פורסם באתר 'מעריב ONLINE', מדור בריאות, בתאריך 14.12.2022
לאחרונה, נוסה טיפול חדשני בסינוסיטיס אצל מטופל שבשל רגישותו לרוב התרופות האנטיביוטיות ולעמידות חיידק אלים שתקף אותו, הוא טופל בדבש כתחליף לתרופות אנטי דלקתיות.
הדבש, הוא אחד מפלאי הטבע ומייחסים לו סגולות ריפוי ויתרונות בריאותיים רבים, מחיזוק המערכת החיסונית, דרך טיפול בהתקררות וכאבי גרון ועד לסיוע בבעיות עור. אך האם ידעתם שהדבש יכול לשמש כחומר חיטוי? לאחרונה, נוסה טיפול חדשני בסינוסיטיס אצל מטופל שבשל רגישותו לרוב התרופות האנטיביוטיות ולעמידות חיידק אלים שתקף אותו, הוא טופל בדבש כתחליף לתרופות אנטי דלקתיות, וזאת כדי למנוע התפתחות והישנות דלקת באזור הטיפול.
על הפתרון היצירתי הזה אמון פרופ' עודד נחליאלי מנהל היחידה לכירורגיית הפה והלסתות בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג ומנהל היחידה לכירורגיה פולשנית מזערית של הפה פנים ולסתות מרכז רפואי הגליל נהריה, שמטפל בסינוסיטיס בשיטת טיפול חדשנית על ידי החדרת שתל דנטלי מיוחד לחלל הפה. באמצעות מבנהו הייחודי של השתל, יכול הרופא לשאוב את המוגלה מהסינוס ולשטוף את המקום על ידי החדרת חומרים ותרופות מחטאות ובכך להביא להחלמה מלאה.
אל מרפאתו של פרופ' נחליאלי הגיע המטופל יחיאל זיסקינד בן 85, אשר סובל ממחלות רקע קשות. בעת שהותו ביחידת טיפול נמרץ בבית חולים, המטופל פיתח סינוסיטיס קשה על רקע הדבקות בחיידק אלים שהתגלה כעמיד למרבית התרופות האנטיביוטיות וזאת בנוסף לרגישותו של המטופל עצמו למגוון תרופות נרחב, שהתגלתה בעת הבירור לגישה הטיפולית המומלצת. בשל גילו המבוגר, טיפול כירורגי בהרדמה מלאה היה כרוך בסיכון רב, כך שנדרש היה לטפל בו בגישה אחרת, מאשר הגישה הכירורגית המקובלת. כאשר זיסקינד הגיע לפרופ' נחליאלי לטיפול המיוחד, היה צורך לחשוב ולשלוף מהזיכרון חומר יעיל שהחולה אינו רגיש אליו ושגם ניתן להחדירו דרך צינורית דקה (שהינה חלק מהשתל המיוחד) לתוך הסינוס ושאינו מזיק לו – ועלה רעיון השימוש בדבש. בשל תכולת הסוכר הגבוהה, והאוסמולריות הגבוהה בדבש אף חיידק אינו מסוגל לחיות בתוכו, ולכן זה היה הפתרון היצירתי לטיפול בחולה.
הרעיון הגיע אל פרופ' נחליאלי לראשונה ממנהלו לשעבר, דר' עמוס נדר ז"ל, ששהה מספר שנים באפריקה – והביא לארץ את השיטה שהמקומיים היו מטפלים בה – טיפול בדבש על זיהומים, היות ולא היו שם תרופות אנטיביוטיות. "גם אנחנו השתמשנו בדבש לפני כ-30 שנה בטיפול בזיהומים קשים, שלא הגיבו לטיפול אנטיביוטי. במדינות מתפתחות שבהן לא היו אמצעים ותרופות אנטיביוטיות מתקדמות לטיפול בזיהומים, השימוש בדבש היה שכיח ונחשב לטיפול רגיל לחלוטין." מרחיב פרופ' נחליאלי, "במקרה המדובר, הדבר נבע מחוסר ברירה, עקב רגישותו החמורה של המטופל לכלל התרופות האנטיביוטיות והצורך למצוא פתרון בדמות חומר טיפולי שהמטופל אינו רגיש אליו ושיכול להוות טיפול הולם ויעיל בסינוסיטיס הקשה."
לדבריו, הדבש הטהור הינו חומר שאינו מאפשר לחיידקים להתפתח בנוכחותו. ישנן מספר תאוריות לתופעה זו כאשר התאוריה השולטת היא שתכולת הסוכרים הגבוהה יוצרת סביבה אוסמוטית ברמה גבוהה שאינה מאפשרת לחיידק לשרוד. תכונה זו גורמת לנוזלים לצאת מתא החיידק – וכך להשמידו. בנוסף, דבש מכיל חומרים מחמצנים הידועים ביכולתם הגבוהה לחיסול חיידקים. ישנן תאוריות נוספות לתופעה זו – החומציות הגבוהה שבדבש ועוד.
היות והיה מדובר בחיידק אגרסיבי מאוד ועמיד מאוד, היה צורך מהותי למנוע את התפתחותו שוב ואת חזרת והישנות הדלקת בסינוס וזאת על ידי בחירת חומרי טיפול מתאימים – לכן נבחר בשימוש בדבש. החדרת הדבש לסינוס גרמה לחוסר יכולתו של החיידק להתפתח בסינוס ואכן לאחר פעמיים שהטיפול בוצע, המטופל התגבר על הדלקת והבריא לחלוטין.
התפרסם באתר E-MED, ערוץ החדשות הרפואיות של ישראל, מדור רפואת שיניים, בתאריך 28.11.2022
ד”ר יואב לייסר, מומחה ביחידה לכירורגית פה, לסתות ובלוטות הרוק בא־ר־ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג.
החורף מביא איתו סל של מצבים מיוחדים שלהם גם השפעה על בריאות חלל הפה והלסתות.
אחד הדברים שעלולים להתרחש בחורף הוא שאנחנו עלולים לחלות ומחלה מובילה לירידה חיסונית רגעית. הגוף מתמקד במלחמה בווירוס או בחיידק ופחות משאבים מופנים להגנה החיסונית הכללית.
ירידה חיסונית מהווה את אחד מהגורמים להתפתחות של אפטות בחלל הפה. אפטות הן פצעים כואבים בצבע לבן עם הילה אדומה שלרוב חולפים מעצמם, תוך כשבוע עד 10 ימים. הגורם לאפטות אינו ידוע, אבל ירידה חיסונית כמו גם גורמים גנטיים, נקשרו כסיבות אפשריות להתפתחות הפצעים.
בישראל, כ-10 אחוז סובלים מאפטות, בניגוד למשל ליפן ששם קרוב ל-40 אחוז סובלים מאפטות בחלל הפה, באופן מחזורי. גם תזונה לקויה וסטרס מהווים גורמים מהותיים לפצעים אלו.
ברמה ההורמונלית, עומס גופני ונפשי מוביל לעלייה ברמת הורמון הסטרס – הקורטיזול. תפקידו של ההורמון לשפר את התמודדות הגוף עם מצוקות וחרדות שונות. למשל, ההורמון מעלה את רמות הסוכר בדמינו, דבר המאפשר לסוכר זמין להפעיל את המוח והשרירים להתמודדות עם המצוקה. החיסרון בפעילות ההורמון, שהוא מוביל לירידה חיסונית רגעית וככה, מבלי שהתכוונו, הסטרס הגופני והנפשי גורם בין השאר לתופעה של ירידה חיסונית ויכולה להשפיע על התפתחות אפטות כנזכר מעלה.
