פורסם במעריב אונליין, בתאריך 02.05.2023
פורסם ברדיו כאן תרבות, בתכנית 'חלון גאווה', בתאריך 01.05.2023
אחרי שבתי הטראנסית בת ה-17 התלוננה שנמאס לה שפונים אליה בלשון זכר בגלל קולה, מצאתי את ד״ר חגית שופל-חבקוק, רופאה שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ, ומאז חייה של בתי השתנו מהקצה אל הקצה
זיו ינר מלווה כבר שנים את בתה בת ה-17 בתהליך ההתאמה המגדרית שהיא עוברת. לאחר שהבת התלוננה כי נמאס לה שפונים אליה בלשון זכר בגלל קולה וביקשה מאמה לבדוק אם יש דרך כלשהי לשנות את הקול, מצאה זיו את ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז הרפואי א.ר.ם, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. בתה עברה לאחרונה ניתוח לנישוי הקול ולדברי זיו: "החיים של בתי השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים".
הבת שלי סירבה לדבר בטלפון עם זרים, אפילו להזמין אוכל לא היה אופציה מבחינתה. מקרה של שיחת טלפון עם נציגת שירות הבנק, שסירבה לתת לה שירות כי הקול שלה נשמע גברי והיא רשומה כאישה בבנק, פגע קשות בביטחון של בתי.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הבת שלי לומר לגברת בקו השני שהיא אישה, הקול הסגיר אותה וברגע של כעס, הבת שלי ניתקה את השיחה בעצבים כי הנציגה לא הצליחה להבין, איך נערה נשמעת נער וחשבה שזאת הונאה. "אני לא מדברת יותר עם אנשים בטלפון" היא הכריזה, וכך היה.
גם בסופר, נערה שמקפצת עם שמלה ושיער ארוך, קוראת לי: אימא אני רוצה פירות… מבט עוין של גבר בשנות ה-50 כלפיה, גרם לי דריכות ועצב רב, הבת הטראנסית שלי יוצאת מהארון בכל פעם שהיא פותחת את הפה שלה וקול גברי ונמוך נשמע.
בוקר אחד בת ה-17 אמרה לי: "אמא נמאס לי שפונים אלי בלשון פנייה לא נכון… אני אישה, נקבה.
בבקשה תבדקי אם יש הליך רפואי כדי לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה". חקרתי בגוגל, שוחחתי עם טראנסיות מהקהילה וחשכו עיניי. ניתוחים במיתרי הקול בתאילנד, מסוכנים ועלולים להשאיר טראנסיות עם קול פגום לנצח.
אספתי את עצמי, אחרי לילה של דמעות וסיוטים והמשכתי לחפש, כי הבת שלי במצוקה, ואיזו אימא לא תעשה הכל כדי לסייע לבת שלה?
והנה כמו במטה קסם, הגיעה אליי כתבה על רופאה מופלאה בשם ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. עם פחד נוראי נסענו אני ובתי לבחון אצלה אפשרות לניתוח.
ד"ר שופל-חבקוק קיבלה אותנו במרכז א.ר.ם שבאסותא רמת החייל, בסבר פנים יפות. נעימה, רגישה, תחקרה ארוכות את הבת שלי בנוגע להתאמתה לניתוח. בניתוח מקצרים את מיתרי הקול בחצי, הסבירה ד"ר שופל-חבקוק, ופה כבר הפסקתי לשמוע… מלבד דפיקות לב, פחד ודמעות שהציפו אותי, לא שמעתי כלום.
איזה עולם אכזר. מה הבת שלי צריכה לעבור כדי לחיות חיים מלאי נחת ושלווה. כמה קשה להיוולד בגוף הלא נכון. כל כך כאב לי הלב, איזה מסע מפרך המשפחה שלנו עוברת, כחלק מהשינוי המגדרי של בת הזקונים שלנו.
המתנו לניתוח כשנה והנה, לפני שלושה חודשים בדיוק הבת שלי נכנסה לניתוח. לא הצלחתי להפסיק לבכות, בעלי מחבק אותי, וד"ר שופל-חבקוק יצאה אחרי שעתיים ודיווחה לנו שהניתוח עבר בהצלחה.
החלק הראשון עבר, עכשיו צריך לשמור על שתיקה חודש ימים! חודש בלי להוציא מילה מהפה! לא שיעול, לא התעטשות. כלום. דממה. חודש של דממה לנערה שלא מפסיקה לרגע לדבר, היה קשה ומאתגר. אך כמו שכתבה לי הבת שלי בוואטסאפ, "עם כל הקושי, אני מוכנה גם לשתוק עוד חודש, העיקר לקבל קול של אישה".
חודש ימים חיינו על תזונה מיוחדת לאחר הניתוח ונסענו וטיילנו ברחבי ישראל היפה, רק שיעבור הזמן. חודש אחרי הניתוח ערכנו מסיבה ענקית בבית לרגל סיום השתיקה. למחרת, הגענו לביקורת והבת שלי דיברה לראשונה.
היינו כולנו בהלם! לא עוד קול נמוך וגברי. קול גבוה של אישה. בלי טונים נמוכים בכלל. זכינו! זכינו שיש בישראל רופאה שזאת זכות עבורה לסייע לקהילת הנשים הטראנסיות בנישוי הקול, בהגשמת חלום ובהצלת חיים, במטרה להקל על סבלן.
יום אחד, הבת שלי נסעה לישון אצל חברים. בערב, קיבלתי טלפון ומעבר לקו שמעתי ילדה מאושרת, שמחה ובקושי הצלחתי להבין מה היא רוצה לומר. "אימא, הצלחתי להזמין המבורגר בטלפון ופנו אליי בלשון נקבה. לא התבלבלו" היא צווחה.
החיים שלה השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים.
אנחנו עדיין בתחילת השיקום ורק בעוד מספר חודשים, הבת שלי תקבל את התוצאה הסופית. עליה לתרגל עם קלינאית תקשורת כל שבוע וללמוד מחדש לדבר באינטונציה חדשה, באופן שונה ממה שהתרגלה אליו עד היום.
כמה מזל יש לנו שאנחנו חיים בעידן בו קיים הליך רפואי מציל ומשפר חיים, עבור נשים שלא נולדו כמו כולן. הדרך שלהן מורכבת ומלאה אתגרים אישיים וחברתיים. המסע המפרך בדרך לשינוי מגדרי קיבל תפנית מדהימה כשהגענו למלאך השומר שלנו, ד"ר חגית שופל-חבקוק. הנישוי הקולי הוא רק חלק מהשלם והדרך עוד ארוכה.
זיו ינר
זיו ינר, בת 46 ונשואה לשי, גרים בפרדס חנה, אימא לשניים – חייל בסדיר וילדה טראנסית מהממת, רגישה, שכל מבוקשה הוא לחיות בגוף הנכון, במגדר הנכון, בכבוד. זיו במקצועה היא מאמנת אינטגרטיבית לילדים, נוער ומבוגרים, וכיום מתנדבת ומסייעת באהבה רבה למשפחות לילדים על הרצף הטראנסי.
פורסם בעיתון ידיעות אחרונות, מוסף 'זמנים +', מדור 'העיקר הבריאות', בטור של אריאלה איילון, בתאריך 27.04.2023
פורסם בתכנית ה'סטטוסקופ', ערוץ 13, בתאריך 16.04.2023
פרופ' אבי חפץ, על זיהוי בלוטות יותרת התריס ומניעת פגיעה בבלוטות בעת ניתוח צווארי
בלוטות יותרת המגן (פרתירואיד) אחראיות על ייצוב משק הסידן בגופינו ותפקידן להפריש את הורמון הפרתירואיד (PTH) שגורם ליציאת סידן מהעצמות לדם וכן הגברת ספיגת הסידן ובכך, עלייה ברמת הסידן בדם. בלוטות אלו מושפעות מרמת הסידן וכשהוא עולה – רמת פעילותן יורדת וכך נשמר שיווי המשקל (הומאוסטזיס) ברמת הסידן בדם. קיימות בממוצע ארבע בלוטות פרתירואיד הממוקמות מאחורי בלוטת המגן, שתיים עליונות ושתיים תחתונות.
במהלך ניתוחי צוואר, זיהוי בלוטות הפרתירואיד הינו חיוני ביותר אך לעיתים מאתגר מאוד אפילו למנתחים בכירים. גודלן של הבלוטות הינו מילימטרים ספורים בלבד ולעיתים קרובות קשה מאוד לזהותן. במהלך ניתוח, הקושי בזיהוי הפרתירואיד עלול לגרום לפגיעה בלתי מכוונת באחת (או יותר) מהבלוטות ומכאן להפרעה בתפקודן.
פגיעה כזו בבלוטת הפרתירואיד הינה אחד הסיבוכים השכיחים בניתוחי כריתה של בלוטת התירואיד (בלוטת התריס/ המגן). התוצאה מכך עלולה להוביל לתת-פעילות הפרתירואיד (לרוב, באופן זמני) שתתבטא בירידת רמת הסידן בדם. ירידה כזו עלולה לגרום לתחושה קשה אצל המטופל, שתתבטא בתחושת נימול הגפיים והשפתיים ובהמשך התכווצויות שרירים בכל הגוף. במקרים קיצוניים, המצב עלול להתדרדר עד לכדי אירוע של פרכוס. מכאן, שחיוני ביותר לזהות באופן יעיל את בלוטות הפרתירואיד ולשמרן במהלך הניתוח.
פלואובים (FLuobeam® LX), של חברת פלואופטיקס (Fluoptics) הינו מכשיר דימות חדשני, נוח לשימוש ומותאם לתנאים הקיימים בניתוחי כריתת בלוטות התירואיד והפרתירואיד. מכשיר זה מאפשר למנתחים לזהות את בלוטות הפרתירואיד באופן נוח ולא פולשני, בשיטת אוטופלורוסנציה המבליטה בעזרת גלי אור לבן מסוננים את בלוטות הפרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן. הטכנולוגיה מבוססת על חשיפת בלוטות הפרתירואיד לאור לבן מסונן, שגורם לבלוטות הפרתירואיד לפלוט אור בתדר אינפרה אדום – והמצלמה שבמכשיר קולטת את החזר האור הזה. כך שהמכשיר גם מקרין אור לבן וגם קולט אור אינפרה אדום. התקווה הינה שהמכשיר יעזור בזיהוי מוקדם של בלוטות הפרתירואיד, במהלך ניתוחי תירואיד ובכך אולי יקטין את הסיכון לסיבוך הניתוחי ולירידת תפקודן של הבלוטות. לא די בכך, זיהוי מוקדם של בלוטות הפרתירואיד עשוי לחסוך זמן ניתוח (המושקע בחיפוש אחר הבלוטות), שזה כשלעצמו משמעותי מאוד לחולה.
יש לציין, כי ניתן גם להזריק חומר צבע לווריד ולראות באמצעות פלואופטיקס את זרימת הדם לבלוטות הפרתירואיד ובכך לוודא שלא רק שהבלוטות נשמרות, אלא גם אספקת הדם שלהן תקינה.
זיהוי בלוטת פרתירואיד, ע"י גלי אור לבן מסוננים:
את מכשיר הפלואובים חנך לראשונה בישראל פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיית ראש-צוואר בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, באסותא רמת החייל. פרופ' חפץ, שכבר הביא לארץ את הגישה לניתוחי בלוטת המגן ללא חתך צווארי וכן תיאר לראשונה בעולם גישת שיוף גרוגרת, ללא חתך צווארי – מתאר את התלהבותו, האישית והמקצועית, מהמכשיר החדש: "אוטופלורסנציה הינה גישה מוכרת מזה שנים ועוד בתקופת המחקר שלי בניו יורק, בין השנים 1996-7, עסקנו במחלקה במרכז הרפואיSloan Kettering בניו יורק בפלאורסנציה של רקמות ראש-צוואר. לראשונה, שמעתי הרצאה על מכשיר דומה אחר שתואר בכנס בארץ ואז חיפשתי את המענה הנכון לצרכיי הכירורגיים. לאחר היכרות ולמידה על המכשיר מנציגי חברת פלואופטיקס בכנס באירופה, הובא המכשיר לארץ לניסיון על ידי. הניסיון היה מוצלח ביותר, וכבר בחמשת הניתוחים הראשונים שביצעתי באמצעות המכשיר החדשני – זוהו בלוטות הפרתירואיד בקלות רבה. בשניים מהניתוחים, בלוטות הפרתירואיד שהיו קשות מאוד לזיהוי ועל כן, בסכנת כריתה בשוגג – זוהו בקלות ע"י הפלואובים וייתכן ובכך נחסכה לחולה ירידת סידן מיותרת ואי נוחות גדולה.
מכשיר ה Fluobeam נוסה בנוסף לביה"ח אסותא גם בבתי חולים נוספים ברחבי ארץ (שיבא והדסה). כיום, משמש מכשיר זה את פרופ' אבי חפץ בכל ניתוח לכריתת בלוטת המגן או יותרת המגן (תירואיד/פרתירואיד). יתרונו המשמעותי במניעת ירידת סידן בניתוחי תירואיד נבדק כעת, אך ללא ספק מקל על זיהוי הבלוטות האחרות ועוזר בשימורן.
פורסם באתר מעריב ONLINE, מדור בריאות, בתאריך 21.04.2023
לא כל הצטננות היא סינוסיטיס ולא כל נזלת שקופה מעידה על אלרגיה. מה המקור לנזלת, איך נדע שלא מדובר בסינוסיטיס ומתי מומלץ לפנות לרופא?
הצטננות היא התופעה השכיחה ביותר בחורף אך גם בעת חילופי עונות ואחד המאפיינים העיקריים שלה הוא נזלת. במרבית המקרים, הנזלת תחלוף לבד ללא שום טיפול, אלא אם כן מדובר בנזלת כרונית בה יש תקופות של החמרה ושל שיפור. אז מה המקור לנזלת, איך נדע שלא מדובר בסינוסיטיס ומתי מומלץ לפנות לרופא? ד"ר אריאל מרגוליס, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון עם העובדות שחשוב שנדע על הנזלת שלנו.
העובדות שחשוב שנדע על הנזלת
ראשית, חשוב שנבין שגוף האדם מייצר כליטר וחצי רוק ליום וכחצי ליטר נזלת ביום. המקור של רוב ההצטננויות הוא ויראלי ואינו דורש טיפול באנטיביוטיקה וברוב המקרים הצינון חולף מעצמו, לאחר כ-10 ימים. נזלת היא עוד אחד מהנוזלים שהגוף מייצר, כמו רוק.
יש שטוענים כי הם אלרגיים לחום או לשמש ולכן סובלים מנזלת שקופה בעת החשיפה לאחד מהם, אלא שאין אלרגיה כזו והסיבה האמיתית לנזלת שקופה במרבית המקרים, היא הרגישות של ריריות האף למעבר בין טמפרטורות, לדוגמא ממקום מחומם למקום קר מאוד. לעיתים, הפרשה מוגברת של נזלת שקופה היא חלק מתגובה אלרגית, כך הגוף מצליח להתיז החוצה את הגורמים שמעודדים את האלרגיה, אך לא בכל מקרה של נזלת שקופה מדובר באלרגיה. כשחולים, כמות הנזלת מוגברת כי הגוף מפריש החוצה את כל החיידקים.
מתי כן לגשת לרופא?
רק 2% מכלל המצוננים סובלים מסינוסיטיס חיידקית שדורשת טיפול באנטיביוטיקה. סינוסיטיס היא דלקת זיהומית של חלל הסינוסים וחשוב לזכור כי לא בכל הצטננות יש דלקת.
בניגוד למה שמקובל לחשוב, לא כל כאב ראש בעת כיפוף קדימה מבשר על סינוסיטיס ולא כל כאב ראש בשילוב הצטננות הוא סינוסיטיס. במידה והצינון לא חולף ומתחילים לסבול מהפרשות מוגלתיות סמיכות מהאף, תחושת גודש, כאבי שיניים ועוד, יש לפנות לרופא משפחה או אף אוזן גרון על מנת לוודא כי לא מדובר בסינוסיטיס.
אז בפעם הבאה שאתם סובלים מהפרשת רירית מהאף, או במילים פשוטות מנזלת, זכרו כי לא כל הצטננות היא סינוסיטיס ולא כל נזלת שקופה מעידה על אלרגיה. ובכל מקרה, אם הנזלת לא חולפת לאחר 10 ימים מומלץ לפנות לרופא משפחה או אף אוזן גרון.
פורסם באתר 'עכשיו 14, ערוץ החדשות של ישראל', מדור בריאות, בתאריך 09.03.2023
אובדן שמיעה פתאומי נחשב לתסמין מפחיד ומדאיג שמביא את החולים לפנות לעזרת רפואית דחופה. בין 470 ל-2,500 מקרים של אובדן שמיעה פתאומי (חושי-עצבי SENSORINEURAL) מאובחנים מדי שנה בישראל. הסובלים מהתופעה מלינים בדרך כלל על תחושה סובייקטיבית של ירידה בשמיעה או שינוי בשמיעה באחת מהאוזניים ורעש נלווה באוזן המעורבת. בחלק מהמקרים, מלינים גם על תחושת סחרחורת.
ברוב המכריע של מקרי אובדן שמיעה פתאומי לא ניתן לאתר את הגורם הספציפי הישיר. עם זאת, ידוע כי איבוד שמיעה פתאומי עלול להיגרם כתוצאה מזיהום ויראלי (CMV, הרפס, אדמת או חצבת), דלקת קרום המוח, חבלות ראש או תרופות (אנטיביוטיקה – גליקוזידים ותרופות כימותרפיה). במקרים מעטים מאוד, הסיבה היא גידול לא ממאיר בתעלת השמע הפנימית – שוואנומה וסטיבולרית או בשמו הנפוץ Acoustic newroma.
אובדן שמיעה פתאומי "אידיופטי", מוגדר כשיש ירידה בשמיעה עצבית של 30 דציבל או יותר, המעורבת לפחות ב-3 תדרים עוקבים, ללא איתור הגורם הישיר לפגיעה על אף ביצוע אבחון מתאים ומספק.
מקרה של אובדן שמיעה פתאומי "אידיופטי" שלא מאובחן בזמן ומטופל כראוי תוך מספר ימים, עלול להביא לירידה קבועה בשמיעה ולטנטון תמידי ובכך, לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.
לכן, יש צורך בבדיקה דחופה על ידי רופא מומחה א.א.ג, שידאג לבקש מהמטופל בדיקת שמיעה מידית ודחופה, על מנת לוודא שאכן מדובר בליקוי שמיעה חושי-עצבי (בשבלול האוזן) ולא הולכתי (הפרעה בתעלת השמע החיצונית או אוזן תיכונה). במקרה כזה, יש להתחיל טיפול בסטרואידים ללא דחייה מיותרת.
במקביל לתוכנית הטיפולית, מבוצעים בחלק מהמקרים בירור מעבדתי מקיף וביצוע בדיקת MRI לתעלת השמע הפנימית על מנת לאתר מקרים נדירים של נוירומה אקוסטית.
בדיקת הדמיית MRI זו ניתן לבצע בטווח של חודש עד חודשיים במסגרת קופות החולים. חלק מהבירור והטיפול נעשה במסגרת אשפוז, כמקובל בחלק ממחלקות א.א.ג בביה"ח ברחבי הארץ ובחלק אחר, משחררים את החולים לטיפול ביתי ומעקב במסגרת הקהילה.
מספר רב של מחקרים ניסו לבחון שיטות טיפול שונות ולהעריך את סיכויי ההחלמה מהמחלה. חלק מהמחקרים מצאו ששיעור החלמה ספונטנית, ללא כל טיפול, יכול להגיע לכ- 32-65% מהמקרים. אך במקביל, מחקרים אחרים קבעו ששיעור זה הינו מוגזם.
הטיפול המקובל היום לאובדן שמיעה פתאומי הוא מתן סטרואידים סיסטמי (דרך הפה) ובמקביל, שוקלים תוספת טיפול משולב ע"י הזרקות אינטראטימפנאליות (לתוך חלל האוזן) וטיפול בתא לחץ.
מעקב שמיעתי לאחר סיום הטיפול חשוב לקביעת תוכנית שיקום שמיעה, במקרים בהם המטופלים חווים ירידת שמיעה קבועה, שעלולה עוד להימשך לאחר אובדן השמיעה הפתאומי. אופן שיקום השמיעה תלוי בחומרת ליקוי השמיעה הסופית ובדרך כלל מתבצע באופן יעיל ומספק, בעזרת מכשיר שמיעה קונבנציונלי ומתקדם. במקרים של אובדן שמיעה קשה עד עמוק או חירשות מלאה, ניתן לשקם את השמיעה בעזרת ניתוח שתל שבלולי.
על הצלחת הטיפול במקרים של אובדן שמיעה פתאומי משפיעים מספר גורמים: גיל החולה, מחלות רקע, עישון, BMI, חומרת ליקוי השמיעה וצורת האודיוגרמה (בדיקת השמיעה), הימצאות סחרחורת והזמן שעבר מאז תחילת הופעת אובדן שמיעה ועד תחילת הטיפול בסטרואידים.
חשוב לזכור, שהופעת טנטון הינה שכיחה עם אובדן שמיעה פתאומי ויכולה להפוך לתמידית. תופעה זו, הופכת לדאגתם העיקרית של החולים. ההשלכות הפסיכולוגיות והתקשורתיות, יחד עם הפוטנציאל לליקוי שמיעה וטנטון קבועים עם הזמן, מעצימים את הרצון לספק טיפול יעיל למצב זה.
שיקום שמיעה אופטימלי הוא אבן היסוד לטיפול יעיל בטנטון. שיקום שמיעה הן בעזרת מכשיר שמיעה והן בעזרת שתל שבלולי יכול למזער בצורה משמעותית את חומרת הטנטון ובכך להקל על המטופלים.
לפרטים נוספים על טיפול באובדן שמיעה פתאומי ולקביעת תור לאבחון מהיר, פנו אל א.ר.ם URGENT! מוקד המומחים לרפואת א.א.ג בטל: 6343* או בוואטסאפ 054-5059620.
פורסם באתר 'אמאבא – פינה חמה להורים', בתאריך 06.03.2023
פורים הוא החג הכי מועד לפורענות. כשהוא מגיע, מתמלאים חדרי המיון בילדים. אחד המראות האופייניים לפורים הוא ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות. אבל לא רבים מודעים לכך, שהמנהג החביב הזה טומן בחובו גם סכנות חמורות – כמו מחנק, בשל שאיפה של חטיפים וממתקים.
את פורים האחרון טליה לא תשכח
בבוקר היא לקחה את בנה נועם בן ה 3 לגן מחופש ומצויד במשלוח מנות מלא כל טוב. בשעה 11, התקשרה הגננת ובישרה לאם שנועם אכל ממשלוח המנות והחל לפתע להיחנק ולהכחיל. נועם הועבר באמבולנס לבית החולים הקרוב והובהל ישירות לחדר ניתוח, שם נשלפה חתיכת פופקורן מקנה הנשימה שלו.
המקרה הזה הסתיים בשלום. אך ישנם מקרים, ששאיפת גוף זר לדרכי הנשימה יכולה להסתיים אף במוות.
חנק הוא הגורם השלישי בשכיחותו לתמותת ילדים
מרבית מקרי החנק נגרמים ממזון. הסיבות העיקריות לכך הן שקנה הנשימה של ילדים ותינוקות הוא צר יותר ביחס למבוגרים, וגם רפלקס הבליעה והשיעול שלהם פחות מפותח. לכן, כאשר חתיכת מזון נשאפת בטעות לקנה הנשימה – היא עלולה לגרום לחנק ולמוות.
אז לפני שאתם קונים חטיפים ואורזים משלוחי מנות, אנא שימו לב!
בברכת פורים שמח ובטוח!
פורסם באתר החדשות מעריב ONLINE, מדור בריאות, בתאריך 16.02.2023
על אף שתשובת בדיקת ביופסיה הוגדרה כ'לא סרטנית', בזכות עירנות הרופא, הוסר גידול מלשונה של מטופלת שבדיעבד התברר כגידול מסוג קרצינומה
לאחרונה הגיעה אליי אישה שהתלוננה על תחושה לא נעימה בחלקה האחורי-צדדי של הלשון. בבדיקה שביצעתי, מצאתי נגע שהיה גדול ומפושט, ובמראה היה נראה כמו סרטן. הסברתי למטופלת את חששותיי ותיאמנו תור מיידי באותו היום לביופסיה דחופה בהרדמה מקומית. הדגימה שלקחתי נשלחה למעבדה הפתולוגית וקיבלתי תשובה של נגע לבן/אדום שמכיל קרטין, אך לא סרטן. עם זאת, לא הייתי שקט.
מניסיון, לפעמים תשובת הביופסיה יכולה להיות ׳לא סרטן׳, כי אין לפתולוג את התמונה הכללית של הנגע. לכן, תיאמנו למטופלת תור להסרה מלאה של הנגע, בהרדמה כללית. הסברתי למטופלת לפני הניתוח שאני מתייחס לנגע כסרטן, למרות שלא קיבלתי תשובה שכזו, כי אני סומך יותר על האינטואיציה והניסיון שלי, מאשר על התשובה הפתולוגית.
ביצעתי כריתה רחבה של הנגע עם שוליים כמקובל, וסגרתי את הלשון בתפירה ראשונית ללא קושי. הנגע – הרקמה שהוצאתי, כולל השוליים, נשלח למעבדה הפתולוגית לבדיקה ולאחר מספר שבועות התקבלה התשובה – שאכן מדובר בסרטן, בקרצינומה, ושהשוליים של הכריתה חופשיים מגידול. התייעצתי על כך עם פרופ׳ אבי חפץ, מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיית ראש-צוואר בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, והחלטנו שאין צורך בהמשך טיפול והכריתה הייתה מספקת למזל כולם. כיום, המטופלת נמצאת בביקורות בלבד, בכדי לוודא שאין חזרה של הנגע ואין הישנות של הסרטן.
סרטן חלל הפה הוא השישי בשכיחותו מבין כל הגידולים הממאירים. הוא מהווה כ 4% מכלל המחלות הממאירות והשכיחות שלו היא גם פונקציה של גאוגרפיה. בהודו למשל, שכיחותו מגיעה לכ- 40% עקב לעיסת עלי צמח קרצינוגניים, כדוגמת אגוז הביטל וטבק. בעולם המערבי, מתגלים מדי שנה כ-2,500 מקרים חדשים של סרטן חלל הפה וכ-1,400 נפטרים בגינו.
גידולים בחלל הפה הם כ'מפלצת שקטה', אשר אינם נושאים תסמינים: לא כואבים, לרוב לא בולטים בשלבים הראשונים שלהם וכמעט ואינם מורגשים, עד שכבר מאוחר מדי בכדי לטפל בהם. מכאן, שאנשים רבים עלולים להסתובב עם גידולים סרטניים בחלל הפה, מבלי לדעת כלל. כשמדובר בסרטן חלל הפה, גילוי מוקדם משפיע בצורה קיצונית על תוחלת החיים והיכולת להילחם המחלה. בגילוי מוקדם, סיכויי ההחלמה של החולים עומדים על יותר מ 80%, ואילו בזיהוי מאוחר הם עלולים להגיע אך ל 15% בלבד.
לא ניתן להגיד באופן חד משמעי, מי חשוף יותר לסרטן חלל הפה. יחד עם זאת, עפ"י מחקרים שנעשו ברחבי העולם, קבוצות הסיכון הן: מעשנים, לועסי טבק, מדוכאי חיסון כמו מושתלי איברים או חולי איידס, אנשים הצורכים אלכוהול באופן קבוע ובכמות גבוהה, לרוב בשילוב עם עישון, ואנשים שנחשפו לווירוס הפפילומה ובמיוחד לזנים 16 ו18 שלו. אלו, לוקים יותר במחלה ולרוב בגילאים צעירים יותר.
ישנם מחקרים שמעידים על נטייה גדולה יותר להתפתחות המחלה אצל גברים מעל גיל 40.
הופעת כתם לבן בחלל הפה ובעיקר בלשון, שאינו מגרד או כואב, או הופעת כתמים אדומים או משטחים בצבע מעורב של אדום ולבן בריריות חלל הפה, עשויים להעיד על קיומו של גידול טרום ממאיר ואף במקרים מסוימים, כבר ממאיר. תסמין נוסף שצריך להדליק נורה אדומה הוא הימצאותו של כיב (פצע) בודד בחלל הפה (שאינו אפטה), שאינו מתרפא גם לאחר 14 ימים. כיבים רבים, מעידים לרוב על מחלה ויראלית, ואילו כיב בודד הוא תסמין חשוד שעשוי להצביע על סרטן. גם תזוזת שיניים ממקומן, ללא סיבה נראית לעין, עשויה להצביע על קיומו של גידול, שפיר או ממאיר.
במרבית המקרים, הטיפול בסרטן חלל הפה יהיה כירורגי – כריתת הגידול בשילוב עם ניקוי בלוטות הלימפה בצוואר ובהמשך ובהתאם למצב המחלה, ייתכן ויידרש טיפול כימותרפיה משולבת רדיותרפיה. ישנם מקרים, כמו דוגמת סרטן העצם (סרקומה) שבהם מתחילים דווקא עם כימותרפיה ובהמשך, כריתת הגידול והמשך טיפול בכימותרפיה משלימה. במקרים בהם הגידול הינו קטן ואובחן בשלב מוקדם של המחלה, טיפול ע"י כריתה מקומית בלבד יכול להספיק, כמובן תלוי בסוג הסרטן ובהתאם לתשובה הפתולוגית ובשוליים הכירורגיים, לאחר הכריתה.
לסיכום, חשוב לזכור, כי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן והנגשת טיפול מהיר יכולים לשפר משמעותית את הצלחת הטיפול ולהביא לסיכויי החלמה גבוהים. אם וכאשר מאבחנים אלו מן הכתמים ו/או הכיבים בחלל הפה, כפי שהוזכרו בכתבה, מומלץ לגשת בדחיפות לבדיקת מומחה פה ולסת, להתייעצות ואבחון.
ד"ר יואב לייסר הוא מומחה ביחידה לכירורגית פה, לסתות ובלוטות הרוק בא.ר.ם.
פורסם באתר MEDICOM, אתר חדשות הבריאות של ישראל, בתאריך 09.02.2023
לרגל יום הסרטן הבינלאומי שצויין ב-04/02, מסבירים שני רופאים מומחים מא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, מדוע ברוב המקרים גידולים בבלוטת התריס מאובחנים באקראי, מהם התסמינים לגידולים אלה ולגידולים סרטניים בבלוטות הרוק ומהן דרכי הטיפול
בלוטת התריס (תירואיד), הממוקמת בבסיס קידמת הצוואר, מייצרת הורמונים שאחראים על חילוף החומרים בגוף.
גידול פפילארי: הגידול הסרטני השכיח ביותר בבלוטה. הגידול מתפתח באיטיות ובדרך כלל מגיב היטב לטיפול. סוג סרטן זה נפוץ בעיקר בקרב נשים ובגילאי 30-40.
גידול פוליקולארי: גידול סרטני שכיח פחות. גם הוא מופיע יותר בנשים. הגידול עשוי להיות ממאיר או שפיר.
שני גידולים אלו, נחשבים לפחות אגרסיביים בהשוואה לסוגי סרטן אחרים בגוף ובעלי סיכויי ריפוי והחלמה גבוהים, ברוב המוחלט של החולים.
חשוב לציין שבנוסף לשני סוגי סרטן אלו, ישנם עוד שני סוגי סרטן בלוטת התריס שהינם נדירים ואגרסיביים יותר: גידול מדולרי שהינו תורשתי וגידול אנאפלסטי.
לגידולי בלוטת התריס אין תסמינים בולטים. את רוב החולים, מאבחנים באקראי בשל תלונות על כאבים באוזן, בלסת או בעמוד השדרה, באמצעות בדיקת אולטרא-סאונד פשוטה. חלק מהחולים עשויים להתלונן על גוש בצוואר שזז בבליעה, על צרידות עקב חדירת הגידול למיתרי הקול או על קשיי בליעה או נשימה.
במרבית מהמקרים, הסיבות למחלה אינן ידועות. ישנם מקרים בהם מתגלה גידול אגרסיבי בחולים שנחשפו לקרינה וסיבות נוספות להתפתחות המחלה נוגעות לחוסר יוד בתזונה היומיומית.
ניתוח כריתת בלוטת התריס מתבצע בד"כ באמצעות חתך בבסיס הצוואר. עם הקדמה הטכנולוגית, כבר משנת 2017 החלו בא.ר.ם לבצע ניתוחים אלו בגישה אנדוסקופית – ללא חתך צווארי, אלא דרך חתך פנימי בשפה התחתונה. פרופ' אבי חפץ הינו אחד המובילים של הגישה הזו בארץ ובעולם ועד כה ביצע מעל ל-200 ניתוחים בהצלחה רבה. מחקר שהשווה את איכות החיים של מטופלים עם צלקת צווארית לעומת מטופלים שנותחו בניתוח האנדוסקופי (TOEVA) מצא שבקרב המנותחים האנדוסקופים – איכות החיים טובה יותר.
פרופ' אבי חפץ בבדיקת מרפאה
בלוטות הרוק בגופינו מתחלקות לשש בלוטות גדולות ולמאות בלוטות קטנות, הנמצאות בחלל הפה, הלוע ודרכי הנשימה העליונות. בלוטות הרוק הגדולות כוללות זוג בלוטות באזור בת האוזן, הנקראות בלוטות הפרוטיד (או פרוטיס), זוג בלוטות תת-לסתיות וזוג בלוטות ברצפת הפה.
גידולי בלוטות הרוק יכולים להופיע בכל אחת מבלוטות הרוק הגדולות או הקטנות ועשויים להיות שפירים או ממאירים.
הסוגים הנפוצים של הגידולים השפירים הינם: האדנומה הפלאומורפית, גידול על שם וורטין, אונקוציטומה ועוד. האדנומה הפלאומורפית מופיע בשכיחות הגבוהה ביותר ובעיקר בבלוטת הפרוטיס.
לעומת הגידולים השפירים, גידולים ממאירים עלולים להתפשט מקומית ואף לאזורים אחרים בגוף, ע"י שליחת גרורות. שני הגידולים השכיחים הינם: אדנואיד ציסטיק קרצינומה וקרצינומה מסוג מוקו-אפירדמויק. אך למעשה, קיימים כמה עשרות סוגים שונים של גידולים סרטניים וכל אחד מהם עשוי להתנהג בצורה שונה. חשוב לציין, שבבלוטת הפרוטיס ממוקמות גם בלוטות לימפה ולעיתים הבלוטות הללו משמשות מוקד גרורתי לגידולים סרטניים אחרים, כמו גידולי עור.
תסמינים של גידולים ממאירים בבלוטת הרוק יכולים לכלול גוש או מסה בקדמת האוזן, מתחת ללסת ואף בחלל הפה והלוע, אך לא רק. תסמינים נוספים יכולים לכלול קושי בבליעה, חוסר תחושה וחולשה בפנים. מרבית הגידולים השפירים בדרך כלל יופיעו כגוש בלבד, ללא תסמינים מיוחדים.
אפשרויות הטיפול תלויות בסוג הגידול, מיקומו, בשלב המחלה בעת האבחון וכמו גם בבריאותו הכללית של המטופל. גידולים שפירים מטופלים בדרך כלל באמצעות כריתה כירורגית. גידולים ממאירים גם הם מטופלים לרוב תחילה בניתוח, אך לעיתים הטיפול משולב גם עם טיפולים נוספים, כגון טיפולי קרינה.
לסיכום, חשוב לזכור, כי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן והנגשת טיפול מהיר יכולים לשפר משמעותית את הצלחת הטיפול ולהביא לסיכויי החלמה גבוהים. אם וכאשר מרגישים באלו מן התסמינים שהוזכרו בכתבה, מומלץ לגשת בדחיפות לבדיקת מומחה אף אוזן גרון, להתייעצות ואבחון.
ד"ר ערן אלון בבדיקת מרפאה
פרופ' אבי חפץ הוא מומחה לכירורגיה ואונקולוגיית ראש-צוואר בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון
ד"ר ערן אלון הוא מומחה לכירורגיה, מיקרוכירורגיה משחזרת ואונקולוגיה של ראש-צוואר בא.ר.ם ומנהל המחלקה למחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר, במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
פורסם באתר רשת 14, בתאריך ה-03.02.2023
צרידות או שינוי בקול, כאב או אי-נוחות בגרון, קושי בבליעה, כאב באוזן, גוש צווארי. כל אחד מהתסמינים הללו יכול להעיד על סרטן במיתרי הקול. לכן, במידה וחשים בכל אחד מהתסמינים הללו – חובה לגשת לבדיקה של רופא א.א.ג המומחה במיתרי הקול, כולל בדיקה בסיב אופטי להדגמת הגרון ומיתרי הקול.
הגרון ומיתרי הקול נמצאים בקדמת הצוואר ומשמשים כשער לקנה הנשימה. תפקידם של מיתר הקול להישאר פתוחים בזמן נשימה ולהיסגר בזמן בליעה בכדי להגן מפני כניסת מזון לקנה הנשימה ולריאות. למיתרי הקול גם חלק חשוב בפינוי גופים זרים מדרכי הנשימה באמצעות שיעול. כמו כן, מיתרי הקול אחראים על הפקת קול, דיבור ושירה. מיתרי קול תקינים הינם חלקים ורכים וצבעם וורדרד בהיר.
סרטן הגרון ומיתרי הקול נובע משכבת התאים השטחית ביותר – שכבת האפיתל, המצפה את כל בית הבליעה והגרון. סוג הסרטן השכיח ביותר בגרון ומיתרי הקול הינו קרצינומה של תאי קשקש. כאשר גידולים אלו מאובחנים ומטופלים בשלב מוקדם, התמותה מהמחלה נדירה ושיעורי הריפוי גבוהים מאוד ויכולים להגיע עד לכ: 90-95%, תוך שימור תפקודי הגרון ומיתרי הקול (נשימה, בליעה וקול). עם זאת, כאשר גידולים אלו מאובחנים בשלבים מתקדמים, המחלה אגרסיבית יותר באופן משמעותי, נדרשים טיפולים שעלולים לפגוע בתפקודי הגרון ומיתרי הקול ושיעורי ההחלמה צונחים לכ-30%.
סרטן מיתרי הקול והגרון פוגע בגברים ונשים, וקבוצת הגיל העיקרית של החולים הינה בני 55 שנים ומעלה. הגורמים להתפתחות המחלה הינם מרובים, אך ללא ספק שני הגורמים השכיחים ביותר הינם: עישון (על כל סוגיו) ושתיית משקאות אלכוהוליים, בכמות מופרזת. עשן הסיגריות מכיל חומרים מסרטנים רבים והעישון מגביר הסיכוי לסרטן הגרון ובית הבליעה בממוצע פי 6-15, מאדם שאינו מעשן.
החשיפה לעשן הסיגריות חושפת את כל האפיתל המצפה את בית הבליעה והגרון לחומרים המסרטנים (קרצינוגניים). צריכת אלכוהול קבועה, מהווה גם היא גורם מסרטן משמעותי והסיכון גובר עוד יותר בשילוב עם עישון, מכיוון שהשפעתם של שני חומרים אלו אינה אדיטיבית אלא סינרגיסטית, כלומר, הסיכוי לחלות בסרטן עולה משמעותית כאשר משלבים בין השניים, לעומת צריכתם בנפרד. מניעה ראשונית של גורמי הסיכון הינה היעילה ביותר במניעת תחלואה. חשוב לציין שבשנים האחרונות, אנו עדים לעליה בשיעור החולים בסרטן מיתרי הקול בגילאים צעירים יותר ובקרב כאלו שאינם מעשנים.
סימנים ראשונים להופעת המחלה יכולים להיות כל אחד מהבאים: צרידות או שינוי בקול, כאב או אי-נוחות בגרון, קושי בבליעה, כאב באוזן, גוש צווארי. כל אחד מהתסמינים הללו מחייב בדיקה של רופא א.א.ג, כולל בדיקה בסיב אופטי להדגמת הגרון ומיתרי הקול.
סרטן על גבי מיתרי הקול יגרום לצרידות בשלב מוקדם ולכן עם תשומת לב ראויה לשינויים בקול, ניתן לאבחן גידול על מיתרי הקול כבר בשלבים המוקדמים של המחלה. אבחון סרטן באזור בית הבליעה יהיה לרוב בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, מאחר והסימנים הקליניים הראשונים פחות בולטים.
חשיבות גמילה והפסקת עישון לאחר שאובחן סרטן הגרון ומיתרי הקול האפיתל שנחשף לרכיבים המסרטנים בעשן סיגריות ובאלכוהול גורם ל”סירטון שדה”. כלומר, אזורים שונים בבית הבליעה והגרון שהיו חשופים לעשן ואלכוהול, כל אחד מהם יכול, באופן עצמאי, לפתח סרטן בנפרד. לכן, הסיכוי למי שכבר אובחן עם סרטן הגרון או בית הבליעה לפתח סרטן נוסף הקשור לעישון או שתיית אלכוהול, הינו מוגבר יותר באופן משמעותי (כ-20%) ולכן, הפסקת עישון הינה קריטית במניעת התפתחות סרטן נוסף עתידי. עם זאת, יעילות הטיפול, המעקב אחר הגידול, וכן הפחתת סיבוכי הטיפול טובים יותר משמעותית, בקרב אלו שהפסיקו לעשן.
הטיפול ותוצאות הטיפול בסרטן הגרון משתנים לפי השלב בו אובחן הגידול. קיימות שתי גישות טיפוליות עיקריות לסרטן מיתרי הקול שאובחן בשלבים מוקדמים, כאשר לרוב מספיקה גישה טיפולית אחת בלבד:
1. ניתוח אנדוסקופי בלייזר להסרת הגידול (קורדקטומיה): לרוב מדובר בניתוח בודד, אשר נעשה בגישה אנדוסקפית דרך הפה וללא חתך עורי חיצוני. בניתוח מתבצעת הסרה מלאה של הגידול בלייזר, כאשר נרחבות הכריתה נקבעת בעיקרה על ידי נרחבות הגידול ועומק החדירה שלו. שימור מבנה ושכבות מיתרי הקול חשובים מאוד על מנת לשמור על תפקוד קולי מיטבי.
2. טיפול בקרינה (רדיותרפיה): הטיפול נעשה במסגרת מכון קרינה אונקולוגי ונמשך כ7 שבועות. הטיפול הקרינתי ממוקד לאזור הגרון ומיתרי הקול.
בגידול בשלב מתקדם, נדרש טיפול אינטנסיבי יותר. לרוב, אנו ממליצים על טיפול משולב של קרינה יחד עם כימותרפיה, כחלק מניסיון לשימור הגרון ותפקודו. במידה וגישה טיפולית זו אינה מספקת, או במקרים בהם הגידול מתקדם מאוד, ההמלצה הינה ניתוח לכריתת גרון שלמה.
ניתוח זה מתבצע דרך חתך צווארי והוא כולל כריתה של הגרון בשלמותו, כולל מיתרי הקול. בזכות הכריתה השלמה התוצאה האונקולוגית הינה טובה מאוד, עם זאת ישנה השפעה על איכות החיים בעיקר עקב הפתח (סטומה) בצוואר, שהינו למעשה פתח קנה הנשימה אל עור הצוואר.
כריתת הגרון יחד עם מיתרי הקול, מונעת מהחולה דיבור רגיל, אולם ישנם דרכים שונות לשיקום יכולת הדיבור בהיעדר מיתרי קול, הנפוצה ביותר הינה החדרת תותב דיבור (בעת הניתוח) בין הקנה לוושט. יש לציין שהתוצאות לאחר הכריתה טובות, ומרבית החולים חוזרים לנהל חיים תקינים לאחר ההחלמה מהניתוח.
לסיכום, חשוב לזכור, כי גילוי מוקדם של מחלת הסרטן והנגשת טיפול מהיר יכולים לשפר משמעותית את הצלחת הטיפול ולהביא לסיכויי החלמה גבוהים. אם וכאשר מרגישים באלו מן התסמינים שהוזכרו בכתבה, מומלץ לגשת בדחיפות לבדיקת מומחה אף אוזן גרון, להתייעצות ואבחון.
ד"ר חגית שופל-חבקוק היא מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, אסותא רמת החייל ובמרכז הרפואי רבין, ביה"ח בילינסון.
מיתרי קול לפני ניתוח קורדקטומיה, להסרת גידול סרטני:
מיתרי קול אחרי ניתוח קורדקטומיה, להסרת גידול סרטני:
פורסם באתר MEDICOM, חדשות הבריאות של ישראל, בתאריך 17.01.2023
א.ר.ם הוא המרכז הרפואי הראשון בישראל שהחל להשתמש במכשיר דימות המותאם לניתוחי ראש-צוואר ובעיקר ניתוחי כריתת בלוטות התריס ויותרת התריס, שמאפשר למנתחים לזהות את בלוטות הפרתירואיד (יותרת התריס) באופן נוח ולא פולשני ע"י הבלטת בלוטות הפרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן, בעזרת גלי אור לבן מסוננים. פגיעה בבלוטות הפרתירואיד עלולה להוביל לתת-פעילות של הבלוטה ואף לגרום במקרים קיצוניים לפרכוס. פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיה ואנוקולוגיית ראש-צוואר בא.ר.ם שבאסותא רמת החייל, שהביא לארץ את הגישה לניתוחי בלוטת המגן ללא חתך צווארי: "מכשיר הדימות מאפשר זיהוי מיטבי של בלוטות הפאראתירואיד ומניעת סכנה של כריתת בלוטות אלה בשוגג"
בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון החלו, לראשונה בישראל, להשתמש במכשיר דימות חדשני המותאם לניתוחי כריתת בלוטת התירואיד (בלוטת התריס) אשר מונע את אחד הסיבוכים השכיחים בניתוחים אלה – פגיעה בבלוטות הפרתירואיד. את מכשיר הדימות חנך בישראל פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיה ואנוקולוגיית ראש-צוואר, ב א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, שבאסותא רמת החייל.
בלוטות הפרתירואיד (יותרת המגן/התריס) אחראיות על ייצוב משק הסידן בגופינו ותפקידן להפריש את הורמון הפאראתירואיד (PTH) שגורם ליציאת סידן מהעצמות לדם וכן להגברת ספיגת הסידן, ובכך לעלייה ברמת הסידן בדם. בלוטות אלו מושפעות מרמת הסידן וכשהוא עולה רמת פעילותן יורדת וכך נשמר שיווי המשקל (הומאוסטזיס) ברמת הסידן בדם. בגופינו, קיימות בממוצע ארבע בלוטות פאראתירואיד הממוקמות מאחורי בלוטת התירואיד, שתיים עליונות ושתיים תחתונות.
מדי שנה, מתבצעים בא.ר.ם כ-400 ניתוחים לכריתת בלוטות התירואיד והפרתירואיד. במהלך ניתוחים אלו, זיהוי בלוטות הפרתירואיד הינו חיוני ביותר, אך לעיתים הינו מאתגר מאוד גם למנתחים בכירים ומנוסים. גודלן של הבלוטות הוא מילימטרים ספורים בלבד ולכן לעיתים קרובות קשה מאוד לזהותן. במהלך ניתוח, הקושי בזיהוי בלוטות הפרתירואיד עלול לגרום לפגיעה בלתי מכוונת באחת או יותר מהבלוטות, מה שיביא להפרעה בתפקודן בהמשך.
פגיעה בבלוטות הפרתירואיד עלולה להוביל לתת-פעילות הפרתירואיד ובכך לגרום לירידה ברמת הסידן בדם, שתבוא לידי ביטוי בנימול בגפיים ובשפתיים ובשלב מאוחר יותר, להתכווצויות שרירים בכל הגוף. במקרים קיצוניים, המצב עלול להתדרדר עד לכדי אירוע של פרכוס. לכן, מכשיר הדימות החדשני שמושק בא.ר.ם ובאסותא רמת החייל מביא בשורה חשובה של זיהוי בלוטות הפרתירואיד באופן יעיל ושימורן במהלך הניתוח.
עם ובהמשך לפיתוח הטכנולוגיה החדשנית הזו, ניתן גם להזריק חומר צבע לווריד ולראות באמצעות המכשור הייחודי של חברת פלואופטיקס את זרימת הדם לבלוטות הפרתירואיד ובכך לוודא שלא רק שהבלוטות לא נפגעות במהלך ניתוח, אלא גם אספקת הדם שלהן תקינה.
מכשיר הדימות החדש בא.ר.ם, הוא "פלואובים" (FLuobeam® LX), של חברת פלואופטיקס (Fluoptics), המאפשר לזהות את בלוטות הפרתירואיד באופן נוח ולא פולשני. המכשיר פועל בשיטת אוטופלורוסנציה המבליטה בעזרת גלי אור לבן מסוננים את בלוטות הפרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן. הטכנולוגיה מבוססת על חשיפת בלוטות הפרתירואיד לאור לבן מסונן, שגורם לבלוטות הפרתירואיד לפלוט אור בתדר אינפרה אדום – והמצלמה שבמכשיר קולטת את החזר האור הזה. כך שהמכשיר גם מקרין אור לבן וגם קולט אור אינפרה אדום. מעבר ובנוסף להקטנת הסיכון לסיבוך הניתוחי ולירידת תפקודן של הבלוטות, זיהוי מוקדם של בלוטות הפרתירואיד עשוי לחסוך זמן ניתוח המושקע בחיפוש אחר הבלוטות, שזה כשלעצמו משמעותי מאוד לחולה.
פרופ' אבי חפץ, שהביא לארץ את הגישה לניתוחי בלוטת המגן ללא חתך צווארי וכן תיאר לראשונה בעולם גישת שיוף גרוגרת ללא חתך צווארי: "אוטופלורסנציה הינה גישה מוכרת מזה שנים. עוד בתקופת המחקר שלי בניו יורק, בין השנים 1996-7, עסקנו במחלקה במרכז הרפואיSloan Kettering בניו יורק בפלאורסנציה של רקמות ראש-צוואר. בכנס שהתקיים לאחרונה בישראל, שמעתי לראשונה הרצאה על מכשיר דימות אחר שיכול להתאים לניתוחי ראש-צוואר, והתחלתי בחיפוש אחר מענה שיתאים לצרכיי הכירורגיים, ממכשיר כזה וכך הגעתי אל המכשיר של חברת פלואופטיקס (Fluoptics). לאחר היכרות ולמידה על המכשיר מנציגי החברה בכנס באירופה, הובא המכשיר לארץ לניסיון על ידי. הניסיון היה מוצלח ביותר, וכבר בחמשת הניתוחים הראשונים שביצעתי באמצעות המכשיר החדשני זוהו בלוטות הפרתירואיד בקלות רבה. בשניים מהניתוחים, בלוטות הפאראתירואיד שהיו קשות מאוד לזיהוי ועל כן בסכנת כריתה בשוגג, זוהו בקלות ע"י הפלואובים וייתכן ובכך נחסכה לחולה ירידת סידן מיותרת ואי נוחות גדולה."
מכשיר ה- Fluobeam נוסה גם בבתי החולים שיבא והדסה, אולם כיום רק פרופ' אבי חפץ משתמש בו קבוע בניתוחיו, באסותא רמת החייל.
צילומי בלוטות יותרת התריס/ פרתירואיד וכלי הדם המחוברים אליהן – בעת הזיהוי ע"י מכשיר הדימות:
פורסם באתר החדשות 'מעריב ONLINE', מדור בריאות, בתאריך 16.01.2023
אישה בת 41 התלוננה כי ראייתה בעין שמאל מתדרדרת ובבירור הדמייתי ב-MRI התגלה גוש של כ-17 מ"מ באפקס (חוד) ארובת העין. בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, הבינו כי הסיכוי המיטבי להוצאה בטוחה של הגידול, תוך מזעור הסיכון לסיבוכים וביניהם איבוד הראייה, טמון בשיתוף פעולה של צוות רופאים מכמה תתי תחומים.
יש לציין, כי אחד מעקרונות הרפואה במרכז הרפואי הוא קיום שיתופי פעולה בין רופאים רלוונטיים מתחומים שונים, לצורך ביצוע ניתוחים להם נדרשות מיומנויות קצה מיוחדות. ניתוח זה, הוא דוגמא אחת מרגשת לשיתוף פעולה מיוחד שכזה.
פרופ' רועי לנדסברג, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז הרפואי א.ר.ם: "ארובת העין היא מעין חרוט אשר דפנותיו עשויות עצם, ואשר מכיל את עיקר מרכיבי הראייה. בסיס החרוט הינו קדמי ובו נמצא גלגל העין. חוד הארובה אחורי, גדוש וצפוף במרכיבים אנטומיים חיוניים, אליו מתכנסים השרירים המניעים את העין, כלי דם ועצבים רבים. במרכז החרוט עובר עצב הראייה, שקוטרו כארבעה מ"מ, אשר מוביל את מידע הראייה מגלגל העין אל המוח, דרך החוד. הגידול שאובחן אצל המטופלת היה מסוג המנגיומה. גידול זה מורכב מצבר צפוף של כלי דם. אצל המטופלת שלנו התפתח הגידול במקום נדיר, חוד ארובת העין, תוך שהוא דוחק את עצב הראייה והולך ומגביר את הפגיעה בתפקודו".
ניתוח להוצאת גידול בארובת העין נמצא אומנם בתחום אחריותו הבלעדי של כירורג אוקולופלסטי (כירורג ארובת העין), אך לאור מיקומו הרגיש של הגידול בעומק ארובת העין, המהווה צומת בין העין, המוח והסינוסים, הוחלט על התגייסותם של שלושה מומחים מתחומים שונים לביצוע הניתוח המורכב. שיתוף פעולה זה הינו נדיר וייחודי ביותר.
צוות הרופאים שביצע את הניתוח הבין כי על מנת להגיע באופן האופטימלי לגידול, הגישה הנכונה אליו אינה דרך העין וגם לא דרך הגולגולת, אלא אנדוסקופית דרך האף והסינוסים, שמהווים מעין פרוזדור עמוק, המגיע סמוך לחוד העין. עד היום, כמעט ולא נעשה ניתוח בגישה מורכבת ויוצאת דופן זו ורק הודות לכישורי הקצה הייחודיים של צוות הרופאים, ניתן היה באמת להוציא ניתוח זה לפועל.
את הניתוח ביצעו במשותף פרופ' רועי לנדסברג, רינולוג, פרופ' סרגיי ספקטור, נוירוכירורג המיומן בביצוע שיתופי פעולה עם פרופ' לנדסברג בניתוחים אנדוסקופיים של גידולי בסיס הגולגולת ובעבודה בעומק ובאזורי מוח סמוכים וד"ר דניאל בריסקו, כירורג אוקולופלסטי, השולט באנטומיה התוך-ארובתית ובעל וותק רב בניתוחי גידולי ארובת העין.
צוות חדר הניתוח, בתום הניתוח המורכב
פרופ' לנדסברג: "התגייסתי לניתוח לאור המיומנות האנדוסקופית הנרכשת בניתוחי סינוסים, והצורך לייצר גישה פתוחה ומיטבית דרך הסינוסים אל הגידול, כדי לאפשר עבודה משותפת של כולם בשדה הניתוח.
הפרדת הגידול מסביבתו אכן הייתה מאתגרת מאוד, אך בסופו של דבר ולאחר כחמש שעות, המאמץ המשותף הוכיח עצמו יפה והגידול הוצא בשלמותו, מבלי לפגוע בשלמות עצב הראייה ובשאר המבנים הקריטיים הסמוכים".
המטופלת, שאילולא הניתוח הייתה נידונה לעיוורון וודאי, היססה מאוד לגשת לניתוח הן בשל מורכבותו והחשש מפגיעה נוספת בראייתה והן בשל הפחד שייווצר שינוי חיצוני בפניה. אולם, כאמור ולשמחת כל המעורבים, חששות אלו התבדו. הניתוח לא הותיר כל שינוי קוסמטי ולא נוצרו כל עיוותים בפניה של המטופלת וחדות הראייה שלה לא נפגעה. מעבר לכך, הרופאים אף מצפים לשיפור הדרגתי בראייתה, עם הזמן.
פגישת תכנון הניתוח, מימין לשמאל: פרופ' ספקטור, ד"ר בריסקו ופרופ' לנדסברג
בעת הניתוח, מימין לשמאל: פרופ' ספקטור, ד"ר בריסקו ופרופ' לנדסברג
קביעת תור למרפאה, בטל': 072-3942614
קביעת תור למוקד החירום, בטל': 6343*
וב Whatsapp:י 054-5059620
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments