Category Archives: א.א.ג ילדים

הפרעה נשימה חסימתית בשינה בילדים נובעת בעיקר מהגדלת-יתר של השקדים והשקד שלישי. הפרעת נשימה זו יכולה במצב הקל להתבטא בנחירות אך במצב הקשה להוביל לדום-נשימה בשינה. במצב זה השינה מלווה בנחירות עזות עד השתנקויות והפסקת נשימה למספר שניות ולעיתים יקיצות מרובות והרטבת לילה. הפרעת נשימה חסימתית, המורידה משמעותית את איכות ויעילות השינה, עלולה לגרום להפרעת תפקוד גם במהלך היום. בילדים הביטוי ביום הוא בעיקר בהפרעת ריכוז, הישגים ירודים בלימודים ובביצוע משימות, פעלתנות-יתר ועצבנות.

במצב תקין, בשלבי השינה העמוקים הכוללים את שנת החלום, שרירי הגוף רפויים, לחץ הדם יורד, העומס על הלב יורד והורמון הגדילה מופרש. בילדים הסובלים מהפרעת נשימה חסימתית בשינה, ריפיון שרירי הלוע בזמן השקיעה לשלבי השינה העמוקים, גורם לקריסת השקדים המוגדלים לחלל הלוע עד חסימתו. חסימת נשימה זו גורמת לירידה בריווי החמצן בדם וכתגובה לכך המוח מפעיל מנגנון אוטומטי של יקיצה חלקית אשר גורמת לעליה במתח השרירים, פתיחת מעבר הנשימה בלוע ועליה בלחץ הדם. לתופעה חוזרת זו ישנן השפעות ארוכות טווח כגון יתר-לחץ-דם כרוני, עיכוב גדילה ובמצבים קשים עד אי-ספיקת לב. בנוסף, יתכן ויופיעו קשיים חברתיים ובהישגים הלימודיים עקב בעיית ריכוז ותפקוד במהלך היום.

סימפטומים אופייניים היכולים להופיע (לא בהכרח כולם מופיעים בכל ילד ותלויים בחומרת המחלה)

• נשימה רעשנית, מחרחרת ונחירות במהלך השינה.
• נשימה מלווה במאמץ ואינה שקטה ורגועה.
• יתכנו לעיתים הפסקות בנשימה למספר שניות ואחריהן חזרה לנחרה.
• שינה בתנוחות "מוזרות" – שינה על הצד עם מתיחת הראש לאחור, צורך בראש מוגבה על כריות.
• יקיצות מרובות בלילה.
• הרטבת לילה מתמשכת או חזרת הרטבת לילה לאחר תקופת גמילה.
• קושי בהתעוררות בבוקר.
• חוסר ריכוז, התנהגות עצבנית ופעלתנות-יתר- בעיקר בשעות הערב.
• עיכוב בגדילה ובהתפתחות.
• שקיעה של עצם החזה פנימה בזמן נשימה.

הקטנת שקדים והסרת שקד שלישי (הנקרא גם אדנואיד (או בטעות- "פוליפים"))

Intracapsular Tonsillectomy (tonsillotomy) and Adenoidectomy

הסיבה הנפוצה ביותר לליקוי שמיעה בילדים הינה הצטברות נוזלים (תפליט) באוזן התיכונה, מאחורי עור התוף. במצב רגיל חלל האוזן התיכונה מלא באוויר וכך עור התוף יכול לנוע בחופשיות כתגובה לקול ולהעביר את גלי הקול לשרשרת עצמות השמע ומשם לשבלול. בילדים מנגנון האוורור הטבעי של האוזן התיכונה אינו בשל במקרים רבים ולכן מצטברים של נוזלים המופרשים מהאוזן עצמה ואינם מתפנים (זאת אומרת שהנוזלים אינם נכנסים מבחוץ באמבטיה או בבריכה).

נוזלים באוזניים יכולים לגרום לירידת שמיעה היכולה להוביל לקושי באינטראקציה חברתית ובחלק מהמקרים אף לעיכוב בהתפתחות הדיבור. הילד שומע כאילו שיש לו אטם אוזניים "קבוע".

נוזלים יכולים להצטבר באוזן התיכונה גם במצבים של צינון פשוט ורובם זמניים ויחלפו לבד תוך זמן מה- בין מספר ימים ועד 3 חודשים. לכן, ברוב הילדים, בירור וטיפול יתחילו רק לאחר שהנוזלים נראו באוזניים מעל ל 3 חודשים (רק במצבים חריגים כגון חיך שסוע, ליקוי ראיה, אוטיזם, דלקות אוזניים חוזרות, שקיעה של עור התוף או עיכוב משמעותי בדיבור ישקלו בירור וטיפול מוקדם יותר).

במידה ואכן הנוזלים לא נספגו לאחר 3 חודשים מומלצת בדיקת שמיעה המתבצעת במכון שמיעה. מתחת גיל 3 מתבצעת הבדיקה באמצעות רמקולים וללא אוזניות וע"י שתי קלינאיות תקשורת. לעיתים מתבצעת גם בדיקת טימפנומטריה שבודקת את יכולת התנועה של עור התוף ויכולה לתת תוצאות שיצביעו על איזון לחצים תקין ותנועתיות תקינה (A), על חוסר תנועתיות של עור התוף כמו במצבים של נוזלים, נקב בעור התוף או המצאות צינורית אוורור (כפתור) תקינה ומתפקדת (B), או על תת-לחץ באוזן התיכונה (ואקום) העלול לגרום לשקיעת עור התוף או על נטייה להצטברות נוזלים חוזרת בעתיד (C).

ליקוי שמיעה קל מוגדר בצורך בהגברה של הצליל ב 25 דציבל לצורך זיהוי תגובה אצל הילד.

בליקוי שמיעה קל (25-40 דציבל) ניתן להציע טיפול שישפר את איכות חייו של הילד, במיוחד עם יש חשד לעיכוב בהתפתחות דיבור. במידה ומחליטים לא לטפל אז יש צורך במעקב כל 3-4 חודשים עד שהנוזלים נעלמים לבד. במידה ומופיע ליקוי שמיעה חמור יותר או מופיעה שקיעה של עור התוף- דרושה התערבות בהקדם.

הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר הוא ניקוז של הנוזלים מבעד עור התוף (בהרדמה כללית קצרה) והשארת צינורית אוורור מיקרוסקופית  שתמשיך באוורור האוזן (ניתוח כפתורים).

טיפול אחר שלעיתים ניתן לנסות בילדים גדולים (מעל גיל 5) הוא תרגילים להחדרת אוויר לאוזן התיכונה במכשירים כגון Oto-vent או Ear-popper. טיפולים אלו דורשים שיתוף פעולה והתמדה מצד הילד למשך מספר שבועות. במידה ומושג אוורור, אין וודאות לגבי משך הזמן שיישאר ברגע הפסקת תקופת התרגול.

בליקוי שמיעה מעל 40 דציבל ישנה המלצה גורפת לניתוח כפתורים כיון שהוכח שליקוי שמיעה כזה פוגע בהתפתחות הילד.

למידע נוסף לגבי ניתוח כפתורים (החדרת צינוריות אוורור) לחץ כאן

דלקת אוזן חריפה הינה מצב בו מצטברת מוגלה בחלל האוזן התיכונה(האוזן התיכונה הופכת למורסה). אירוע בודד של דלקת אוזן חריפה עובר על כל ילד לפחות פעם אחת במהלך ילדותו. כיון שחלל האוזן התיכונה גובל בחלל התוך גולגלתי (בו נמצא המוח) חשוב להתייחס למחלה באופן רציני שכן היא עלולה להביא לסיבוכים מסכני חיים בנוסף לסבל שחווה החולה (כאבים, חום) עקב המחלה עצמה. לכן יש לבחור בטיפול בהתאם לנתוני החולה: גילו, חומרת ההסתמנות החולנית (חום, כאבים, מצב כללי), ומחלות רקע. העלולות להעמידו בסיכון יתר לפתח את סיבוכי המחלה.

התפתחות דלקת אוזן חריפה אופיינית לגיל הילדות (אם כי עלולה לקרות גם במבוגרים) עקב חוסר בשלות של המערכת החיסונית ושל האנטומיה של  האוזן וצינור הניקוז שלה (חצוצרת האוזן) תינוקות וילדים מסוימים נוטים יותר מאחרים לפתח דלקות אוזן חריפות עקב מצב קיצוני של חוסר בשלות של המערכות הנ"ל.

הגורם הישיר למחלה הינו זיהומי-חיידקי. ככל הנראה בשלבים ראשונים של המחלה קיימת גם מעורבות ויראלית אשר הופכת את הרירית של האוזן התיכונה (הציפוי הפנימי של קירות חלל האוזן התיכונה) לרגישה לפגיעה של חיידקים.

ניתן לאבחן את המחלה בקלות על ידי ראיית עור התוף. את עור התוף ניתן לראות בעזרת מכשיר הנקרא אוטוסקופ הנמצא בשימוש אצל רופאי ילדים ורופאי א.א.ג. כאשר יש באוזן שעווה אשר חוסמת את תעלה האוזן החיצונית ולא מאפשרת לראות את עור התוף חייבים לנקות את השעווה, ללא ניקוי השעווה לא ניתן לראות את עור התוף. כדי למנוע פגיעה מיותרת באוזן בעת הניקוי, הכרחי לבצע את הניקוי בתנאים מיטביים, תחת מיקרוסקופ. בדיקה וטיפול באוזניים בעזרת מיקרוסקופ מבוצעת על ידי רופאי א.א.ג.

הטיפול במחלה  הינו על ידי אנטיביוטיקה. כאשר הסתמנות המחלה הינה קלה (כלומר ללא חום או עם חום נמוך, כאבים לא מאוד חמורים והערכת סיכון נמוך להתפתחות סיבוכים מסוכנים) ניתן לטפל במחלה בעזרת תרופות להורדת חום ותרופות נוגדות כאבים. אך התינוק או הילד צריך להבדק שוב על ידי הרופא לאחר 24-72 שעות לצורך הערכה מחודשת. במיקרים בהם קיים סיכון מוגבר להתפתחות סיבוכים מסוכנים (תינוק צעיר מגיל שנה, הסתמנות מחלה חמורה, ליקוי במנגנון החיסון) יש לתת טיפול אנטיביוטי ללא היסוס.

בכל חשד לדלקת אוזניים יש לפנות לרופא לצורך אבחון מדויק שכן מדובר במחלה שמצד אחד חולפת מאליה ברוב המקרים אך מצד שני עלולה להביא לסיבוכים מסוכנים.

בדיקות דם – ספירת דם ותפקודי קרישה, מכתב מרופא מטפל על מצב בריאות כללי.

צום 6 שעות מאוכל. ניתן לשתות מים בלבד עד שעתיים לפני הניתוח.

לעיתים נדירות תידרש בדיקה במעבדת שינה (פוליסומנוגרפיה).

בבוקר הניתוח הילד ייבדק ע”י רופא מרדים. לאחר מכן אחד ההורים מלווה את הילד לחדר ניתוח ונשאר איתו עד שנרדם. ההרדמה מתבצעת באמצעות מסיכת אינהלציה עם גז הרדמה (דומה לגז צחוק) ואינה מלווה כאב. כשהילד רדום ההורה מלווה מחוץ לחדר ניתוח לחדר המתנת משפחות.

הניתוח מתבצע כולו מבעד לפה ואינו מלווה חתכים חיצוניים. השקדים המוגדלים הנמצאים בצדיי הלוע מאחורי הלשון מוקטנים ע”י הסרת חלקם הבולט ללוע וחוסם אותו. ההסרה מתבצעת ע"י "שיוף" או "אידוי" הרקמה העודפת. הקליפה הצדדית של השקד מושארת במקומה יחד עם שכבה דקה של רקמת השקד שאינה חוסמת ואינה מפריעה לנשימה. קליפה זו מכסה ומגנה על רקמת הלוע בכדי להפחית משמעותית את הכאב לאחר הניתוח, לזרז את ההחלמה ולמנוע דימומים וסיבוכים. במידת הצורך, השקד השלישי הנמצא מאחורי הענבל וחוסם את מעבר האוויר מהאף מוסר אף הוא מבעד לפה.

בתום הניתוח הילד מתעורר ומועבר לחדר התאוששות. בשלב זה יעודכנו ההורים ויילקחו לחדר התאוששות ללוות את ילדם במהלך התעוררותו.

משך זמן אופייני להרדמה ולניתוח כזה הוא 30-45 דקות. לעיתים מהלך הניתוח או ההרדמה איטי מעט יותר וזמן השהייה הכולל בחדר ניתוח יכול להמשך גם עד כשעה וחצי.

לאחר ההתעוררות הילד מועבר בליווי הוריו למחלקת אשפוז להשגחה של לילה אחד. במהלך אשפוזו צוות המחלקה ייתן טיפול משכך כאבים ויוודא שהילד מתחיל לשתות ולאכול כלכלה רכה שתסופק במחלקה. במידת הצורך ניתן יהיה להשלים נוזלים מבעד צינורית עירוי שתורכב באחת מידיו במהלך ההרדמה בזמן הניתוח.

למחרת בבוקר, במידה וישתה באופן מספק משוחרר הילד לביתו לאחר שיקבל מאחות המחלקה הנחיות מפורטות על המשך ההחלמה והמלצות להמשך הטיפול בבית.

זמן ההחלמה הצפוי הוא כ 5-7 ימים. במהלך תקופה זו יתכן והילד יזדקק לטיפול משכך כאב כגון אקמול (בסירופ, טיפות או נר). מומלצת כלכלה רכה יחסית ולא חמה והקפדה על שתיה מרובה. רוב הילדים חוזרים לפעילות רגילה לאחר כ 5 ימים. בימים הראשונים לאחר הניתוח עשויות להישמע עדיין נחירות עקב נפיחות והפרשות. נחירות אלו יפחתו מלילה ללילה וצפויות להעלם לאחר מספר לילות. מעט הפרשה מהאף עשויה להופיע למספר ימים ולהעלם. עשוי להופיע ריח רע מהפה למספר ימים. בילדים קטנים (בני שנה עד 3 שנים) לעיתים מופיע חום נמוך עד 38.5 בשלושת הימים הראשונים לאחר הניתוח וחולף לבד.

ביקורת מתבצעת כחודש לאחר הניתוח.