פורסם באתר Mako, מדור בריאות, בתאריך 20.09.2022
סובלים מפצעים בחלל הפה? חשוב שתיגשו להיבדק
פצעים בחלל הפה מעידים על מצבים רפואיים שונים, חלקם חסרי משמעת שיעברו תוך כמה ימים בודדים ואילו האחרים מהווים סימני אזהרה למחלות קשות יותר שמצריכות מעקב רופא. אילו נחשבים לתופעות לוואי של מחלות נגיפיות ולאילו סימני אזהרה כדאי לשים לב?
ד"ר איילת זלוטוגורסקי-הורביץ, מומחית ברפואת הפה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, מסבירה על הסימנים השונים, על מה הם מעידים מבחינה בריאותית ומה חשוב לעשות.
פצעים המופיעים בחלל הפה (ובלשון מקצועית "כיבים") הם תופעה יחסית שכיחה, המוכרת היטב לרוב האנשים. בדרך כלל, כיבים מלווים באי נעימות או בכאב ורובם חולפים מעצמם, תוך פרק זמן קצר.
עם זאת, חשוב לדעת שישנם מגוון של כיבים בפה וגם אם הם נראים דומה, הם שונים מבחינת הנסיבות להופעתם. במקרים רבים, כיבים הם תוצאה של נשיכה עצמית, או שהם נוצרים עקב פציעה של הרקמה הרכה המצפה את חלל הפה. פציעה כזו יכולה להיגרם ממזון קשה או חם, משן שבורה, מהתקן דנטלי חדש (כמו תותבת או מכשור אורתודונטי) ועוד. בחלל הפה, כיבים הנגרמים מפציעה הם השכיחים ביותר. הפסקת הרגלים הפוגעים ברקמות הפה (למשל, הרגל של נשיכה עצמית או צחצוח חזק) וטיפול או תיקון של שן שבורה, ליטוש סתימה (שחזור) עם שוליים חדים או שחרור נקודת לחץ בתותבת בסיוע רופא/ת השיניים – יאפשרו את ריפוי הכיב שנוצר. אם כיב אינו מתרפא על אף שהוסר הגורם המשוער, יתכן שהוא נגרם מסיבה אחרת וחשוב מאוד להיבדק על ידי מומחה לרפואת הפה.
כל אפטה היא כיב אך לא כל כיב הוא אפטה
למרות ששכיח לכנות פצעים בפה בשם אפטות, חשוב לזכור שהמושג "אפטות" נכון רק לסוג מסוים מאוד של פצעים בפה. האפטות כואבות, נוטות לחזור ורובן חולפות מעצמן, תוך ימים ספורים. הן נגרמות כתוצאה מדלקת מקומית ברקמה הרכה של הפה, אך במרבית המקרים הסיבה לדלקת זו אינה ידועה. יש מצבים של אפטות המחקות במראה שלהן זיהומים נגיפיים או מקרים בהם האפטות גדולות במיוחד (מעל 1 ס"מ), כואבות עד כדי קושי בתפקוד ונמשכות לאורך מספר שבועות. אלו מקרים המחייבים ברור מיידי של מומחה לרפואת הפה, גם כדי שתתבצע אבחנה מדויקת (כולל שלילת מחלות רקע או מצבים "חקייניים" שרק נראים כאפטות אך אינם כאלה באמת) וגם כדי לתת טיפול מתאים שיקצר את משך הפצעים ויקל על הסבל של החולה.
כיבים בחלל הפה כראי לבעיות בריאותיות
כיבים בפה עלולים להוות סימן לבעיות בריאותיות שונות, אשר אינן קשורות לחלל הפה בלבד. כך למשל, הופעה חוזרת ונשנית של כיבים, בין אם במראה הדומה לאפטות ובין אם לא, יכולה לנבוע מהפרעות במערכת החיסון, ממחלות שונות בדרכי העיכול (למשל, קרוהן או צליאק), מחוסר בוויטמינים ובמינרלים חיוניים (כגון ויטמין ,B12אבץ או ברזל) ועוד. כדאי לדעת, שישנם כיבים שהם תופעת לוואי לטיפול תרופתי מסוים. במקרים כאלה, איתור הגורם או טיפול במחלות הרקע יסייעו בפתרון בעיית הכיבים. לפעמים, אבחון נכון של הכיבים בפה דווקא יסייע באיתור בעיה רפואית רחבה יותר, שלא הייתה ידועה למטופל/ת עד אז. כך למשל, כיבים בפה שהם ביטוי למחלות עור וריריות אוטו-אימוניות. במחלות מסוג זה לדוגמה, פמפיגוס וולגריס, חלל הפה עשוי להיות המקום הראשון בו המחלה מופיעה, בטרם היא מתפשטת בשאר הגוף. זיהוי מהיר ונכון, יאפשר הפנייה של החולה לרופא עור לקבלת טיפול מתאים.
כיבים בחלל הפה כחלק ממחלות נגיפיות שכיחות
בחלל הפה, עלולים להופיע גם כיבים שמקורם זיהומי. זיהום של נגיף ההרפס סימפלקס למשל, המתבטא לרוב כפצעים שלפוחייתיים חוזרים באזור השפתיים (הרפס לביאליס, מכונה לפעמים "פצעי חום"), עלול לגרום גם לכיבים בתוך חלל הפה, בעיקר באזור החניכיים והחך. בעת ההדבקה הראשונית בנגיף זה, עלולים להופיע פצעים מפושטים בפה, בשילוב חום, חולשה והרגשה רעה, מצב השכיח בקרב פעוטות וילדים. ישנם נגיפים נוספים, העלולים לגרום למחלות השכיחות יותר בגילאי הגן, כמו הרפאנגינה או מחלת הפה והגפיים, הגורמות אף הן להופעה של פצעים בפה. מרבית המחלות האלה חולפות מעצמן תוך שבוע-שבועיים, אך חשוב מאוד להקפיד שהפעוט יאכל ובעיקר ישתה באופן הנדרש, על מנת למנוע התייבשות. כחלק מהטיפול, חשוב מאוד לשמור על היגיינת ידיים, הימנעות ממגע עם הפצעים, הפרדת כלים ומגבות ועוד, וזאת על מנת למזער את האפשרות להדבקה של בני הבית האחרים. זיהום אחר, האופייני יותר לאוכלוסייה מבוגרת ואף קשור לעיתים לירידה בתפקוד מערכת החיסון, נגרם מנגיף הוריצלה זוסטר, האחראי למחלה המוכרת בשם "שלבקת חוגרת" או "הרפס זוסטר". על אף שבמרבית המקרים, המחלה תתפרץ בגוף בצורת פצעים שלפוחייתיים המלווים בכאב עז, יתכנו מצבים בהם הנגיף פוגע באזור הראש והפנים עם הופעה של כיבים כואבים בחלל הפה. חשוב לאבחן מחלה זו בהקדם, בכדי להתאים טיפול תרופתי ואמצעים נוספים להקלה על הכאב הניכר, הנלווה לפצעים. חשוב לדעת, שמשרד הבריאות ממליץ לבני 60 ומעלה להתחסן כנגד נגיף זה, כולל גם למי שחלו בעבר בהרפס זוסטר, מאחר שניתן לחלות במחלה זו שוב.
כיבים בחלל הפה – כמצילי חיים
כיבים בחלל הפה, כמו גם שינויי צבע או מרקם של הרקמות הרכות או הופעת נפיחויות או גושים שאינם חולפים, עלולים להצביע על מצב בעל סיכון להפוך לסרטן או חלילה על קיומו של גידול סרטני. גורמי הסיכון המרכזיים להופעת סרטן הפה הם עישון טבק וצריכה תכופה של אלכוהול, אך גם מצבי דלקת מסוימים או ירידה מתמשכת בתפקוד מערכת החיסון, מעלים את הסיכון להופעת גידולים בחלל הפה. זיהוי ואבחון מוקדם של סרטן הפה עשוי לשפר משמעותית את הסיכויים לריפוי והחלמה. לכן, חשוב לאבחן כל כיב או שינוי ברקמה הרכה שאינו חולף תוך פרק זמן של מספר ימים, גם אם אינו כואב ואינו מפריע. בנוסף, חשוב לעקוב באופן סדיר אחר נגעים ושינויים שונים בחלל הפה, שאובחנו ככאלה העלולים להפוך לסרטניים.
לסיכום, בעת הופעה חוזרת ונשנית של כיב בפה או בכל מצב של כיב בפה שאינו חולף תוך ימים ספורים, חשוב לגשת לבדיקה אצל מומחה ברפואת הפה. כיבים בחלל הפה עלולים להיות תוצאה של פציעה מקומית, חלק מדלקת מקומית או זיהום ולפעמים הם הסימן הראשון לבעיה רפואית, שהביטוי בחלל הפה מקדים את סממני המחלה הנוספים, שעתידים להופיע ביתר הגוף. לעיתים רחוקות, כיב שאינו מתרפא יכול להיות סרטני. באמצעות ועל פי מיקום הכיבים, המראה שלהם, משך הזמן החולף מרגע הופעתם ועד שהם חולפים וזאת בנוסף למדדים נוספים (למשל, האם יש נגעים נוספים בעור, הופעה של חום או סימנים גופניים אחרים ותוצאות בדיקות דם מסוימות), יכול המומחה ברפואת הפה לאבחן נכון את הכיבים ולהתאים להם את הטיפול ההולם.
Recent Comments