התפרסם באתר החדשות וואלה, מדור בריאות, בתאריך 22.04.2024
מאלרגיה ואסתמה ועד עצמות הדג, שבכל חג שולחות אנשים למיון: הפסח והאביב מבשרים אמנם את הפריחה, אבל מגיעים גם עם מספר סיכונים. 10 המכות, גרסת הבריאות
אחד החגים המיוחדים ביותר בשנה הוא חג הפסח, עם כל טקסיו ומנהגיו, הסעודה המשפחתית סביב שולחן החג וכמובן האביב שמביא איתו ניחוח של צמיחה והתחדשות מרעננות. אך לצד החגיגה וההנאה, עלולות להיווצר תופעות בריאותיות שונות. רגע לפני החג, מספר מומחי אף אוזן גרון ופה ולסת מא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומוקד א.ר.ם URGENT לרפואת אף אוזן גרון דחופה פורטים את עשרת ״המכות הבריאותיות״ שעלולות לצוץ בחג ומציעים דרכי התמודדות, במטרה לסייע לחגוג את ימי החג בשקט נפשי ובריאות מיטבית, בחיק המשפחה.
בפסח נהוג ומקובל לאכול מיני אגוזים. כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה סובלים מאלרגיה לאגוזים. במטופלים אלרגיים, חשיפה לאגוז (גם בכמות מזערית) עלולה לגרום להופעת תסמינים מיידים, שכוללים תפרחת, קוצר נשימה, ירידת לחץ דם ועד אובדן הכרה.
מה עושים? הטיפול הוא הימנעות מוחלטת מאכילת מאכלים המכילים אגוזים. במקרים של חשיפה בטעות, טיפול מיידי במזרק אדרנלין (אפיפן) ופינוי מהיר לחדר המיון, הינם צעדים מצילי חיים.
האביב עונת חג הפסח, היא עונת פריחתם של עצים רבים, ביניהם עץ הזית, ברוש, פקאן, צפצפה אורן, אלון ושיטה. גם סוגי דשא רבים פורחים בעונה זו. רבים סובלים מאלרגיה לאבקנים של העצים ומסוגי הדשא השונים. בתקופת הפריחה, האבקנים נישאים ברוח. חשיפה לאותם אלרגנים דרך דרכי הנשימה תגרום אצל מי שאלרגי לתסמינים מיידים שכוללים גרד באף ובעיניים, דמעות, נזלת מלווה בעיטושים מרובים ותחושת קוצר נשימה.
מה עושים? לא ניתן להימנע מחשיפה לאותם אלרגניים בתקופת הפריחה שלהם, אך יש טיפול והוא כולל שימוש בתרופות ממשפחת האנטיהיסטמיניים, תרסיסים לאף על בסיס סטרואידים ושימוש במשאפים לאסתמה, המכילים מרחיבי סמפונות וסטרואידים.
ההכנות לחג הפסח, כוללות את מנהג ביעור החמץ המפיץ עשן וחומרים רעילים לאוויר, מה שגורם לעלייה בזיהום האוויר. אנשים הסובלים מאסתמה, עלולים לסבול מהתקפי קוצר נשימה קשים, כתוצאה מחשיפה לאוויר המזוהם. מומלץ להקפיד על שימוש קבוע במשאפים ולהימנע ככל הניתן מחשיפה לעשן שריפת החמץ (לסגור חלונות, להימנע מפעילות גופנית בחוץ).
מה עושים? במקרה של קוצר נשימה שלא חולף על אף השימוש במשאפים, יש לפנות לקבלת טיפול במוקד רפואי או חדר מיון.
בארוחת החג, נהוג לאכול מנות דגים ועוף. לעיתים, בשל חוסר תשומת לב, עלולה להיתקע עצם דג או עוף לאורך דרכי הבליעה (הפה, לוע, גרון וושט). לרוב, המטופלים ירגישו באופן מיידי כאב דוקר ואף ידעו למקם את האזור בו נעוצה העצם. עצמות הננעצות לאורך דרכי הבליעה ובוושט בפרט, יכולות לגרום לנקב ומכאן לזליגה של מזון לאיברים הסמוכים. סיבוך זה מהווה פגיעה בריאותית חמורה, עד כדי סכנת חיים.
מה עושים? ראשית, מדובר במקרה חירום. יש לגשת מיידית לרופא אף אוזן גרון, לצורך הערכה ושליפת העצם ממקומה. במידה ויש נקב בוושט, המטופלים ישהו למשך מספר ימים לאשפוז עם צום בבית חולים, יחד עם תמיכת נוזלים ואנטיביוטיקה.
אין פסח בלי ניקיונות בלתי פוסקים. במסגרת ניקיונות אלו נשתמש בחומרי ניקוי רבים, שרובם מכילים כימיקלים מסוכנים, אשר עלולים לגרום לכוויות וכיבים במגע עם ריריות מערכת הנשימה והבליעה.
שאיפה של חומרים אלו, לרוב לא תגרום לנזק משמעותי. ייתכנו כאבי ראש קלים ותחושת שריפה קלה בגרון. לעומת זאת, בליעה של חומרים אלו יכולה להוות סכנת חיים עם פגיעות חמורות למערכת הנשימה והעיכול, כמו כוויות ואף התפתחות כיבים בתוך בית הבליעה. לרוב, במקרי בליעה של חומרים אלו, המטופלים יסבלו מכאב שורף בחלל הפה, הלוע והגרון ולעיתים אף מריור יתר וקוצר נשימה, עקב התפתחות בצקת בחלל הפה, הגרון, הוושט והקיבה.
מה עושים? יש להקפיד על שמירת חומרי הניקוי הרחק מידם של ילדים ותינוקות ולהקפיד להשתמש בחומרים באופן מושכל וללא חשיפת יתר. במקרה של בליעת חומרי ניקוי, יש להגיע מיידית לבדיקה וטיפול של רופא א.א.ג. שלרוב יתייעץ עם המרכז הארצי לטיפול ברעלים, על מנת להעריך את חמורת הנזק היכול להיגרם מאותו חומר ניקוי. מגוון הטיפולים רחב ותלוי בנזק הנגרם. הטיפולים יכולים לנוע מהשגחה בלבד ועד לניתוחים מורכבים של הגרון והוושט.
עם שינויי מזג האוויר, אנשים רבים חווים יובש באף. במחיצת האף יש נימים רבים שטחיים, שעלולים להיפגע בשל היובש ולגרום לדימום אפי (אפיסטקסיס).
מה עושים? יש לסתום את הנחיריים על ידי הפעלת לחץ על החלק התחתון (הסחוסי) של האף ולרוב, טיפול זה מספיק כדי להפסיק את הדימום. במידה והדימום אינו פוסק, יש לפנות מיידית להערכת רופא אף אוזן גרון והמשך טיפול, שיכלול צריבה של הנימים או הכנסת טמפון לאף, עד יחלוף הדימום.
במהלך ליל הסדר, בעת קריאת ההגדה ושירת שירי החג, לעיתים אנו מאמצים את קולנו יתר על המידה ועשויים לחוות צרידות בימים שאחרי.
במידה והצרידות חמורה ואינה חולפת כעבור שבועיים, יש לגשת לאבחון ובדיקה של תפקוד מיתרי הקול ושלילת ממצאים פתולוגיים על פני מיתרי הקול, באמצעות סיב אופטי.
מה עושים? מתן מנוחה לקול (להימנע מדיבור ולחישה, עד כמה שניתן), שתיית מים לעיתים תכופות במהלך היום, ואף אינהלציות עם מי מלח.
בזמן חופשת הפסח, רבים מאיתנו יבלו בחו"ל. ישנם אנשים אשר בזמן הטיסה ואף במהלך צלילות, חווים כאב ותחושת אטימות ולחץ באוזניים. הכאב נובע משינוי בלחץ הברומטרי, אשר גורם להבדלי לחץ בין האוזן התיכונה לחיצונית.
מה עושים? במצבים אלו, הטיפול הראשוני המומלץ – לפהק או ללעוס מסטיק, על מנת לאזן את הלחצים. במידה והתופעה אינה חולפת לאחר מספר שבועות, או אם מדובר בתסמינים כרוניים שחוזרים על עצמם בתדירות גבוהה, מומלץ להגיע לרופא לצורך בדיקה ואבחון הבעיה לעומקה.
עם בוא האביב והעלייה בטמפרטורות, רבים מאיתנו מחפשים מקלט מהחום בבריכות השחייה והים. חשיפת האוזניים למי הים או הבריכה עלולה לגרום לדלקת באוזן החיצונית, בעקבות החשיפה לחיידקים הנמצאים במקורות מים אלו. במקרים שמתפתחת דלקת, יורגשו לרוב כאב עז באוזן ותחושת אטימות ויתכן ותהיה אף הפרשה מוגלתית.
מה עושים? האבחנה מבוצעת על ידי רופא משפחה או רופא א.א.ג בהסתכלות ישירה על תעלת השמע, באמצעות אוטוסקופ. לרוב, הטיפול הניתן הינו מקומי בטיפות אנטיביוטיקה.
בחגים כולנו מסובין יחדיו, אוכלים ונהנים מכמויות גדולות של אוכל חגיגי, השונה מהרגיל. המצות והמציות במיוחד וגם סוגי בשרים למיניהם, מצריכים מאיתנו לעיסה חזקה ומשמעותית, הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים בימי החול. בקרב אנשים הסובלים מבעיות בפרקי הלסתות ושרירי הלעיסה, בשל פעילות יתר בלילה, 'היציאה' הקטנה הזו מהשגרה והמעבר לאוכל קשה שמצריך לעיסה משמעותית יותר, עלולים להכביד על מערכת הלעיסה.
הדבר יתבטא בכאבים בשרירי הלעיסה במיוחד שריר הטמפורליס, השריר הגדול משני צידי הראש, באזור הרכות עד החלק האחורי של הגולגולת, ובנוסף שרירי המסטר, שהם זוג שרירים בצידי הלסתות. הרגישות תתבטא בכאבי ראש דמויי מיגרנות, קושי בפתיחה מלאה של הפה עד לכדי אי-יכולת זמנית לפתוח את הפה באופן תקין (40 מ"מ). לעיתים זה גם עלול להופיע עם כאבי אוזניים, תחושת אטימות ואפילו טנטון טורדני.
מה עושים? לרוב, אכילה של מאכלים רכים יותר שדורשים פחות לעיסה, יפתרו את הבעיה. אך לעיתים יידרש להוריד עומס על ידי שימוש בסד לילה או אפילו הזרקה של בוטולינום טוקסין (בוטוקס), בכדי לאפשר הפוגה מאולצת לשרירים הכואבים או להפסיק כאבי ראש מיגרניים.
אז חכם, מה הוא אומר?
אלה עשר המכות שיכולות להקשות עלינו בתקופת החג.
תיהנו מפריחת האביב ומארוחות טעימות. תבלו בחיק המשפחה בטבע ובבית נקי.
אם לא נקשה את ליבנו ונצליח בזרוע נטויה לצמצם את הסיכונים- דיינו!
השתתפו בכתיבה:
ד"ר יוסי רוסמן, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית
ד"ר יואב לייסר, מומחה לכירורגיית פה ולסתות
ד"ר שי שמש, מומחה למחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר
בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון ומוקד א.ר.ם URGENT לרפואת אף אוזן גרון דחופה
פורסם באתר 'און לייף' – אתר תוכן ואקטואליה לנשים, במדור בריאות, בתאריך 28.02.2024
החברה הישראלית שוצפת מיזמי התנדבות מאז ה7/10 אך אחד מרגש במיוחד חיבר בין רופאות ואחיות מתחום הא.א.ג לבין חיילים וחיילות ובכל הארץ. "לתת עזרה מהירה בלי בירוקרטיה, גם לחיילים שלא רוצים ולא יכולים להגיע עד אלינו – זה נפלא", מספרת ד"ר ענבל שפרן שלקחה חלק במיזם
ההתגייסות של העם שלנו למען חיילי צה"ל מרגשת בכל פעם מחדש. חברות, ארגונים וגם אנשים פרטיים, עושים ויוזמים פעולות ומחוות, על מנת לתמוך ולהעלות חיוך על פני החיילים שבחזית, אבל בעיקר על מנת לדאוג לכל מחסורם. יוזמות התנדבויות רבות ושונות מתקיימות ברחבי הארץ, למען חיילי הסדיר והמילואים שבחזיתות השונות. אחד המיזמים המרגשים הוא הא.ר.מבולנס – ניידת עזרה ראשונה ברפואת אף אוזן גרון, שמופעלת על ידי א.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג, שבאסותא רמת החייל. הניידת מגיעה מדי יום לבסיסים ולשטחי כינוס וריענון צבאיים, בדרום ובצפון, על מנת לטפל בחיילים שסובלים מבעיות אף אוזן גרון, ולצד רופאים מא.ר.ם, מתנדבים רופאי א.א.ג נוספים ממרכזים רפואיים אחרים, אחיות חדר ניתוח מאסותא רמת החייל וצוות תומך נוסף.
ד"ר אביגיל ארד רופאת א.א.ג, מומחית לכירורגיית מיתרי הקול, מחלות הגרון, הפרעות קול ובליעה, שהתנדבה בעבר גם כרופאה בארגון "מצעד החיים", שמלווה את מצעדי החיים בפולין, לקחה חלק בפרויקט הזה. "אני גרה בשוהם והישוב שלנו איבד כמה צעירים במלחמה הזאת, שאת חלקם הילדים שלי מכירים, או שאני מכירה את בני משפחותיהם שהיו מטופלים שלי", היא מספרת, ומוסיפה "את חופשות ילדותי העברתי בקיבוצי העוטף, בהם יש לי משפחה. אני מודה לחברים מא.ר.ם על היוזמה ומתן ההזדמנות לעזור קצת לחיילים שלנו, בתקופה המאתגרת הזאת".
ד"ר אביגיל ערד. "אני גרה בשוהם והישוב שלנו איבד כמה צעירים במלחמה הזאת, שאת חלקם הילדים שלי מכירים"
נדיה קלינינסקי, אחות חדר ניתוח באסותא רמת החייל מספרת כי "ה-7 באוקטובר עורר בי זעם שלא הרגשתי כמותו מעולם. בכיתי על כל חייל שנפל, על כל החטופים, על כל אדם שנפגע בצורה כלשהי באותה שבת ארורה. הרגשתי צורך לעזור בדרך כלשהי, אבל כל הניסיונות שלי להתנדב בעוטף, כולל בחליבת פרות ועבודה בשדות, כשלו והייתי באי-שקט מוחלט. ואז לשמחתי, עודכנתי כי במרכז הרפואי א.ר.ם מחפשים אחיות להתנדבות בא.ר.מבולנס ומיד יצרתי איתם קשר. הודות ליוזמה של א.ר.ם, אני מצליחה לתרום ולעזור לאלה שמגנים עלינו." עוד אומרת נדיה כי "במסגרת הא.ר.מבולנס, עזרנו להרבה חיילים וחיילות לקבל טיפול בו במקום. פגשתי הרבה מקרים של חיילים שהגיעו 'רק להיבדק' ואובחנו אצלם דלקות אוזניים בחומרות שונות, פטרת באוזניים, סינוסיטיס הגורמת לקושי בנשימה, וגם מקרים של נקב בעור התוף".
לדברי קלינינסקי, רוב החיילים שטיפלה בהם יחד עם צוות הרופאים, סובלים מירידה בשמיעה, בעקבות ולאחר חשיפה לרעשי ירי או פיצוצים עזים, שהתרחשו לידם והיו ביניהם חיילים שבעקבות זאת, הופנו לבדיקת שמיעה באופן דחוף. "ההתנדבות בבסיסים צבאיים ברחבי הארץ, נותנת לי כוח להמשיך ולהישאר אופטימית", היא אומרת. "מעבר לכך, זכיתי להכיר אנשים נפלאים מתחומי רפואה שונים, שמשקיעים את נשמתם בטיפול בחיילים".
נדיה קלינסקי: "רוב החיילים שטיפלה בהם יחד עם צוות הרופאים, סובלים מירידה בשמיעה,
ד"ר ענבל שפרן, רופאה ממכון הריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר, פוגשת במסגרת עבודתה, כבר מתחילת המלחמה, חיילי סדיר ומילואים. כולם מלאי מוטיבציה לחזור לתפקיד שלהם בחזית, ואף הביאו חשש שלא יורידו להם פרופיל ו/או יתנו להם 'גימלים', שימנעו מהם לחזור לפעילות סדירה. במקביל, נודע לה על פרויקט ההתנדבות א.ר.מבולנס והיא נדלקה על הרעיון. "לתת עזרה מהירה בלי בירוקרטיה, גם לחיילים שלא רוצים ולא יכולים להגיע עד אלינו – זה נפלא", אמרה ד"ר שפרן. "מה גם, שתחומי הריאות ואף אוזן גרון מאוד מתחברים ומשלימים. בהתחלה, ממש לא ידענו אם יהיה ביקוש וקהל, אבל ככל שזה נמשך, הבנו שיש יותר ויותר צורך ושמחה בשטח לקבל את העזרה שלנו. בין אם זה חיילים שמראש ידעו שיש להם אסתמה או צורך ברופא ריאות, לחיילים אחרי חשיפות לעשן, אבק וכו'. אצל כולם, הקו המחבר הוא הרצון להמשיך ולהישאר בשירות פעיל ולתרום כמה שיותר. זה ממש מרגש אותי לחוות זאת, כל שבוע מחדש, כשאני מצטרפת לפעילות הניידת".
ד"ר ענבל שפרן
ד"ר אלסנדרה קטלדו, רופאת א.א.ג ילדים, נולדה וגדלה בפרגוואי, למדה רפואה בבואנוס איירס שבארגנטינה והגיעה לארץ להתמחות במרכז הרפואי הדסה עין כרם, שם הכירה את מי שהיום בעלה ובעקבות זאת, נשארה בארץ. "ניידת הא.ר.מבולנס של המרכז הרפואי א.ר.ם מעניקה לי הזדמנות נפלאה לתרום מעצמי משהו משמעותי, עבור החיילים שבשטח."
ד"ר אלכסנדרה קטלדו: "החיילים שלנו, כל אחד מהם הוא גאווה עבורנו"
נינה חסקינה אחות חדר ניתוח באסותא רמת החייל הצטרפה לא.ר.מבולנס עם תחילת המלחמה, משום שהרגישה צורך עצום לתרום מעצמה למען החיילים. "לפני 30 שנה עליתי מאוקראינה ואני מרגישה שזו המולדת שלי. לשמחתי, הכישורים המקצועיים שלי מאפשרים לי לעשות משהו קטן למען החיילים שלנו אשר כל אחד מהם הוא גאווה עבורנו. במסגרת ההתנדבות, אנחנו מעניקים בדיקות וטיפולי אף אוזן גרון לחיילים, וגם אם מדובר לדוגמא בשחרור פקקים שנוצרים באוזניים או בלתת תרסיס לפתיחת האף – יש בכך חשיבות גדולה עבורם" היא מספרת.
נינה חסקינה משמאל, ושני שהם, מנהלת שיווק ושותפויות בא.ר.ם, מימין
נורית אלפי, קלינאית תקשורת וסגנית מנהלת המחלקה להפרעות בתקשורת, בבית החולים רעות, מספרת כי "כשפרצה המלחמה ועם ישראל החל להתנדב ולעזור בכל מקום, הרגשתי שגם אני חייבת לקחת חלק, אבל כל מקום שפניתי אליו כבר היה מוצף במתנדבים. ואז, שמעתי על הפרויקט הנפלא של א.ר.ם והייתי מאושרת שיכולתי להתנדב בתחום שקרוב כל כך לליבי ולמקצוע שלי. מכל יציאה לשטח ומפגש עם החיילים מהיחידות השונות, אני חוזרת בתחושת התרוממות רוח נפלאה וגאווה ענקית בחיילים שלנו ובעם שלנו, שמבצע את הלחימה הלא פשוטה, התובענית והארוכה הזו, תוך שמירה על מורל גבוה ונחישות. כבוד הוא לי להיות חלק בפרויקט התנדבות זה, שעושה הכל בכדי להקל עליהם במה שרק אפשר להציע".
נורית אלפי: "מאושרת שיכולתי להתנדב בתחום שקרוב כל כך לליבי ולמקצוע שלי"
מנכ"לית א.ר.ם, נעה מנלה הוסיפה ואמרה "אנו נרגשים בכל פעם מחדש מההיענות המדהימה של רופאים, רופאות, אחיות וצוותים רפואיים נוספים, לפרויקט הא.ר.מבולנס. החיילים מקבלים את השירות הרפואי המקצועי ביותר, והתחושה היא של תרומה משמעותית. מרגש לראות איך המתנדבים והמתנדבות חשים חלק בלתי נפרד מהפרויקט החשוב הזה ומוותרים על שיגרה ונוחות, לטובת התנדבות למען החיילים שלנו. תודה מקרב לב לכל אחד ואחת מהם, וכמובן לשני שהם, מנהלת השיווק והשותפויות בא.ר.ם, אשר מנצחת על כל האופרציה מהחמ"ל שנפתח אצלנו, ומצליחה ליצור קשר ולהגיע ליחידות המרוחקות ביותר ועד לאחרון החיילים שזקוקים״.
מימין לשמאל: ד"ר משה חייצ'יק, ד"ר מירי פאהן, נינה חזקינה, ד"ר אירנה לויט
מימין לשמאל: שני שהם, סילבי עד-אל, ד"ר סיון גושן ופרופ' דורון הלפרין
מימין לשמאל: ד"ר אביגיל ארד, ד"ר מיכל דיין ומיכל אביבי
פורסם באתר החדשות 'מעריב online' ובעיתון מעריב, במדור בריאות, בתאריך 11.01.2024
מאת: אילנה שטוטלנד, מעריב
חמישה רופאים שהחליטו להתנדב ולסייע בתחום התמחותם לחיילים שנלחמים בעזה ובצפון ולמפונים מהעוטף, מספרים על התרומה שלהם, על הרגעים המרגשים שחוו ועל תחושת הסיפוק
מטפלת בחיילים הסובלים מבעיות אף–אוזן–גרון
"התנדבות היא חלק ממני. אחת הסיבות שיצאתי לפני כשנה לפנסיה מהשירות הציבורי בבית החולים פוריה הייתה כדי לעשות יותר דברים שקשורים להתנדבות בנוסף למה שאני כבר עושה", אומרת ד"ר סיון גושן (בתמונה בחלוק הלבן עם חבריה למרפאה הניידת), מומחית לרפואת אף־אוזן־גרון וניתוחי ראש־צוואר, שכיום מנהלת מרפאה פרטית בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר. מאז שפרצה המלחמה היא מתנדבת ב"א.ר.מבולנס" – מרפאה ניידת שיוצאת יום־יום עם רופאים מומחים וצוות רפואי תומך לבסיסים, שטחי כינוס והתרעננות של חיילים בכל רחבי הארץ.
המרפאה הניידת הוקמה על ידי א.ר.ם, המרכז הרב־תחומי לרפואת אף־אוזן־גרון, והצוות מעניק בהתנדבות סיוע רפואי לחיילים הזקוקים לו. "כשפרצה המלחמה, היה לי רצון עז להתנדב בתחום שאני הכי טובה בו, והחלטתי להצטרף לפרויקט הזה", היא מספרת. "הספקתי להיות בצפון בכמה בסיסים, הייתי באשקלון במקום שאליו מגיעים מילואימניקים כשהם יוצאים מעזה. בשבוע שעבר למשל פגשתי חבר'ה שהשתחררו אחרי חודשיים וחצי בעזה. הגענו לשטח שבו הם שהו, פרשנו את הציוד שלנו, וחשבנו שיהיו אי אלו חיילים שיפנו אלינו. בסוף הגיעו 123 חיילים, עבדנו כמו משוגעים, כאשר עיקר התלונות היו על ירידת שמיעה וצפצופים באוזניים כתוצאה מפיצוצים".
רגעים מרגשים: "המפגש עם אנשי המילואים מאוד מרגש. אלה אנשים שחודשיים־שלושה היו בעזה. הגיעו כאמור 123 חיילים, היה תור ארוך, הם היו צריכים לחכות, זה לוקח זמן. אם מספר כזה של ממתינים היה בקופת חולים, כל אחד היה מנסה לבלוע את השני ו'מי נכנס קודם'. ואילו פה ראית רק אחדות, נתינה ואהבה ביניהם. הם ישבו בכיף, פרגנו אחד לשני. אני מרגישה שאני תורמת משהו ועוזרת קצת לאיזשהו מאמץ כללי בימים האלה. אני גם יודעת שהמתנה לתור למומחה אף־אוזן־גרון דרך קופת חולים לוקחת חודשים. אז הנה אני פה, באופן מיידי, ואני זמינה עבורם כמיטב יכולתי".
משמאל לימין: ד"ר סיון גושן, פרופ' דורון הלפרין וסילביה עד אל, אחות חדר הניתוח (אסותא רמת החייל)
ד"ר סיון גושן במוצב בעין יעקב
ד"ר סיון גושן
מייעצת בתחום אלרגיה במתחמי מפונים
"אנשים שנמצאים מחוץ לביתם ולסביבתם הטבעית זקוקים גם לטיפול בבעיות כרוניות ו'שגרתיות' בתחום האלרגיה. זו מטרת מרפאת המתנדבים 'הנודדת' שפתחנו, המופעלת על ידי רופאים, חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית", אומרת ד"ר עידית לחובר־רוט, חברת ועד האיגוד, מומחית ברפואת ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה מהמרכז הרפואי מאיר.
"המרפאה מופעלת בעקבות המלחמה ונותנת מענה לאוכלוסיות המפונים מהצפון ומהדרום במרכזים באילת ובים המלח. הרעיון היה של ד"ר שירה בן אור, מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה מאיכילוב, עקב העובדה ששירותי הרפואה בתחום האלרגיה במקומות האלה מאוד דלים. יצרנו קשר עם קופות חולים כללית ומכבי. מכבי נתנו חסות למרפאה בים המלח, כללית באילת. רופאי האיגוד מגיעים לשם במועדים מסוימים, וראינו כבר קרוב ל־50 מטופלים. אחד הדברים למשל שאנחנו רואים יותר ויותר הוא תפרחת עורית (אורטיקריה) שמופיעה במצבי לחץ. היו לא מעט מטופלים שהגיעו עם זה למרפאה. אנחנו מגיעים למתחמי המפונים ונותנים להם מענה במקום שיחכו חודשים לתור או ינדדו לכל מיני מקומות כדי לקבל טיפול. אני מסתכלת איפה אני יכולה לעזור לאנשים הללו. כל אחד תורם מהידע שלו, מהניסיון המקצועי שלו. זו התרומה שאני יכולה לתת".
רגעים מרגשים: "פגשתי אדם בן 80 שמילדות סוחב כותרת של מי שיש לו אלרגיה לפניצילין. הוא היה צריך לקבל אנטיביוטיקה, ולא נתנו לו, אמרו שהוא כן יכול לקבל, לא יכול לקבל. פתרתי לו את הבעיה. אם אני יכולה לעזור למישהו בבעיה שנוצרת אצלו, עשיתי את שלי".
מטפל בבעיות אורתופדיות בקרב לוחמים
"ב־7 באוקטובר גייסו שלושה מבני משפחתי: את הבן שלי, את החתן, ואת בן הזוג של הבת. שלושתם לוחמים. הם כולם יצאו ואני נשארתי בבית", מספר ד"ר אבי פנסקי, מומחה בכירורגיה אורתופדית, אורתופדיית ילדים, ומנהל מרפאה יועצת במרכז רפואי של כללית ב"ביג" בית שמש.
"עד ינואר עוד עשיתי מילואים, יעצתי ליחידות מובחרות ולוחמות, אבל מפאת גילי שוחררתי. ואז פתאום כולם יוצאים ואני נשאר מאחור. היה לי תסכול די גדול. מההיכרות שלי עם מה שקורה ביחידות צבאיות במקרים שבהם מגייסים מאסה כל כך גדולה של מילואימניקים במכה אחת, היה לי ברור שהצורך באורתופדיה יהיה מאוד גדול. זאת בעיקר מפני שלוקחים אנשים שלא נמצאים בכשירות גבוהה בשוטף, כאלה שבשגרה לא עושים פעילות גופנית שמתאימה ללחימה. צריך תוך זמן קצר להכשיר אותם, אם זה ריצות, קפיצות, זינוקים, ויש המון פציעות אורתופדיות.
"אני גם יודע שבשלב הראשון אין הרבה אורתופדים זמינים ביחידות, וגם מודע לכך שציוד אורתופדי כמו מגיני ברכיים, מגיני קרסול ועוד, לא תמיד נמצא במלאי. התרמתי דרך חנויות ומפעלים ציוד אורתופדי ברמה גבוהה, העמסתי על האוטו שלי, והתחלתי לנסוע לשטחי כינוס ולכל מיני מקומות בארץ שבהם נמצאים חיילים. העברתי לרופאים ולחובשים ביחידות את הטלפון שלי, והם יוצרים איתי קשר בהתאם לצורך. לפעמים גם חיילים שיוצאים הביתה, מגיעים לקליניקה שלי.
"הקריאה הראשונה שלי הייתה בנוגע לחייל עם נקע בקרסול. בנסיעות הראשונות נסעתי לבד, ואז כבר צירפתי אליי פיזיותרפיסט מתנדב, כי הבנתי את הצרכים. בשטח אנחנו פורשים מזרן, מיטת טיפולים, ועובדים בשיתוף פעולה. אני מאבחן, הוא מטפל. בנוסף לכך, התרמתי מחברות תרופות כל מיני משחות להפגת כאב שאפשר להשתמש בהן מיידית".
רגעים מרגשים: "דברים שאני שומע מחיילים. הם אומרים: 'דוקטור, תעשה מה שאתה חושב שצריך לעשות, תן לי זריקה, משחה, אבל אתה לא שולח אותי לצילום כי אני חייב להישאר עם החבר'ה. לא גימלים, לא הביתה, אני חייב לחזור ליחידה'. נסעתי למשל באחד הימים לבדוק צנחנים בגבול לבנון. הגעתי לכברי, והכביש היה סגור בגלל ירי נ"ט של חיזבאללה. ואז פתאום קיבלתי טלפון ממילואימניק, סמג"ד שריון בעזה, שאמר לי שתוך כדי ירי התותח הוא נחבל בברך. אמרתי לו, 'אני עכשיו בכברי, ויכול להגיע אליך תוך שעות, בוא ניפגש בצומת סילבר'. הבנתי שאני צריך עבורו מגן ברך קצת יותר גדול ממה שיש לי, התקשרתי לטכנאי אורתופדיה שאני עובד איתו מרחובות, הוא חבר אליי בדרך, מילא לי את האוטו במגינים במידות שונות, ונסעתי לסילבר.
"הסמג"ד יצא מעזה, ישבנו במרכז מסחרי, עשיתי לו בדיקה, התאמתי לו את המגן, ציידתי אותו בתרופות. אמרתי לו, 'קח יום או יומיים, תפגוש משפחה'. הוא לא הסכים, אמר שמיד הוא חוזר לחיילים שלו בעזה. הרוח של הלוחמים, המסירות, החברות ביניהם מאוד מרגשות אותי. כשאני חוזר הביתה אחרי הנסיעות האלה אני מפורק, חוזר מותש גופנית, אבל עם המון סיפוק מכך שעשיתי משהו חשוב, שגם אני תורם למאמץ המלחמתי".
עוזר בתחום רפואת שיניים לחיילים, מפונים ולרופאי שיניים
"בתחילת המלחמה אני ושאר החברים בוועד המרכזי של ההסתדרות לרפואת שיניים החלטנו להירתם מיידית לטובת החבר'ה המפונים שנשארו בלי בתים, בלי כסף", אומר ד"ר ליאור קצף, יו"ר ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל. "במקביל החלטנו גם לעזור לרופאי שיניים שנשארו ללא מרפאות, לתת להם מקום במרפאות שלנו על מנת ליצור רצף טיפולי ולתת מענה למי שהם כבר התחילו לטפל בו. פרסמנו באתר שלנו את מאגר המרפאות המסייעות. התנדבנו גם למען חיילים. נתנו גם להם מענה טיפולי, למרות שרובם מטופלים בצבא. כמו כן, נידבנו רופאים לנסיעה לבסיסים כדי להחליף את הרופאים התורניים במשמרות שלהם, על מנת שיוכלו לצאת הביתה ולנוח. התקשרו אליי מבסיס רעים, היו צריכים שם רופאי שיניים שיחליפו חבר'ה בשבת. תוך חצי שעה מאז שביקשו, צעקו לי 'מספיק'. כבר היו להם 50 מתנדבים, והיו צריכים רק שלושה. הייתה היענות מדהימה של רופאים בארגון".
רגעים מרגשים: "הייתה אצלי תצפיתנית ממשפחה אמידה, באה עם אמא שלה ולא רציתי לקחת כסף. היה עוד בחור נחמד ששבר עם הנשק את השן הקדמית. אנחנו לא לוקחים מהם כסף, כי זו התרומה הקטנה שלנו למאמץ. לאחרונה גם נסענו כארגון לכפר המכביה. הבאנו ליצן לילדי המפונים, חילקנו להם יחד עם 'קולגייט' מברשות שיניים. זאת נתינה של אנשים שרוצים רק לתרום".
מסייעת לחולי סוכרת בקיבוץ שפיים
"הכל התחיל מכך שכמו כולם נורא רציתי ללכת ולעשות דברים לטובת הציבור בתקופה הזאת", אומרת ד"ר ליאת ברזילי־יוסף, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מהמכון האנדוקריני במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית. "בהתחלה הלכתי להתנדב בחקלאות, ואז סיפרו לי שפתחו בשפיים, שם מרוכזת קהילת עוטף עזה, מרפאת משפחה של כללית. אמרתי, 'טוב, אני אומנם לא בדיוק רופאת משפחה, אבל אלך לעזור בתור רופאת משפחה'. כשמנהלת המרפאה גילתה שאני רופאה לסוכרת ואנדוקרינולוגית, היא אמרה: 'תעשי את מה שאת מומחית בו'.
"היא פרסמה זאת בקרב המפונים ומסתבר שהיו המון בקשות. כשהגעתי, כבר התחלתי לטפל בתחום שלי. אחרי שהתנדבתי בכל מיני קטיפים והיה מאוד נחמד, הרגשתי שכשאני יושבת במרפאה ועושה את מה שאני יודעת לעשות, אז ההתנדבות שלי ממוקדת נכון. הרבה מהפונים יצאו מאיזון לא רק בגלל הלחץ שהם נמצאים בו, אלא כי כל אורחות החיים השתבשו. בטיפול בסוכרת חשוב מאוד להיצמד להרגלי חיים, אם זה מבחינת אוכל, פעילות גופנית, שינה, ואילו במצב הנוכחי הכל השתבש. המצב מאוד מורכב להם, כל אחד חווה איזשהו אובדן, אין מישהו שזה לא נגע לו. אבל אם בהתחלה הם דיברו איתי על האובדן ומה שהם חוו, היום השיח הוא כבר על ההתמודדות היומיומית, איך חוזרים לשגרת חיים".
רגעים מרגשים: "אחד המטופלים שהגיע אליי הוא איש טיפול בעצמו. גם הוא, כמו כולם, חווה קושי אבל במפגש הראשון הוא הגיע ממקום של חוזקה. בפעם השנייה כשהוא הגיע, ראיתי כבר בן אדם ממש ממוטט. הוא התחיל לעכל את מה שעבר וגם חווה עומס מנטלי מפני שבגלל היותו מטפל, כולם גם פנו אליו. אמרתי לו: 'עצור, עכשיו זה הזמן לטפל במטפל'. הוא בכה במרפאה, קמתי, חיבקתי אותו, אמרתי לו: 'עכשיו אנחנו בשבילך'. עבורי זה היה רגע מאוד מרגש, כי הבנתי שאני יכולה לעזור להם, לתת כתף אמיתית. בלי קשר לטיפול עצמו, עצם זה שנגעת לו בלב וקצת עודדת אותו – זה כבר עושה טוב. במקביל אני גם עושה את הטיפול המקצועי שהם צריכים ותורמת במה שאני יכולה בעת הזאת. בתקופה הזו גם בשביל השפיות שלך, אתה חייב להיות בעשייה תורמת. אני רואה אנשים שמחכים לי ואני מתרגשת מזה".
פורסם באתר וואלה, מדור בריאות, בתאריך 15.08.2023
הקיץ בשיאו והוא מביא איתו אתגרים בריאותיים אופיניים לעונה החמה: מדלקת באוזן, דרך חבלות בפנים, אלרגיית קיץ ועד זיהומים באזורי הפירסינג. הפירוט המלא על הטיפול הראשוני לו אתם זקוקים בכל מצב שכזה
לפעמים הבילוי בים, בבריכה או בטיולים ברחבי הארץ, יכול להסתיים בפציעה או בבעיות רפואיות האחרות הקשורות במים. קבלו את המדריך המלא לעזרה ראשונה לפציעות ובעיות רפואיות בימים הכי חמים:
ללא ספק "מלכת" מחלות ה – אף אוזן גרון בחודשי הקיץ. מדובר בזיהום מקומי שגורם לדלקת זיהומית של האוזן החיצונית או תעלת האוזן החיצונית. זוהי דלקת שנפוצה בכל ימות השנה, אך עיקר הסיבה שתדירותה עולה בקיץ הנה חשיפה מוגברת למים. לחות מוגברת וממושכת בתעלת האוזן מאפשרת תנאי התפתחות נוחים יותר ועל כן התרבות של מזהמים (לרוב חיידקים), הנמצאים באופן טבעי בחלל תעלת האוזן החיצונית. כמו כן במקרים מסוימים, ייתכן וגם מקור הגורם המזהם הוא במים עצמם (בעיקר כאלו שאינם מוכלרים ומטוהרים בצורה מספקת ומים שאינם מי ים ושוב בהנחה והינם נקיים).
איך נמנעים?
שימוש באטמי אוזניים לא יעזור במניעת התפתחות דלקת אוזן חיצונית. ייבוש עדין של האוזן לאחר שהייה בים או בבריכה (ללא צורך בשימוש בצימרונים), לרוב יספיק כאמצעי למניעת היווצרות התנאים המהווים מקור ליצירת הבעיה – הדלקת (הצטברות לחות וטראומות/ חבלות עור, בזמן ניקוי וייבוש אגרסיביים), המאפשרים לחיידקים (שחלקם חיים בתעלת האוזן באופן רגיל ושגרתי) לשגשג ולגרום לזיהום והתפתחות הדלקת.
דרכי טיפול
לרוב, הטיפול המומלץ הוא מתן טיפות אנטיביוטיות מקומיות למספר ימים והימנעות מהרטבת האוזניים, בזמן הטיפול.
למקרי חבלות בעצמות האף והפנים אין עונתיות מסוימת, אך בעונת הקיץ תדירותם יכולה לעלות משמעותית בשל העלייה בעיסוקים ספורטיביים מגוונים ובפעילויות ספורט, הכרוכות במגע. פגיעות ספורטיביות קשות עלולות להסתיים בחבלות ושברים בעצמות האף.
דרכי הטיפול
במידה ומדובר בפגיעה הכוללת דימום, ראשית, מומלץ לעצור את הדמם, על ידי הפעלת לחץ מקומי. ניתן להיעזר בקרח שהינו מרכיב מרכזי בטיפול הראשוני, כאמצעי שעוזר בעצירת דמם (על ידי כיווץ כלי הדם) ובהאטה בהתפתחות של בצקת מקומית, גם בזמן הסמוך לפגיעה וגם במניעת התפתחות בצקת משמעותית בהמשך.
במקרה של שבר בעצמות האף, הקו המנחה העיקרי בטיפול הינו – האם ישנו שינוי במראה ובמבנה האף. לעיתים, קשה לקבוע זאת באבחנה הראשונית בסמיכות לחבלה ויש להמתין מספר ימים עד לירידת הנפיחות המקומית. כמו כן גם לאחר ירידת הנפיחות, לעיתים עדיין קשה לקבוע האם באמת קיים שינוי במראה ובמבנה האף ובמקרה כזה, התבוננות ובחינת מראה האף בהשוואה לתמונות שקדמו לחבלה יכולות מאוד לעזור בקבלת ההחלטה על אופי המשך הטיפול.
ההמתנה לירידת הנפיחות אינה פוגעת בסיכוי לתיקון מוצלח של השבר והזמן המומלץ הוא עד כשבוע ימים במבוגרים ו- ארבעה ימים בילדים. הנחת קומפרסים של קרח על איזור החבלה יכולים לעזור במניעת התפתחות בצקת כאמור ולזרז את האפשרות לתיקון מוקדם יותר של השבר האפי, במידה וישנו צורך בכך.
דמם אפי, אומנם אינו תופעה המוגבלת לימי הקיץ בלבד, אך נוטה לקרות בקצוות מזג האוויר, דהיינו בטמפרטורות קרות וחמות, וזאת בשל יובש המפר את שלמותה של רירית האף וחושף את דופן כלי הדם העדינים, עד לכדי רגישות עזה ודמם.
מה עושים?
בדומה לטיפול בחבלת אף, בשלב הראשוני הפעלת לחץ מקומי על האף בשילוב קרח ומציצת קרח תוך כדי, לרוב פותרים את הבעיה עם הופעתה .ביעילות יחסית וללא צורך בהתערבות רפואית נוספת.
דרכי טיפול
במידה ולחץ מקומי ופעולות שמרניות אינן עוצרות את הדימום, צריבה מקומית (לרוב כימית אך ניתן גם חשמלית) תעצור את הדמם, ללא צורך בפעולות נוספות/חוזרות ברוב המקרים.
עונת הקיץ מביאה עמה לא מעט חרקים מעופפים וזוחלים אל מחוזותינו ולתוך ביתנו. לעיתים, אנו נתקלים במקרים בהם חרקים עפים הישר אל תוך תעלת האוזן החיצונית, נכנסים לתוכה ולעיתים, אינם מצליחים לצאת ממנה, בכוחות עצמם.
מה עושים?
טפטוף של מעט מים ו/או שמן פארפין/זית לתוך תעלת האוזן יטביע את החרק וירגיע את תחושת הזימזום והגרד המציקה. חשוב לציין שלאנשים עם נקב ידוע באוזן ו/או במידה וישנו אף החשד הקטן ביותר לכך, מומלץ להשתמש במי חמצן סטריליים.
דרכי טיפול
יש לגשת לבדיקת רופא אף אוזן גרון לבחינה יסודית של האוזן ובמידת הצורך, הרופא יוכל להמית את החרק הטורדני וכמובן, להוציאו בעזרת המכשור המתאים, לרוב תחת שימוש במיקרוסקופ ומכשור לאחיזה בחרק והסרתו מתעלת האוזן. לעיתים רחוקות/נדירות מאוד, אירוע כזה יכול לגרום לפציעה שטחית וקלה בתעלת האוזן החיצונית (ובהמשך לגרום לדלקת אוזן חיצונית קלה) ואז, הטיפול זהה לזה של דלקת אוזן חיצונית – דהיינו מתן טיפות אנטיביוטיות מקומיות. הדבר החשוב ביותר הוא לא להילחץ. עד כמה שהמאורע אינו נעים ברוב המקרים, הוא אינו מסוכן ואינו גורם לנזק בלתי הפיך.
עונות האביב והקיץ הבאות עלינו לטובה יכולות להביא איתן גם בשורות מעט פחות משמחות ואף מטרידות לאלרגיים מבינינו וגם לאלו שטרם גילו כי הם אלרגים.
הפריחה באביב ומזג האוויר המאפשר לאבקנים ואלרגנים (חומרים הגורמים לאלרגיה) להינשא ולהישאר זמן רב יותר באוויר ובכך להוות מקור לחשיפה ממושכת יותר ולכמות גדולה של אלרגנים, יכולה לעורר התקפי אלרגיה.
כמו בחורף, גם השהיה בחדרים לא מאווררים ומזגנים שלא נוקו יכולים להוות מקור לחשיפה מוגברת לארלגנים (למשל אבק).
מה התסמינים?
נזלת אלרגית (נזלת שקופה לבנבנה ומימית, ללא תסמינים זיהומיים ודלקתיים – למשל נזלת צמיגית אשר לעיתים יכולה להיות צהובה ואף ירוקה) המופיעה בכמויות משתנות ולרוב מתגברת בחשיפה לאלרגן/ים אליהם קיימת הרגישות. האלרגיה מלווה במגוון תסמינים: תחושת גודש אפי וגודש בפנים, התעטשויות מרובות, גרד עיני ואף דמעת, תחושת גרד בגרון ולעיתים אף סימנים של אודם ובצקות קלות בפנים, במקרים חמורים יותר.
מה עושים?
קודם כל כצעד ראשוני יעיל, מומלץ להימנע מהאלרגן/ים הגורם/ים לאלרגיה, במידה והינם ידועים ובמידת האפשר.
יש לגשת לייעוץ ואבחון אצל רופא מומחה באלרגיה, אלרגולוג, ולבצע תבחין אלרגי (שניתן לביצוע בכל קופות החולים). בדיקה זו יכולה לעזור לבודד את האלרגנים, לגלות את מקור האלרגיה ובאופן כללי לפתח מודעות לשעות והימים בהם ישנה נוכחות מוגברת של אלו.
דרכי טיפול
חשוב להיוועץ ברופא המומחה לאלרגיה, שידע להמליץ על הטיפול הנכון בהתאם לסוג האלרגיה והאבחון הכולל. הטיפול הראשוני יכול להיות מתן טבליות אנטי היסטמין על סוגיהן השונים.
תרסיס אף סטרואדאלי לשימוש ממושך (למשך מספר שבועות) הינו אחד מהטיפולים המקובלים, הבטוחים והיעילים למקרים ממושכים ומטופלים/ות רבים/ות מדווחים על הקלה ניכרת הודות לטיפול זה.
ישנם סוגים רבים של תרסיסי אף לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות וניתן לנסות סוגים שונים תחת הכוונת הרופא המטפל.
תופעה זו אינה ספציפית לחודשי הקיץ, אך כמו במקרה של דלקת אוזן חיצונית, אזורי גוף שנוקבו לעגילים ופירסינגים יכולים לנטות לזיהומים, בחשיפה למקורות מים שאינם נקיים, זיעה, עקיצות וכו'.
כיצד נמנעים?
חתכים בעור וסחוסי הפנים (פירסינג באוזניים ובאף) עלולים להזדהם ויש להקפיד על ביצועם בסביבה נקייה ואף סטרילית ככל הניתן. היגיינה מקומית תכופה עם מים וסבון יכולים לסייע במניעה.
מה התסמינים?
כאב, נפיחות, אודם מקומי והפרשה מוגלתית (עכורה) בעלת ריח אופייני ואופנסיבי הינם חלק מהמאפיינים המובהקים לזיהום מקומי (כפי שהינם באתרים אחרים בגוף).
מהן הסכנות?
זיהום של סחוסי האוזן שנגרם מפירסינג הינו חיידקי לרוב ומטופל לרוב באנטיביוטיקה פומית אמפירית (כזו המותאמת לרוב סוגי הזיהומים והמזהמים) ובמידה וישנה הפרשה מוגלתית מהאזור – ניתן גם להתאים טיפול בהתאם לאבחנת התרבית, במידה ונלקחה מהמוגלה.
חשוב לדעת כי זיהום שכזה שאינו מאובחן ומטופל ישירות עם הופעתו, יכול להיות להתפתח ולהחמיר למצב מורכב לטיפול רגיל/בייתי ואז יהיה חייב להתבצע תחת אשפוז בבית חולים.
סיבוך נוסף יכול להיות עיוות של מראה האוזן בשל נקרוזיס (נמק) של הסחוס, מצב זה הנקרא אוזן כרובית/כרוביתית, לעיתים קשה לתיקון ודורש התערבות כירורגית.
דרכי טיפול
סוגי ואופי הטיפול תלוי באזור שהזדהם. כאמור, טיפול ראשוני יהיה באנטיביוטיקה פומית (כדורים, ולעיתים אף משני סוגים שונים) עם או בלי לקיחת תרבית, כאשר הטיפול מותאם בהתאם לחומרת הזיהום.
עונת הקיץ על חופשותיה מביאה עמה אושר גדול ומעט מנוחה לגוף ולנפש, אך טיסות יכולות להיות אירוע מאתגר לחלקנו, מבחינה אוזנית.
עם ההמראה, הנסיקה והתייצבות המטוס בגובה רב וכמובן שגם במשך הטיסה, הלחץ במטוס עולה מסיבות שונות. בשל כך, הלחץ האמביאנטי (זה השורר במטוס ברגע הנתון) עולה וכפועל יוצא מכך, הלחץ באוזן החיצונית – עולה ואז נוצר הפרש לחצים בין הלחץ שבאוזן החיצונה לזה שבאוזן התיכונה (חלקה של האוזן הנמצא מאחורי עור התוף או התופית בשפה מקצועית יותר), דבר היכול לגרום לתחושת אטימות, אי נוחות ואף כאב בחלק מהמקרים. עם הופעת תחושות אלו, ישנו צורך להשוות לחצים בין האוזן התיכונה לאוזן החיצונית והלחץ האמביאנטי.
כיצד משווים לחצים?
בכדי להשוות לחצים ולהקל את האטימות והכאב, יש לפתוח את החצוצרה (התעלה המקשרת בין האוזן התיכונה ללוע האפי – נזופרינקס. חלקו של הגרון אשר נמצא מאחורי האף). פעילויות פשוטות שמסייעות בכך: פימפום אוזני, תנועות בליעה חוזרות ופיהוק – גם אם מאולץ.
דרכי טיפול
אף כי התחושות יכולות לגרום לאי נוחות גדולה ואף מדאיגה, חשוב לזכור כי לרוב מדובר בתופעה ותחושה חולפת.
יש לפנות לבדיקה וטיפול ע"י רופא אף, אוזן גרון, כאשר התופעות הבאות מופיעות לחוד, כולן יחד וכל שילוב אפשר: כאב מתמשך/מתגבר (כמובן ובמידה וישנה הפרשה אוזנית ותופעות סיסטמיות כמו חום למשל), ירידה בשמיעה מתמשכת ו/או מחמירה (חד צדדית מחשידה יותר מאשר דו צדדית), טנטון (תחושה ושמיעה של צליל או כל סוג של רעש באוזניים, שאינו נגרם על ידי משהו סביבתי) ו/או סחרחורות ובחילות.
הטיפול שייבחר תלוי בתופעות ובגורם הבסיסי אך לרוב, מכיוון שמדובר בתופעות חולפות, טיפול תומך (מנוחה ונטילת נוגדי כאבים) יסייע בפתרון מהיר.
הכותב, ד"ר ניר הלוי, הוא מומחה לרפואת אף אוזן גרון ורופא במוקד א.ר.ם URGENT בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג
פורסם באתר 'אמאבא – פינה חמה להורים', בתאריך 06.03.2023
פורים הוא החג הכי מועד לפורענות. כשהוא מגיע, מתמלאים חדרי המיון בילדים. אחד המראות האופייניים לפורים הוא ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות. אבל לא רבים מודעים לכך, שהמנהג החביב הזה טומן בחובו גם סכנות חמורות – כמו מחנק, בשל שאיפה של חטיפים וממתקים.
את פורים האחרון טליה לא תשכח
בבוקר היא לקחה את בנה נועם בן ה 3 לגן מחופש ומצויד במשלוח מנות מלא כל טוב. בשעה 11, התקשרה הגננת ובישרה לאם שנועם אכל ממשלוח המנות והחל לפתע להיחנק ולהכחיל. נועם הועבר באמבולנס לבית החולים הקרוב והובהל ישירות לחדר ניתוח, שם נשלפה חתיכת פופקורן מקנה הנשימה שלו.
המקרה הזה הסתיים בשלום. אך ישנם מקרים, ששאיפת גוף זר לדרכי הנשימה יכולה להסתיים אף במוות.
חנק הוא הגורם השלישי בשכיחותו לתמותת ילדים
מרבית מקרי החנק נגרמים ממזון. הסיבות העיקריות לכך הן שקנה הנשימה של ילדים ותינוקות הוא צר יותר ביחס למבוגרים, וגם רפלקס הבליעה והשיעול שלהם פחות מפותח. לכן, כאשר חתיכת מזון נשאפת בטעות לקנה הנשימה – היא עלולה לגרום לחנק ולמוות.
אז לפני שאתם קונים חטיפים ואורזים משלוחי מנות, אנא שימו לב!
בברכת פורים שמח ובטוח!
פורסם באתר Mako פזם, מדור חדשנות, צבא ובטחון, בתאריך 02.10.2022
ד"ר שי שניידר, מומחה לאף אוזן גרון, מסביר כי סביבת השירות הצבאי חושפת את חלק מהחיילים לירידה בשמיעה, תסמיני אלרגיה, זיהומים ודלקות, אך הם לא ממהרים להיבדק, לפחות לא במרפאות המתאימות וע"י הרופאים המומחים לכך "זו הגישה המיטבית להקל על הכאב, לקצר את המחלה ולמנוע סיבוכים"
החופשה הקצרה של החיילים בבית גורמת לחלק מהם לרצות להימנע ככל האפשר מ"בזבוז זמן פנוי" מבחינתם, זה אמנם לגיטימי, אבל במקרים של בעיה רפואית כלשהי, חייל שלא ניגש להיבדק במוקד חירום כדי לא לוותר על הבילוי עם החברים, עלול לסכן את עצמו בתסבוכת רפואית ופגיעה רפואית שניתן למנוע. כך מסביר ד"ר שי שניידר, מומחה לאף אוזן גרון (א.א.ג) ממרכז רפואי א.ר.ם.
ד"ר שניידר הוא מנהל א.ר.ם URGENT מוקד לרפואה דחופה, ומספר על מקרה ספציפי שהגיע אליו. "לאחרונה הגיע למוקד חייל שהסביר לנו בטלפון שלמרות שהוא סובל מכאבים, יוותר על בדיקת רופא וימשיך בבילוי סוף השבוע, אלא אם יוכל לקבל תור בהקדם האפשרי".
"אותו חייל התלונן על ירידת שמיעה מלווה בטנטון מעיק באוזן שמאל וייחס זאת להצטברות של פקק שעווה באוזן", ממשיך הד"ר. "הוא הניח שפעולת שאיבה מהירה, כפי שנהג לבצע אחת לתקופה במרפאה הקהילתית טרם גיוסו, תסייע לשיפור מיידי בשמיעה".
הצטברות שעווה באוזניים, כך מסביר המומחה, היא אכן תופעה נפוצה מאוד והטיפול בה בדרך כלל מהיר ויעיל, אך בדיקה יסודית שבוצעה על ידי רופא מומחה למחלות א.א.ג שללה את הנחתו של החייל. הממצאים העלו חשד גבוה ל"ירידת שמיעה עצבית תחושתית פתאומית". הד"ר מסביר כי "זהו מצב חירום ורצוי לא לעכב את האבחון והטיפול בו, בשל הצורך בטיפול תרופתי מידי, על מנת להפחית את הסיכון לירידת שמיעה קבועה בטווח הארוך".
ד"ר שניידר מסביר כי השירות הצבאי מתאפיין לעתים קרובות גם בחשיפה לתנאים סביבתיים, חדשים כגון רעש קיצוני, אבק, תנאי מזג אוויר קשים, חוסר שעות שינה ומאמץ גופני מוגבר. "חשיפה זו עשויה לפעמים לתרום לירידה בשמיעה, תסמיני אלרגיה, צרידות, חבלות, זיהומים, דלקות שמערבות את הגרון, האוזניים או הסינוסים וסחרחורת, שלעתים מלווה בתחושת פחד, חוסר אונים ואובדן שליטה. גם דימום מהאף הינו אירוע נפוץ במהלך השירות הצבאי".
מה יעשו חיילים שסובלים מאותן תופעות? "הגישה הטיפולית במקרים כאלו מגוונת והטיפול נגזר מאבחון מדויק, המתבצע לאחר תשאול יסודי וביצוע בדיקה גופנית מעמיקה .הבדיקה עשויה לכלול בין היתר גם הערכה אנדוסקופית וסקירה יסודית של מבני האף, הלוע והגרון באמצעות סיב אופטי, שימוש במיקרוסקופים מתקדמים לבחינת האוזן, ובכלים ייעודיים אחרים שמאפשרים אבחון וטיפול במחלות א.א.ג שונות. לפעמים, בדיקות עזר כמו דימות (CT או MRI) ובדיקות דם, יהיו נחוצות לקביעת אבחנה נכונה ומתן טיפול הולם ומיטבי".
הצבא משקיע מאמצים במתן גישה מהירה לייעוץ רפואי ושירותי רפואה דחופה כללית לחיילות ולחיילים במהלך בסופי השבוע. עם זאת ולדברי ד"ר שניידר, מגוון הבעיות הדחופות בא.א.ג והמיומנות הנדרשת עבור הטיפול בהן, דורשות זמינות גבוהה, אבחנה מדויקת וטיפול איכותי, במרפאות המצוידות במכשור וציוד רפואי חדשני ומתקדם.
"יש יתרון משמעותי באפשרות להיבדק ולקבל טיפול מקיף באופן מיידי על ידי רופאי א.א.ג מומחים, בעלי התמחויות-על שונות כגון רינולוגיה (אף וסינוסים), אוטולוגיה (אוזניים), ראש צוואר ולרינגולוגיה (מיתרי קול ובית בליעה) במרכזים שמאפשרים התייעצות במידת הצורך עם מומחי-על נוספים, במגוון תחומים רלוונטיים. זוהי הגישה המיטבית להקל על כאב, לקצר את משך המחלה, למנוע סיבוכים מיותרים, ולאפשר חזרה מהירה ובטוחה לשגרת השירות בבסיסים", מסכם ד"ר שניידר.
ד"ר שי שניידר הוא מומחה לא.א.ג ביחידה לניתוחים אנדוסקופים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת, ומנהל א.ר.ם URGENT מוקד לרפואה דחופה בא.א.ג בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת א.א.ג.
אובדן שמיעה פתאומי מוגדר כתחושה של ליקוי שמיעה חד או דו צדדי, אשר מתחיל באורח מהיר ותוך 72 שעות.
חלק מהגורמים לתופעה זו, הינם ליקויים עקב תחלואת האוזן התיכונה, כמו דלקת.
למעשה, כאשר בודקים ומאבחנים אובדן שמיעה פתאומי (Sudden Hearing Loss – SHL) ההכוונה היא לליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי (Sudden Sensorineural Hearing Loss – SSNHL). ליקוי זה נובע מפגיעה בשבלול, בעצב השמע או בגזע המוח. שכיחות ליקוי שמיעה תחושתי עצבי פתאומי באוכלוסיית המבוגרים (מעל גיל 18 שנים) היא 5–20 איש ל-100,000. רוב ליקויי השמיעה הפתאומית הם חד-צדדיים. ליקוי שמיעה פתאומית דו-צדדי הוא נדיר ומעלה חשד למחלות אחרות.
התסמין המוביל המרכזי, לירידת שמיעה פתאומית, הוא תחושת מלאות או אטימה באוזן. זוהי תלונה שכיחה אשר לעיתים קרובות אינה מאובחנת ומטופלת בזמן.
כל תלונה כזו צריכה להיבדק ולהיות מאובחנת בהקדם, כדי לא להחמיץ פגיעה משמעותית באוזן או אירוע גורם חשוב (כגון אירוע מוחי).
תלונה מובילה נוספת שמופיעה כמעט בכל המקרים היא תלונת הטנטון, כלומר, רעש סובייקטיבי באוזן הפגועה, שיכול להיות חזק וטורדני ואף לגרום לתגובת פחד ודיכאון אצל הנפגע.
אובדן השמיעה יכול להיות מלווה בפגיעה גם במערכת שיווי המשקל הסמוכה (Vestibular System ,בכ 30-40% מהמקרים) ולגרום לתופעת סחרחורת וחוסר יציבות. תלונה זו יכולה להיות הדומיננטית בין השלוש ולהתלוות בתופעות גופניות קשות, בעיקר בחילות והקאות. הופעת סחרחורת מבשרת על פרוגנוזה ירודה יותר.
שודר בתכנית הבוקר 'פותחים יום' עם נועה רוזין ואלעד זוהר, ערוץ 13, בתאריך 02.12.2020
ד״ר ירון אונגר בוגר הפקולטה לרפואה ע״ש גתה בפרנקפורט, גרמניה.
לאחר שנת סטאז׳ בבית החולים שיבא-תל השומר, התמחה ברפואת א.א.ג וניתוחי ראש-צוואר באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.
ד"ר ירון אונגר בוגר התמחות-על מטעם האקדמיה האוסטרלית לכירורגיה פלסטית של הפנים בפרת׳, אוסטרליה. בזמן שהותו באוסטרליה, נחשף רבות לניתוחי אף רפואיים ואסתטיים בנוסף לניתוחים שחזוריים וקוסמטיים של הפנים.
בתום שנת ההתמחות בפרת' ועם חזרתו לישראל, ד"ר ירון אונגר המשיך בסבב השתלמויות אצל מנתחי אף מובילים בהמבורג, גרמניה ובסידני, אוסטרליה.
ד"ר ירון אונגר הינו רופא ומנתח בכיר בתחום ניתוחי אף מורכבים ואסתטיים, במערך א.א.ג וניתוחי ראש וצוואר באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.
ד״ר ירון אונגר הינו רופא מומחה בא.ר.ם URGENT! – המוקד לרפואה דחופה בא.א.ג.
• אטימות באוזניים
• כאבים ו/או דלקות באוזן
• פקקי שעווה (צרומן)
• סחרחורות
• איבוד שמיעה פתאומי
• גוף זר באוזן
• כאבים ו/או דלקות בגרון
• כאבים ו/או דלקות חריפות באף
• צינון חזק
• התקף סינוסיטיס
• דימומים באף
• גוף זר באף
• חתכים בלשון
• גוף זר בגרון
• שיעול חריף
• צרידות חריפה
• פריקת לסת
• שיתוק בפנים
• בדיקה לפני נסיעה לחו"ל
עברית, אנגלית, גרמנית, ספרדית
ד"ר עירית דואק סיימה לימודי רפואה בהצטיינות, בפקולטה לרפואה של הטכניון, המכון הטכנולוגי לישראל, בחיפה.
ביוני 2020, סיימה התמחות ברפואת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.
לאחר סיום ההתמחות, עברה ד"ר עירית דואק השתלמות עמיתים בחדשנות ויזמות רפואית, בתכנית של החברה הישראלית לטכנולוגיה עילית ברפואה.
כיום, ד"ר עירית דואק הינה רופאה מומחית בא.א.ג בקופת החולים כללית במחוזות חיפה וצפון וכן רופאה מומחית בא.ר.ם URGENT! – המוקד לרפואה דחופה בא.א.ג.
• אטימות באוזניים
• כאבים ו/או דלקות באוזן
• פקקי שעווה (צרומן)
• סחרחורות
• איבוד שמיעה פתאומי
• גוף זר באוזן
• כאבים ו/או דלקות בגרון
• כאבים ו/או דלקות חריפות באף
• צינון חזק
• התקף סינוסיטיס
• דימומים באף
• גוף זר באף
• חתכים בלשון
• גוף זר בגרון
• שיעול חריף
• צרידות חריפה
• פריקת לסת
• שיתוק בפנים
• בדיקה לפני נסיעה לחו"ל
עברית, אנגלית
ד"ר ניר בטאט הינו בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה פירנצה, איטליה, בהצטיינות יתרה.
עם סיום לימודיו באיטליה, התמחה ד"ר ניר בטאט ברפואת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר במרכז הרפואי האוניברסיטאי אסותא אשדוד, באשדוד, שם עסק גם בעבודת מחקר והדרכת סטודנטים וצוותים רפואיים בתחומי מחלות אף אוזן גרון וניתוחי ראש-צוואר.
בנוסף ובמהלך תקופת ההתמחות, השתלם במרכזים רפואיים מובילים בישראל במגוון תחומים הקשורים לפעילותו הכירורגית והאקדמית.
כיום, ד"ר בטאט משתלם בתוכנית התמחות-על בכירורגיה ואונקולוגיה של ראש-צוואר, תחת הנחייתו של פרופ' אבי חפץ.
ד"ר ניר בטאט הינו רופא מומחה בא.ר.ם URGENT! – המוקד לרפואה דחופה בא.א.ג.
ד"ר ניר הלוי הינו בוגר הפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת בר אילן, בישראל. לאחר סיום לימודיו בפקולטה, השלים ד"ר הלוי את שנת הסטאז' באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.
את שנות ההתמחות במחלות א.א.ג וניתוחי ראש-צוואר ביצע בבית החולים איכילוב ובין היתר, מילא תפקידים שונים במחלקה כמתמחה בכיר אחראי.
לאחר סיום ההתמחות, המשיך ד"ר ניר הלוי בבית החולים איכילוב ועבד כרופא בכיר במחלקת א.א.ג וניתוחי ראש-צוואר ופה ולסת, תוך כדי התמקדות בתחום ניתוחי האוזניים ושיקום שמיעה.
כמו כן, כחלק מעבודתו כרופא בכיר במחלקה, ד"ר ניר הלוי הנחה ולימד סטודנטים בסבבים קליניים במחלקה ובחדר הניתוח וגם עסק במחקר אקדמי בכל שנותיו במחלקה.
ד"ר הלוי עבר מספר השתלמויות בניתוחים אנדוסקופיים של בסיס גולגלת ועצם טמפורלית בארץ ובעולם וכעת, מתמקד בעיקר בתחום האוזניים.
עד היום, פירסם והיה שותף לכתיבה של כ – 10 פרסומים מקוצועיים והשתתף בכנסים מעדיים בארץ ובחו"ל.
ד״ר ניר הלוי הינו רופא מומחה בא.ר.ם URGENT! – המוקד לרפואה דחופה בא.א.ג.
• אטימות באוזניים
• כאבים ו/או דלקות באוזן
• פקקי שעווה (צרומן)
• סחרחורות
• איבוד שמיעה פתאומי
• גוף זר באוזן
• כאבים ו/או דלקות בגרון
• כאבים ו/או דלקות חריפות באף
• צינון חזק
• התקף סינוסיטיס
• דימומים באף
• גוף זר באף
• חתכים בלשון
• גוף זר בגרון
• שיעול חריף
• צרידות חריפה
• פריקת לסת
• שיתוק בפנים
• בדיקה לפני נסיעה לחו"ל
עברית, אנגלית
קביעת תור למרפאה, בטלפון: 072-3942614
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
סניף הברזל ומכון השמיעה א.ר.ם H.EAR: הברזל 5 א', קומה 5, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments