Category Archives: רדיולוגיה

פורסם באתרי הארץ ודהמרקר במגזין 'חדשנות כירורגית', בתאריך 03.09.2024

ליעונה מנקלי בשיתוף המרכז הרפואי א.ר.ם

א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן וגרון, הרחיב לאחרונה את שירותיו עם הכנסת מכשיר CBCT חדשני לשירותי הדימות שלו. השירות מהווה פריצת דרך ברמה הארצית, בהיבט של חשיפה מופחתת משמעותית לקרינה וביעילות האבחנה והטיפול. שיחה עם פרופ' רועי לנדסברג, מומחה ברינולוגיה ושותף בא.ר.ם

אומרים שעבודת צוות מחלקת את המאמץ ומכפילה את ההצלחה, ונדמה שברוח זו הוקם א.ר.ם – המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון. המרכז הוקם לפני 15 שנה, ופועל בגישת Specialty Practice Group – קבוצת רופאים מומחים ומובילים בתחומם אשר מקיימים קשרי גומלין מקצועיים, לטובת המטופלים, בבחינת "השלם גדול מסך חלקיו".

המרכז הרפואי א.ר.ם, מונה כ-30 רופאים, מצויד בטכנולוגיות רפואיות מתקדמות, ומהווה מרכז שירותים מקיף המספק את כל הפתרונות למטופלים, במקום אחד ובסטנדרט שירות גבוה וייחודי. לאחרונה נרכש מכשיר CBCT  משודרג הפולט קרינה מינימאלית, אשר לדברי פרופ' רועי לנדסברג מהווה חידוש מהפכני בתחום רפואת אף אוזן גרון.

מכשיר CBCT בשימוש אף אוזן גרון – מהפכה של ממש!

ישנם מספר יתרונות במכשיר זה, אך המשמעותי מכולם הוא שמכשיר ה-CBCT הקומפקטי פולט רק 15-20% מהקרינה שמפעיל מכשיר ה-CT הרגיל, גדול הממדים. מכשיר זה נמצא בשימוש נפוץ בתחום רפואת הפה והלסת, והמרכז הרפואי א.ר.ם הינו הראשון בארץ שאימץ והתאים טכנולוגיה זו לתחום הא.א.ג.

לצד זאת, המכשיר כולל יתרונות משמעותיים נוספים:

מכשיר ה CBCT מדגים עצם ברמת רזולוציה (דיוק) גבוהה, עובדה חשובה במיוחד לתחומנו, מסביר פרופ' לנדסברג. בתחום מומחיותנו, אנחנו חולשים על אזור הראש, לרבות בסיס הגולגולת (ריצפת המוח), האוזניים, הסינוסים ואפילו השיניים. המבנים החשובים הללו בנויים ומופרדים זה מזה ע"י רקמה גרמית (עצם), ולכן הדגמה מדויקת של העצם חיונית לאבחון שינויים אנטומיים הנגרמים ממחלות, ולצורך תכנון ניתוחים. בשונה מה-CBCT הנפוץ בתחום הפה והלסת, שסורק שדה של 8-12 ס"מ בלבד, ה-CBCT שברשותנו סורק שדה של 20 ס"מ, וכך מתקבלת תמונה פרטנית של כלל מבני הגולגולת. תמונה מלאה זו מאפשרת לרופאי הקבוצה, מכלל התחומים, ללמוד את אנטומיית המטופל ולהתרשם מהשפעת הליקויים שבמבנה אחד על המבנים הסמוכים. לדוגמא, חדירת תהליך זיהומי מהסינוסים לעין, חדירת גידול סינוסים למוח, פריצת זיהום שיניים לסינוסים וכו'.

"יתרון משמעותי נוסף שהשגנו הוא באפשרות להעניק למטופלים צילום בזמינות מיידית, ללא הצורך בביורוקרטיות מוסדיות מיותרות, ולהציע דרכי טיפול מהמתקדמות והחדשניות ביותר מבלי לבזבז זמן יקר. הזמן הממוצע שלוקח למטופל לקבל הפניה ל-CT, לבצע את בדיקת הדימות ולחזור עם תוצאותיה לרופא המפנה הוא, במקרה הטוב, חודש-חודשיים. כיום, אני יכול לשלוח מטופל לחדר הדימות שנמצא כ-10 מטרים ממני, הוא מבצע את הצילום ואחרי 15 דקות חוזר אלי לקבל את השלמת האבחון ותוכנית הטיפול המלאה עבורו. בשל אילוצי זמינות, הציבור ואף הרופאים התרגלו לקבל החלטות על סמך בדיקות שנעשות זמן רב לפני או אחרי המפגש עם הרופא. סינוסיטיס היא מחלה דינמית, אשר יכולה לשנות פניה מעת לעת. לבדיקה שמתבצעת מיד לאחר תשאול המטופל ובדיקתו ישנו ערך מוסף רב, היות שמחדדת את יכולת הרופא לתת אבחנה מדויקת, כאשר כל נתוני החולה מולו.

