Category Archives: א.א.ג ילדים


נחירות ודום נשימה בשינה אצל ילדים

הפרעה נשימה חסימתית בשינה בילדים נובעת בעיקר מהגדלת-יתר של השקדים והשקד שלישי. הפרעת נשימה זו יכולה במצב הקל להתבטא בנחירות אך במצב הקשה להוביל לדום-נשימה בשינה. במצב זה השינה מלווה בנחירות עזות עד השתנקויות והפסקת נשימה למספר שניות ולעיתים יקיצות מרובות והרטבת לילה. הפרעת נשימה חסימתית, המורידה משמעותית את איכות ויעילות השינה, עלולה לגרום להפרעת תפקוד גם במהלך היום. בילדים הביטוי ביום הוא בעיקר בהפרעת ריכוז, הישגים ירודים בלימודים ובביצוע משימות, פעלתנות-יתר ועצבנות.

במצב תקין, בשלבי השינה העמוקים הכוללים את שנת החלום, שרירי הגוף רפויים, לחץ הדם יורד, העומס על הלב יורד והורמון הגדילה מופרש. בילדים הסובלים מהפרעת נשימה חסימתית בשינה, ריפיון שרירי הלוע בזמן השקיעה לשלבי השינה העמוקים, גורם לקריסת השקדים המוגדלים לחלל הלוע עד חסימתו. חסימת נשימה זו גורמת לירידה בריווי החמצן בדם וכתגובה לכך המוח מפעיל מנגנון אוטומטי של יקיצה חלקית אשר גורמת לעליה במתח השרירים, פתיחת מעבר הנשימה בלוע ועליה בלחץ הדם. לתופעה חוזרת זו ישנן השפעות ארוכות טווח כגון יתר-לחץ-דם כרוני, עיכוב גדילה ובמצבים קשים עד אי-ספיקת לב. בנוסף, יתכן ויופיעו קשיים חברתיים ובהישגים הלימודיים עקב בעיית ריכוז ותפקוד במהלך היום.

סימפטומים

סימפטומים אופייניים היכולים להופיע (לא בהכרח כולם מופיעים בכל ילד ותלויים בחומרת המחלה)

  • נשימה רעשנית, מחרחרת ונחירות במהלך השינה.
  • נשימה מלווה במאמץ ואינה שקטה ורגועה.
  • יתכנו לעיתים הפסקות בנשימה למספר שניות ואחריהן חזרה לנחרה.
  • שינה בתנוחות "מוזרות" – שינה על הצד עם מתיחת הראש לאחור, צורך בראש מוגבה על כריות.
  • יקיצות מרובות בלילה.
  • הרטבת לילה מתמשכת או חזרת הרטבת לילה לאחר תקופת גמילה.
  • קושי בהתעוררות בבוקר.
  • חוסר ריכוז, התנהגות עצבנית ופעלתנות-יתר- בעיקר בשעות הערב.
  • עיכוב בגדילה ובהתפתחות.
  • שקיעה של עצם החזה פנימה בזמן נשימה.

שם הניתוח

הקטנת שקדים והסרת שקד שלישי (הנקרא גם אדנואיד (או בטעות- "פוליפים"))

Intracapsular Tonsillectomy (tonsillotomy) and Adenoidectomy

נוזלים באוזניים אצל ילדים

הסיבה הנפוצה ביותר לליקוי שמיעה בילדים הינה הצטברות נוזלים (תפליט) באוזן התיכונה, מאחורי עור התוף. במצב רגיל חלל האוזן התיכונה מלא באוויר וכך עור התוף יכול לנוע בחופשיות כתגובה לקול ולהעביר את גלי הקול לשרשרת עצמות השמע ומשם לשבלול. בילדים מנגנון האוורור הטבעי של האוזן התיכונה אינו בשל במקרים רבים ולכן מצטברים של נוזלים המופרשים מהאוזן עצמה ואינם מתפנים (זאת אומרת שהנוזלים אינם נכנסים מבחוץ באמבטיה או בבריכה).

סימפטומים

נוזלים באוזניים יכולים לגרום לירידת שמיעה היכולה להוביל לקושי באינטראקציה חברתית ובחלק מהמקרים אף לעיכוב בהתפתחות הדיבור. הילד שומע כאילו שיש לו אטם אוזניים "קבוע".

נוזלים יכולים להצטבר באוזן התיכונה גם במצבים של צינון פשוט ורובם זמניים ויחלפו לבד תוך זמן מה- בין מספר ימים ועד 3 חודשים. לכן, ברוב הילדים, בירור וטיפול יתחילו רק לאחר שהנוזלים נראו באוזניים מעל ל 3 חודשים (רק במצבים חריגים כגון חיך שסוע, ליקוי ראיה, אוטיזם, דלקות אוזניים חוזרות, שקיעה של עור התוף או עיכוב משמעותי בדיבור ישקלו בירור וטיפול מוקדם יותר).

במידה ואכן הנוזלים לא נספגו לאחר 3 חודשים מומלצת בדיקת שמיעה המתבצעת במכון שמיעה. מתחת גיל 3 מתבצעת הבדיקה באמצעות רמקולים וללא אוזניות וע"י שתי קלינאיות תקשורת. לעיתים מתבצעת גם בדיקת טימפנומטריה שבודקת את יכולת התנועה של עור התוף ויכולה לתת תוצאות שיצביעו על איזון לחצים תקין ותנועתיות תקינה (A), על חוסר תנועתיות של עור התוף כמו במצבים של נוזלים, נקב בעור התוף או המצאות צינורית אוורור (כפתור) תקינה ומתפקדת (B), או על תת-לחץ באוזן התיכונה (ואקום) העלול לגרום לשקיעת עור התוף או על נטייה להצטברות נוזלים חוזרת בעתיד (C).

ליקוי שמיעה קל מוגדר בצורך בהגברה של הצליל ב 25 דציבל לצורך זיהוי תגובה אצל הילד.

בליקוי שמיעה קל (25-40 דציבל) ניתן להציע טיפול שישפר את איכות חייו של הילד, במיוחד עם יש חשד לעיכוב בהתפתחות דיבור. במידה ומחליטים לא לטפל אז יש צורך במעקב כל 3-4 חודשים עד שהנוזלים נעלמים לבד. במידה ומופיע ליקוי שמיעה חמור יותר או מופיעה שקיעה של עור התוף- דרושה התערבות בהקדם.

הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר הוא ניקוז של הנוזלים מבעד עור התוף (בהרדמה כללית קצרה) והשארת צינורית אוורור מיקרוסקופית  שתמשיך באוורור האוזן (ניתוח כפתורים).

טיפול אחר שלעיתים ניתן לנסות בילדים גדולים (מעל גיל 5) הוא תרגילים להחדרת אוויר לאוזן התיכונה במכשירים כגון Oto-vent או Ear-popper. טיפולים אלו דורשים שיתוף פעולה והתמדה מצד הילד למשך מספר שבועות. במידה ומושג אוורור, אין וודאות לגבי משך הזמן שיישאר ברגע הפסקת תקופת התרגול.

בליקוי שמיעה מעל 40 דציבל ישנה המלצה גורפת לניתוח כפתורים כיון שהוכח שליקוי שמיעה כזה פוגע בהתפתחות הילד.

למידע נוסף לגבי ניתוח כפתורים (החדרת צינוריות אוורור) לחץ כאן

ד"ר שי שמש

ד"ר שי שמש

 

ד"ר שי שמש הינו בוגר לימודי רפואה בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת מסריק בברנו, צ'כיה.

עם סיום לימודיו, השלים שנת סטאז' במרכז הרפואי וולפסון, בחולון.

ד"ר שי שמש התמחה במחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר במרכז הרפואי וולפסון, חולון ובהמשך בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שם היה אחראי על לימוד המתמחים.

במהלך שנות לימודיו, ד"ר שי שמש עבר השתלמויות בתחומים מגוונים, תחת רפואת א.א.ג וכמו כן, ביצע השתלמות עמיתים בתחום ניתוחי נחרה ודום נשימה במונטריי מקסיקו ובפורלי שבאיטליה, אצל גדולי המנתחים העוסקים בנחירות ודום נשימה חסימתי.

את התמחות-העל ברפואה וכירורגיה של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת, ביצע במרכז הרפואי א.ר.ם, בהנחייתו של פרופ' רועי לנדסברג, מנהל היחידה.

בנוסף, ד"ר שי שמש עובד כרופא בכיר, אחראי תחום טיפול בדום נשימה חסימתי במרכז הרפואי וולפסון, בחולון.

ד"ר שמש עוסק במחקר, משתתף בפאנלים רפואיים בנושא נחירות ודום נשימה בשינה ומדריך סטודנטים לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

ד"ר שי שמש פרסם עד היום 12 פרסומים מקצועיים, הציג בשלושה כנסים מדעיים והשתתף בשני פאנלים נבחרים.

 

חברות בארגונים מקצועיים:

• האיגוד הישראלי לרפואת אף, אוזן וגרון וניתוחי ראש צוואר
• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• החוג הרינולוגי הישראלי
• חבר האקדמיה האירופאית לרפואת שינה

 

תחומי טיפול עיקריים במוקד א.ר.ם URGENT:

• אטימות באוזניים
• כאבים ו/או דלקות באוזן
• פקקי שעווה (צרומן)
• סחרחורות
• איבוד שמיעה פתאומי
• גוף זר באוזן
• כאבים ו/או דלקות בגרון
• כאבים ו/או דלקות חריפות באף
• צינון חזק
• התקף סינוסיטיס
• דימומים באף
• גוף זר באף
• חתכים בלשון
• גוף זר בגרון
• שיעול חריף
• צרידות חריפה
• פריקת לסת
• שיתוק בפנים
• בדיקה לפני נסיעה לחו"ל

 

שפות:

עברית, אנגלית

 

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לדריה טנחיל במייל: dariata@assuta.co.il

דלקות אוזניים אצל ילדים

מהי דלקת אוזן חריפה?

דלקת אוזן חריפה הינה מצב בו מצטברת מוגלה בחלל האוזן התיכונה(האוזן התיכונה הופכת למורסה). אירוע בודד של דלקת אוזן חריפה עובר על כל ילד לפחות פעם אחת במהלך ילדותו. כיון שחלל האוזן התיכונה גובל בחלל התוך גולגלתי (בו נמצא המוח) חשוב להתייחס למחלה באופן רציני שכן היא עלולה להביא לסיבוכים מסכני חיים בנוסף לסבל שחווה החולה (כאבים, חום) עקב המחלה עצמה. לכן יש לבחור בטיפול בהתאם לנתוני החולה: גילו, חומרת ההסתמנות החולנית (חום, כאבים, מצב כללי), ומחלות רקע. העלולות להעמידו בסיכון יתר לפתח את סיבוכי המחלה.

מהן הסיבות למחלה?

התפתחות דלקת אוזן חריפה אופיינית לגיל הילדות (אם כי עלולה לקרות גם במבוגרים) עקב חוסר בשלות של המערכת החיסונית ושל האנטומיה של  האוזן וצינור הניקוז שלה (חצוצרת האוזן) תינוקות וילדים מסוימים נוטים יותר מאחרים לפתח דלקות אוזן חריפות עקב מצב קיצוני של חוסר בשלות של המערכות הנ"ל.

הגורם הישיר למחלה הינו זיהומי-חיידקי. ככל הנראה בשלבים ראשונים של המחלה קיימת גם מעורבות ויראלית אשר הופכת את הרירית של האוזן התיכונה (הציפוי הפנימי של קירות חלל האוזן התיכונה) לרגישה לפגיעה של חיידקים.

כיצד מאובחנת המחלה?

ניתן לאבחן את המחלה בקלות על ידי ראיית עור התוף. את עור התוף ניתן לראות בעזרת מכשיר הנקרא אוטוסקופ הנמצא בשימוש אצל רופאי ילדים ורופאי א.א.ג. כאשר יש באוזן שעווה אשר חוסמת את תעלה האוזן החיצונית ולא מאפשרת לראות את עור התוף חייבים לנקות את השעווה, ללא ניקוי השעווה לא ניתן לראות את עור התוף. כדי למנוע פגיעה מיותרת באוזן בעת הניקוי, הכרחי לבצע את הניקוי בתנאים מיטביים, תחת מיקרוסקופ. בדיקה וטיפול באוזניים בעזרת מיקרוסקופ מבוצעת על ידי רופאי א.א.ג.

כיצד מטפלים במחלה?

הטיפול במחלה  הינו על ידי אנטיביוטיקה. כאשר הסתמנות המחלה הינה קלה (כלומר ללא חום או עם חום נמוך, כאבים לא מאוד חמורים והערכת סיכון נמוך להתפתחות סיבוכים מסוכנים) ניתן לטפל במחלה בעזרת תרופות להורדת חום ותרופות נוגדות כאבים. אך התינוק או הילד צריך להבדק שוב על ידי הרופא לאחר 24-72 שעות לצורך הערכה מחודשת. במיקרים בהם קיים סיכון מוגבר להתפתחות סיבוכים מסוכנים (תינוק צעיר מגיל שנה, הסתמנות מחלה חמורה, ליקוי במנגנון החיסון) יש לתת טיפול אנטיביוטי ללא היסוס.

הצעה מעשית חשובה

בכל חשד לדלקת אוזניים יש לפנות לרופא לצורך אבחון מדויק שכן מדובר במחלה שמצד אחד חולפת מאליה ברוב המקרים אך מצד שני עלולה להביא לסיבוכים מסוכנים.

הקטנת שקדים

ניתוח שקדים הוא מהניתוחים הנפוצים ביותר בילדים. הניתוח הוכח כמועיל ביותר עבור ילדים עם הפרעת נשימה חסימתית בשינה (Sleep Disordered Breathing) משנית להגדלת-יתר של השקדים.

בניתוח השקדים מוקטנים באופן מבוקר וללא כריתת הקופסית המחברת אותם לשריר הלוע. כך נותרת שכבה דקה של קופסית השקד שמכסה ומגנה על שריר הלוע מחשיפה לנוזלי חלל הפה ובנוסף מונעת חשיפה וחיתוך של עורקי השקד הראשיים. טכניקה זו פותרת את הפרעת הנשימה החסימתית בשינה כיון ששארית השקדים הקטנה הנותרת אינה חוסמת יותר את מעבר האוויר. גם במעקב לטווח ארוך גדילה מחדש של שארית השקד והישנות תסמינים נדירה ביותר. היתרון העיקרי של טכניקה זו על פני כריתה מלאה הוא בהחלמה קלה וקצרה יותר, פחות כאב לאחר הניתוח וחזרה מהירה יותר לכלכלה רגילה ולפעילות שגרתית. בנוסף, שיעור הדימום לאחר הניתוח ירד משמעותית ולמעשה כמעט ואינו קיים.

הורים רבים מספרים שלמרות חששותיהם הרבים והטבעיים לקראת הניתוח, הם הופתעו לראות שלאחר הניתוח הילד החלים מהר ובקלות ו"נראה שכאילו לא עבר ניתוח" שעות ספורות קודם לכן.

הכנה לפני ניתוח

בדיקות דם – ספירת דם ותפקודי קרישה, מכתב מרופא מטפל על מצב בריאות כללי.

צום 6 שעות מאוכל. ניתן לשתות מים בלבד עד שעתיים לפני הניתוח.

לעיתים נדירות תידרש בדיקה במעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה).

פרוצדורות עיקריות במהלך הניתוח

בבוקר הניתוח הילד ייבדק ע”י רופא מרדים. לאחר מכן אחד ההורים מלווה את הילד לחדר ניתוח ונשאר איתו עד שנרדם. ההרדמה מתבצעת באמצעות מסיכת אינהלציה עם גז הרדמה (דומה לגז צחוק) ואינה מלווה כאב. כשהילד רדום ההורה מלווה מחוץ לחדר ניתוח לחדר המתנת משפחות.

הניתוח מתבצע כולו מבעד לפה ואינו מלווה חתכים חיצוניים. השקדים המוגדלים הנמצאים בצדיי הלוע מאחורי הלשון מוקטנים ע”י הסרת חלקם הבולט ללוע וחוסם אותו. ההסרה מתבצעת ע"י "שיוף" או "אידוי" הרקמה העודפת. הקליפה הצדדית של השקד מושארת במקומה יחד עם שכבה דקה של רקמת השקד שאינה חוסמת ואינה מפריעה לנשימה. קליפה זו מכסה ומגנה על רקמת הלוע בכדי להפחית משמעותית את הכאב לאחר הניתוח, לזרז את ההחלמה ולמנוע דימומים וסיבוכים. במידת הצורך, השקד השלישי הנמצא מאחורי הענבל וחוסם את מעבר האוויר מהאף מוסר אף הוא מבעד לפה.

בתום הניתוח הילד מתעורר ומועבר לחדר התאוששות. בשלב זה יעודכנו ההורים ויילקחו לחדר התאוששות ללוות את ילדם במהלך התעוררותו.

משך הטיפול

משך זמן אופייני להרדמה ולניתוח כזה הוא 30-45 דקות. לעיתים מהלך הניתוח או ההרדמה איטי מעט יותר וזמן השהייה הכולל בחדר ניתוח יכול להמשך גם עד כשעה וחצי.

התאוששות

לאחר ההתעוררות הילד מועבר בליווי הוריו למחלקת אשפוז להשגחה של לילה אחד. במהלך אשפוזו צוות המחלקה ייתן טיפול משכך כאבים ויוודא שהילד מתחיל לשתות ולאכול כלכלה רכה שתסופק במחלקה. במידת הצורך ניתן יהיה להשלים נוזלים מבעד צינורית עירוי שתורכב באחת מידיו במהלך ההרדמה בזמן הניתוח.

למחרת בבוקר, במידה וישתה באופן מספק משוחרר הילד לביתו לאחר שיקבל מאחות המחלקה הנחיות מפורטות על המשך ההחלמה והמלצות להמשך הטיפול בבית.

זמן ההחלמה הצפוי הוא כ 5-7 ימים. במהלך תקופה זו יתכן והילד יזדקק לטיפול משכך כאב כגון אקמול (בסירופ, טיפות או נר). מומלצת כלכלה רכה יחסית ולא חמה והקפדה על שתיה מרובה. רוב הילדים חוזרים לפעילות רגילה לאחר כ 5 ימים. בימים הראשונים לאחר הניתוח עשויות להישמע עדיין נחירות עקב נפיחות והפרשות. נחירות אלו יפחתו מלילה ללילה וצפויות להעלם לאחר מספר לילות. מעט הפרשה מהאף עשויה להופיע למספר ימים ולהעלם. עשוי להופיע ריח רע מהפה למספר ימים. בילדים קטנים (בני שנה עד 3 שנים) לעיתים מופיע חום נמוך עד 38.5 בשלושת הימים הראשונים לאחר הניתוח וחולף לבד.

ביקורת מתבצעת כחודש לאחר הניתוח.

ניתוח אדנואיד (שקד שלישי)

ניתוח אדנואיד (הסרת שקד שלישי/adenoidectomy) מתבצע מבעד לפה בהרדמה כללית קצרה ובמסגרת אשפוז יום.

מהלך:

לצורך בטיחות ההרדמה דרוש צום של 6 שעות אך מותר לשתות מים בלבד עד שעתיים לפני שעת הניתוח.

צריך להגיע כשעה וחצי לפני שעת הניתוח שנקבעה למשרד קבלת ילדים באסותא רמת החי"ל, רח' הברזל 20, ת"א בקומה שניה. צריך להביא התחייבות מחברת הביטוח, תעודת זהות עם ספח שבו הילד רשום, מסמכים רפואיים רלוונטים כגון תוצאות בדיקות דם (ספירת דם) ומכתב מרופא ילדים מטפל המפרט מצב בריאות כללי.

לאחר רישום וקליטה במשרד קבלת ילדים עוברים למתחם קבלת ילדים בקומה שלישית, שם תקלטו ע"י אחות, תפגשו את המנתח והילד יבדק ע"י רופא מרדים מומחה.

זמן הכניסה לניתוח הוא משוער ולעיתים משתנה מעט כתלות בגורמים נוספים של חדר הניתוח.

בהגיע הזמן, אחד ההורים יקבל חלוק, כובע וכיסויי לנעליים אותו ילבש לצורך ליווי הילד לחדר הניתוח. צוות חדר הניתוח יפגוש אתכם בחדרכם בקבלת ילדים וילווה את הילד עם אחד ההורים לחדר ניתוח. שם ההורה ישאל שוב לפרטי הילד והניתוח המתוכנן.

הילד מורדם באמצעות מסכה בלבד (דמוית מסכת אינהלציה) בנוכחות ההורה וללא דקירות או זריקות. ההירדמות לוקחת כשתי דקות ואז ההורה מלווה החוצה מחדר הניתוח וחוזר לאולם המתנת משפחות.

לאחר שהילד מורדם, מוכנס עירוי ע"י צינורית פלסטית לצורך מתן תרופות ונוזלים.

הניתוח מתבצע מבעד לפה וללא חתכים חיצוניים. השקד השלישי נמצא מאחורי החיך הרך והענבל ומוסר בשלמותו תוך בקרה מלאה בהסתכלות עד ווידוא שחלל הלוע האפי (אותו השקד השלישי חסם) פתוח לרווחה במלואו למעבר אוויר מהאף.

בסיום הניתוח ההרדמה מופסקת והילד מתעורר בהדרגה ומועבר לחדר התאוששות. רוב הניתוחים לוקחים בין 20 דקות לשעה.

בחדר התאוששות ההורים פוגשים שוב את הילד ומלווים אותו בהתעוררותו. שם גם פוגשים את הרופא המנתח לעדכון על מהלך הניתוח.

במהלך ההתעוררות הילד עשוי לישון זמן רב או להתעורר מעט מבולבל מההרדמה הכללית ולהיות מעט נסער ל 15-30 דקות. זה טבעי ונורמלי ואינו מעיד על כאב או מצוקה. לאחר מכן הילד "חוזר לעצמו" ומקבל לשתות מצוות חדר ההתאוששות.

כשעתיים לאחר הניתוח, במידה והילד שותה ואוכל ובמצב כללי טוב על פי הערכת צוות ההתאוששות, ניתנות הנחיות מפורטות ע"י אחות ההתאוששות ומשוחררים הביתה עם מכתב שחרור אשר גם בו מפורטות כל ההנחיות לאחר הניתוח וכולל מס' טלפון נייד של הרופא המנתח לכל שאלה או בעיה.

הניתוח לרוב לא מלווה בכאב משמעותי אך לעיתים דרוש משכך כאב כגון אקמול עד שלושה ימים לאחר הניתוח.

בימים הראשונים רוב הילדים מתאוששים ללא בעיות אך יתכנו כאב קל בבליעה, רגישות קלה בהנעת צוואר, הפרשות מהאף ושיעול קל ובילדים קטנים לעיתים עשוי להופיע חום לא גבוה (עד 38.5) שנגרם כתגובה לתהליך ההחלמה התקין של הרקמות.

רצוי להימנע ל 3 ימים ממאמץ גופני חריג, חשיפה לשמש ישירה ולהימנע ממזון או שתיה חמים מאוד (כגון תה או מרק חם).

לאחר 3 ימים בבית ניתן לחזור לפעילות מלאה.

הביקורת מתבצעת כחודש לאחר הניתוח במרפאה בתאום טלפוני.

סרטון הסבר המציג את מהלך יום הניתוח בקישור הבא:

www.youtu.be/6FN3M7V_ub0

סרטון להכנת הילד לחווית יום הניתוחים (כמובן במידה ומתאים לגילו) בקישור הבא:

www.youtube.com/watch?v=85lUscWwz-A

בהצלחה!

אדנואיד- שקד שלישי

אדנואיד הינו השקד השלישי (בנוסף לשני השקדים הנמצאים בלוע מצידי חלקה האחורי של הלשון והשקד הרביעי הנמצא בבסיס הלשון האחורי). מכונה גם "פוליפ/פוליפים" אם כי כינוי זה אינו נכון מבחינה רפואית.

האדנואיד מורכב מרקמת לימפה והינו חלק קטן ממערכת המשמשת לזיהוי מזהמים הנשאפים באוויר וליצירת נוגדנים מתאימים. מערכת זו פעילה בעיקר בשנתיים הראשונות לחיים עד שמבשילה מערכת החיסון. לאחר גיל 6-7 מערכת השקדים והשקד השלישי מתחילה לדעוך ובמבוגר כמעט ואין זכר לאדנואיד.

האדנואיד במצבו התקין בילד נמצא בתקרת החלק האחורי של האף ובעל מבנה שטוח ולא חסימתי. בחלק מהילדים, יתכן עקב חשיפה לזיהום כלשהו בדרכי הנשימה, האדנואיד מתנפח וגדל לממדים לא תקינים ומצר או חוסם את מעבר הנשימה באף. במצב זה הוא גם מאבד את תפקידו במערכת החיסון וגם פוגע במנגנון הטבעי של נשימת האף בעלת יתרונות של הוספת לחות וחימום האוויר הנשאף לריאות, סינונו ואפשור חוש ריח. בנוסף, התנגודת של מעברי האוויר באף מאפשרת ניפוח של כל בועיות הריאה ומניעת קריסה שלהן.

אדנואיד מוגדל גורם לחסימת מעבר האוויר באף וצורך בנשימה מהפה – דבר במוביל לפה פתוח באופן כמעט קבוע. האוויר הנשאף יבש, לא מחומם ולא מסונן. לאורך זמן זה מוביל ליובש של הרוק המגן בחלל הפה ועלול להחמיר עששת, יובש גרון המוביל לכאב בגרון בבוקר ולצרידות. כיון שהשפתיים פתוחות באופן קבוע לאפשר נשימה, שרירי השפתיים נרפים ונחלשים ומתקבלות שפתיים רפויות ושמוטות עם קושי להסגר בצורה יעילה. דבר זה מוביל לזליגת רוק מחוץ לפה (ריור-יתר) ולשינוי בלחץ המופעל ע"י שריר הפה והשפתיים על הלסתות ושלד הפנים לאורך שנים. בעקבות כך נוצר עיוות הדרגתי של מבנה הלסתות והיצרות של רצפת האף- דבר הגורם להחמרה נוספת ביכולת הנשימה האפית ולעיוותים המצריכים טיפולים אורתודונטים מורכבים בגיל ההתבגרות.

דלקת ממושכת באדנואיד מתבטאת בנזלת סמיכה ממושכת וטורדנית, נשימה מחרחרת, שיעול ממושך ותחושת ליחה תמידית.

למידע על ניתוח אדנואיד (שקד שלישי)- לחץ כאן

דלקת האוזניים של הקיץ

לא מה ששמעתם- 5 טעויות נפוצות בטיפול בדלקות אוזניים

פורסם במגזין "מנטה".

דלקות אוזניים: 6 דברים שחייבים לדעת

פורסם באתר "קול חי"

מחקר פורץ דרך: הסיוט שלאחר ניתוח כפתורים- ייעלם

פורסם באתר "קול חי".

חיך ושפה שסועים

פורסם בגיליון מודפס "רפואת משפחה".