• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

אבחון וטיפול בשיני בינה כלואות

רקע

שיני בינה הן הטוחנות בסוף חלל הפה, במרבית המקרים אילו הן שיניים שלרוב אינן בוקעות או שהן נכלאות במהלך בקיעתן לקראת גיל 24. לרוב הן מפריעות למטופל כאשר התלונות הנפוצות הן כאבים חזקים מזיהום של כליאת מזון סביב כיס חניכיים מעל השן (אופרקולום), או התפתחות של כיס מזוהם שמוביל ליצירה של מורסה, או אבצס, מזוהם שדורש ניקוז ולפעמים אף אישפוז בבית חולים, סימנים נלווים להופעה של מורסה יכולים להיות נפיחות משמעותית הנראית חיצונית, כאבים משמעותיים והגבלה בפתיחת הפה.

הטיפול המומלץ

שיני בינה בד”כ בוקעות עד גיל 24 ולא פעם הן נכלאות בלסת במספר אפשרויות (מנחים). במקרה שבו השן כלואה במצב מאונך או מבצבצת לחלל הפה פרוצדורת העקירה יחסית קלה יותר ממקרה שבו השן כלואה במנח חצי שוכב עד שוכב (מזיואנגולרית) פרוצדורת העקירה מעט מורכבת יותר והיא מצריכה חיתוך השן למספר מקטעים. המצב המורכב יותר הוא כאשר השן בעמדה חצי שוכבת אחורית (דיסטואנגולרית).

חשוב להדגיש כי בכל מקרה כאשר את העקירה מבצע איש מקצוע כירורג פה ולסת מיומן ומנוסה, מדובר בהליך שגרתי ושכיח שאין לחשוש ממנו.

כאשר השן כואבת, עששתית או מפריעה לשיקום השן לידה יש סיבה לעוקרה או במקרים בהם נעקרה שן אחת כבר והשן הנגדית אינה עקורה ותמשיך לבקוע לחלל הפה עד שתוביל לנשיכה של הרקמה הנגדית והפרעה תפקודית למטופל.

מתי לעקור?

המגמה היא להימנע מלעקור שן בשלב הזיהום החריף כדי למנוע התפשטות של הזיהום, ולכן במרבית המקרים כאשר מטופל מגיע עם זיהום חריף מטפלים קודם כל בזיהום על ידי שטיפות מקומיות ואנטיביוטיקה ורק בהמשך נפנים לעקירת השן.

אולם, ישנם מקרים בהם יש צורך לעקור את השן בכדי למנוע סיבוכים של זיהום למשל בחולי סכרת שאינם מאוזנים, חולים מושתלי איברים או מאותגרים חיסונית.

לפני עקירה של כל שן כולל שן בינה חובה לבצע צילום, לרוב פנורמי, כדי לראות את מנח השן ואת מיקומה ביחס לתעלה של עצב הלסת שאחראי על התחושה לשיניים ולשפה התחתונה (תחושה בלבד ולא תנועה כפי שהרבה מתבלבלים). במקרים של קירבה של שורשי שן הבינה לעצב הנ”ל יש צורך לבצע צילום סיטי נוסף ממוקד לאזור השן הכלואה או המודלקת שמאפשר ראייה תלת מימדית של אתר הניתוח.

סיבות לבעיה

מרבית המקרים הסיבה לעקירת שיני בינה היא הופעת זיהום או כאבים סביב שיניים כלואות שאינן מתפקדות בחלל הפה, הסיבה לבעיית הבקיעה נובעת מאיכות המזון המודרני שמובילה להשמרות של כל השיניים בפה והיעדר מקום לבקיעת השיניים הנוספות, סיבות נוספות למרות הבלבול בספרות העדכנית מרבית האורטודונטים שולחים בסיום הטיפול את המטופלים לעקירת שיני הבינה למניעת סיבוכים עתידיים והפרעה ליישור השיניים הסופי.

אבחון הבעיה

האבחון מבוצע על ידי בדיקת המטופל לאחר ביצוע צילום פנורמי ראשוני ובמידת הצורך יבוצע סיטי ממוקד לאזור.

טיפול בבעיה

הטיפול כולל עקירת שיני הבינה במידה ומדובר בכל 4 שיני הבינה מומלץ לבצע את הטיפול בשני שלבים בשלב ראשון שן בינה תחתונה בצד אחד של הלסת ושן הבינה הנגדית בלסת העליונה ובהמשך הצד השני, עקירת 4 שיני הבינה יחדיו מומלצת לביצוע בסדציה/הרדמה כללית ולא כטיפול מקומי מטעמי נוחות למטופל.

האם נדרש אשפוז?

אין צורך באשפוז לאחר עקירת שיני בינה אלא במקרים חריגים

התאוששות

כמו במרבית הניתוחים בחלל הפה, התאוששות תלויה במטופל ולרוב 5-7 ימים מספיקים לחזרה מלאה של המטופל לתפקודו טרם העקירה, כאבים לרוב פוסקים לאחר מספר ימים וכן ההגבלה בפתיחת הפה שחולפת אף היא בגמר ההחלמה ועד לשבוע מהניתוח.


רופאים מטפלים

התמחויות וטיפולים נוספים ביחידה זו:

    מתוך מגזין א.ר.ם

    Generic selectors
    Exact matches only
    Search in title
    Search in content
    Search in posts
    Search in pages
    personal
    simpotms
    departments
    acf
    Filter by Categories
    dep3
    Departments
    ללא קטגוריה
    מאמרים