Category Archives: פה ולסת

רקע

במקרים בהם לאחר הסרה של עצם מהלסת הוא הפנים כתוצאה מגידול שפיר או ממאיר או במקרים לאחר טראומה לפנים כגון שבר עצם הלחי, או שברים נוספים בפנים נוצר עיוות או חסר של עצם שמצריך טיפול פונקלציונאלי ואסטתי, לצורך כך ניתן להשתמש בהדמיות ממוחשבות ולשחזר על ידי המחשב בשלב ראשון את האיבר הגרמי החסר, בהמשך בשימוש במדפסות תלת מימדיות ניתן להדפיס את האיבר החסר (למרכז הפנים והמצח לרוב משחזרים ב PEEK וללסתות ובעיקר הלסת התחתונה משחזרים במדפסת לייזר בטיטניום). לאחר ההדפסה מתואם התור לניתוח שבו מקובע החלק לעצם הפנים ושמחזר את החלק החזר באופן אנטומי ומדוייק.

בשיטה זו ניתן אף להדפיס ולקבע עצמות לחיים לצורך הגדלה אסטתית או סנטר אחורי שזקוק להבלטה או הגדלה, אולם במרבית המקרים ובעיקר לאחר שברים בעצמות הלחיים שמובילים לאנופטלמוס (מיקום אחורי של גלגל העין וראייה כפולה – דיפלופיה), השחזור הוא פונקציונאלי ואסטתי גם יחד

בדיקות מקדימות ליעוץ

צילום פנורמי עדכני מהווה צילום בסיסי ובנוסף אליו יש צורך לרוב לאחר בדיקת הייעוץ בהדמיות נוספות כדוגמת סיטי ושחזור תלת מימדי של הסיטי.

שם הניתוח

Patient specific implants – PSI

טיפול

שחזור עצמות הפנים וארובות עיניים בשימוש במשתל מודפס ומותאם אישית (PSI).

רקע 

ישנם מצבים מולדים במטופלים שמובילים לקושי תפקודי בעקבות מיקום לקוי של הלסתות בכלל וביחס אחת לשניה בפרט, לדוגמא לסת תחתונה קדמית ללסת העליונה (נקרא גם קלאס 3), לסת תחתונה אחורית לעליונה (נקרא גם קלאס 2), גדילת יתר של הלסת העליונה (VME) גדילת יתר של אחד או שני פרקי הלסתות (קונדילאר היפרפלזיה), וגדילת יתר של הסנטר או מקטע שיניים בודד.

סיבות לבעיה

במרבית המקרים הסיבות הן גנטיות, וחלק קטן נובע בהפרעה תפקודית כגון חולשת שרירים או הפרעות גנטיות כדוגמת פייר רובן שבהן למטופלים יש תת גדילה של הלסת התחתונה והלסת אחורית באופן קיצוני ביחס ללסת העליונה דבר שמוביל לקשיי נשימה ותפקוד משמעותיים וטיפול במקרים אילו מציל חיים.

אבחון הבעיה

אבחון מחלות של הלסתות לקראת ניתוח מבוצע על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות, יש להגיע עם הדמיות מתאימות שכוללות צילום פנורמי וצילום צפלומטרי צדדי, במרבית המקרים הטיפול הוא משולב מספר רופאים כגון אורטודנט שמבצע את ההכנה לשיניים ופלסטיקאי במקרים בהם יש שסעים כגון שפה או חיך שסוע שמצריך סגירה ראשונית בגיל צעיר. ההכנה האורטוגנטית כוללת סדרת חישובים ומדידות של אורכי הלסתות ביחס לגודל הממוצע באוכלוסיה, כולל הערכה של אורך השפה, מפתח האף, אורך הלסתות ומיקומן, עודף או חוסזר של רקמה רכה, ואף מאפשר חיזוי וניבוי של מידת הקידום או ההזזה לאחור של הלסתות וניבוי של התנהגות הרקמה הרכה והעצם לאחר התזוזה המבוקשת.

טיפול בבעיה

הטיפול לרוב כולל הכנה אורטודונטית שמלווה בניתוח אורטוגנטי שמבוצע על ידי כירורג פה ולסת מומחה.

רקע על הבעיה

פיסטולה מוגדרת כפתח שמקשר בין שני חללי גוף, במקרה של פיסטולה של הסינוס המקסילרי לרוב מתרחשת לאחר הרמת סינוס, עקירה טראומטית או שתלים דנטליים שכשלו, התוצאה היא מעבר של נוזלים מחלל הפה לחלל האף ויציאתם דרך האף, המטופל מתקשה לדבר ברור וסובל מדיבור אפי, או דיבור נזאלי בעגה המקצועית, ומתקשה מאוד באכילה בשתייה מקש ואפילו במקרים גדולים מעישון, היות ואינו מסוגל ליצר וואקום בחלל הפה כי לאויר יש לאן לברוח (לחלל הסינוס ומשם לאף).

סיבות לבעיה

הסיבות לבעיה כפי שצויין קודם לרוב הן טיפולים כירורגיים קודמים בחלל הפה לדוגמא הרמת רצפת הסינוס שזו פעולה יחסית פשוטה במידה ונעשית כראוי על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות. סיבות נוספות יכולות להיות עקירת שן בינה טראומטית שמובילה לרוב לשבר של רצפת הסינוס ואף יציאה של חלק מרצפת הסינוס עם השן שנעקרה, במרבית המקרים כשסיבוך כזה נוצר במרפאתו של המומחה לכירורגיה פה ולסתות הטיפול הוא פשוט וכולל שחרור מתלה בוקאלי או פלטינאלי וסגירת הפתח באופן אטום לחלוטין בשילוב עם שומן מהלחי (נקרא גם בישה),במידה ופעולה פשוטה זו אינה מבוצעת על ידי הרופא המטפל נשאר חור גדול שמאפשר בהמשך מעבר של נוזלים אויר וגלי קול לחלל הסינוס ללא יכולת של המטופל לשלוט בזה. מצבים נוספים הם עקירות שיניים טוחנות רגילות והתקנה לא נכונה של שתלים דנטאליים שלא על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות וזיהום או כשלון של השתלים שמוביל להופעתה של הפיסטולה או המעבר בין חלל הפה לחלל האף.

בדיקות מקדימות ליעוץ

במקרה ויש כבר פיסטולה הבדיקה הקלינית תאשש את האבחנה אולם בכל בדיקה של מומחה בכירורגיה פה ולסתות מומלץ להביא את כל החומר הרפואי שברשותכם וכן לבצע צילום עדכני כל שמתאפשר, במיוחד אם עברה חצי שנה מהצילום האחרון, במרבית המקרים יבקש המומחה לכירורגיה פה ולסתות צילום פנורמי כצילום סוקר להבנת הבעיה ומציאת הגורם או גורמים נוספים. בנוסף לקראת הניתוח יתכן ותדרשו לעבור צילום סיטי ממוקד לאזור שיאפשר מבט תלת מימדי ברזולוציה גבוה.

אבחון הבעיה

במרבית המקרים פיסטולה אורואנטרלית מובילה להגבלה וקושי לתפקוד יומיומי והמטופל מרגיש את הקושי ומאבחן בעצמו שיש בעיה, מעבר הנוזלים או תכולת מזון לסינוס הסטרילי תוביל לזיהום של הסינוס והופעת דלקת סינוסים חריפה או כרונית תלוי בזמן שעבר. בנוסף למטופל יהיה קושי לדבר ברור לשתות ולאכול בלי שאוכל או שתיה יצאו לו מהנחיר בצד הפגוע וקושי בשתיה מקש או עישון (שממש לא מומלץ בכלל ובמיוחד במקרה ספציפי זה).

טיפול הבעיה 

למעבר לעמוד "תיקון אורואנטרל פיסטולה"

אנדוסקופיה של בלוטת הרוק מהווה פריצת דרך רפואית מדעית, המונעת לעיתים קרובות את הצורך בכריתה של הבלוטה.

מהי אנדוסקופיה של בלוטת הרוק?

מדובר בהתערבות כירורגית זעירה שבאמצעותה ניתן לבצע אבחון וטיפול למקרים של חסימה בבלוטת הרוק. זהו מצב רפואי המוביל לעיכוב או לחסימה מלאה של הגעת רוק לחלל הפה, הנגרמת עקב הצטברות "אבנים" או היצרויות בצינור שאחראי על ריקון הבלוטה. כתוצאה מכך, עלולות להיווצר מספר בעיות כגון נפיחות וזיהום חיידקי של הבלוטה בפנים או בצוואר, שלעיתים יכול לגרום לדלקות מסכנות חיים.

כיצד מבוצע הטיפול?

מדובר בשיטה המונעת את הצורך בכריתה של בלוטה נגועה, במהלכה משתמשים באנדוסקופ דק החודר לדרכי הבלוטה ועמו המנתח יכול להבחין בחסימה בצורה טובה ולהוציא אותה. מעבר לכך, עם האנדוסקופ ניתן לאבחן מצבים פתולוגיים נוספים של בלוטת הרוק. במרבית המקרים, תבוצע האנדוסקופיה תחת הרדמה מקומית ובמקרים מסובכים תבוצע בהרדמה כללית. הפעולה האנדוסקופית לרוב אינה כוללת חתכים חיצוניים ומכאן שאינה משאירה צלקות. בנוסף, שיעור הסיכונים והסיבוכים בשיטה זו, אינו גבוה. כאשר מבוצעת הפעולה בהרדמה מקומית, בתום ההליך יש להישאר זמן מה במרפאה לצורך השגחה. כאשר מבוצעת הפעולה בהרדמה כללית, המטופל יישאר להשגחה באשפוז וישוחרר כבר למחרת.

שודר בתאריך 07.11.2018 בתכנית "לבחור נכון" עם מיכל צפיר

פורסם באתר "Ynet".

רקע על הבעיה

פיסטולה מוגדרת כפתח שמקשר בין שני חללי גוף, במקרה של פיסטולה של הסינוס המקסילרי לרוב מתרחשת לאחר הרמת סינוס, עקירה טראומטית או שתלים דנטליים שכשלו, התוצאה היא מעבר של נוזלים מחלל הפה לחלל האף ויציאתם דרך האף, המטופל מתקשה לדבר ברור וסובל מדיבור אפי, או דיבור נזאלי בעגה המקצועית, ומתקשה מאוד באכילה בשתייה מקש ואפילו במקרים גדולים מעישון, היות ואינו מסוגל ליצר וואקום בחלל הפה כי לאויר יש לאן לברוח (לחלל הסינוס ומשם לאף).
למעבר לעמוד הסבר על סיבוכים לאחר הרמת סינוסים (פיסטולה אורואנטראלית)

טיפול בבעיה נעשה לאחר הדמייה ואבחון קליני, בחלק מהפעמים ניתן יהיה לטפל בניתוח אחד שבו הכירורג ינקה את הסינוס המזוהם ישתיל שומן שדוחה מים ומאפשר בידוד החלל ממעבר נוזלים והסרה של הפיסטולה (פיסטולקטומיה – fistulectomy).

לצורך תיקון הפיסטולה, ניתן לבצע ניתוח בהרדמה מלאה, הכולל פתיחה והרחבה של פתחי הניקוז של הסינוסים לאף (מבוצע על ידי רופא אף אוזן גרון) ובמקביל מחלל הפה כירורג פה ולסת מבצע פיסטולקטומי (כריתה של הפיסטולה) הסרת הגורמים הזרים שמפריעים לסינוס להתנקז, ומבצע מתלה (לוקח רקמה מחלל הפה ומסובב אותה, בשילוב עם שומן מאזור הנקרא בישה בחלל הפה) כך מתאפשרת אטימה מוחלטת ומניעת חזרה של הפתח והזיהום.

במקרים בהם מדובר בזיהום נרחב שהוביל לחסימה של פתחי הניקוז של הסינוס או מעבר של הזיהום לחללים נוספים בפנים כגון הסינוס האטמואידלי או הסינוס הפרונטאלי יש צורך לתכנן ניתוח משולב אאג-פה ולסת, בניתוח זה הכירורג פה ולסת פותח את הסינוס מחלל הפה ומנקה וסוגר את הפיסטולה וכירורג ה אאג מרחיב את פתחי הניקוז של הסינוס ומטפל בזיהומים בסינוסים האחרים בפנים למניעת חזרה או הפיכת המחלה לכרונית.

סיכוני הניתוח

אין ניתוח נטול סיכונים לחלוטין אולם ניתוחים מהסוג דנן נעשים באופן רוטיני במחלקתינו והניסיון מדבר בעד עצמו, במרבית המוחלטת של המקרים הניתוח הראשוני מצליח לטפל בבעיה וכמעט ואין סיבוכים או סיכונים.

הסיכונים האפשריים הם – מעבר לזיהום כרוני של הסינוס המקסילרי וסינוסים נוספים בפנים

במקרים של הרס נרחב יתכן קושי בשיקום עתידי של האזור בשתלים דנטליים

פגיעות עצביות נדירות ואם קורות יכולות לקרות בפגיעה בעצב האינפרה אורביטלי, שנותן תחושה לשפה העליונה ושיניים וחניכיים בחצי הצד אותו הוא מעצבב.

משך הניתוח

כשעתיים וחצי.

משך האשפוז

משך האשפוז לרוב עד יום אחד, ובניתוחים פשוטים ללא זיהום השחרור יתרחש באותו היום של הניתוח לאחר שהמטופל התאושש קצת במחלקת האישפוז וישוחרר לביתו למנוחה

התאוששות

המטופל יקבל טיפול תרופתי מתאים שיכלול אנטיביוטיקה – לרוב אוגמנטין, שטיפות פה כירורגיות – טרודנט ודומיו, סטרואידים להורדת הנפיחות והכאבים נלקחים ב 3 הימים הראשונים בלבד, ולרוב במידה ויש כאבים אופטלגין נוזלי מספיק. מרבית החולים מתאוששים לחלוטין וחוזרים לתפקוד מלא עד שבוע מהניתוח, ויש אילו שכבר למחרת הניתוח חוזרים לתפקוד, המלצתינו המתנה ומנוחה בבית לפחות ל 3 הימים הראשונים.

אבנים בבלוטות הרוק שכיחות במיוחד בבלוטות הרוק התת-לסתיות. קיימות מספר סיבות להיווצרות אבנים בבלוטות הרוק וביניהן: זרימה איטית או הפרשה ירודה של רוק, עיוות בצינור ההפרשה ותוצאה של טיפול ביוד רדיואקטיבי בבלוטת המגן.

הסימנים להיווצרות האבנים הם: נפיחות וכאב עז בבלוטה שמופיע אחרי אוכל. גם מחשבה על אוכל יכולה לגרום לכאב.
נפיחות משמעותית באחת מבלוטות הרוק, עלולה להצביע על גידול באחת הבלוטות. יש לנו שש בלוטות רוק גדולות: שתיים באזור הלחי, שתיים בתת לסת ושתיים תת לשוניות ועוד מאות בלוטות קטנות שמפוזרות בלוע.

הטיפול באבנים בבלוטת הרוק מבוצע כיום בעזרת מכשור אנדוסקופי, בעזרתו נכנסים לאזור הבלוטה ושולפים את האבן החוצה. במידה והטיפול האנדוסקופי לא צלח, עוברים לאופציה הכירורגית וכורתים את הבלוטה.
תפקיד בלוטות הרוק הוא לייצר רוק ותפקיד זה נשמר באופן תקין לחלוטין במידה ובוצעה כריתה של בלוטה אחת או חלק ממנה, עקב גידול באותה הבלוטה.
גידולים בבלוטת הרוק שכיחים בעיקר בבלוטת בת האוזן. 80-90 אחוזים מגידולים אלה הם שפירים, אך בכל זאת מומלץ לכרות אותם, עקב נטייה של חלקם להפוך לממאירים עם השנים.
ניתוחים לכריתת גידולים מבלוטת בת האוזן דורשים מיומנות גבוהה, עקב קרבתו של עצב הפנים, שמעצבב את שרירי הפנים לבלוטת הרוק ולגידולים שבתוכה.