ישנן דוגמאות רבות לחשיבות הזמינות, אביא מתוכן שתיים:

• אלון מ. סבל כל 2-3 חודשים מכאב ראש מיצחי קשה למשך כשבוע. אל רופא הקהילה הגיע תמיד בין ההתקפים, ולכן הוסק שאין לו סינוסיטיס. כשהפנו אותו לבדיקת CT בקופ"ח שלו, קיבל תור חודש לאחר מכן, שוב צולם בין ההתקפים, כך שגם ע"פי בדיקת ה-CT, אובחן שאינו סובל מסינוסיטיס. גם אלינו הגיע אלון בין ההתקפים. לאור תסכולו, הנחינו אותו להגיע לא.ר.ם ביום בו תוקף אותו כאב הראש. חודשיים לאחר ביצוע בדיקת הדימות ב CT הרגיל, שפוענחה כתקינה, פנה אלינו אלון בזמן הכאב, ביצע באותו היום בדיקת דימות במכשיר ה-CBCT, ובפענוח נצפה זיהום קשה של הסינוסים. על סמך ה"פוליגרף" הזה שלנו, בזמן אמיתי, נעשתה אבחנה ברורה, אלון נותח והחלים מההתקפים החוזרים.
• ענת ח., לעומת זאת, הופנתה אלינו לצורך ניתוח סינוסים, בהסתמך על CT רגיל שהדגים דלקת מפושטת בכל הסינוסים שלה. היקף המחלה כפי שפוענח בהדמיית ה-CT הרגיל שביצעה שלושה חודשים לפני הביקור נראה משמעותי, אך בבדיקה האנדוסקופית שנעשתה במרפאתי, הועלה ספק לגבי חומרת המחלה. במקום להכין אותה לניתוח, כפי שנתבקשנו, ביצענו במקום צילום CBCT. להפתעתנו, בדיקת הדימות הייתה תקינה לחלוטין, הניתוח בוטל, ומאז ענת מטופלת בטיפול תרופתי פשוט.

יתרונות נוספים:

בנוסף, רמת הקרינה הנמוכה של המכשיר מאפשרת ביצוע בדיקות בתדירות גבוהה יותר, לעומת ה CT הרגיל, אשר נהוג להשתמש בו לא יותר מפעם בשנה. "אני מרגיש הרבה יותר בנוח להציע בדיקת דימות CBCT חוזרת, בתוך פרק זמן קצר, כשאני יודע ש-4-5 צילומים במכשיר שלנו, שווים לקרינה שיוצאת בצילום CT אחד במכשיר הרגיל. עובדה זו רלוונטית במיוחד לאנשים שזקוקים לצילומים חוזרים, וכן לילדים, בני נוער ואנשים שנמצאים בקבוצת סיכון לפתח תחלואה בגלל קרינת יתר".

עם הזמן, למדנו על יתרון חשוב נוסף של ה CBCT; ניתוחי הסינוסים ובסיס הגולגולת מתבצעים בצמידות לאיברים חיוניים כמו המוח, העיניים וכלי דם גדולים. בכדי להימנע מפגיעה קריטית באיברים אלה, אנו משתמשים במערכת ניווט דמוית GPS, אשר מאפשרת לנו לראות בזמן הניתוח את מיקומו המדויק של קצה הכלי הכירורגי שבידינו, על פני תמונת ה CT של המטופל. גילינו שכאשר אנו משתמשים לצורך הניווט בהדמיית CBCT, הניווט מדויק יותר, וכך גם הניתוח בטוח יותר.

כיום, כאשר קיים מכשיר CT נמוך קרינה זמין, אני מוצא שבאינדיקציות מסוימות, כמו בתחום הא.א.ג, אין זה תקין להמשיך להפנות מטופלים ל CT קונבנציונלי.

"הדבר שמייחד את הקבוצה שלנו, יותר מכל, זו האפשרות לחשוב 'מחוץ לקופסה', ולבחור כיצד לעשות טוב, מכל הבחינות. המרכז הרפואי א.ר.ם לא פועל כמו בית חולים רגיל, ולא מוגבל לחלוקה למחלקות שונות, אלא מציע מודל הוליסטי במהותו, עם מקבץ מומחים במקצועות שמשיקים לאף אוזן וגרון. מתקיים אצלנו שיתוף פעולה מובנה ויום יומי, עם אונקולוגים, רדיולוגים, אנדוקרינולוגים, מומחים באלרגיה ומומחי פה ולסת, שמציעים למטופלים יעוץ וחוות דעת מעמיקים ומעניקים פתרונות מגוונים לכל בעיה רפואית".

הנהלת א.ר.ם, מימין: פרופ' אבי חפץ, פרופ' רועי לנדסברג והמנכ"לית, נעה מנלה, יחד עם ה CBCT

פורסם באתר הבריאות 'מדינט', בתאריך 22.06.2022

היחידה עוסקת באבחון באמצעות אולטרה-סאונד עם התמחות באבחון ומעקב אחר גידולים באזור הצוואר (כגון: בלוטת המגן), אך גם אזורים אחרים (בטן, מפשעות ועוד). כמו כן מתבצעות ביופסיות בהכוונת אולטרה -סאונד, עם דגש על דיוק אבחוני מקסימלי כולל ציטולוג נוכח. המידע המתקבל מהווה תרומה משמעותית בתכנון הטיפול (ניתוחי או אחר) ובמעקב, תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עם רופאי מרכז ארם ועם הרופאים המפנים מהקהילה.

ד"ר ענת בלנק

בוגרת הפקולטה לרפואה מאוניברסיטת תל אביב, בשנת 1991. סיימה את התמחותה בחטיבת הדימות באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א ובשנת 1997, התקבלה להתמחות-על במרכז הרפואי The Mount Sinai Hospital, בניו יורק, ארה"ב בתחום דימות הגוף (Body (Imaging.
כמו כן, ד"ר ענת בלנק הינה בעלת תואר שני MHA בניהול מערכות בריאות, מאוניברסיטת תל אביב.

ד"ר בלנק, התמחתה באיטליה, בביצוע אבלציות וסקלרותרפיה לגושים בצוואר (בעיקר גושים שפירים בתירואיד).

כיום, ד"ר ענת בלנק היא מנהלת יחידת ה MRI באיכילוב, המרכז הרפואי ת”א, מומחית בדימות גוף (Body Imaging) עם ניסיון עשיר בפעולות פולשניות, בהכוונת אולטרה-סאונד ו-CT.

חברות בארגונים מקצועיים

• איגוד הרדיולוגים בישראל – ISRA
• חברה בוועד המנהל באגודה הישראלית לאולטרסאונד ברפואה
• איגוד הרדיולוגים בצפון אמריקה – RSNA

תחומי טיפול עיקריים

• US דופלר של צוואר – עם דגש על בלוטת המגן ומקרים אונקולוגים לפני ניתוח ומעקבים לאחר ניתוח וטיפולים.
• US בטן ואגן – הדגמה של כבד, כיס מרה, דרכי מרה, דרכי שתן וכליות – כולל דופלר.
• ביופסיות מחט דקה (FNA) של התירואיד
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (FNB) מקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי במפשעות.
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (FNB) מגושים בכבד, בכליות
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (FNB) מגושים בחלל הבטן והאגן כולל אומנטום
• ביופסיית מחט עבה (FNB) מגושי רקמה רכה ברקמות רכות בגפיים או דופן בית חזה או דופן הבטן.
• ניקור אבחנתי או טיפולי של מיימת בבטן ובאגן.
• הקטנת גושים בתירואיד/צוואר על ידי אבלציה או סקלרותרפיה

שפות:

עברית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לאופירה שמיר במייל: ofiras@assuta.co.il

Published on Jerusalem Post web site, Health & Wellness, Nov. 25th

  טיפול לנגעים בתירואיד בגלי קול בהדרכה סונוגרפית (RFA-Radiofrequency Ablation) 

רקע כללי:
טיפול לנגעים בתירואיד ע"י חימום בגלי קול בהדרכה סונוגרפית הוא טיפול חדשני זעיר פולשני יעיל ובטוח ללא צלקת היכול להחליף ניתוח בנבדקים עם נגעים שפירים בבלוטת התירואיד. הטיפול יכול לשמש גם כטיפול משלים בטיפול בהשנות סרטן התירואיד בחולים לאחר כריתה של בלוטת המגן.
רוב הקשרים הקטנים (הנגעים) בבלוטת המגן הם נטולי תסמינים, אולם קשרים גדולים עשויים להפריע קוסמטית או ליצור לחץ מקומי ולגרום לחוסר נוחות, כאב, קושי בבליעה תחושת גוף זר ושיעול. בעבר היה ניתוח של הסרת אונה של בלוטת התירואיד האפשרות הטיפולית היחידה בישראל. הטיפול באבלציה נועד להקטנה של הקשר בבלוטת המגן ולהקלה של התסמינים ללא ניתוח.
הטיפול הוכח בנבדקים עם פעילות יתר של הבלוטה בשל קשר תירואידלי אוטונומי שמיצר הורמונים ביתר עם שיפור בתפקוד הבלוטה והקטנת הצורך בטיפול תרופתי עד לנרמול רמות ההורמונים בדם ב- 50-80% מהנבדקים.

כיצד מבוצע הטיפול?
הטיפול מבוצע ע"י רופא רדיולוג מומחה באולטרסאונד ובעל ניסיון בפעולות פולשניות בהדרכה סונוגרפית בכלל ובפעולה זו בפרט.
תחת הדרכה סונוגרפית מוחדרת ע" הרופא מחט מיוחדת דקה לקשר בתירואיד (בדומה לניקור של התירואיד) שבקציה יש מקור חום המופעל ומגיע לטמפרטורה גבוהה הגורמת להרס מקומי של הרקמה סביב קצה המחט וגורמת לנמק בקוטר כדור קטן סביב קצה המחט. המחט מקודמת בתוך הקשר הגדול עד ליצירת כדורים קטנים של נמק הממלאים את הקשר הגדול.
משך הפעולה תלוי לכן בגודל הנגע.
הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית לצוואר לרוב עם מתן טשטוש קל דרך הוריד בהשגחת מרדים אך הנבדק/ת ער בזמן הפעולה ואינו סובל כאב.
בסיום הפעולה ולאחר אישור מהמרדים שהשפעת תרופת הטשטוש חלפה (כשעתיים) הנבדק/ת י/תשוחרר לביתו.

למי מתאים הטיפול?
הצלחת הפעולה תלויה בגודל הנגע ובתכונות הרקמה.
ככלל הפעולה מתאימה לקשרים שהם סולידיים או מרביתם סולידיים בעוד שקשרים שהם ציסטיים (נוזלים) או ציסטיים בעיקרם אינם מתאימים לטיפול זה אך מתאימים לטיפול סקלרותפיה באלכוהול (קישור)
הטיפול אינו מומלץ לנשים הרות ולבעלי קוצב לב.

מה תוצאת הטיפול?
התוצאה הרצויה של הפעולה היא הקטנה של נפח הקשר בכ- 60-80% שיפור קוסמטי והקלה בסימפטומים. עם זאת התוצאה אינה מידית ולמעשה בסיום הפעולה גודל הקשר אינו משתנה. ההקטנה של הקשר מתרחשת באופן הדרגתי ותוצאותיה נראים כבר לאחר כחודש, אך ההקטנה המקסימלית צפויה רק לאחר כ- 6 חודשים עד שנה.

בחלק מהמקרים, בעיקר בנבדקים בהם הטיפול מתבצע בקשר בעל נפח גדול, יתכן ויהיה צורך בטיפול נוסף לשם השגת התוצאה הרצויה.
פעולה חוזרת תתבצע במידה ולא הושגה התוצאה הרצויה לאחר כחצי שנה או במידה ואזורי רקמה שרידית בהיקף הקשר גדלים עם הזמן. לציין שפעולה חוזרת אינה כרוכה בסיכון שונה.
המעקב הראשוני יתבצע באולטרסאונד לאחר חודש, 3 חודשים, חצי שנה ושנה לאחר טיפול ולאחר מכן פעם בשנה.
בנבדקים בהם ההתוויה לפעולה היא קשר תירואידלי אוטונומי יבוצע גם ניתור של תפקודי הבלוטה לאחר האבלציה.

אילו בדיקות יש לבצע לפני הטיפול?
לשם הערכת ההתאמה לפעולה תתבצע בדיקת אולטרסאונד ע"י הרדיולוג שיבצע את האבלציה להערכת גודל הקשר מיקומו והרכבו.
יש להוכיח פעמיים בניקור מחט עדינה שהקשר שפיר ( במקרים ספציפיים על פי החלטת הרדיולוג ניתן להסתפק בניקור בודד) שכן הפעולה אינה מתאימה לקשרים המוגדרים פוליקולרים או סרטניים ( Bethesda class III-VI ), למעט בנבדקים שבהם לא ניתן לבצע ניתוח מסיבות רפואיות אחרות.
במקרים יוצאי דופן ,(Bethesda class III -IV ) ניתן לשקול את הטיפול על מנת להקטין את הנגע לפני ניתוח בכדי לאפשר ניתוח בשיטה אנדוסקופית.
טרם הטיפול יש לבצע בדיקות מעבדה הכוללות ספירת דם, תפקודי בלוטת תריס כולל בדיקת נוגדנים ותפקודי קרישה. יתכנו בדיקות מעבדה נוספות נדרשות טרם הפעולה על פי שיקול המרדים.
במידה והנבדק/ת מטופל/ת במדללי דם (אספירין) או נוגדי קרישה יהיה צורך בהפסקת הטיפול באופן זמני בהתאם לסוג התרופה שבשימוש. ניתן לחזור להשתמש בתרופות הנ"ל יום למחרת הפעולה.

האם קיימים סיבוכים?
הטיפול נחשב בטוח ויעיל עם שיעור סיבוכים נמוך מאוד כאשר הוא מתבצע י ע" רופא מנוסה.
אחוז הסיבוכים בנגע שפיר הוא כ- 2%.
הסיבוכים כוללים נזק עצבי (שיתוק מיתר קול) קרע של הקשרית המטופלת, תת פעילות קבועה של בלוטת התירואיד. כמו כן סיבוכים קלים יותר כמו: כאב שטף דם, כווייה לעור ופעילות יתר זמנית של בלוטת התירואיד.
הסיבוך העיקרי המשמעותי הוא כאמור נזק עצבי הגורם לצרידות ומדווח ב- 1.4% מהמקרים אך רק ב0.7% מדובר בנזק לא הפיך (דומה לניתוח).
הסיבוך השכיח הוא כאב בזמן הפעולה וחולף ברוב הגדול של המקרים בהפסקת הפעולה באופן זמני.
כאב יכול ואף צפוי להופיע יום למחרת הפעולה, אך ברוב המקרים הוא מגיב לטיפול פשוט בנוגדי כאב כגון אקמול או אופטלגין.
לא ידועים סיבוכים מסכני חיים לאבלציה!

סקלרותפיה – אבלציה באלכוהול לקשרים בבלוטת המגן
בנבדקים בהם נראה בבדיקה קשר ציסטי (נוזלי) או שעיקרו ציסטי ניתן לבצע טיפול אבלציה בהזרקת אלכוהול לקשר.
בפעולה זו נשאב ע"י הרופא תוכן הציסטה ובמקומו מוחדר אלכוהול 99% לקשר למספר דקות ולאחר מכן נשאב.
יעילות הטיפול גבוהה אף מאבלציה בחום ולמעשה מיד בתום הפעולה הקשר קטן במימדיו.
עם זאת, במיעוט המקרים תתכן הצטברות חוזרת של נוזל שתצריך לחזור על הפעולה ובתלות בגודל המרכיב הסולידי בנגע. כמו כן, תתכן גדילה של חלקו הסולידי. במקרה זה ניתן להשלים את הטיפול באבלציה בחום.
להבדיל מהטיפול בחום הפעולה קצרה יותר ואינה מצריכה טשטוש ע"י מרדים.

ד"ר שמוליק מאירסדורף

בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ירושלים. עבר סטאז’ במרכז הרפואי שיבא -תל השומר ואת התמחותו, עבר ברדיולוגיה אבחנתית במכון הדימות, באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.

בין השנים 2007-2008, עבר ד"ר שמוליק מאירסדורף התמחות-על בהדמיה של הבטן והדמיה פולשנית של הבטן, במרכז הרפואי
St. Paul's בוונקובר, קנדה. לאחר מכן, שימש שם כרופא מומחה במחלקת הרנטגן.

לאחרונה, סיים ד”ר מאירסדורף את תפקידו כמנהל שירות סונוגרפיה פולשנית, במכון הדימות באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א
וממשיך לפעול בהתנדבות במכון, במקביל לעבודתו במרכז הרפואי א.ר.ם.

חברות בארגונים מקצועיים:

• חבר הועד וגזבר החברה הישראלית לאולטרסאונד ברפואה
• האיגוד הישראלי לרדיולוגיה
• חבר ב- Radiological Society of North America

תחומי טיפול עיקריים:‎

• US דופלר של צוואר – עם דגש על בלוטת המגן ומקרים אונקולוגים לפני ניתוח ומעקבים לאחר ניתוח וטיפולים.
• US בטן ואגן- הדגמה של כבד, כיס מרה, דרכי מרה, דרכי שתן וכליות – כולל דופלר.
• US מכוון לדופן הבטן ולמפשעות בשאלה של בקע וגושים.
• US אשכים- כולל דופלר
• ביופסיות מחט דקה (FNA) של התירואיד
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי במפשעות.
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מגושים בכבד, בכליות
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מגושים בחלל הבטן והאגן כולל אומנטום.
• ביופסיית מחט עבה (Core biopsy) מגושי רקמה רכה ברקמות רכות בגפיים, בדופן בית חזה או בדופן הבטן.
• ניקור אבחנתי או טיפולי של מיימת בבטן ובאגן.
• הקטנת גושים בתירואיד/ צוואר על ידי אבלציה או סקלרותרפיה
• ביצוע אולטרסאונד עם חומרי ניגוד CEUS

שפות:

עברית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לאופירה שמיר במייל: ofiras@assuta.co.il

בדיקת אולטרסאונד הינה בדיקה הנעשית בעזרת גלי קול בעלי תדר גבוה. מדובר בבדיקה זמינה ויעילה אשר אינה כרוכה בקרינת רנטגן. בדיקה זו הינה הבדיקה הטובה ביותר לאבחון והערכת קשריות בבלוטות הצוואר, באמצעותה ניתן להעריך על פי המראה האם הקשריות חשודות או לא כממאירות.

מהן סיבות ההפניה לבדיקה זו?

כאבים ו/או מישוש של גוש.

מיהו גורם המפנה לבדיקה?

כל רופא יכול להפנות לבדיקה זו, לרוב רופא משפחה, אנדוקרינולוג ו/או רופאי אף אוזן וגרון.

קיימים סיכונים בבדיקה?

אין סיכונים בבדיקה זו.

איך הבדיקה מתבצעת בפועל?

המטופל שוכב על הגב, מורחים ג'ל על המתמר (חיישן) ובאמצעותו סורקים כל אזור הצוואר.

מהו משך הבדיקה?

הבדיקה עצמה אורכת כ-20 דקות, לאחר מכן יחד עם המטופל אנו משוחחים על ממצאי הבדיקה, המטופל מקבל דיסק ותשובה במכתב.

לאחר ביצוע הבדיקה, מהו המשך הטיפול?

על המטופל לחזור לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקה ויחד יחליטו על המשך הטיפול בהתאם לממצאים.

בלוטת התירואיד הידועה גם בשמותיה העבריים בלוטת המגן או בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית המפרישה הורמונים המשפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף.
קשר או מוקד בבלוטת התירואיד שכיחים מאוד (עד כ-70% מהאוכלסיה הבוגרת) רק כ- 3-7 אחוז מתוכם מתגלים במישוש מרביתם מתגלים באקראי. למרבה המזל מרבית הקשרים שפירים ורק 5-7 אחוז הנגעים הם ממאירים (סרטניים).
בדיקת האולטרסאונד היא בדיקת הבחירה כיום לאיתור המוקדים אך הבדיקה אינה מסוגלת להבחין בודאות בין נגע שפיר או ממאיר. עם זאת, במחקרים רבים שבוצעו נמצאו מאפיינים מסויימים במוקדים שנוכחתם בנגע מעלה את החשד או את הסבירות להיות הנגע ממאיר.
האבחנה הסופית מתבצעת ע"י ניקור של הנגע במחט עדינה ואבחון ציטולוגית במיקרוסקופ. לעיתים ניתנת רק לאחר ניתוח בו המוקד נכרת בשלמותו עם חלק או כל בלוטת המגן.

מהו הניקור של בלוטת התירואיד וכיצד הוא מתבצע?

הבדיקה מתבצעת לרב בשכיבה על הגב כשהראש מוטה אחורה.
הניקור מתבצע ע"י החדרה של מחט עדינה דקיקה (בתרגום חופשי מאנגלית FNA- Fine Needle Aspiration) . קוטר המחט זהה לרוב לזו המשמשת לבדיקת דם רגילה. החדרת המחט נעשית דרך עור הצואר לעומק של כ-3 ס"מ מקסימום. המחט מוחדרת תוך כדי ביצוע אולטרהסאונד כך שמוודאים שהמחט בדיוק במקום הנכון. לאחר מכן נשאבת דגימה עם מזרק. משך הזמן שהמחט "בתוך הצואר" כ-10-15 שניות.
התשובה הציטולוגית אינה ניתנת במקום. לעיתים ניתן לתת תשובה ראשונית אך היא אינה בודאות התשובה הסופית. התשובה הסופית מגיעה לרוב לאחר כשבוע. אנחנו יוצרים קשר טלפוני לדווח על הממצאים וכיצד יש לפעול הלאה, במקביל אנו דואגים לשלוח את התשובה במייל או בפקס.

מה הסיכונים הכרוכים בפעולה?

בכל החדרה של מחט לגוף קיימת סכנה של זיהום או דימום. הניקור נעשה לאחר חיטוי באופן סטרילי עם אלכוהול (אם קיימת רגישות – נא להודיע) וכך הסיכון לזיהום מזערי. הסיכון לדימום משמעותי בעקבות הניקור נמוך מאוד. בצוואר יש כמובן כלי דם כולל בתוך בלוטת המגן עצמה. כאשר הניקור נעשה תחת הכוונה סונוגרפית (US) הרופא יכול לראות בזמן אמת את כלי הדם ולהיזהר שלא לעבור דרכם ובכך להמנע מדימום.
עדיין לעיתים עלול להופיע שטף דם קטן בסמוך או בתוך הבלוטה כתוצאה מפגיעה בכלי דם קטנים כפי שקורה גם בלקיחת דם מהמרפק. רק לעיתים נדירות מאוד יש לכך משמעות קלינית. לרוב שטף הדם יספג מאליו. הנבדק עשוי לחוש תחושת נפיחות בצוואר או כאב אך מדובר בכאב קל שניתן להקל עליו באמצעים פשוטים כמו קירור מקומי ותרופות פשוטות כמו אקמול או אופטלגין .
בכדי להוריד את הסיכון לדימום, הרופא יבקש מהטופל שלא לדבר או לבלוע רוק בזמן הניקור כדי למנוע תזוזות של בלוטת התירואיד כשהמחט בתוכה.

האם צריך לבצע בדיקות דם מיוחדות לפני הניקור והאם צריך להפסיק שימוש במדללי דם (כגון אספירין, קומדין וכדומה)?

כיון שכאמור הסיכון לדימום נמוך אין צורך לבצע בדיקות תפקודי קרישה לפני בצוע ניקור. אולם, כיון שהבדיקה מתוכננת מראש ואינה מבוצעת בדחיפות מיידית מומלץ להפסיק שימוש בתרופות לדילול הדם מספר ימים לפני הפעולה. עם זאת בנבדקים המקבלים תרופות אלו לצורך טיפולי ולא למניעה, ניתן לבצע את הניקור גם תחת השימוש בתרופות אלו. בשל כך כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לפני ביצוע הפעולה לגבי הפסקת טיפול בתרופות אלו.

האם הבדיקה כואבת? האם מבוצעת בהרדמה מקומית? 

בדרך כלל הניקור נסבל מאוד, כמו בדיקת דם רגילה (לא נעים אבל לא נורא…) ומרבית הנבדקים מדרגים את הכאב הכרוך בפעולה כדרגת כאב 2-3 מתוך 10.
כאמור, העובי והעומק של המחט זהים למצב של לקיחת דם ולכן לרב אין צורך בהרדמה מקומית. מה גם שזריקת ההרדמה עצמה כואבת למספר שניות בשל הדקירה ובשל חומר האלחוש שהוא עצמו צורב למספר שניות. כך שניקור ללא הרדמה מתבצע לרב בדקירה אחת ואורך פחות זמן מאשר דיקור עם הרדמה שאורך יותר זמן ומצריך שתי דקירות (הרדמה + ניקור).
לנבדקים שיש להם "פוביה" ממחטים או שנמצאים בדרגת חרדה גבוהה מאוד מהניקור אנו ממליצים לקחת טיפול מוריד חרדה – טיפות רסקיו או תרופת מרשם כגון קסנקס או וליום (באישור רופא מטפל) וכן טיפול משכך כאבים (אקמול , אופטלגין או תרופה אחרת שהנבדק נוהג לקחת כנגד כאבים) כחצי שעה לפני הבדיקה. כמו כן ניתן למרוח משחת אמלה EMLA על איזור הדקירה כחצי שעה לפני הניקור.

כמה פעמים צריך "לדקור" את הבלוטה? 

כמות הניקורים נעה בין 1 ל-4. הניקור הראשון הינו לרב האבחנתי ביותר וב-90% מהמקרים אין צורך בניקור נוסף. הגורם המשפיע ביותר על מספר הניקורים הוא נוכחות ציטולוג בזמן הניקור. הציטולוג מקבל את החומר מהרופא ומסתכל תחת מיקרוסקופ על כמות ואיכות החומר שנדגם. לא ניתן בעין בלתי מזויינת להעריך את החומר התקבל בניקור ולכן במרכזים בהם אין ציטולוג נוכח הרופא יטול יותר מדגימה אחת מהנגע. במידה ויש ציטולוג נוכח מבוצע לרוב ניקור בודד או שניים ורק במידה וכמות החומר אינה מספקת יבוצעו ניקורים נוספים.

האם חלות הגבלות לאחר הניקור?

לאחר הניקור רצוי לשהות במקום כ-10-15 דקות על מנת לוודא שאין סחרחורת ולא מופיעה נפיחות מיידית.
ניתן לחזור לפעילות מלאה. אין צורך בחבישה של הצוואר ואין הגבלה על אוכל, שתיה או תרופות. באם מפסיקים מדללי דם לפני הפעולה – ניתן להתחיל לקחת שוב יום לאחר הבדיקה.
מומלץ להמנע מפעילות גופנית מאומצת כגון הרמת משקלות או ספינינג למשך 24 שעות. פעילות מתונה כגון יוגה או הליכה – אפשרית.
במידה ומופיע כאב מקומי ניתן להקל עליו בתרופות פשוטות נגד כאבים כגון אקמול או אופטלגין או ע"י קירור מקומי (קומפרס עם קרח) אך לרוב אין צורך בכך.
באם מופיעה נפיחות ניכרת או אודם מקומי או כאבים חזקים או חום מומלץ לדווח לנו ולפנות לרופא המשפחה לקבלת אנטיביוטיקה (נדיר מאוד!)

אם התקבלה תשובה לא אבחנתית. האם יש לבצע את הבדיקה שוב? מדוע?

הדיווח הפתולוגי לרוב מסווג את הנגעים כשפירים או ממאירים. בחלק מהמקרים עשויה להתקבל תשובה של דגימה לא אבחנתית. זה עלול לקרות לדוגמא כשאין ציטולוג נוכח, בחלק מהמקרים הסיבה היא שהמוקד עצמו עשיר מאוד בכלי דם או עני בתאים ומכיל נוזל בלבד כגון ציסטה.

חשוב לציין שכאשר מתקבלת תשובה לא אבחנתית לרוב אין סיבה לדאגה כיון שהסיכון לממאירות במקרה זה היא נמוכה מאוד כ- 1-4 אחוז.

קיימים מקרים אחרים בהם כן התקבל חומר מספיק בניקור אך הפתולוג לא יכול להגיע למסקנה אם הנגע שפיר או ממאיר. במקרה כזה, התשובה לא תהיה " חומר דל אבחנה" אלא תשובה שמדובר בדגימה שאינה ניתנת לאפיון ודאי. גם במקרה זה הסיכוי לממאירות הוא נמוך אך הוא עשוי להגיע ל- 15 אחוז ולכן ההמלצה במקרה זה היא לחזור על הניקור לאחר 3 חודשים.