunction.
במקרים של פעילות יתר לילית שנקראית גם ברוקסיזם או הידוק שיניים (clenching), המטופל יכול להופיע עם כאבי ראש בעיקר בבקרים, על פני השיניים ניתן לראות סימנים של שחיקה ואובדן מימד הגובה של השן, לצד שרירים בצדי הלסת מפותחים וגדולים. ברוקסיזם או הידוק שיניים מהווים בעיה משמעותית לשיקום שיניים על ידי כתרים היות והכוחות שמפעילים ללא מודעות בשינה עלולים להוביל לסדקים ושברים הן בשיניים טבעיות והן בכתרים ושתלים.
לכאבים בפרקי הלסתות יש מספר רב של אטיולוגיות כגון בעיה במיקום הדיסק הסחוסי (idwr), או פארה פונקציה (כגון ברוקסיזם או הידוק שיניים), מחלות מולדות או נרכשות כגון היפרפלזיה קונדילרית, ולאחר טראומה לסנטר או ללסת שיכול במקרים מסויימים להוביל לשבר שלא יאובחן בזמן ויוביל להפרעה תפקודית קשה.
צילום פנורמי עדכני לרוב זה בדיקת הסקר הראשוני
האבחון מבוצע באמצעות בדיקה קלינית וצילום פנורמי כבסיס, במקרים של זיהוי הפרעה במיקומו של הדיסק הסחוסי ניתן להפנות ל MRI או במקרים של שברים בפרק הלסת לאחר חבלה משתמשים ב CT, במקרים של גדילת יתר של מפרק הלסת נעשה שימוש במיפוי עצמות.
שיני בינה הן הטוחנות בסוף חלל הפה, במרבית המקרים אילו הן שיניים שלרוב אינן בוקעות או שהן נכלאות במהלך בקיעתן לקראת גיל 24. לרוב הן מפריעות למטופל כאשר התלונות הנפוצות הן כאבים חזקים מזיהום של כליאת מזון סביב כיס חניכיים מעל השן (אופרקולום), או התפתחות של כיס מזוהם שמוביל ליצירה של מורסה, או אבצס, מזוהם שדורש ניקוז ולפעמים אף אישפוז בבית חולים, סימנים נלווים להופעה של מורסה יכולים להיות נפיחות משמעותית הנראית חיצונית, כאבים משמעותיים והגבלה בפתיחת הפה.
שיני בינה בד"כ בוקעות עד גיל 24 ולא פעם הן נכלאות בלסת במספר אפשרויות (מנחים). במקרה שבו השן כלואה במצב מאונך או מבצבצת לחלל הפה פרוצדורת העקירה יחסית קלה יותר ממקרה שבו השן כלואה במנח חצי שוכב עד שוכב (מזיואנגולרית) פרוצדורת העקירה מעט מורכבת יותר והיא מצריכה חיתוך השן למספר מקטעים. המצב המורכב יותר הוא כאשר השן בעמדה חצי שוכבת אחורית (דיסטואנגולרית).
חשוב להדגיש כי בכל מקרה כאשר את העקירה מבצע איש מקצוע כירורג פה ולסת מיומן ומנוסה, מדובר בהליך שגרתי ושכיח שאין לחשוש ממנו.
כאשר השן כואבת, עששתית או מפריעה לשיקום השן לידה יש סיבה לעוקרה או במקרים בהם נעקרה שן אחת כבר והשן הנגדית אינה עקורה ותמשיך לבקוע לחלל הפה עד שתוביל לנשיכה של הרקמה הנגדית והפרעה תפקודית למטופל.
המגמה היא להימנע מלעקור שן בשלב הזיהום החריף כדי למנוע התפשטות של הזיהום, ולכן במרבית המקרים כאשר מטופל מגיע עם זיהום חריף מטפלים קודם כל בזיהום על ידי שטיפות מקומיות ואנטיביוטיקה ורק בהמשך נפנים לעקירת השן.
אולם, ישנם מקרים בהם יש צורך לעקור את השן בכדי למנוע סיבוכים של זיהום למשל בחולי סכרת שאינם מאוזנים, חולים מושתלי איברים או מאותגרים חיסונית.
לפני עקירה של כל שן כולל שן בינה חובה לבצע צילום, לרוב פנורמי, כדי לראות את מנח השן ואת מיקומה ביחס לתעלה של עצב הלסת שאחראי על התחושה לשיניים ולשפה התחתונה (תחושה בלבד ולא תנועה כפי שהרבה מתבלבלים). במקרים של קירבה של שורשי שן הבינה לעצב הנ"ל יש צורך לבצע צילום סיטי נוסף ממוקד לאזור השן הכלואה או המודלקת שמאפשר ראייה תלת מימדית של אתר הניתוח.
מרבית המקרים הסיבה לעקירת שיני בינה היא הופעת זיהום או כאבים סביב שיניים כלואות שאינן מתפקדות בחלל הפה, הסיבה לבעיית הבקיעה נובעת מאיכות המזון המודרני שמובילה להשמרות של כל השיניים בפה והיעדר מקום לבקיעת השיניים הנוספות, סיבות נוספות למרות הבלבול בספרות העדכנית מרבית האורטודונטים שולחים בסיום הטיפול את המטופלים לעקירת שיני הבינה למניעת סיבוכים עתידיים והפרעה ליישור השיניים הסופי.
האבחון מבוצע על ידי בדיקת המטופל לאחר ביצוע צילום פנורמי ראשוני ובמידת הצורך יבוצע סיטי ממוקד לאזור.
הטיפול כולל עקירת שיני הבינה במידה ומדובר בכל 4 שיני הבינה מומלץ לבצע את הטיפול בשני שלבים בשלב ראשון שן בינה תחתונה בצד אחד של הלסת ושן הבינה הנגדית בלסת העליונה ובהמשך הצד השני, עקירת 4 שיני הבינה יחדיו מומלצת לביצוע בסדציה/הרדמה כללית ולא כטיפול מקומי מטעמי נוחות למטופל.
אין צורך באשפוז לאחר עקירת שיני בינה אלא במקרים חריגים
כמו במרבית הניתוחים בחלל הפה, התאוששות תלויה במטופל ולרוב 5-7 ימים מספיקים לחזרה מלאה של המטופל לתפקודו טרם העקירה, כאבים לרוב פוסקים לאחר מספר ימים וכן ההגבלה בפתיחת הפה שחולפת אף היא בגמר ההחלמה ועד לשבוע מהניתוח.
ד"ר יואב לייסר בעל שלושה תארי דוקטורט: תואר ברפואת שיניים (DMD) מטעם האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים, תואר ברפואה כללית (MD) מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי (PhD) במחקר בתחום סרטן חלל הפה, מטעם האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה עין כרם, בירושלים.
ד"ר יואב לייסר סיים את התמחותו בכירורגיית פה ולסתות, בקריה הרפואית לבריאות האדם, במרכז הרפואי רמב”ם, בחיפה.
את לימודי הפוסט דוקטורט, ביצע ד"ר יואב לייסר במכון לחקר כלי הדם והסרטן, במעבדתו של פרופ’ ישראל ולודבסקי, בנושא 'תפקידו הפרוגנוסטי של גן ההפראנז בסרטן הפה'.
ד"ר לייסר עוסק בחקר הסרטן ומשמש כמרצה ומדריך סטודנטים לרפואה (פרה קליני וקליני) בפקולטה לרפואה של הטכניון, המכון הטכנולוגי לישראל, בחיפה ומרצה בתחומי התמחותו בעשרות כנסים מדעיים, בארץ וברחבי העולם.
בעברו, הקים וניהל את המעבדה לחקר סרטן הפה, של המחלקה לכירורגית פה ולסתות, במרכז הרפואי רמב”ם, בחיפה.
ד"ר יואב לייסר הינו בעל רישיון ישראלי לשימוש בהיפנוזה, מטעם משרד הבריאות ומשלב בעבודתו במרפאה, מגוון טכניקות לטיפול ושחרור מחרדות ופחדים, בטיפולי שיניים.
ד"ר לייסר כיהן בעברו כיושב ראש האיגוד הישראלי לכירורגיית פה ולסתות והינו חבר בוועדות של משרד הבריאות, לקביעת מדיניות רפואית.
• ראש האיגוד הישראלי לכירורגיית פה ולסתות
• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל
• Iaoo
• Eacmfs
• טיפול בזיהומי סינוסים ופיסטולות לחלל הפה
• עקירות כירורגיות
• שחזור עצם בחניכיים
• שחזורי פנים
• גידולים וציסטות בחלל הפה
• עיוותים שונים של עצמות הפנים כתוצאה מבעיה מולדת, מטראומה, או מחלה
• שימוש במשתלים מותאמים אישית (PSI)
• כירורגיית עצמות הפנים לצורך התאמה מגדרית
• ניתוחים מורכבים לשחזור ארובות עיניים לאחר טראומה
• כירורגיה של גידולים שפירים וממאירים, באזור הראש והצוואר
עברית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לניר בנימוביץ במייל: nirbi@assuta.co.il
קביעת תור למרפאה, בטל': 072-3942614
קביעת תור למוקד החירום, בטל': 6343*
וב Whatsapp:י 054-5059620
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments