פורסם בתכנית "חיים בריא"- ערוץ 10.
פורסם במגזין “הורים וילדים”- פברואר 2017.
הוא אורך מספר השניות, כמה פעמים בלילה, חוזר כל לילה ובעל השפעות על כל המערכות הפיזיולוגיות והנפשיות של הילדים שלנו: אם אתם מזהים את הסימנים הבאים, רצוי לבדוק אם גם ילדכם סובל מדום נשימה בשינה, לפני שיהיה מאוחר מדי לתקן את הנזקים.
דמיינו מדחס שמכניס אוויר בלחץ מסוים, אך כשמצרים את הצינור אליו נכנם האוויר, המדחס אמנם ימשיך לעבוד אבל הלחץ רק יעלה. בדיוק כך מרגישים ילדים הסובלים מדום נשימה חסימתי. כאשר מתרחשת חסימה כזו, הילד ייראה כאילו הוא מנסה לנשום, כלומר החזה יעלה וירד, אך בפועל לא תתבצע כניסה ויציאה של אוויר מהריאות. בהיעדר אבחון נכון וטיפול מהיר, הילד עלול לסבול לא רק משינה עמוסה בהפרעות, אלא גם מנזקים פיזיולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים עתידיים.
מה זה בעצם דום נשימה?
הוא אירוע קצר(Sleep Apnea) דום נשימה של שניות ספורות הגורם להפסקות נשימה בזמן שינה הכוללת לרוב גם שינה עם פה פתוח, נחירות, נשימה רועשת, תזוזה במיטה, התאמצות מבחינה נשימתית ושינה לא רגועה. למסתכל מהצד, במקרה הזה ההורים, דום נשימה רומה מאוד להשתנקות קצרה ולכן מיד גם עולה החרדה, אותה הם לא מעזים לבטא בקול רם. חשוב להדגיש כי דום נשימה אינו קשור למוות בעריסה למשל או לדרמות כאלה ואחרות. במהלך דום נשימה הילד תמיד חוזר לנשום זמן קצר לאחר מכן.
מדוע יש צורך לטפל בדום נשימה?
במקרים קלים, דום נשימה יכול להופיע בין 2-4 פעמים בלילה ועד לתדירות של 20-30 פעמים בשעה במקרים קשים. מאחר שהשינה מחולקת למחזורים, ילד שלא יישן טוב יקום עייף. במידה שהשינה מלווה גם במאמץ נשימתי, חוסר היכולת להכניס ולהוציא אוויר יביא לערכים נמוכים של חמצן בדם ולעומס על הלב והריאות, שהשפעותיו יבואו לידי ביטוי בטווה הרחוק ואף 20 שנה קדימה. מבחינה אנטומית, מאחר שהפה פתוח במהלך הלילה ואין כמעט שימוש נשימתי דרך האף, עלולה להתקיים התפתחות לא תקינה של הלסתות והשפעה על מראה הפנים. כמו כן, ההשפעה עלולה להיות לא רק פיזיולוגית, אלא גם פסיכולוגית-קוגניטיבית. ילדים גדלים בזמן השינה מאחר שהורמון הגדילה מופרש ביתר שאת במהלך הלילה, לכן הפרעה בשינה עלולה להוביל למשקל גוף נמוך. בנוסף, המוח מתפתה אף הוא ושינה רציפה היא חלק מרכזי מכך. שינה לא רגועה עלולה לגרום גם לעיכובים מבחינה התפתחותית, שיבואו לידי ביטוי בהפרעות התנהגותיות. ילד שקם עצבני ועייף בבוקר עלול לסבול מהיפראקטיביות, התנהגות אגרסיבית, תנודות במצבי הרוח, הפרעות קשב וריכוז, תפקוד חברתי ירוד והצלחות פחותות בלימודים.
כמה ילדים סובלים מדום נשימה?
אנחנו נתקלים לא מעט בדום נשימה אצל ילדים כבר מגיל שנה וחצי-שנתיים. לפי המחקרים האחרונים, 40% מהילדים הנוחרים מגיל שנתיים ער 10 סובלים גם מתסמונת דום נשימה בשינה. ההנחה היא שכל הפרעה לשלוות השינה עלולה להשפיע על יעילותה ועל ההתפתחות בשלבי הגדילה הקריטיים של הילד. בניגוד לסברה הרווחת, מדובר בתופעה שכיחה הרבה יותר ממה שחושבים.
מהם הסימנים לדום נשימה?
בין הסימנים הבולטים שיש לשים אליהם לב הם האם הילד נוחר, האם שומעים אותו זז במיטה כל הזמן, מתאמץ כדי לנשום, מזיע במהלך הלילה או לא ישן טוב. רבים מההורים לא בטוחים אם ילדם סובל מדום נשימה ומתקשים לתאר את אופן השינה של הילד. כרופא, ברגע שמגיעה אליי תלונה בעלת סממנים דומים אני מבקש מההורים לצלם את הילד בווידאו בזמן השינה. אני מאזין לרעשים וצופה בילד בעיניים אובייקטיביות. מאחר שההורים לעיתים מתקשים להבין בדיוק ממה הילד סובל, האבחון הרפואי עוזר להם לקבל את ההחלטה על אופן והמשך הטיפול. במקרים קשים, כאשר האבחנה אינה ברורה , ניתן לקבל הפנייה למעבדת שינה ולקבל מדדים אובייקטיביים יותר.
מתי יש לטפל בדום נשימה?
למרות ההשלכות הפיזיולוגיות, הקוגניטיביות וההתפתחותיות, אנחנו עדיין לא מדברים על סכנת חיים או סכנה קיומית. ובכל זאת – ילד שלא ישן טוב, תפקודו היומיומי לוקה בחסר. יש לשים לב שאנחנו לא מדברים על ילד בריא שנוחר בשינה במשך כמה ימים בגלל נזלת או שפעת, אלא כזה שבאופן קבוע עונה על כל אחד מהסימנים שציינתי לעיל. עם זאת, יש הור־ם שטוענים כי הבעיה יכולה לעבור לבד, ובמקרים מסוימים הם צודקים, אך אף אחד לא רוצה שהילד שלו יסבול מהפרעות בשינה ולא יישן טוב עד גיל 8-9 , בעיקר מאחר שההפרעות פוגעות בהם בטווח הרחוק.
כיצד מטפלים בדום נשימה?
במקרים הקלים ניתן לטפל בטיפול תרופתי, אך לרוב דרושה התערבות כירורגית. עם האבחון ישנו צורך מידי לתכנן ניתוח של השקדים ו/או השקד השלישי. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית קצרה שאורכת כ 30- דקות ובשיטות שונות. בשנים האחרונות נוספה שיטה חדשה המשמרת חלק מהשקר ובכר מונעת פגיעה בשרירי הלוע או בכלי דם גדולים, בעזרת שימוש במכשור מתקדם לאחר הניתוח. בגישה זו קיימת שכיחות אפסית של דימום, הכאב מופחת אף הוא ותקופת ההחלמה מתקצרת. במקרה כזה גם אם לא כורתים את השקדים במלואם, אופן הניתוח מאפשר נתיב אוויר פתוח ופותר את בעיית דום הנשימה, כך שהסיכוי נמוך מאוד שהבעיה תחזור.
מה ההבדל בין דום נשימה של ילדים לזה של המבוגרים?
דום נשימה בילדים מגיע לרוב כתוצאה מהגדלה של השקדים ו/או שקד שלישי (אנדנואיד). אצל מבוגרים דום נשימה נגרם מאוסף עצום של סיבות, החל מעליית משקל(נפוץ), עייפות של רקמות ועד אנטומיה שמשתנה עם הגיל. במקרה של ילדים קל יותר לבודד את הסיבה שבגללה הם סובלים מדום נשימה והיא ניתנת לטיפול עם אחוזי הצלחה גבוהים ככל שמקדימים לאבחן אותה בבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון.
פורסם ב"ניוז חיפה והקריות".
חברי מכבי יוכלו ליהנות כעת מייעוץ מומחים זמין בבית החולים אסותא בלב המפרץ, ולקבל שירות ממיטב הרופאים של א.ר.ם כחלק מפוליסת הביטוח שלהם: "כארגון בריאות מוביל יש לנו אחריות עצומה לחברים שלנו"
מעתה יוכלו חברי מכבי, ליהנות מייעוץ מומחים זמין בבית החולים אסותא בלב המפרץ, ולקבל שירות ממיטב הרופאים המומחים והכירורגים של א.ר.ם בצפון כחלק מפוליסת הביטוח שלהם. המרכז, פעיל משנת 2009 בבית החולים אסותא רמת החייל ומאגד רופאים מומחים, מהמובילים בארץ בתחומו. לפני כשנה הוסכם על שיתוף פעולה בינו לבין קופת חולים מכבי, וכעת מתרחבת הפעילות המשותפת גם לצפון.
חברי מכבי אשר להם בעיות אקוטיות, הדורשות אבחון מעמיק ו/או כירורגיה יוכלו לקבלם מטובי המומחים אשר השתלמו במקומות המובילים בעולם, בתתי ההתמחויות לפי היחידות הבאות:
היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף המציעה פתרונות לסינוסים ובסיס גולגולת ומתמקדת בטיפול בבעיות נשימת האף.
היחידה לכירורגיה של האוזן והשמיעה המציעה ניתוחים לשיפור או שחזור השמיעה במחלות האוזן השונות.
היחידה לראש צוואר מתמקדת במחלות בלוטות הצוואר, הלוע והלשון.
היחידה לאונקולוגיה תתמקד במתן יעוץ בתחומי אונקולוגיה של הראש והצוואר, כמו גם שד, אורולוגיה ואורטופדיה.
היחידה למחלות אא"ג בילדים – מתינוקות עד מתבגרים, מתמקדת במחלות ילדות הקשורות בא.א.ג.
היחידה לטיפול במחלות הגרון ומיתרי הקול מתמקדת בצרידות, בעיות בליעה, ומחלות הגרון.
היחידה לנחירה ודום נשימה בשינה מתמקדת בפתרון בעיות הקשורות לתופעות אלה.
היחידה לפה ולסתות מתמקדת בטיפולים אנדוסקופים של בלוטות הרוק ובשחזורי פנים כתוצאה מחבלה, מחלה או בעיות גנטיות.
רשימת המומחים אשר יעניקו את השירות בצפון הארץ כוללת את פרופ' מיכל לונץ, מומחית לשיקום השמיעה והאוזן, ד"ר אבי חפץ, מומחה בכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר, ד"ר רועי לנדסברג, מומחה לניתוחים אנדוסקופים של האף, ד"ר יניב אבנר, מומחה אף אוזן גרון ילדים, ד"ר יונתן להב- מומחה לכירורגיה של מיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה, פרופ' עודד נחליאלי, מומחה לכירורגית פה, לסתות ובלוטות הרוק וד"ר יואב לייסר המומחה לכירורגית פה ולסתות ושחזורי פנים.
ראש מחוז צפון, ד"ר גלית קאופמן:" כארגון בריאות מוביל יש לנו אחריות עצומה לחברים שלנו ולכן דאגנו להעמיד לרשותם שירותי רפואה מתקדמים עם מגוון שירותי בריאות בטכנולוגיות מתקדמות. מיטב המומחים יעניקו למבוטחנו את שירותי הרפואה המתקדמים ביותר למען עתיד בריא יותר".
פורסם באתר "Walla".
חשבתם שווירוס הפפילומה מסכן רק נשים? מסתבר שהוא אחד המחוללים העיקריים לסרטן הפה, שרובם המוחלט של החולים בו הם גברים. גם סיגריות ואלכוהול מגדילים את הסיכון לסרטן, שאם לא מאובחן בזמן עלול להוביל לכריתה של הלשון ואף למוות.
כ-200 איש מאובחנים מדי שנה כחולים בסרטן חלל הפה, מתוכם 85 אחוזים הם גברים ו-15 אחוזים נשים. סרטן הפה הוא אחד מגידולי ראש-צוואר האלימים יותר. מקורו בריריות המצפות את מערכת הנשימה והבליעה העליונות – לשון, שפתיים, לחי, חך קשה ובית הבליעה. גילוי מוקדם והימנעות מגורמי הסיכון יגבירו את הסיכויים להחלמה עד לכדי 90 אחוזים בשלבים המוקדמים.
הגורמים העיקריים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן הפה הם עישון סיגריות או מקטרת, לעיסת טבק, שתיית אלכוהול ומין אוראלי. כאשר החומרים המסרטנים השונים (עישון ושתיית אלכוהול) באים בשילוב, הם מזיקים הרבה יותר מאשר בנפרד, ולכן אדם הנוהג לצרוך טבק ולשתות אלכוהול, חשוף פי כמה וכמה לסרטן בחלל הפה.
העישון מוגדר כגורם המוות הגדול ביותר בעולם, הניתן למניעה. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, העישון גובה את חייהם של כ-6 מיליון בני אדם מדי שנה. מדו"ח משרד הבריאות לשנת 2014 עולה כי חמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת וכשליש מציבור הלא מעשנים נחשף לעישון פסיבי. המסקנה המתבקשת היא שיותר ממחצית מהישראלים יסבלו בשלב כזה או אחר מנזקי עישון מצטברים.
עשן הסיגריות מכיל כמות גבוהה של חומרים מסרטנים הגורמים להתמרה של תא נורמלי לתא סרטני, ומגדילים את הסיכויים להתפתחות גידול סרטני פי 6-15. השפעת החומרים המסרטנים על הרירית שמצפה את מערכת הנשימה והבליעה גורמת לשינוי בחומר הגנטי באחד התאים. שינוי זה גורם לתא להתרבות ללא הפסקה. בהדרגה ניתן לראות גדילתו של נגע טרום סרטני ובהמשך סרטן פולשני. השינוי הגנטי בתא עלול לקחת חלקיקי שניה אך התפתחות גידול ממאיר עלולה לקחת שנים רבות לאחר מכן. רוב החולים אינם מאובחנים בשלב הטרום-סרטני, אלא רק בשבל שבו כבר התפתח גידול.
יש לציין שההשפעה של עישון על הסיכוי לסרטן מתפוגגת עם הזמן. לאחר מספר שנים ללא עישון (תלוי בכמות ומשך החשיפה) החולה מפחית את סיכוייו לחלות ומשווה אותו לאוכלוסייה הלא מעשנת. גם אם אובחן גידול סרטני, סיכויי ההחלמה גבוהים יותר בחולים שהפסיקו לעשן.
בניגוד לאמונה הרווחת, שתיית משקאות חריפים אינה מחטאת את הפה. נהפוך הוא – האלכוהול מכיל חומרים מסרטנים ולאחרונה משקאות אלכוהוליים אף הוגדרו על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כמסרטנים ודאיים. במחקרים שונים נמצאה עדות לכך ששתיית אלכוהול מופרזת מעלה את הסיכון לא רק למחלות כבד, אלא גם לתמותה מסוגי סרטן שונים, ביניהם סרטן הלוע, הגרון והוושט.
עדיין לא ברור כיצד בדיוק מגביר האלכוהול את הסיכון ללקות בסרטן, אולם ההערכה היא שחומרים בתהליך התסיסה וחילוף החומרים של אתנול במשקאות אלכוהוליים יוצרים מולקולות כימיות המכילות חמצן ועלולות לגרום נזק לדנ"א – החומר הגנטי המרכיב את הגנים. וכך, מתחילה שוב שרשרת שינויים שיובילו להתפתחות גידול סרטני.
אנשים השותים 4 משקאות אלכוהוליים ביום נמצאים בסיכון גבוה פי 6-9 בהשוואה לאלה שאינם שותים. וככל שהצריכה עולה, כך עולה הסיכון לפתח סרטן.
וירוס הפפילומה (HPV – Human Pappiloma Virus) אומנם נקשר לרוב לסרטן צוואר הרחם, אבל הוא אחראי גם לכרבע ממקרי סרטן הלוע. בעשור האחרון נמצא סרטן הלוע במגמת עלייה משמעותית וקבועה כתוצאה מהתפשטות הווירוס דרך מין אוראלי, המגביר בעשרות אחוזים את הסיכון ללקות בו והוא אף צפוי לתפוס את מקומו של העישון ולהפוך לגורם המוביל לסרטן זה. מחקרים קודמים הראו כי אנשים המקיימים מין אוראלי עם שישה או יותר בני או בנות זוג במהלך החיים, נמצאים בסיכון גבוה פי 8 להידבק בסרטן הקשור ל-HPV.
וירוס הפפילומה הוא שכיח מאוד, מדבק ומשפיע על אזורי העור בגוף החשופים ללחות כגון צוואר הרחם, הגרון והפה. הנגיף, שלו למעלה מ-150 תתי זנים שונים, נכנס אל תוך התאים באזור ההדבקה ומתרבה בתוכם. הדבר יוצר גידול שפיר שנראה כמו יבלת, שבהעדר טיפול עלולה להתפתח לגידול ממאיר. מאחר שהנגיף עובר בקלות ביחסי מין אוראליים, אין הבדל בשיעורי ההדבקה בין גברים ונשים.
במטרה למנוע את התפשטות הווירוס, ההמלצה הטובה ביותר כמובן היא המנעות מקיום תדיר של יחסי מין אוראלי בפרט, זאת לצד קבלת חיסון נגד הווירוס, שנמצא יעיל במניעת סרטן הפה. ההמלצה להתחסן תקפה לנשים ולגברים כאחד.
הסימנים העיקריים שעלולים להעיד על הופעת סרטן הפה הם כיב או גוש בחלל הפה שלעיתים מלווים בכאב. אותו גוש או פצע יכולים לגרום לתסמונות נקודתיות. אם הסרטן פוגע לדוגמה בבסיס הלשון, ייגרם קושי ניכר בבליעה. אם הוא פוגע בחניכיים תיגרם אי יציבות של השיניים. כמו כן, יש מצבים בהם יופיע נגע בצבע לבן או אדום בריריות הפה. באופן כללי, אם הנגעים לא חולפים בתוך שבועיים-שלושה, מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא א.א.ג.
אם הגידול לא מתגלה בשלב מוקדם, הוא נוטה להתפשט לבלוטות הלימפה הצוואריות. בלוטות מוגדלות במשך תקופה ממושכת עלולות להוות סימן נוסף למחלה. ככל שהזמן חולף, קל יותר לזהות את הגידול, אך הסיכון גובר.
ההבדל העיקרי בין טיפול בסרטן הפה לטיפול בגידול סרטני באיברים אחרים הוא בהשלכות אפשריות על הדיבור, הבליעה ועל המראה החיצוני של החולה. בניגוד לאיברים פנימיים, בסרטן הפה ההתערבות הכירורגית היא גלויה לעין בהרבה מהחולים. לעיתים הניתוח גורם לעיוות בפנים וחשוב להכין את החולה לשינוי במראה החיצוני שלו. בצוואר עוברים מבנים חשובים כגון כלי הדם המובילים דם למוח וממנו ללב, עצבים שונים המעצבבים את הידיים, כתפיים, מיתרי הקול, השפתיים ועוד. המבנה האנטומי של האזור מורכב, ולכן הכירורגיה קשה יותר ויש צורך במיומנות גבוהה כדי לשמר את כל המבנים והמנגנונים הללו.
טיפול בסרטן בחלל הפה נחלק לשניים: ניתוח להסרת הגידול (בדרך-כלל הטיפול הראשוני כגון כריתה חלקית או מלאה של הלשון, האיבר בו מתגלים רוב הגידולים הסרטניים בחלל הפה) והקרנות (בדרך-כלל כטיפול משלים). במקרים של גידול שנגרם על ידי וירוס הפפילומה – לעיתים די בטיפולי הקרנות, עקב נטייתו של הגידול להגיב מצוין לקרינה. משך השיקום של החולה נע ממספר שבועות עד מספר חודשים.
במידה שהכריתה לא הייתה מלאה והגיעה עד למחצית הלשון, החולה חוזר לתפקוד מלא לאחר הניתוח. כריתת לשון מבוצעת בדרך-כלל ביחד עם כריתת בלוטות לימפה מהצוואר. במקרה של כריתה משמעותית יותר של חצי לשון ו/או של גידול מרצפת הפה קיימת אפשרות לבצע שחזור הלשון או הרקמה שנכרתה על ידי נטילת רקמה מאיבר אחר בגוף וחיבור לאזור שנכרת. זו אפשרות שהתפתחה בעשורים האחרונים ומאפשרת שחזור אידיאלי לאחר כריתה אונקולוגית מסוג זה.
כמו במחלות סרטן באיברים אחרים, גם במקרה של סרטן הפה יש לגילוי המוקדם השפעה ניכרת על סיכויי ההחלמה. ככל ששלב המחלה מתקדם יותר, סיכויי ההחלמה יורדים. בשלב הראשון, הסיכוי להירפא עומד על מעל לתשעים אחוזים והוא יורד אל מתחת ל-50 אחוזים בשלב מתקדם של המחלה. בין 10 ל-20 אחוזים מהחולים מפתחים גידול שניוני נוסף, והסיכוי גבוה יותר בחולים שממשיכים לעשן, גם לאחר שניתנת להם האבחנה.
פורסם באתר "Doctors".
יותר מאלף ישראלים מאובחנים מדי שנה כחולים בסרטן בלוטת התריס. אבחון מוקדם וטיפול נכון מעלים את סיכויי ההחלמה ל-90%. כל מה שכדאי לדעת.
סרטן ראש-צוואר הוא הסרטן השישי בשכיחותו בעולם המערבי ומדי שנה מתים ממנו בעולם כ-350 אלף איש. מבין גידולי הראש-צוואר, המחלה השכיחה ביותר בישראל היא סרטן בלוטת התריס המאובחנת בכ-1,100 חולים בשנה, רובן נשים מגילאי 30 ומעלה.
בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או התירואיד, היא בלוטה קטנה הממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר ואחראית בין היתר על הפרשת הורמונים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף ומשפיעים על קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף והזיכרון. ברוב המקרים הסיבות לסרטן בלוטת התריס אינן ידועות, אך קיימים מספר גורמים הידועים כמעלים את הסיכון לחלות במחלה, בהם רקע תורשתי, חשיפה לקרינה לאחר טיפול באזור הצוואר ומחלות שפירות בבלוטה הגורמות לפעילות יתר או לתת-פעילות של בלוטת התריס.
סרטן בלוטת התריס נוטה להתפתח באיטיות, ויכולות לחלוף שנים בטרם ייצור בעיה כלשהי בגוף. לעיתים הוא מאובחן בצורה אקראית במסגרת בדיקות הדמיה של הצוואר, אך הוא יכול להתגלות מוקדם הודות לתמרורי אזהרה שבדרך. בחלק קטן מהחולים יופיעו סימנים מחשידים, כגון גוש בצוואר, צרידות על רקע של מיתר קול משותק ועד השתנקות בעת הארוחות. כל אחד מהתסמינים האלה מחייב בדיקה מלאה של רופא אף-אוזן-גרון שתכלול בדיקת גרון ולעיתים גם הדמיות וביופסיה. לאחר טיפול מתאים, כ-90% מהחולים נרפאים לחלוטין, גם אם המחלה התפשטה לקשרי הלימפה שבצוואר. לפניכם כל מה שכדאי לדעת כדי להעלות את סיכויי ההחלמה ולמנוע סיכונים עתידיים.
אם עולה חשד לגידול, המטופל יופנה לסדרת בדיקות שיחלו בבדיקת אולטרסאונד לאזור הצוואר. הבדיקה תבדוק את קשרי הלימפה בצוואר וכמובן את בלוטת התריס, תבחן את מבנה הבלוטה ותאתר גושים מוצקים, ציסטות או קשרי לימפה חשודים. בדיקת האולטרסאונד מצוינת לאבחנה של גידולים ממאירים בבלוטת המגן וכן לאבחנה של קשרי לימפה גרורתיים מגידולים אלו. יעילותה של הבדיקה עולה על בדיקות דימות אחרות – בעיקר כאשר היא מבוצעת בידיים מיומנות.
בדיקת אולטרסאונד מתייחדת בכך שרמת הדיוק שלה תלויה במיומנות של הרופא הבודק, שהינו רדיולוג במקצועו ומומחה בתחום זה. חשוב לדעת כי אין מדובר בתשובה אוטומטית של מחשב, אלא בחוות דעת רפואית מקצועית של מומחה בתחום והממצאים העיקריים מתקבלים כבר בעת הבדיקה. בדיקה על-ידי בודק בלתי מיומן עלולה לפספס ממצאים חשובים והצילומים במקרים אלו אינם אבחנתיים, כי אם הבודק לא זיהה את הפתולוגיה – הוא גם לא צילם אותה. לבדיקות האולטרסאונד יש גם חשיבות מכרעת במעקב לאחר הניתוח והטיפולים על-מנת לוודא שאין חזרה של המחלה, זאת ללא חשיפה לקרינה וללא כאבים. בנוסף לכך, לאולטרסאונד ניתן לבצע בדיקות דימות משלימות נוספות, כגון CT, MRI, מיפוי ואפילו PET CT וזאת על פי שיקול דעתו של המומחה המטפל (מנתח א.א.ג, אנדוקרינולוג או אונקולוג).
כאשר מאובחן ממצא משמעותי בבדיקת האולטרסאונד, יופנה המטופל לבצע ביופסיית מחט עדינה (ניקור של הבלוטה). במסגרת הבדיקה תוצא דגימה באמצעות מחט מהגידול ותישלח אל המעבדה. האתגר הראשוני הוא לבצע את הניקור מהאזור החשוד ביותר בבלוטה ולכן הבדיקה מבוצעת באופן כמעט תמידי בהכוונת אולטרסאונד כדי לוודא שהמחט תגיע ליעד הנכון בבלוטה. כמובן שבדיקה זו דורשת מיומנות גבוהה ביותר, במיוחד כשמדובר בגושים קטנים יחסית או בקשרי לימפה סמוכים לכלי הדם הגדולים של הצוואר. אחד האתגרים הנוספים בבדיקה הוא לוודא כי כמות הדגימה שנלקחה בניקור הינה מספקת לצורך ביצוע הבדיקה הפתולוגית. לכן, יש יתרון בביצוע ניקור של הבלוטה כאשר במקום נוכח גם ציטולוג (מומחה לפתולוגיה שהתמחה בהסתכלות על תאי גידול שנשאבו בניקור). הדבר יקטין את הסיכון שהמטופל יצטרך לחזור על התהליך לצורך קבלת תשובה.
הדרך להחלמה מתחילה בכריתה של הגידול
המאמץ העיקרי של הכירורגים בתחום הוא להבטיח הוצאה מלאה של הגידול עם מינימום פגיעה באיברים אחרים או תופעות לוואי. כיום ניתן לבצע כריתה של בלוטת התריס בגישה זעיר פולשנית דרך חתך שגודלו כ-4 ס"מ בלבד. מדובר בניתוח יעיל, המקטין משמעותית את החתך העורי בלא שיעלה החשש לפגיעה באיברים נוספים בצוואר, כגון העצבים המעצבבים את מיתרי הקול או בלוטות יותרת המגן, שאחראיות על משק הסידן בגוף. הניתוח המזערי מבוצע בחולים עם גידולים שלא התפשטו לקשרי לימפה בצוואר הצדי. היתרון הינו מזעור הצלקת לגודל מינימלי ללא שינוי מהותי באופן הניתוח.
אם הגידול התפשט לקשרי הלימפה, ההמלצה היא לבצע דיסקציה צווארית – כריתה של קשרי הלימפה בצוואר. בניתוח נכרתים כל קשרי הלימפה שנמצאים בסיכון גבוה לנוכחות גרורות. פרוצדורה זו מקטינה את שיעור ההישנות של הסרטן ומעלה את שיעור ההישרדות בקבוצת החולים שבסיכון גבוה, כגון גברים או חולים בגיל מעל 45.
בדרך לנצח את הסרטן
מטרת הטיפול התרופתי שלאחר הוצאת הגידול היא להבטיח שגם אם נשארו תאים סרטניים בודדים הם לא יובילו לחזרתה של המחלה. הטיפול השכיח ביותר שניתן במקרה זה הוא טיפול ביוד רדיואקטיבי. מדובר בטיפול קל יחסית, מונחה מטרה, האופטימלי לטיפול בגידול ממאיר ממקור בלוטת התריס.
הטיפול ביוד הרדיואקטיבי מתבצע באמצעות בליעת כדור הנספג בדם ומגיע אל תאי בלוטת התריס הקולטים את היוד בשיעור גבוה יותר מתאי רקמות אחרים. היוד הוא למעשה סוס טרויאני, מכיוון שהוא קשור לחומר רדיואקטיבי וכאשר הוא נקלט על-ידי התאים – החומר הרדיואקטיבי מחסל אותם. בעצם הספיגה שלו בתא הוא גורם להרס שלו. היוד נפלט מהגוף באמצעות נוזלי הגוף, בעיקר בשתן ובשיעור קטן יותר ברוק ובזיעה.
היוד הרדיואקטיבי לכשעצמו אינו משפיע על איזון בלוטת התריס. הוא גם אינו מסוכן לחולה בצורה משמעותית ומלווה בתופעות לוואי מינימליות. תופעות הלוואי עשויות להופיע במהלך הימים והשבועות שלאחר הטיפול, והן כוללות נפיחות בצוואר, יובש בפה או יובש בעיניים, הפרעות בחוש הטעם, בחילה ובמקרים נדירים גם קושי בנשימה. תופעות אלו חולפות בדרך-כלל לא טיפול כלשהו, אולם אחת הבעיות שעלולות להיווצר כתוצאה מהטיפול היא חסימות בבלוטות הרוק עקב צמיגות גבוהה של הרוק המופרש.
מונעים פגיעה באיברים נוספים
כאמור, אחת מהפגיעות הנפוצות והלא מוכרות של הטיפול בסרטן בלוטת התריס היא פגיעה בבלוטות הרוק. הטיפול החשוב ביוד לצורך המאבק בסרטן עלול להשפיע וליצור פגיעה בתאים המייצרים רוק, וכן לגרום להיצרויות ולחסימות של צנרת בלוטות הרוק שבצדי האוזן ובהמשך לדלקות של הבלוטה שמלוות בכאב עז, תפיחות מקומית ואודם. תופעות אלה נוטות לחזור שוב ושוב ובסופו של דבר לגרום להרס הבלוטות הנגועות. האתגרים המרכזיים במקרה זה הם אבחון מהיר והתערבות ופתיחת החסימות.
לרוק יש תפקידים חשובים. הוא משמש לפירוק אוכל ועזרה בבליעת המזון. הוא גם מגן על השיניים מפני עששת ומאפשר סיכוך של הריריות. פגיעה בבלוטות הרוק מובילה להפרעה בייצור הרוק ועלולה לפגוע באיכות חייו של המטופל. הסימנים המוקדמים לפגיעה בבלוטות הרוק זהים לעתים לתופעות הלוואי של הטיפול ביוד ולכן נדרשות מודעות והפניה למומחה בתחום לצורך אבחון.
כיום ישנו טיפול כירורגי פשוט ויעיל להיצרות צנרת הבלוטות המבוצע באמצעות מכשור אנדוסקופי זעיר דרך הפה החודר אל הבלוטה, מזהה את המיקום המדויק של החסימות ומרחיבן. ציוד שפותח במיוחד למקרים אלו מאפשר להרחיב את צנרת בלוטות הרוק הפגועה מבלי לפגוע בבלוטות עצמן. טיפול מהיר מאפשר להחזיר את הבלוטה לתפקוד ולמנוע פגיעה משמעותית באיכות החיים.
לסיכום: חשוב לזכור כי רוב החולים בסרטן בלוטת התריס נרפאים מהמחלה וממשיכים בחייהם. אבחון מוקדם ומדויק וטיפול מתאים עשויים להגדיל סיכוי זה ולהבטיח איכות חיים מרבית בזמן ולאחר הטיפול.
פורסם באתר "Mako".
בפרק שישודר הערב בערוץ 24 בתוכנית "להיות זמרת", אביבה תבורי מגלה בעיה במיתרי הקול שמאיימת על עתידה כזמרת. בדקנו מה קורה כשמיתרי הקול שלנו נפגעים ואילו טיפולים יכולים לשקם אותם.
בפרק שישודר הערב ב"להיות זמרת", אביבה תבורי – בת זוגו לשעבר של שימי תבורי ואימו של בן-אל – מבקרת אצל הרופאה, המבשרת לה חדשות רעות לגבי מיתרי הקול שלה. הבעיה במיתרי הקול של אביבה עשויה למנוע ממנה לשיר בעתיד ואף מצריכה לעבור ניתוח.
גם כשאין בעיה רפואית מסוימת במיתרי הקול שלנו, עם הזמן הם נשחקים וגורמים לקול שלנו להישמע פחות טוב ויציב. עם הגיל נותנות השנים את אותותיהן גם במיתרי הקול, בדיוק כמו עור הפנים שבצעירותנו נראה מתוח, בריא, נקי מכתמים וחלק, אך עם הזמן מופיעים דלדול, רפיון וצלקות של פצעים שהגלידו.
אישה שמזוהה בטלפון כגבר, צעירה שנשמעת "זקנה מכפי גילה" או גבר שקולו הפך גבוה וצפצפני, או לחילופין נשמע חולה ועייף למרות שהוא מרגיש מצוין – אלה רק חלק מהתסמינים הנובעים מפגיעה במיתרי הקול. מעבר לבעיה הרפואית, אותם אנשים נתקלים גם בקשיים אישיים, כאשר הדימוי העצמי שלהם נפגע והם חוששים ליצור קשרים חברתיים. טיפולים ייחודיים לשינוי והצערת הקול משיבים את החיוניות למיתרי הקול, מחזקים אותם ועשויים להחזיר את הגלגל לאחור.
מיתרי הקול הם זוג שרירים מצופים בשכבות רכות, אשר ממוקמים מעל קנה הנשימה. כשאנחנו נושמים הם פתוחים לרווחה והאוויר יכול לעבור דרכם, וכשאנחנו מפיקים קול או מדברים, המיתרים נצמדים והאוויר שעובר דרכם גורם לרטט של שכבות הציפוי. קול צעיר וצלול מאופיין במיתרים חלקים וגמישים, אשר יכולים להתארך ולהתקצר באופן סימטרי בעת השמעת קולות מגוונים. שינויי גיל, שימוש מרובה לאורך השנים, עישון, מחלות שונות וניתוחים – כל אלו יוצרים מצבים של הצטלקויות, דלדול של הרקמה, רפיון, בצקת ומיתרים לא סימטריים. כתוצאה מכך מיתרי הקול כבר לא נסגרים ונצמדים זה לזה והקול הופך צרוד או חורק, לא יציב ועייף.
כשאנחנו שומעים את קולו של אדם, באופן טבעי מתגבשת אצלנו עמדה ודעה לגביו. קול עייף, רועד, נשבר – כל אלו יכולים לפגוע בביטחון העצמי, ביכולת השכנוע, היכולת למצוא עבודה ויכולת לפתח קשרים חברתיים. מבחינה רפואית, מיתרים שקשה להפיק איתם קול הם מיתרים שגורמים לקוצר נשימה ולהתעייפות ולעיתים גם להפרעה בבליעה.
בשלב הראשון נדרש אבחון מדויק. רופא המומחה למיתרי הקול מבצע בדיקה הנקראת וידאו-סטרובוסקופיה. בטכניקה זו, מצלמה אנדוסקופית מוחדרת בעדינות ובאלחוש מקומי דרך האף או הפה ומצלמת את המיתרים. שימוש במיקרופון ותוכנה ייעודית מאפשרים צפייה בתנועת המיתרים בהילוך איטי ומאבחנים את מצבם באופן מדויק וברזולוציה גבוהה. בשיטה זו ניתן לזהות יבלות/צלקות/בצקת/רפיון מיתרים ועוד הפרעות נוספות אשר גורמות לשינוי בקול.
לעיתים הבעיה היא לא במיתרים עצמם אלא בטכניקת שימוש לא נכונה, למשל באופן לחוץ מדי או רפוי מדי. במקרה כזה המטופל יופנה לקלינאית תקשורת לטיפולי קול שיחסכו את הצורך בהתערבות ניתוחית. כמובן ששינויי הרגלים כמו הפסקת עישון והימנעות מצעקות רמות הם תנאי להצלחה. לעיתים אין מנוס מהתערבות ניתוחית, כגון אחת או יותר מהפעולות הבאות: אם המיתרים מדולדלים ולא נצמדים, ניתן לעבות ולמלא אותם עם חומרים סינתטיים כגון חומצה היאלורונית, הידרוקסי-אפטיט או שומן שנלקח מהגוף ממקום אחר. במידה והמרקם החיצוני של המיתרים הוא לא אחיד, כתוצאה מקיום יבלות, צלקות, שקעים, כלי דם מורחבים וכו', ניתן לבצע טיפול לייזר אשר מסיר את השכבה השטחית ומחליק את פני השטח. תהליך הריפוי יביא לצמיחת רקמה חדשה וצעירה.
הטיפולים הם זעיר פולשניים, ללא חתכים וללא כאב משמעותי. בדיון משותף עם המטופל מוחלט האם לבצע את הטיפול בהרדמה כללית או מקומית. לרוב הטיפול הוא חד פעמי, אולם לעיתים תידרש סדרת טיפולים. החזרה לשגרה מהירה ובדרך כלל אין צורך באשפוז. במשך תקופת ההחלמה מומלץ על שתיקה של שבוע ולאחר מכן חזרה הדרגתית לדיבור רגיל. את ההבדל נרגיש, או יותר נכון נשמע, כעבור שבועות בודדים.
לסיכום, בעידן בו ניתן להצעיר את עור הפנים ולתקן נזקים אסתטיים חיצוניים, ניתן על ידי ניתוח זעיר לטפל גם בנזקי הזמן שנתנו אותותיהם במיתרים, כדי שהקול ישמע צלול יותר, צעיר, יציב ובטוח יותר.
פורסם באתר "Infomed".
הפרעה תפקודית של הלסתות ומפרקי הלסת הינה מצב בו שתי הלסתות אינן מצויות במנח האנטומי הנכון שיאפשר תפקוד תקין. מעבר להיות הבעיה פגם אסתטי היא עשויה לגרום לבעיות באכילה, בדיבור ואף בנשימה. כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול? מומחה מסביר.
הפרעה תפקודית של מפרק הלסת (TMJ), של הלסת העליונה או התחתונה משמשת כדי לתאר עיוות בלסתות, הנגרם בשל הפרעות גדילה לא פרופורציונלית של אחת הלסתות ביחס לשנייה, ואף מקרי גדילה של שתיהן, במקרים בהם הלסת התחתונה ניצבת במנח אחורי מדי או באחרים בהם הלסת העליונה נמצאת במנח קדמי, ואף במצבים בהם מפרק הלסת גדל ביתר או שאחת הלסתות גדלה ביתר באחד המימדים (במימד הרוחב, מימד הגובה ואף במימד העומק).
הפרעה זו עשויה להופיע כמום מולד, כתוצאה מפגיעה בכלי דם בלידה או בתקופת ההיריון, או להתפתח עם ההתבגרות עקב גדילת יתר. מעבר להיותה פגם קוסמטי, ההפרעה הפונקציונלית עלולה לגרום לבעיות שונות, לרבות בעיות נשימה, קשיים בדיבור ובאכילה והפרעות סגריות קשות. כיצד מאבחנים את הבעיה הנפוצה ומהן דרכי הטיפול בה? כל התשובות.
אבחונה של ההפרעה מתבצע באמצעות בדיקות שונות, כמו בדיקת הדמיה, בהן מזוהה הליך גדילה לא פרופורציונלי, בדיקה קלינית ומדידות מתמטיות מורכבות. בבדיקת המדידה, בוחר הרופא המטפל נקודות ייחוס קבועות בגולגולת שאינן נתונות במרבית המקרים לשינוי עקב עיוותים, ומודד את המרחק בניהן לבין עצמות הפנים. בעזרת מדידה זו, מתבצע אבחון ספציפי של הפגם (בין אם מום מולד או גדילת יתר של אחת הלסתות או המפרקים) ומתגבשת האסטרטגיה הכירורגית. בנוסף, בעזרת המדידה, ניתן לחזות את מראה המטופל לאחר הניתוח באמצעות ההבנה של מידת התנועה והשינוי של הרקמות הרכות ביחס לתנועת עצמות הפנים.
בני נוער מגילאי 16-17 ומעלה, אשר סיימו את הגדילה. במקרים מסוימים יתבצע ההליך גם במהלך הגדילה, במטרה למנוע עיוות נרחב יותר בתום הליך הגדילה. לרוב ניתוח בשלבי הגדילה עלול ליצור עיוות נוסף ובכך להוביל לנסיגה של התוצאה הרצויה שהתקבלה בסיום הניתוח הראשוני.
האסטרטגיות לביצוע הניתוח האורטוגנטי משתנות בהתאם לאבחון הבעיה. ככלל, מתבצע ניסור של הלסת והתאמתה עד להגעה לסגר נכון ותקין, ולאחר מכן מקבעים את הלסתות על ידי פלטות טיטניום וברגים. בנוסף, במקרים מסוימים תתבצע סגירה של הפה באמצעות סד מיוחד (וויפר), או ללא הסד במידה והסגר שמתקבל יציב באופן חד משמעי. במקרים קלים לא יהיה צורך בסגירת לסתות כלל. כמו כן, ברוב הטיפולים משולב גם הליך אורתודנטי מכין או הליך אורתודונטי מאוחר.
הליך זה מתבצע כולו בחלל הפה, במהלכו מפצל המנתח את הלסת התחתונה ומתאים על ידי כך את מיקומה החדש. לאחר מכן, מקבע אותה בעזרת ברגים קטנים או לוחיות מטיטניום.
הליך זה מתבצע אף הוא כולו בחלל הפה, ללא צלקות חיצוניות, ובמהלכו מתבצע חתך מעל לשורשי השיניים בלסת העליונה, אשר מאפשר גישה ישירה אל עצם הלסת העליונה. הלסת מנותקת במספר מקומות ומנויידת. לאחר מכן מבוצעת התאמה מחודשת של מיקום הלסת בממד החסר או העודף, והיא מקובעת בעזרת ברגים קטנים או לוחיות טיטניום חזרה למקומה החדש בהתאם לסגר בין הלסתות.
ישנם מקרים בהם מבוצעים ניתוחים דו לסתיים: במצבים בהם הפגם האנטומי קיים בשתי הלסתות, או במקרים בהם סובל המטופל מתסמונת דום נשימה (OSA). מדובר בטיפול בעל אחוזי הצלחה גבוהים (קרוב ל-100%), במסגרתו נכללת הזזה של שתי הלסתות קדימה, הגדלת חלל האורופרינקס (אזור הפה ולוע) והפסקת דום הנשימה והבעיות הרבות הנלוות אליו.
הליך זה אינו מבוצע תוך הזזת אחת הלסתות, אלא באמצעות הזזת עצם הסנטר בלבד וגם הוא מתבצע כולו בחלל הפה, באמצעות חתך באזור השפה התחתונה, ניסור של עצם הסנטר והזזה אל מיקומה החדש. במרבית המקרים בהם ישנו חוסר ומיקום הסנטר הוא אחורי, התאמת תותב סיליקוני כפי שמבוצע בחלק מהפעמים אינו פותר את הבעיה. למעשה, הפתרון המוחלט יתאפשר בעזרת הזזת עצם הסנטר. כך ימנעו מקרים של תזוזת השתלים הסיליקוניים וזיהומים מיותרים.
רוב הניתוחים האורטוגנטיים ישלבו גם טיפול אורתודנטי שיתבצע לפני הניתוח או לאחריו. במקרים בהם הטיפול האורתודנטי יתבצע טרם לניתוח, האורתודנט המטפל יכין את השיניים והסגר לפעולה הכירורגית ולרוב נמשך עד כשנתיים. בשיטת "כירורגיה ראשונית", מתבצע הניתוח טרם לטיפול האורתודנטי, וכך מביאים את הלסתות לסגר הכי יציב שניתן, או שמשתמשים בסד (וויפר) להגעה לסגר תקין במהלך הפעולה הכירורגית. ההליך האורתודנטי יתבצע לאחר מכן. במקרים של כירורגיה ראשונית הטיפול האורתודונטי של הזזת השיניים לקבלת סגר תקין ותיקון העיוותים הדנטליים שנוצרו מתרחש מהר משמעותית בעקבות השינויים הגרמיים שנוצרו בשל הניתוח האורטוגנטי ומשכך כל השלב האורתודנטי מתקצר משמעותית.
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה. במסגרתו מבוצעים גם התיקונים הקוסמטיים הנוספים שנדרשים של השפה והאף, כולל עיצוב קצה האף, הארכת או קיצור השפתיים, וצמצום מחיצת האף וכל זאת לשם השגת סימטריה באזור הפנים ומניעת הפרעות שעלולות להיגרם בעקבות השינויים הדרמטיים בעצמות הפנים והלסתות.
ברוב המקרים, הסרה של הסד או חוטי המתכת אשר שימשו לקיבוע הלסת, תתבצע לאחר שבועיים עד לארבעה שבועות. במהלך פרק זמן זה הזנת המטופל תהא נוזלית . לאחר כשבוע מיום הניתוח ניתן יהיה לחזור לפעילות מתונה.
במקרים בהם המדידות אשר בוצעו טרם לניתוח לא היו מדויקות, או שלא אובחנו כל בעיותיו של המטופל ישנו סיכוי להישנות הבעיה. כמו כן, במצבים בהם הרגלי המטופל הם אלה אשר גרמו להיווצרות ההפרעה, כמו לדוגמה דחיפת לשון, הבעיה תחזור במידה ואלה לא יפסקו.
קביעת תור למרפאה, בטל': 072-3942614
קביעת תור למוקד החירום, בטל': 6343*
וב Whatsapp:י 054-5059620
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments