Category Archives: כל הנושאים

רקע ואבחנה

גידולי העור הינם גידולים שכיחים באזורינו שטוף השמש. השכיחים שבין גידולי העור הם:
1. קרצינומה של תאי הבסיס – הגידול הסרטני השכיח ביותר
2. קרצינומה של תאי הקשקש – הגידול הסרטני השני בשכיחותו
3. מלנומה – הממאיר והאלים ביותר.

גידול סרטני מסוג מלנומה מופיע על העור אך עלול להופיע באיברים נוספים כמו: גלגל העין, רירית הפה, עור השוקיים (בעיקר אצל נשים) ובעור הגב (בעיקר אצל גברים). לעתים, הגידול מתפשט לאיברים אחרים בגוף באמצעות צינורות הלימפה או זרם הדם. חלק לא מבוטל מהגידולים הממאירים של העור מופיעים באזורי הפנים, קרקפת, והצוואר – אזורים החשופים לשמש.

סוגי הטיפול

בניגוד לשני סוגי הגידולים הראשונים, שניתוח כריתת הגידול מהווה את העיקר בתהליך הריפוי וההחלמה עבור רוב החולים, בתהליך כריתת גידול מסוג מלנומה הריפוי תלוי בעובי הגידול.

• גידולי מלנומה קטנים בעובי של פחות מ – 1 מ"מ דורשים לרוב כריתה מקומית. באזור הפנים, הניתוח המועדף לגידולים ראשוניים וקטנים מתבצע בשיטת Mohs, על מנת להסיר את כל הגידול עם שוליים בריאים וללא צורך בכריתה רחבה.
• גידולי מלנומה בעובי של מעל ל- 4 מ"מ, דורשים כריתה רחבה עם שוליים רחבים של בין 1-2 ס״מ, בהתאם לעומק החדירה.
  כמו כן, גידולי מלנומה ידועים ביכולתם לשלוח גרורות לבלוטות הלימפה הצוואריות. כלומר, ההתפשטות קיימת כבר בזמן האבחנה, אך מוקדי ההתפשטות הינם מיקרוסקופיים ולא ניתנים לאבחנה באמצעי ההדמיה הידועים לנו כיום. לכן, כאשר עומק החדירה של הגידול הוא 1 מ״מ ומעלה, יש צורך לדגום את בלוטות הלימפה המנקזות את הגידול (בלוטת זקיף).

דגימת בלוטת הזקיף

אחת הדרכים לבדוק אם קיימת התפשטות של גרורות היא בדיקה מדגמית של בלוטת הלימפה האזורית המנקזת את אזור המלנומה. בדיקה זו נקראת דגימה או ביופסיה של "בלוטת הזקיף".

כיצד מבתבצעת דגימת בלוטת הזקיף?

זיהוי בלוטת הזקיף שמנקזת את הגידול, מתבצע בעזרת סימון עם חומר רדיו-אקטיבי שמוזרק בקצה הגידול. החומר מתנקז לבלוטות לימפה אזוריות ועל ידי מצלמות מיוחדות והדמיית CT ניתן לזהות בבירור את הבלוטות המנקזות את אזור המלנומה. בשלב הבא בחדר הניתוח, מזהים את הבלוטות על פי הצילומים ומונה גייגר, מסירים אותן ושולחים אותן לבדיקה פתולוגית. יש לציין, כי עצם הוצאת הבלוטות לא אומר שהן בהכרח נגועות בגידול. מטרת הסרתן הינה לבדוק בפתולוגיה האם קיימים בתוכן תאים ממאירים – דבר אשר ישפיע על המשך הטיפול.
דגימת בלוטת זקיף דורשת ניסיון רב ומיומנות מקצועית אשר מגדילים את הסיכוי להסיר את הבלוטות המשקפות נאמנה את הבלוטות המנקזות את הגידול.

חשוב לדעת!
ככלל לגבי כל סוגי מחלות הסרטן – גילוי מוקדם של המחלה בשלב הראשוני – הינו קריטי לתהליך הריפוי וסיכויי ההחלמה.

הכירורגיה המשחזרת מגיעה מעולם הכירורגיה הפלסטית ומטרתה לשחזר מראה ותפקוד של רקמות חסרות או פגועות, כתוצאה מסרטן, מומים מולדים, תאונות וכו׳.

פעמים רבות, לאחר הסרת הגידול או הגוש, נוצר חוסר ברקמה הגורם לקושי בתפקוד ו/או לפגיעה אסטטית וכחלק מתהליך השחזור, נעשה שימוש ברקמות קרובות או מרוחקות לאזור הפגוע, בהתאם להיקף השחזור הנדרש.
במקרים כירורגים מורכבים מאוד, תהליך השחזור כולל העברת רקמות רכות ו/או עצם מאזורים מרוחקים בגוף כדוגמת האמה, ירך, עצם השכם ועוד ועיצובם לכדי השלמת הרקמה החסרה. לקיחת רקמה מאיבר אחר בגוף גורמת לפגיעה תפקודית זניחה, אם בכלל, באזור התורם ומאפשרת עיצוב רקמה מגופו של המטופל עצמו, ללא סכנת דחיית השתל (כיוון שזה מאותו הגוף).
הרקמות המועברות מושתלות במקומם החדש, יחד עם כלי הדם הקטנים המזינים אותם והם מחוברים לכלי דם בצוואר בשיטות מיקרו-כירורגיות, כך שהרקמה נותרת ״חיה ונושמת״, לאורך כל התהליך.

הפלסטיקה המשחזרת בחולי סרטן של הראש והצוואר מתבצעת על ידי מומחים, שעברו הכשרה ייחודית לנושא ואשר מגיעים מתחום הרפואה הפלסטית או מתחום א.א.ג וכירורגית ראש-צוואר.

לדוגמא:

בכריתת לסת תחתונה, מעורבת גם העצם של הלסת התחתונה. לאחר כריתת הגידול, נשאר חוסר של רקמה רכה בפה ושל מקטע עצם. שיקום החוסר מתבצע ע”י לקיחת עצם ורקמה רכה מאזור השוק והשתלתן באזור הכריתה בכדי להשלים את החסר, במטרה ליצור ולשחזר צורה דומה ללסת, כמו זו שהייתה לפני המחלה ולאפשר שיקום שיניים בהמשך הדרך.

כיום, על מנת להגיע לדיוק מרבי, נעשה שימוש בטכניקות של מודלים תלת מימד המאפשרות לעצב את העצם הישרה שנלקחת מהשוק באופן מדויק לזו של הלסת החסרה.
הרקמה שמועברת היא רקמה ״חיה ונושמת״ ויחד איתה מעוברים כלי דם שמחוברים לכלי דם בצוואר, על מנת לספק דם לרקמה הרכה ולעצם ולאפשר המשך פעילות תקינה של האיברים.

רקע 

לרוב בעיה שמופיעה יותר בנשים בגילאים מבוגרים מ 50, קשורה לשינויים הורמונליים ולחסרים תזונתיים כגון ויטמינים שונים , בחלק מהמקרים נגרם לאחר ניתוח לעקירת שן בינה או השתלה שנכשלה

סיבות

שינויי גיל, מחלות סיסטמיות שמתבטאות בלשון כגון ליכן פלנוס אירוזיבי או חסר ברזל וחומצה פולית או פטרת שנגרמת מחסר חיסוני כלשהו.

אבחון

האבחון נעשה על ידי בדיקת פה ולסת בשילוב בדיקות דם עדכניות והדמיות לפי הצורך

טיפול

לפי החסר, השלמת ויטמינים, מתן טיפול מקומי שמרגיע ועוזר במקרים של מחלות אוטואימוניות למינהן

רקע

פעמים רבות, מקורן של מחלות בחלל הפה הינו בבעיות בריאותיות כלליות אחרות. מנגד, גם ההיפך נכון, ומחלות גופניות שונות יכולות להיות מושפעות ממצב בריאות הפה.

חלל הפה עשוי לעיתים להיות מעין מראה לשינויים בריאותיים החלים בגוף. כך למשל, צבע הריריות, אותן רקמות רכות המצפות את פנים חלל הפה, עשוי להשתנות לצהבהב במקרים של צהבת או להיות בהיר וחיוור מהרגיל במקרים של אנמיה. הפרעות שונות בקרישת דם למשל, יתבטאו בנטייה לדמם מהחניכיים וסמנים של שטפי דם בריריות.

כמו כן, חלל הפה מהווה מקור להתפתחות של מספר רב של נגעים, חלקם נגרם מטראומה במהלך הלעיסה כגון פיברומות או מוקוצלה, וחלקם נגרמים בגלל חשיפה לגורם מגרה כגון: סתימות אמלגם ותגובה ליכנואידית או כוויית חום שמובילה לכיב נרחב וכלה בתופעות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון עצמה תוקפת את רקמת חלל הפה כגון ליכן פלנוס או לופוס. בנוסף, מצבים סיסטמיים רבים, בחלק מהמקרים,  מתבטאים לראשונה בחלל הפה, כגון: ירידה חיסונית תוביל להופעת פטריה בחלל הפה, היעדר ברזל יוביל ללשון אטרופית ושטוחה וחסר בויטמינים שונים יכול להוביל להופעת תחושה של שריפה בלשון ובפה – נקרא גם BMS.
 

בדיקות מקדימות ליעוץ הרפואי

תלוי בבעיה החל מבדיקות דם עד להדמיה ובדיקת רופא עור למחלות עור שמתבטאות בחלל הפה.

סוגי מחלות ונגעים בחלל הפה

הופעה תכופה של כיבים דלקתיים כואבים מסוג אפטות או דמויי אפטות, יכולים להיות קשורים למחלות בדרכי העיכול (כגון: קרוהן וצליאק(, למצבי כשל חיסוני, למחלות כלי דם (למשל, מחלת בכצ'ט), למצבי זיהום מסויימים ועוד.
 
ידועות מספר מחלות דלקתיות, בהן חלל הפה עשוי להיות האתר הראשון, ולעיתים אף היחיד, שבו הן יתבטאו. דוגמה לכך – המחלה ליכן פלנוס (Lichen Planus). מדובר במחלת עור וריריות דלקתית כרונית שכיחה יחסית, המתאפיינת בהופעת נגעים לבנים בריריות הפה, היוצרים מראה הדומה לרשת. בחלק מהמקרים יופיעו גם אודם וכיבים שעלולים לגרום לאי נעימות ואף לכאב בזמן אכילה וצחצוח שיניים. אבחון נכון של ליכן פלנוס יאפשר התאמת טיפול שיקל על תסמיני המחלה וגם מעקב סדיר לזיהוי מוקדם של סרטן הפה.
 
גם במקרה של מחלת הפמפיגוס וולגריס (Pemphigus Vulgaris), הביטוי בפה עלול להיות הסימן הראשון למחלה. מדובר במחלה אוטואימונית, במהלכה מערכת החיסון תוקפת מרכיבים מסויימים בריריות ו/או בעור וכתוצאה מכך נוצרות שלפוחיות שעד מהרה נקרעות ומותירות כיבים מפושטים. זיהוי מהיר של המחלה יאפשר הפנייה מהירה יותר לרופא/ת עור והתערבות טיפולית מוקדמת, ומתוך כך, לשפר את הסיכוי לצמצום משמעותי של ביטויי המחלה ואולי אף להחלים ממנה.
 
גם זיהומים המתבטאים בפה יכולים להעיד על ליקויים בריאותיים בגוף. כך למשל, זיהום פטרייתי מסוג קנדידיאזיס (Candidiasis). זיהום זה עלול להתבטא בריריות הפה במגוון צורות שונות, כשהשכיחות ביותר הן קרומים לבנים מתקלפים, מוקדי אודם ודלקת בזוויות השפתיים. תופעה זו שכיחה בעיקר באנשים המרכיבים תותבות שיניים לקויות, במצבי יובש פה, בעקבות נטילה של אנטיביוטיקה רחבת טווח או טיפול מקומי או סיסטמי בסטרואידים. קנדידיאיזיס בפה המופיע לעיתים קרובות או שאינו מגיב לטיפול אנטי-פטרייתי שגרתי הוא לעיתים סימן ראשון לבעיות רפואיות משמעותיות, כמו מחלות אנדוקריניות, מצבי כשל חיסוני מולדים ונרכשים ועוד.
 
חסר בוויטמינים ובמינרלים שונים, למשל, ויטמין B₁₂ , ברזל, אבץ ועוד, אם כתוצאה מתזונה לקויה, דיאטות מסוימות או כתוצאה מהפרעות ספיגה או מחלות דלקתיות במערכת העיכול, עלולים לעורר בחלל הפה מגוון בעיות. כך למשל, אפטות חוזרות, תחושת צריבה בריריות, פגיעה בחוש הטעם, דלקות חניכיים קשות, זיהומים פטרייתיים ועוד.
 
לעיתים גם התרופות הניתנות לטיפול במחלות שונות עלולות להשפיע על חלל הפה במגוון דרכים. מתוך כך, עלולים להופיע שינויים בצבע הריריות (היפר-פיגמנטציה), הפרעות בחישת טעם, תחושת שריפה בפה, הופעה של דלקות וכיבים בריריות, שינויים במראה ובצורת החניכיים ועוד.

תרופות רבות הניתנות לטיפול בבעיות רפואיות כמו יתר לחץ דם, אלרגיות, דיכאון וחרדה, סרטן ועוד, עלולות לפגוע בתפקודן התקין של בלוטות הרוק. פגיעה זו מובילה לירידה בקצב הפרשת הרוק וכתוצאה מכך לתחושת יובש פה, לקושי ביכולת לאכול או לדבר, לעלייה ניכרת בתחלואה בעששת ("חורים") בשיניים ובדלקות חניכיים, לזיהומים פטרייתיים תכופים ולקושי רב בהרכבת תותבות. מעבר להפרעה התפקודית והבריאותית, יובש פה גורם לפגיעה קשה באיכות החיים של הסובלים ממנו.

יובש פה לכשעצמו יכול להיגרם ממגוון הפרעות בריאותיות (כמו מחלות אוטואימוניות, הפרעות מטבוליות, זיהומים מקומיים וכלליים, סוכרת, דיכאון וחרדה ועוד) ולכן, בכל עת שמופיעה בעיה כזו – היא מחייבת ברור מקיף.
 
מחלות חניכיים הן מצב דלקתי שכיח ביותר באוכלוסייה הכללית, המלווה בד"כ בנפיחות, אודם ונטייה לדימומים בזמן צחצוח. בשלבים מתקדמים, הדלקת יכולה להוביל לספיגת עצם, לניידות שיניים ואף לאובדן של שיניים.

רוב מחלות החניכיים קשורות להיגיינת פה לקויה ומהצטברות של רובד חיידקי ואבנית על השיניים. על כן, בדרך כלל ניתן למנוע או למזער את התחלואה באמצעות צחצוח שיניים קפדני, שילוב עזרים כגון חוט דנטלי או קיסמי שיניים וכן, ביקור סדיר אצל רופא/ת השיניים והשיננית.

עם זאת, ישנם מקרים בהם למרות ההקפדה על צחצוח שיניים וטיפולים של שיננית, לא תחול הטבה מספקת במדדי הדלקת בחניכיים. במצבים אלה, חשוב לבדוק ולשלול שלא מדובר במחלות דלקתיות אחרות שמתבטאות גם בחניכיים, בהשפעה של תרופות או במצבים רפואיים כמו פגיעה במנגנוני הקרישה, הפרעות המטולוגיות, מחלות מטבוליות (כמו מחלת הסוכרת) ועוד. במקרים כאלה נדרש טיפול ואיזון של מחלות הרקע או שינוי בתרופות במטרה לשפר את הדלקת בחניכיים.

זאת ועוד, אנו יודעים כיום רבות על הקשר בין מחלות חניכיים לתחלואה בסוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, סיבוכים במהלך הריון ואוסטיאופורוזיס. מתוך כך, נמצא שטיפול נכון במחלות החניכיים (בד"כ בשילוב שיננית, רופא/ת השיניים ו/או מומחים למחלות חניכיים), עשוי לעזור ולהשפיע באופן חיובי לא רק על בריאות הפה והשיניים אלא גם על המצבים הרפואיים הכלליים האלו.

אבחון הבעיה

מחלות והפרעות בריאותיות הפוקדות את כלל הגוף עשויות להתבטא גם ולעיתים, אף לראשונה, בחלל הפה ובכך, להקדים את הסימנים והתופעות ביתר הגוף.

חשוב לזכור, שלבריאות הפה ולנוכחותן של מחלות בחלל הפה, שאינן מטופלות כראוי, עלולה להיות השפעה ישירה ומשמעותית על מהלכם וחומרתם של מחלות ומצבים רפואיים שונים בגוף.

מכאן, החשיבות המכרעת בשמירה קפדנית על בריאות הפה, בשילוב בדיקה תקופתית סדירה של רופא/ת השיניים. במקרה של הופעת נגעים חריגים בריריות חלל הפה, דוגמת הופעת כיבים ותפיחויות, כתמים לבנים, חומים או אדומים או לחילופין, הפרעות בחישת הטעם, תחושת יובש פה או צריבה, שאינם חולפים תוך מספר ימים, חשוב ללכת להיבדק על ידי מומחה ברפואת הפה.

האבחון על ידי מומחה לרפואת הפה נעשה באמצעות בדיקה קלינית ובדיקות מעבדה רלוונטיות, החל מבדיקות דם בסיסיות וכלה בלקיחת ביופסיה מנגע או רקמה נגועה ושליחתה לפתולוגיה, לבירור הסיבה להופעת המחלה.

טיפול הבעיה

הטיפול תלוי הגורם – חסר ויטמינים מטופל בהוספת הויטמינים החסרים או הברזל

מחלות אוטואימוניות דורשות מעקב וטיפול סטרואידלי בהתאם למידת הסבל

ונגעים לרוב מוסרים ונשלחים לפתולוגיה לאבחון רקמתי סופי.

למעבר לעמוד "טיפול במחלות ונגעים בחלל הפה"

רקע 

חלל הפה מהווה מקור להתפתחות של מספר רב של נגעים, חלקם נגרם מטראומה במהלך הלעיסה כגון פיברומות או מוקוצלה, וחלקם נגרמים בגלל חשיפה לגורם מגרה כגון סתימות אמלגם ותגובה ליכנואידית או כוויית חום שמובילה לכיב נרחב וכלה בתופעות אוטואימוניות שבהן מערכת החיסון עצמה תוקפת את רקמת חלל הפה כגון ליכן פלנוס או לופוס. בנוסף מצבים סיסטמיים רבים מתבטאים לראשונה בחלל הפה בחלק מהמקרים כגון ירידה חיסונית תוביל להופעת פטריה בחלל הפה או היעדר ברזל יוביל ללשון אטרופית ושטוחה או חסר בויטמינים שונים יכול להוביל להופעת תחושה של שריפה בלשון ובפה – נקרא גם BMS.
למעבר לעמוד הסבר על "מחלות ונגעים בחלל הפה"

סוג הניתוח

במרבית המקרים ביופסיה ופתולוגיה זו הבדיקה הכי פולשנית שמבוצעת במקרים אילו ולאחר האבחנה הסרה או כריתה של הנגע שמתבצעת בהרדמה מקומית לנגעים קטנים ובהרדמה כללית לנגעים גדולים יותר.

הכנה לפני ניתוח

הכנה זהה לכל ניתוח רגיל בדיקות דם בסיסיות הפסקת מדללי דם למעט אספירין שאין צורך להפסיקו לפני ניתוחי פה ולסת והדמיות ספסיפיות שישלחו על ידי הרופא

פרוצדורות עיקריות במהלך הניתוח

הסרה של נגעים ותפירה ושחזור האזור הניתוח מבוצעים הן לנגעים קטנים והן לנגעים גדולים גידוליים לרוב.

סיכוני הניתוח

דימום, זיהום, צלקת ניתוחית ופגיעה אסטתית מסויימת ופגיעות עצביות למרות שנדירות ביותר בחלל הפה

משך האשפוז

במרבית המקרים המטופל משוחרר בסיום הניתוח ולאחר שהתאושש

התאוששות

5-7 ימים התאוששות מלאה במרבית המקרים

רקע

כאבי פנים ולסתות לרוב נובעים מהפרעות בפרקי הלסתות או מפעילות חריגה של הלסתות בעיקר בשנת הלילה – נקראים פארה פונקציה, כגון ברוקסיזם שזה תנועות שחיקה של המשנן אחד כנגד השני שנעשות באופן לא מודע בלילה על ידי המטופל. סיבות נוספות יכולות להיות זיהומים בחלל הפה השיניים והסינוס המקסילרי וכן לאחר מספר רב של ניתוחים ופגיעות עצביות שמובילות לנורלגיות כגון טריגמינל נורלגיה.

טיפול 

ישנה קשת רחבה של טיפולים החל מטיפול שמרני שכולל טיפול תרופתי ופיזיוטרפיה דרך טיפול בשטיפת המפרק או בזריקות סטרואידים למפרק ועד ניתוח פתוח של המפרק לתיקון העיוות או הפתולוגיה, הטיפול הראשוני לרוב יכלול שימוש בסד לילה למניעת פארה פונקציה, טיפול תרופתי אנטי דלקתי ופיזיוטרפיה בהתאם לצורך.

רקע

כאבים בפרקי הלסתות מהווים אחוז נכבד מתלונות מתבגרים ומבוגרים ופניה לבדיקת ואבחון כירורג פה ולסת, הכאבים יכולים להיות ממוקדים לפרק אחד או לשני הפרקים יחד, מלווים לרוב בקליקים בזמן תנועה או אכילה, ולרוב בכאב שיכול אף להיות מוקרן לשרירי הלעיסה ולהוביל לתופעה שנקראת TMD – Temporomandibular Dysfunction.

במקרים של פעילות יתר לילית שנקראית גם ברוקסיזם או הידוק שיניים (clenching), המטופל יכול להופיע עם כאבי ראש בעיקר בבקרים, על פני השיניים ניתן לראות סימנים של שחיקה ואובדן מימד הגובה של השן, לצד שרירים בצדי הלסת מפותחים וגדולים. ברוקסיזם או הידוק שיניים מהווים בעיה משמעותית לשיקום שיניים על ידי כתרים היות והכוחות שמפעילים ללא מודעות בשינה עלולים להוביל לסדקים ושברים הן בשיניים טבעיות והן בכתרים ושתלים.

סיבות לבעיה

לכאבים בפרקי הלסתות יש מספר רב של אטיולוגיות כגון בעיה במיקום הדיסק הסחוסי (idwr), או פארה פונקציה (כגון ברוקסיזם או הידוק שיניים), מחלות מולדות או נרכשות כגון היפרפלזיה קונדילרית, ולאחר טראומה לסנטר או ללסת שיכול במקרים מסויימים להוביל לשבר שלא יאובחן בזמן ויוביל להפרעה תפקודית קשה.

בדיקות מקדימות ליעוץ הרפואי

צילום פנורמי עדכני לרוב זה בדיקת הסקר הראשוני

אבחון הבעיה

האבחון מבוצע באמצעות בדיקה קלינית וצילום פנורמי כבסיס, במקרים של זיהוי הפרעה במיקומו של הדיסק הסחוסי ניתן להפנות ל MRI או במקרים של שברים בפרק הלסת לאחר חבלה משתמשים ב CT, במקרים של גדילת יתר של מפרק הלסת נעשה שימוש במיפוי עצמות.

למעבר לעמוד טיפול הבעיה