תופעה נפוצה נוספת המאופיינת לחורף ושעלולה להשפיע על בריאות חלל הפה – הינה התייבשות. בחורף מזג האוויר והטמפרטורה בחוץ קרירים יותר, לעומת חודשי הקיץ, ולכן יש נטייה לשתות פחות. התייבשות יכולה להתפתח בקלות ואחד הסימנים הראשונים היא ירידה בכמות הרוק. לרוק יש תפקיד חשוב ביותר בהגנה מפני מחלות חלל הפה ועששת. הרוק משמש כבופר, נוזל מיוחד שמכיל חומרים שמאפשרים לסתור חומצה ולהעלות את רמות ה- Ph בחלל הפה, שמוריד את רמת החומציות ומספק הגנה חיסונית לחלל הפה ובכך נגרום פחות נזק לשיניים ולחניכיים. בנוסף, לרוק תפקיד חשוב בהגנה החיסונית של חלל הפה דרך נוגדנים ואלמנטים חיסוניים וכמובן הרוק משמש אותנו גם לעיכול ראשוני של אוכל ובמיוחד סוכרים מורכבים כדוגמת עמילן, באמצעות אנזימים כגון עמילאז.
הפה שלנו מייצר כ-2 ליטר רוק ביום! וכשהגוף בתהליך התייבשות, ישנה ירידה משמעותית בכמות הרוק הפוגמת לא רק בתפקוד המערכת החיסונית בפה, אלא אף ביכולת עיכול, לעיסה ובליעה תקינים.
שינויי טמפרטורה יכולים להוביל לתופעות ייחודיות שמופיעות רק בעידן החדש, שבו אנו חיים על שילוב טכנולוגיה בגופינו לצורכי ריפוי החל מפלטות טיטניום וכלה במפרקים מלאכותיים ומסתמים. למטופלים שעברו ניתוחים לקיבוע שברים בעצמות הפנים ו/או בלסתות ועברו תיקון של אותם השברים, תוך שימוש בפלטות טיטניום לקיבוע או מקרים נפוצים יותר של שחזור שן חסרה על ידי החדרה של שתלי טיטניום, המשותף לכל אילו הם המתכות בחלל הפה והפנים לצד ובתוך חומר ביולוגי כדוגמת השלד. מתכת מוליכה חום וקור טוב יותר מרקמה אנושית ולכן, שינויי טמפרטורה בעיקר בחורף יורגשו טוב יותר במתכות והרקמה האנושית סביבם, דבר שמתבטא בכאב רב וחוסר נוחות. חשוב לציין, שבמרבית המקרים הגוף מצליח לשמור על טמפרטורת גוף אחידה והשינויים הללו כמעט ואף פעם לא מורגשים, אולם ישנם מקרים בודדים שכן. מספיק לשמור על חום גוף מספק וכיסוי פנים הולם בימי החורף הקרים, בכדי למזער ואף למנוע את התופעה.
התפרסם באתר YNET, מדור בריאות, בתאריך 28.11.2022
בת 60 מהמרכז סבלה במשך שנתיים מנפיחות חשודה מתחת ללסת באזור הצוואר. צילום ה-CT הפתיע את כולם: בצוואר צמחה שן בינה "מדובר במקרה נדיר מאוד וניתוח לא פשוט", מספר ד"ר מיכאל אבא, שעקר את השן מהגרון
פורסם באתר Mako פזם, מדור חדשנות, צבא ובטחון, בתאריך 02.10.2022
ד"ר שי שניידר, מומחה לאף אוזן גרון, מסביר כי סביבת השירות הצבאי חושפת את חלק מהחיילים לירידה בשמיעה, תסמיני אלרגיה, זיהומים ודלקות, אך הם לא ממהרים להיבדק, לפחות לא במרפאות המתאימות וע"י הרופאים המומחים לכך "זו הגישה המיטבית להקל על הכאב, לקצר את המחלה ולמנוע סיבוכים"
החופשה הקצרה של החיילים בבית גורמת לחלק מהם לרצות להימנע ככל האפשר מ"בזבוז זמן פנוי" מבחינתם, זה אמנם לגיטימי, אבל במקרים של בעיה רפואית כלשהי, חייל שלא ניגש להיבדק במוקד חירום כדי לא לוותר על הבילוי עם החברים, עלול לסכן את עצמו בתסבוכת רפואית ופגיעה רפואית שניתן למנוע. כך מסביר ד"ר שי שניידר, מומחה לאף אוזן גרון (א.א.ג) ממרכז רפואי א.ר.ם.
ד"ר שניידר הוא מנהל א.ר.ם URGENT מוקד לרפואה דחופה, ומספר על מקרה ספציפי שהגיע אליו. "לאחרונה הגיע למוקד חייל שהסביר לנו בטלפון שלמרות שהוא סובל מכאבים, יוותר על בדיקת רופא וימשיך בבילוי סוף השבוע, אלא אם יוכל לקבל תור בהקדם האפשרי".
"אותו חייל התלונן על ירידת שמיעה מלווה בטנטון מעיק באוזן שמאל וייחס זאת להצטברות של פקק שעווה באוזן", ממשיך הד"ר. "הוא הניח שפעולת שאיבה מהירה, כפי שנהג לבצע אחת לתקופה במרפאה הקהילתית טרם גיוסו, תסייע לשיפור מיידי בשמיעה".
הצטברות שעווה באוזניים, כך מסביר המומחה, היא אכן תופעה נפוצה מאוד והטיפול בה בדרך כלל מהיר ויעיל, אך בדיקה יסודית שבוצעה על ידי רופא מומחה למחלות א.א.ג שללה את הנחתו של החייל. הממצאים העלו חשד גבוה ל"ירידת שמיעה עצבית תחושתית פתאומית". הד"ר מסביר כי "זהו מצב חירום ורצוי לא לעכב את האבחון והטיפול בו, בשל הצורך בטיפול תרופתי מידי, על מנת להפחית את הסיכון לירידת שמיעה קבועה בטווח הארוך".
ד"ר שניידר מסביר כי השירות הצבאי מתאפיין לעתים קרובות גם בחשיפה לתנאים סביבתיים, חדשים כגון רעש קיצוני, אבק, תנאי מזג אוויר קשים, חוסר שעות שינה ומאמץ גופני מוגבר. "חשיפה זו עשויה לפעמים לתרום לירידה בשמיעה, תסמיני אלרגיה, צרידות, חבלות, זיהומים, דלקות שמערבות את הגרון, האוזניים או הסינוסים וסחרחורת, שלעתים מלווה בתחושת פחד, חוסר אונים ואובדן שליטה. גם דימום מהאף הינו אירוע נפוץ במהלך השירות הצבאי".
מה יעשו חיילים שסובלים מאותן תופעות? "הגישה הטיפולית במקרים כאלו מגוונת והטיפול נגזר מאבחון מדויק, המתבצע לאחר תשאול יסודי וביצוע בדיקה גופנית מעמיקה .הבדיקה עשויה לכלול בין היתר גם הערכה אנדוסקופית וסקירה יסודית של מבני האף, הלוע והגרון באמצעות סיב אופטי, שימוש במיקרוסקופים מתקדמים לבחינת האוזן, ובכלים ייעודיים אחרים שמאפשרים אבחון וטיפול במחלות א.א.ג שונות. לפעמים, בדיקות עזר כמו דימות (CT או MRI) ובדיקות דם, יהיו נחוצות לקביעת אבחנה נכונה ומתן טיפול הולם ומיטבי".
הצבא משקיע מאמצים במתן גישה מהירה לייעוץ רפואי ושירותי רפואה דחופה כללית לחיילות ולחיילים במהלך בסופי השבוע. עם זאת ולדברי ד"ר שניידר, מגוון הבעיות הדחופות בא.א.ג והמיומנות הנדרשת עבור הטיפול בהן, דורשות זמינות גבוהה, אבחנה מדויקת וטיפול איכותי, במרפאות המצוידות במכשור וציוד רפואי חדשני ומתקדם.
"יש יתרון משמעותי באפשרות להיבדק ולקבל טיפול מקיף באופן מיידי על ידי רופאי א.א.ג מומחים, בעלי התמחויות-על שונות כגון רינולוגיה (אף וסינוסים), אוטולוגיה (אוזניים), ראש צוואר ולרינגולוגיה (מיתרי קול ובית בליעה) במרכזים שמאפשרים התייעצות במידת הצורך עם מומחי-על נוספים, במגוון תחומים רלוונטיים. זוהי הגישה המיטבית להקל על כאב, לקצר את משך המחלה, למנוע סיבוכים מיותרים, ולאפשר חזרה מהירה ובטוחה לשגרת השירות בבסיסים", מסכם ד"ר שניידר.
ד"ר שי שניידר הוא מומחה לא.א.ג ביחידה לניתוחים אנדוסקופים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת, ומנהל א.ר.ם URGENT מוקד לרפואה דחופה בא.א.ג בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג.
פורסם באתר Mako, מדור בריאות, בתאריך 20.09.2022
פצעים בחלל הפה מעידים על מצבים רפואיים שונים, חלקם חסרי משמעת שיעברו תוך כמה ימים בודדים ואילו האחרים מהווים סימני אזהרה למחלות קשות יותר שמצריכות מעקב רופא. אילו נחשבים לתופעות לוואי של מחלות נגיפיות ולאילו סימני אזהרה כדאי לשים לב?
ד"ר איילת זלוטוגורסקי-הורביץ, מומחית ברפואת הפה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, מסבירה על הסימנים השונים, על מה הם מעידים מבחינה בריאותית ומה חשוב לעשות.
פצעים המופיעים בחלל הפה (ובלשון מקצועית "כיבים") הם תופעה יחסית שכיחה, המוכרת היטב לרוב האנשים. בדרך כלל, כיבים מלווים באי נעימות או בכאב ורובם חולפים מעצמם, תוך פרק זמן קצר.
עם זאת, חשוב לדעת שישנם מגוון של כיבים בפה וגם אם הם נראים דומה, הם שונים מבחינת הנסיבות להופעתם. במקרים רבים, כיבים הם תוצאה של נשיכה עצמית, או שהם נוצרים עקב פציעה של הרקמה הרכה המצפה את חלל הפה. פציעה כזו יכולה להיגרם ממזון קשה או חם, משן שבורה, מהתקן דנטלי חדש (כמו תותבת או מכשור אורתודונטי) ועוד. בחלל הפה, כיבים הנגרמים מפציעה הם השכיחים ביותר. הפסקת הרגלים הפוגעים ברקמות הפה (למשל, הרגל של נשיכה עצמית או צחצוח חזק) וטיפול או תיקון של שן שבורה, ליטוש סתימה (שחזור) עם שוליים חדים או שחרור נקודת לחץ בתותבת בסיוע רופא/ת השיניים – יאפשרו את ריפוי הכיב שנוצר. אם כיב אינו מתרפא על אף שהוסר הגורם המשוער, יתכן שהוא נגרם מסיבה אחרת וחשוב מאוד להיבדק על ידי מומחה לרפואת הפה.
למרות ששכיח לכנות פצעים בפה בשם אפטות, חשוב לזכור שהמושג "אפטות" נכון רק לסוג מסוים מאוד של פצעים בפה. האפטות כואבות, נוטות לחזור ורובן חולפות מעצמן, תוך ימים ספורים. הן נגרמות כתוצאה מדלקת מקומית ברקמה הרכה של הפה, אך במרבית המקרים הסיבה לדלקת זו אינה ידועה. יש מצבים של אפטות המחקות במראה שלהן זיהומים נגיפיים או מקרים בהם האפטות גדולות במיוחד (מעל 1 ס"מ), כואבות עד כדי קושי בתפקוד ונמשכות לאורך מספר שבועות. אלו מקרים המחייבים ברור מיידי של מומחה לרפואת הפה, גם כדי שתתבצע אבחנה מדויקת (כולל שלילת מחלות רקע או מצבים "חקייניים" שרק נראים כאפטות אך אינם כאלה באמת) וגם כדי לתת טיפול מתאים שיקצר את משך הפצעים ויקל על הסבל של החולה.
כיבים בפה עלולים להוות סימן לבעיות בריאותיות שונות, אשר אינן קשורות לחלל הפה בלבד. כך למשל, הופעה חוזרת ונשנית של כיבים, בין אם במראה הדומה לאפטות ובין אם לא, יכולה לנבוע מהפרעות במערכת החיסון, ממחלות שונות בדרכי העיכול (למשל, קרוהן או צליאק), מחוסר בוויטמינים ובמינרלים חיוניים (כגון ויטמין ,B12אבץ או ברזל) ועוד. כדאי לדעת, שישנם כיבים שהם תופעת לוואי לטיפול תרופתי מסוים. במקרים כאלה, איתור הגורם או טיפול במחלות הרקע יסייעו בפתרון בעיית הכיבים. לפעמים, אבחון נכון של הכיבים בפה דווקא יסייע באיתור בעיה רפואית רחבה יותר, שלא הייתה ידועה למטופל/ת עד אז. כך למשל, כיבים בפה שהם ביטוי למחלות עור וריריות אוטו-אימוניות. במחלות מסוג זה לדוגמה, פמפיגוס וולגריס, חלל הפה עשוי להיות המקום הראשון בו המחלה מופיעה, בטרם היא מתפשטת בשאר הגוף. זיהוי מהיר ונכון, יאפשר הפנייה של החולה לרופא עור לקבלת טיפול מתאים.
בחלל הפה, עלולים להופיע גם כיבים שמקורם זיהומי. זיהום של נגיף ההרפס סימפלקס למשל, המתבטא לרוב כפצעים שלפוחייתיים חוזרים באזור השפתיים (הרפס לביאליס, מכונה לפעמים "פצעי חום"), עלול לגרום גם לכיבים בתוך חלל הפה, בעיקר באזור החניכיים והחך. בעת ההדבקה הראשונית בנגיף זה, עלולים להופיע פצעים מפושטים בפה, בשילוב חום, חולשה והרגשה רעה, מצב השכיח בקרב פעוטות וילדים. ישנם נגיפים נוספים, העלולים לגרום למחלות השכיחות יותר בגילאי הגן, כמו הרפאנגינה או מחלת הפה והגפיים, הגורמות אף הן להופעה של פצעים בפה. מרבית המחלות האלה חולפות מעצמן תוך שבוע-שבועיים, אך חשוב מאוד להקפיד שהפעוט יאכל ובעיקר ישתה באופן הנדרש, על מנת למנוע התייבשות. כחלק מהטיפול, חשוב מאוד לשמור על היגיינת ידיים, הימנעות ממגע עם הפצעים, הפרדת כלים ומגבות ועוד, וזאת על מנת למזער את האפשרות להדבקה של בני הבית האחרים. זיהום אחר, האופייני יותר לאוכלוסייה מבוגרת ואף קשור לעיתים לירידה בתפקוד מערכת החיסון, נגרם מנגיף הוריצלה זוסטר, האחראי למחלה המוכרת בשם "שלבקת חוגרת" או "הרפס זוסטר". על אף שבמרבית המקרים, המחלה תתפרץ בגוף בצורת פצעים שלפוחייתיים המלווים בכאב עז, יתכנו מצבים בהם הנגיף פוגע באזור הראש והפנים עם הופעה של כיבים כואבים בחלל הפה. חשוב לאבחן מחלה זו בהקדם, בכדי להתאים טיפול תרופתי ואמצעים נוספים להקלה על הכאב הניכר, הנלווה לפצעים. חשוב לדעת, שמשרד הבריאות ממליץ לבני 60 ומעלה להתחסן כנגד נגיף זה, כולל גם למי שחלו בעבר בהרפס זוסטר, מאחר שניתן לחלות במחלה זו שוב.
כיבים בחלל הפה, כמו גם שינויי צבע או מרקם של הרקמות הרכות או הופעת נפיחויות או גושים שאינם חולפים, עלולים להצביע על מצב בעל סיכון להפוך לסרטן או חלילה על קיומו של גידול סרטני. גורמי הסיכון המרכזיים להופעת סרטן הפה הם עישון טבק וצריכה תכופה של אלכוהול, אך גם מצבי דלקת מסוימים או ירידה מתמשכת בתפקוד מערכת החיסון, מעלים את הסיכון להופעת גידולים בחלל הפה. זיהוי ואבחון מוקדם של סרטן הפה עשוי לשפר משמעותית את הסיכויים לריפוי והחלמה. לכן, חשוב לאבחן כל כיב או שינוי ברקמה הרכה שאינו חולף תוך פרק זמן של מספר ימים, גם אם אינו כואב ואינו מפריע. בנוסף, חשוב לעקוב באופן סדיר אחר נגעים ושינויים שונים בחלל הפה, שאובחנו ככאלה העלולים להפוך לסרטניים.
לסיכום, בעת הופעה חוזרת ונשנית של כיב בפה או בכל מצב של כיב בפה שאינו חולף תוך ימים ספורים, חשוב לגשת לבדיקה אצל מומחה ברפואת הפה. כיבים בחלל הפה עלולים להיות תוצאה של פציעה מקומית, חלק מדלקת מקומית או זיהום ולפעמים הם הסימן הראשון לבעיה רפואית, שהביטוי בחלל הפה מקדים את סממני המחלה הנוספים, שעתידים להופיע ביתר הגוף. לעיתים רחוקות, כיב שאינו מתרפא יכול להיות סרטני. באמצעות ועל פי מיקום הכיבים, המראה שלהם, משך הזמן החולף מרגע הופעתם ועד שהם חולפים וזאת בנוסף למדדים נוספים (למשל, האם יש נגעים נוספים בעור, הופעה של חום או סימנים גופניים אחרים ותוצאות בדיקות דם מסוימות), יכול המומחה ברפואת הפה לאבחן נכון את הכיבים ולהתאים להם את הטיפול ההולם.
פורסם באתר Ynet, מדור בריאות, בתאריך 16.08.2022
ד"ר יואב לייסר, מומחה ביחידה לכירורגיית פה, לסתות ובלוטות הרוק בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפאות א.א.ג
הפה שלכם הרבה יותר חשוב ממה שנהוג לחשוב: חלל הפה מהווה במקרים רבים את השער ואת הסמן הראשוני לעדות שמשהו שאינו כשורה מתרחש בגופנו. היכולת לקרוא את הסימנים הללו הכרחית לשמירה על בריאותינו.
מחלות רבות באות לידי ביטוי ברקמת חלל הפה, ואיתור מוקדם יאפשר אבחנה, לפעמים ראשונה, וכן טיפול למיגור המחלה. קיים מגוון רחב של תופעות הקיימות בחלל הפה. בכתבה זו נתייחס לעיקריות, שכדאי להיות מודעים להן.
אנמיה היא תופעה של חוסר בדם או בחלק מהוויטמינים או מהמינרלים שחשובים לייצור הדם. ישנה נפיצות גבוהה למחלה המתפתחת בעקבות חסר תזונתי או בעיה בספיגת ויטמינים או מינרליים חיוניים. החסרים יכולים לכלול ברזל, חומצה פולית או ויטמין B12.
האנמיה בחלל הפה (בעיקר על גבי הלשון) מתבטאת כך: חיוורון וניוון (אטרופיה) של הריריות, הופעת פצעים בצדי הפה (אנגולר כיליטיס) ואטרופיה של הלשון (אטרופיק גלוסיטיס) – אובדן בלוטות הטעם (הלשון נראית שטוחה) ותחושת כאב או שריפה.
מדובר בפצעים לבנים אליפטיים שמופיעים ומלווים בכאב במגע או בזמן אכילה ובליעה. התופעה חוזרת על עצמה, ובמרבית המקרים נעלמת בתוך כעשרה ימים ללא טיפול. האפטות יופיעו גם בתגובה לסטרס גופני או נפשי ולירידה חיסונית זמנית. כל פצע לבן או אדום בחלל הפה, שלא מחלים בתוך 14 ימים מעצמו, מחייב בדיקה של מומחה פה ולסת.
תרופות מסוימות עלולות להוביל לגדילת יתר של החניכיים, לפעמים עד כדי היעלמות השיניים. בעיה זו לא תעבור עד שלא מחליפים או מפסיקים את התרופה. תרופות הידועות בכך: Calcium channel blockers (תרופות ללחץ דם), Phenytoin (תרופות אנטי אפילפטיות – נוגדי פרכוסים) וציקלוספורין (תרופה מדכאת חיסון).
בכל המקרים בהם מופיעה גדילת היתר, הטיפול יכלול הפסקה מידית של נטילת התרופה והחלפתה בתרופה אחרת. במידה שהתופעה לא נעלמת מעצמה, ניתן לשקול הסרה כירורגית של עודף החניכיים שנוצר.
כל חסר תזונתי יתבטא בריריות במוקדם או במאוחר. דוגמה למחלה שנעלמה מהעולם המערבי, אבל עדיין יכולה לפקוד ילדים בעיקר עד גיל שנה – חוסר בוויטמין C. זה פוגע בייצור הקולגן, והביטוי בחלל הפה יוביל לדימומים בחניכיים, לניידות שיניים ואף לאובדן שיניים מוקדם. במרבית המקרים, שמירה על תזונה מאוזנת שכוללת ויטמין C תמנע את הבעיה ותשפר את המצב ביעילות רבה.
דוגמה מובהקת: איידס (HIV). במקרים מסוימים, נשא של המחלה לא מודע למצבו, והביטוי הראשוני של המחלה יכול להופיע בחלל הפה במספר דרכים, בהן פטרייה, אפטות חוזרות ונמק חוזר בחניכיים. מטופל המגיע עם אחת התופעות הללו, יופנה לבדיקת נשאות ל-HIV.
יש מספר מחלות שמתבטאות בפה. אלו הנפוצות שבהן:
על אף שמדובר במקרים נדירים, חשוב לציין גם אותן, מכיוון שיש מחלות גנטיות שביטוין הראשון הוא בחלל הפה.
מרבית המחלות הגנטיות אינן ניתנות לריפוי כיום, אולם ההבנה שבחלק מהמקרים התופעות הראשוניות והנגישות ביותר מופיעות בחלל הפה וניתנות לצפייה ישירה, מאפשרת בחלק מהמקרים אבחון מוקדם, טיפול ממוקד והצלה של המטופל.
לסיכום: חלל הפה מהווה שער חשוב לאבחון מחלות רבות. הוא נגיש למטופל ולמטפל כאחד, וזיהוי התופעה המוזרה או הנגע החשוד יכול במקרים מסוימים להציל חיים ולרפא מחולי שאינו בהכרח משפיע ישירות על חלל הפה אלא רק מבוטא בו לראשונה.
קביעת תור למרפאה, בטל': 072-3942614
קביעת תור למוקד החירום, בטל': 6343*
וב Whatsapp:י 054-5059620
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments