Category Archives: פה ולסת


חסר מולד/נרכש של עצם בפנים

רקע

במקרים בהם לאחר הסרה של עצם מהלסת הוא הפנים כתוצאה מגידול שפיר או ממאיר או במקרים לאחר טראומה לפנים כגון שבר עצם הלחי, או שברים נוספים בפנים נוצר עיוות או חסר של עצם שמצריך טיפול פונקלציונאלי ואסטתי, לצורך כך ניתן להשתמש בהדמיות ממוחשבות ולשחזר על ידי המחשב בשלב ראשון את האיבר הגרמי החסר, בהמשך בשימוש במדפסות תלת מימדיות ניתן להדפיס את האיבר החסר (למרכז הפנים והמצח לרוב משחזרים ב PEEK וללסתות ובעיקר הלסת התחתונה משחזרים במדפסת לייזר בטיטניום). לאחר ההדפסה מתואם התור לניתוח שבו מקובע החלק לעצם הפנים ושמחזר את החלק החזר באופן אנטומי ומדוייק.

בשיטה זו ניתן אף להדפיס ולקבע עצמות לחיים לצורך הגדלה אסטתית או סנטר אחורי שזקוק להבלטה או הגדלה, אולם במרבית המקרים ובעיקר לאחר שברים בעצמות הלחיים שמובילים לאנופטלמוס (מיקום אחורי של גלגל העין וראייה כפולה – דיפלופיה), השחזור הוא פונקציונאלי ואסטתי גם יחד

בדיקות מקדימות ליעוץ

צילום פנורמי עדכני מהווה צילום בסיסי ובנוסף אליו יש צורך לרוב לאחר בדיקת הייעוץ בהדמיות נוספות כדוגמת סיטי ושחזור תלת מימדי של הסיטי.

שם הניתוח

Patient specific implants – PSI

טיפול

שחזור עצמות הפנים וארובות עיניים בשימוש במשתל מודפס ומותאם אישית (PSI).

עיוות גנטי בלסתות

רקע 

ישנם מצבים מולדים במטופלים שמובילים לקושי תפקודי בעקבות מיקום לקוי של הלסתות בכלל וביחס אחת לשניה בפרט, לדוגמא לסת תחתונה קדמית ללסת העליונה (נקרא גם קלאס 3), לסת תחתונה אחורית לעליונה (נקרא גם קלאס 2), גדילת יתר של הלסת העליונה (VME) גדילת יתר של אחד או שני פרקי הלסתות (קונדילאר היפרפלזיה), וגדילת יתר של הסנטר או מקטע שיניים בודד.

סיבות לבעיה

במרבית המקרים הסיבות הן גנטיות, וחלק קטן נובע בהפרעה תפקודית כגון חולשת שרירים או הפרעות גנטיות כדוגמת פייר רובן שבהן למטופלים יש תת גדילה של הלסת התחתונה והלסת אחורית באופן קיצוני ביחס ללסת העליונה דבר שמוביל לקשיי נשימה ותפקוד משמעותיים וטיפול במקרים אילו מציל חיים.

אבחון הבעיה

אבחון מחלות של הלסתות לקראת ניתוח מבוצע על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות, יש להגיע עם הדמיות מתאימות שכוללות צילום פנורמי וצילום צפלומטרי צדדי, במרבית המקרים הטיפול הוא משולב מספר רופאים כגון אורטודנט שמבצע את ההכנה לשיניים ופלסטיקאי במקרים בהם יש שסעים כגון שפה או חיך שסוע שמצריך סגירה ראשונית בגיל צעיר. ההכנה האורטוגנטית כוללת סדרת חישובים ומדידות של אורכי הלסתות ביחס לגודל הממוצע באוכלוסיה, כולל הערכה של אורך השפה, מפתח האף, אורך הלסתות ומיקומן, עודף או חוסזר של רקמה רכה, ואף מאפשר חיזוי וניבוי של מידת הקידום או ההזזה לאחור של הלסתות וניבוי של התנהגות הרקמה הרכה והעצם לאחר התזוזה המבוקשת.

טיפול בבעיה

הטיפול לרוב כולל הכנה אורטודונטית שמלווה בניתוח אורטוגנטי שמבוצע על ידי כירורג פה ולסת מומחה.

סיבוכים לאחר הרמת סינוסים (פיסטולה אורואנטראלית)

רקע על הבעיה

פיסטולה מוגדרת כפתח שמקשר בין שני חללי גוף, במקרה של פיסטולה של הסינוס המקסילרי לרוב מתרחשת לאחר הרמת סינוס, עקירה טראומטית או שתלים דנטליים שכשלו, התוצאה היא מעבר של נוזלים מחלל הפה לחלל האף ויציאתם דרך האף, המטופל מתקשה לדבר ברור וסובל מדיבור אפי, או דיבור נזאלי בעגה המקצועית, ומתקשה מאוד באכילה בשתייה מקש ואפילו במקרים גדולים מעישון, היות ואינו מסוגל ליצר וואקום בחלל הפה כי לאויר יש לאן לברוח (לחלל הסינוס ומשם לאף).

סיבות לבעיה

הסיבות לבעיה כפי שצויין קודם לרוב הן טיפולים כירורגיים קודמים בחלל הפה לדוגמא הרמת רצפת הסינוס שזו פעולה יחסית פשוטה במידה ונעשית כראוי על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות. סיבות נוספות יכולות להיות עקירת שן בינה טראומטית שמובילה לרוב לשבר של רצפת הסינוס ואף יציאה של חלק מרצפת הסינוס עם השן שנעקרה, במרבית המקרים כשסיבוך כזה נוצר במרפאתו של המומחה לכירורגיה פה ולסתות הטיפול הוא פשוט וכולל שחרור מתלה בוקאלי או פלטינאלי וסגירת הפתח באופן אטום לחלוטין בשילוב עם שומן מהלחי (נקרא גם בישה),במידה ופעולה פשוטה זו אינה מבוצעת על ידי הרופא המטפל נשאר חור גדול שמאפשר בהמשך מעבר של נוזלים אויר וגלי קול לחלל הסינוס ללא יכולת של המטופל לשלוט בזה. מצבים נוספים הם עקירות שיניים טוחנות רגילות והתקנה לא נכונה של שתלים דנטאליים שלא על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות וזיהום או כשלון של השתלים שמוביל להופעתה של הפיסטולה או המעבר בין חלל הפה לחלל האף.

בדיקות מקדימות ליעוץ

במקרה ויש כבר פיסטולה הבדיקה הקלינית תאשש את האבחנה אולם בכל בדיקה של מומחה בכירורגיה פה ולסתות מומלץ להביא את כל החומר הרפואי שברשותכם וכן לבצע צילום עדכני כל שמתאפשר, במיוחד אם עברה חצי שנה מהצילום האחרון, במרבית המקרים יבקש המומחה לכירורגיה פה ולסתות צילום פנורמי כצילום סוקר להבנת הבעיה ומציאת הגורם או גורמים נוספים. בנוסף לקראת הניתוח יתכן ותדרשו לעבור צילום סיטי ממוקד לאזור שיאפשר מבט תלת מימדי ברזולוציה גבוה.

אבחון הבעיה

במרבית המקרים פיסטולה אורואנטרלית מובילה להגבלה וקושי לתפקוד יומיומי והמטופל מרגיש את הקושי ומאבחן בעצמו שיש בעיה, מעבר הנוזלים או תכולת מזון לסינוס הסטרילי תוביל לזיהום של הסינוס והופעת דלקת סינוסים חריפה או כרונית תלוי בזמן שעבר. בנוסף למטופל יהיה קושי לדבר ברור לשתות ולאכול בלי שאוכל או שתיה יצאו לו מהנחיר בצד הפגוע וקושי בשתיה מקש או עישון (שממש לא מומלץ בכלל ובמיוחד במקרה ספציפי זה).

טיפול הבעיה 

למעבר לעמוד "תיקון אורואנטרל פיסטולה"

אנדוסקופיה של בלוטת הרוק

אנדוסקופיה של בלוטת הרוק מהווה פריצת דרך רפואית מדעית, המונעת לעיתים קרובות את הצורך בכריתה של הבלוטה.

מהי אנדוסקופיה של בלוטת הרוק?

מדובר בהתערבות כירורגית זעירה שבאמצעותה ניתן לבצע אבחון וטיפול למקרים של חסימה בבלוטת הרוק. זהו מצב רפואי המוביל לעיכוב או לחסימה מלאה של הגעת רוק לחלל הפה, הנגרמת עקב הצטברות "אבנים" או היצרויות בצינור שאחראי על ריקון הבלוטה. כתוצאה מכך, עלולות להיווצר מספר בעיות כגון נפיחות וזיהום חיידקי של הבלוטה בפנים או בצוואר, שלעיתים יכול לגרום לדלקות מסכנות חיים.

כיצד מבוצע הטיפול?

מדובר בשיטה המונעת את הצורך בכריתה של בלוטה נגועה, במהלכה משתמשים באנדוסקופ דק החודר לדרכי הבלוטה ועמו המנתח יכול להבחין בחסימה בצורה טובה ולהוציא אותה. מעבר לכך, עם האנדוסקופ ניתן לאבחן מצבים פתולוגיים נוספים של בלוטת הרוק. במרבית המקרים, תבוצע האנדוסקופיה תחת הרדמה מקומית ובמקרים מסובכים תבוצע בהרדמה כללית. הפעולה האנדוסקופית לרוב אינה כוללת חתכים חיצוניים ומכאן שאינה משאירה צלקות. בנוסף, שיעור הסיכונים והסיבוכים בשיטה זו, אינו גבוה. כאשר מבוצעת הפעולה בהרדמה מקומית, בתום ההליך יש להישאר זמן מה במרפאה לצורך השגחה. כאשר מבוצעת הפעולה בהרדמה כללית, המטופל יישאר להשגחה באשפוז וישוחרר כבר למחרת.

הפתרונות המתקדמים ברפואת שיניים

שודר בתאריך 07.11.2018 בתכנית "לבחור נכון" עם מיכל צפיר

 

 

הרופאים הישראלים שהצילו ילדים בגינאה המשוונית

פורסם באתר "Ynet".

תיקון שבר רצפת וקירות ארובת העין

רקע וסימפטומים

שברים ברצפת הארובה נובעים בעיקר מחבלה כהה, ממכת אגרוף או תאונת דרכים בין היתר.

לאחר שבר עצם הלחי (זיגומה) או רצפת הארובה, נוצר מצב בו העין אינה ממוקמת במקומה הנכון והיא יורדת לתוך החלל מתחתיה בפנים הנקרא הסינוס המקסילרי (זוג חללים משני צידי האף). במקרים אלו, המוח מקבל מידע כפול מכל עין והתוצאה לרוב היא ראייה כפולה במבט קדמי, צידי, עליון או תחתון. מצב זה נקרא ברפואה דיפלופיה (ראייה כפולה).

בנוסף לחלק האסתטי, קיימת חשיבות גדולה להחזיר לארובת העין את הנפח החסר.

סוגי ניתוחים

תיקון שבר רצפת הארובה ע"י משתל סינתטי:

לקראת הניתוח מבוצע סיטי תלת מימדי של ארובת העין והמנתח מתרשם מהנפח החסר בארובה. באמצעות תוכנת מחשב שמעתיק את הצד הבריא על הצד החולה ניתן לזהות בדיוק כמה נפח חסר לארובה הפגועה. בהמשך המידע מועבר למדפסת תלת מימדית המייצרת משתל אנטומי מדויק שמשלים את החלק החסר בארובת העין הגרמית (העצם החסרה). השלב האחרון הוא הניתוח שנמשך כשעה אחת ובו המנתח מבצע חתך, לרוב חתך סמוי ואסתטי שלא משאיר צלקת חיצונית, והמשתל שתוכנן והודפס מוחדר ומקובע להשלמת המבנה התקין של ארובת העין.

לרוב, הראייה הכפולה נעלמת לאחר מספר שבועות מהניתוח כשהבצקת והנפיחות יורדות. במרבית המקרים, המשתל המוחדר מורכב מחומר מסוג PEEK (פולי אתיל אתר) שאינו מגיב עם הגוף ונקלט בהצלחה. ניתן גם להשתמש בטיטניום שמודפס אף הוא במדפסת לייזר תלת מימדית ואיתו ניתן להשלים לא רק חלקים מהארובה או הזיגומה אלא אף חלקים מהלסת התחתונה או העליונה שיהווה את הבסיס הגרמי החדש שחסר.

סיכוני הניתוח: מיקום לא אופטימלי של העין לאחר הניתוח עקב רמת צלקת מניתוח קודם, דבר שיש לקחת בחשבון בתכנון הניתוח.

התאוששות: בין יומיים לשלושה מהניתוח.

המלצות לאחר הניתוח: ביקורת והסרת תפרים 7 ימים לאחר הניתוח.

השתלת עצם עצמית לרצפת הארובה:

מהלך הניתוח: במהלך הניתוח, משלימים את החסר של עצם רצפת הארובה על ידי שימוש בעצם טבעית הנלקחת מאגן או גולגולת המטופל והיא מותאמת ידנית במהלך הניתוח. לאחר מכן, החדרת והתאמת העצם עד להגעה למיקום גלגל העין הרצוי.

סיכוני הניתוח: מיקום לא אופטימלי של העין לאחר הניתוח בעקבות צלקת מניתוח קודם שיש להתחשב בה בתכנון הניתוח. בנוסף, מכיוון שהעצם נלקחת לרוב מאגן המטופל, תתכן חוסר תחושה ליד אזור הניתוח בירך וצליעה זמנית למשך כמה ימים.

משך הניתוח: כשעה וחצי

התאוששות: בין 3-4 ימים מהניתוח.

המלצות לאחר הניתוח: ביקורת והסרת תפרים 7 ימים לאחר הניתוח.

תיקון אורואנטרל פיסטולה

רקע על הבעיה

פיסטולה מוגדרת כפתח שמקשר בין שני חללי גוף, במקרה של פיסטולה של הסינוס המקסילרי לרוב מתרחשת לאחר הרמת סינוס, עקירה טראומטית או שתלים דנטליים שכשלו, התוצאה היא מעבר של נוזלים מחלל הפה לחלל האף ויציאתם דרך האף, המטופל מתקשה לדבר ברור וסובל מדיבור אפי, או דיבור נזאלי בעגה המקצועית, ומתקשה מאוד באכילה בשתייה מקש ואפילו במקרים גדולים מעישון, היות ואינו מסוגל ליצר וואקום בחלל הפה כי לאויר יש לאן לברוח (לחלל הסינוס ומשם לאף).
למעבר לעמוד הסבר על סיבוכים לאחר הרמת סינוסים (פיסטולה אורואנטראלית)

טיפול בבעיה נעשה לאחר הדמייה ואבחון קליני, בחלק מהפעמים ניתן יהיה לטפל בניתוח אחד שבו הכירורג ינקה את הסינוס המזוהם ישתיל שומן שדוחה מים ומאפשר בידוד החלל ממעבר נוזלים והסרה של הפיסטולה (פיסטולקטומיה – fistulectomy).

לצורך תיקון הפיסטולה, ניתן לבצע ניתוח בהרדמה מלאה, הכולל פתיחה והרחבה של פתחי הניקוז של הסינוסים לאף (מבוצע על ידי רופא אף אוזן גרון) ובמקביל מחלל הפה כירורג פה ולסת מבצע פיסטולקטומי (כריתה של הפיסטולה) הסרת הגורמים הזרים שמפריעים לסינוס להתנקז, ומבצע מתלה (לוקח רקמה מחלל הפה ומסובב אותה, בשילוב עם שומן מאזור הנקרא בישה בחלל הפה) כך מתאפשרת אטימה מוחלטת ומניעת חזרה של הפתח והזיהום.

במקרים בהם מדובר בזיהום נרחב שהוביל לחסימה של פתחי הניקוז של הסינוס או מעבר של הזיהום לחללים נוספים בפנים כגון הסינוס האטמואידלי או הסינוס הפרונטאלי יש צורך לתכנן ניתוח משולב אאג-פה ולסת, בניתוח זה הכירורג פה ולסת פותח את הסינוס מחלל הפה ומנקה וסוגר את הפיסטולה וכירורג ה אאג מרחיב את פתחי הניקוז של הסינוס ומטפל בזיהומים בסינוסים האחרים בפנים למניעת חזרה או הפיכת המחלה לכרונית.

סיכוני הניתוח

אין ניתוח נטול סיכונים לחלוטין אולם ניתוחים מהסוג דנן נעשים באופן רוטיני במחלקתינו והניסיון מדבר בעד עצמו, במרבית המוחלטת של המקרים הניתוח הראשוני מצליח לטפל בבעיה וכמעט ואין סיבוכים או סיכונים.

הסיכונים האפשריים הם – מעבר לזיהום כרוני של הסינוס המקסילרי וסינוסים נוספים בפנים

במקרים של הרס נרחב יתכן קושי בשיקום עתידי של האזור בשתלים דנטליים

פגיעות עצביות נדירות ואם קורות יכולות לקרות בפגיעה בעצב האינפרה אורביטלי, שנותן תחושה לשפה העליונה ושיניים וחניכיים בחצי הצד אותו הוא מעצבב.

משך הניתוח

כשעתיים וחצי.

משך האשפוז

משך האשפוז לרוב עד יום אחד, ובניתוחים פשוטים ללא זיהום השחרור יתרחש באותו היום של הניתוח לאחר שהמטופל התאושש קצת במחלקת האישפוז וישוחרר לביתו למנוחה

התאוששות

המטופל יקבל טיפול תרופתי מתאים שיכלול אנטיביוטיקה – לרוב אוגמנטין, שטיפות פה כירורגיות – טרודנט ודומיו, סטרואידים להורדת הנפיחות והכאבים נלקחים ב 3 הימים הראשונים בלבד, ולרוב במידה ויש כאבים אופטלגין נוזלי מספיק. מרבית החולים מתאוששים לחלוטין וחוזרים לתפקוד מלא עד שבוע מהניתוח, ויש אילו שכבר למחרת הניתוח חוזרים לתפקוד, המלצתינו המתנה ומנוחה בבית לפחות ל 3 הימים הראשונים.

לראשונה בישראל- ניתוח שחזור עצמות הפנים ללא חתכים חיצוניים וללא צלקות

פורסם באתר "Emed".

העתיד כבר כאן: ניתוחים חדשניים המאפשרים שחזור פנים ללא פתיחת פנים הם כבר לא מציאות מדומה. בניתוח ראשון מסוגו בישראל, ובין הבודדים שנעשו כמוהו בעולם, שוחזרו קירות ארובת העין ועצם הלחי של מטופל ללא פתיחה חיצונית של הפנים. השחזור עצמו בוצע באמצעות שתל שהודפס בטכנולוגיית תלת ממד והוכנס דרך מפתח העין (העפעף) ללא חיתוך וצלקות חיצוניות.

גבר בשנות ה-30 לחייו נפצע לפני כשנה באורח קשה בתאונת דרכים. הוא הגיע לבית החולים עם נזק בלתי הפיך שנגרם לו בעין שמאל. ארובת העין נהרסה כליל, הוא איבד את עינו ובמקומה הושתלה לו עין מזכוכית. בשל הפגיעה, והניתוח הראשוני שבוצע בעקבותיה, מוקמה העין נמוך מהעין הנגדית (הימנית), כך שהוא סבל מעיוות קשה של צד שמאל של הפנים, ופגיעה קשה בעצבים, כלי הדם ומערכת הדמעות של עין שמאל (לאחר שצינורית הדמעות התנתקה). כמו כן, נוצר חוסר פרופורציה בפנים שפגע במראה האסתטי בצורה משמעותית. בנוסף, המטופל היה בעל עיניים מלוכסנות ובעקבות התאונה נגרם ניתוק של הגיד שאחראי לצורת העין, ועין זו קיבלה מראה מעוגל ולא התאימה למבנה פניו הייחודי.

לפני כחודשיים הוא הגיע אליי במטרה לשקם את הנזק שנוצר לו לא רק כתוצאה מתאונת הדרכים, אלא גם מהניתוח הראשוני שהותיר את פניו מעוותות. האתגר במקרה הזה היה כפול – שחזור ארובת העין ששטחה הגדול עלה על החתך הצר, וכן שימור צורתן הייחודית של העיניים. בניתוח ייחודי, ראשון מסוגו בישראל, ובין הבודדים שנעשו כמוהו בעולם, שוחזרו קירות ארובת העין ללא פתיחה של הפנים, באמצעות שתל שהודפס בטכנולוגיית תלת ממד, והוכנס דרך מפתח העין (העפעף) ללא צלקות חיצוניות.

קדם לניתוח, תכנון על-ידי CT תלת ממדי ותוכנת מחשב שמעתיקה את הצד הבריא, הימני, על הצד הפגוע ובעזרת טכנולוגית ה-PSI (Patient Specific Implant ) מדפיסה את החלקים החסרים בעצמות הפנים במדפסת תלת ממדית. בצילום ניכר הנזק הגדול והאתגר הגדול עוד יותר. הבחנו כי כל דפנות הקיר הפנימי של ארובת העין נשברו וכי יש לשחזר את קירות ארובת העין, למצוא את הגיד הקרוע על מנת לחבר אותו ולהחזיר את העין לצורתה האלכסונית, וכן לגשר על התיקון הלא נכון שבוצע בו שנה לפני כן.

הדפסת ארובת העין

בעזרת ה-CT לקחנו את הצד הימני של המטופל, שלא נפגע בתאונה, והלבשנו אותו כ'תמונת ראי' על הצד הפגוע. כך הבחנו בחלקים האנטומיים החסרים שאותם עצבנו והתאמנו למבנה האנטומי המדויק. החלקים נשלחו להדפסה במדפסת תלת ממדית לשם השחזור. השתמשנו בחומר שנקרא PEEK (Polyether ether ketone), שאינו נדחה על-ידי הגוף, כמעט זהה לחומר שממנו בנויה העצם מבחינת חוזקו והוא גמיש מספיק כדי שיהיה ניתן לעצב אותו במהלך הניתוח, לפצל אותו במידת הצורך ולאפשר לכל חלק להתיישב במקום בו ישנו חסר (בדומה לפאזל). כך שגם אם מבנה ארובת העין אינו אחיד לפני הניתוח, השתלים ישלימו את המראה בדיוק מרבי. במקום חיבור של פלטות רבות בכמה ניתוחים כפי שעשינו בעבר, השתל עצמו נעשה בהתאמה אישית וכל התכנון מתקיים לפני הניתוח ולא במהלכו, דבר שחוסך זמן רב ומעלה משמעותית את השחזור האנטומי המדוייק.

בניתוח המורכב שחזרנו קרוב לשש עצמות חסרות מתוך שבע המרכיבות את ארובת העין. לשם כך בצענו חתך מזערי בצדי העין ובחלק הפנימי של העפעף, מה שמנע פתיחה של רקמות הפנים. לאחר מיקום השתלים ושחזור ארובת העין אפשר היה לעבור לשלב הבא – מיקום מדויק של העין במקביל לשנייה. מדובר במקרה מאתגר בהחלט, שכן מדובר במטופל עם עיניים מלוכסנות, כך שהיה חשוב לשמור על צורתן הייחודית. לאחר קידוח דק באף, השחלנו חוט שחיבר בקשר בין הגיד הקרוע בעין שמאל, מבלי לפגוע בצינור הדמעות ופתחי הניקוז, ובאמצעות מתיחה וקיבוע של החוט, חזרה העין למבנה המלוכסן שלה והניתוח הסתיים ללא צלקות. בעצם, בניתוח אחד פתרנו בהצלחה גם את הבעיה הרפואית וגם האסתטית.

כבר לא מדע בדיוני

ניתוחי שחזור פנים מתמקדים בעיקר באוכלוסייה הסובלת מחבלות פנים קשות כתוצאה מאירוע טראומטי, כגון: תאונות דרכים, מקרי ירי ופיגועים וכן ממום מולד כדוגמת א-סימטריה בפנים, ראייה כפולה (דיפלופיה) ובעיות ופגמים נוספים. מעבר לאסתטיקה מדובר במצב רפואי שהמטופל, ברוב המקרים, מרים ידיים ו'חי עם מה שיש', מבלי לדעת שקיימת היום אופציה לשחזור. המטרה העיקרית בטיפול שכזה היא לשחזר את החלק החסר במינימום התערבות כירורגית ובמקסימום הצלחה בהתאמה מדויקת למבנה פניו של המטופל. בשורה נוספת היא ששרירי ההבעה, שהינם שרירים שטחיים, כלל לא מחוברים לשתל, כך שבכל הנוגע להבעות הפנים אין כל שינוי מהותי.

על אף שטכנולוגית ההדפסה התלת ממדית קיימת מזה שנים, רק בשנים האחרונות היא הפכה לנגישה ומשמשת בין היתר גם ליצירת שתלים רפואיים העוזרים לשיקומם של המטופלים. אותן מדפסות הגיעו לרמה מאוד גבוה של דיוק העוזרת לנו, הרופאים, לשחזר בצורה מושלמת, ממש ברמה של מיקרונים בודדים, את האיבר החסר. ניתן להשלים כל איבר, כאשר ההדפסה עצמה נעה בין שעות ספורות לאיברים קלים לשחזור, ועד כ-12 שעות לעצמים מורכבים יותר. אורך ההחלמה וקליטת האיבר לוקחים בין כמה ימים (בדומה לשתל דנטאלי) לבין חודשיים, תלוי בגודל העצם ובאזור ההשתלה, והתוצאות הן איכותיות מבחינה אנטומית.

עד הטמעת הטכנולוגיה החדשה, הפרוצדורה הקונבנציונלית בכל הנוגע לתחום ניתוחי שחזור פנים הייתה בעיקר באמצעות לקיחת רקמה מאזור אחר בגוף והשתלה שלה באזור החסר. היום, הטיפולים הפכו להיות לא רק אסתטיים, אלא בעיקר רפואיים. התפיסה הרווחת שמדובר בעיקר באמנות הפכה למציאות קיימת ולחלק אינטגרלי בפרוצדורות רפואיות, שמצליחות להחזיר צלם אנוש ולהביא לשיפור ניכר גם באיכות החיים.

בישראל ישנם מעל ל-3,000 מקרי טראומה לפנים שטופלו בשיטות המקובלות, אך התקשו לתת את המענה הטוב ביותר למטופל. ניתוח שחזור פנים חדשני בעזרת מדפסת תלת ממדית מבטיחה הצלחה ודיוק מרביים לסובלים מחבלות מורכבות, או בשל חסרים בעקבות ניתוחים מטילי מום אונקולוגיים או מום מולד.

כבר היום אנחנו עדים למדפסת תלת ממד היוצרת למעשה רקמות חיות ומיועדת להדפסת תאי גזע מהונדסים של המטופל עצמו, ובעתיד הלא רחוק יאפשרו הדפסת איברים שלמים, כך שלא מן הנמנע שהמשך המהפכה הטכנולוגית צפוי להפתיע אותנו עוד יותר ולהפוך כל חלום למציאות.

שיתוק מוחין: בוטולינום טוקסין נגד ריור מוגבר

פורסם באתר "דוקטורס".

ילדים חולי CP (שיתוק מוחין) סובלים מריור מוגבר קבוע, הגורם נכות חברתית מטרידה. טיפול בבוטולינום טוקסין מבטיח אחוזי הצלחה גבוהים וכמעט אפס תופעות לוואי.

3.5 מתוך אלף לידות בישראל יסתיימו בשיתוק מוחין (בעיה נפוצה יותר בקרב בנים). מדובר בהפרעה בהתפתחות המוטורית הרצונית במוח, אשר גורמת ללקות בתנועה – וחומרתה נשארת קבועה לצמיתות.  בין היתר, שיתוק המוחין גורם לליקויים בתפקודים המוטוריים – והוא מלווה בדרך-כלל בשיתוק הגפיים ופגיעות נוירולוגיות אחרות.

ילדים הסובלים משיתוק מוחין, בנוסף לבעיה בטונוס (כוח השרירים) – עלולים ללקות בשלל בעיות – ובהן: ראייה, שמיעה, קושי בדיבור, בליעה וריור יתר. אחת הקבוצות הגדולות, הסובלות מריור יתר דרך קבע: ילדים עם שיתוק מוחין (CP); וגם בקרב ילדים החולים במחלות נוירולוגיות אחרות, כתוצאה מאותה פגיעה – נוצר הריור המוגבר.

מהו ריור יתר?
ילדים הלוקים בשיתוק מוחין מייצרים רוק בצורה מוגברת, או לחילופין קצב הבליעה שלהם אינו עומד בקצב הייצור הבסיסי של הרוק. מדובר בתופעה בה הילד מסתובב כל הזמן עם סנטר רטוב ואף סינר בגיל מבוגר. התופעה נחשבת לסוג של נכות חברתית. בין אם מדובר בשפתיים לחות ובין אם בצורך להחליף בגדים רטובים לעיתים קרובות, זו תופעה מטרידה ובעייתית, שניתן וצריך לטפל בה.

כיצד פועלות בלוטות הרוק?
קיימות 6 בלוטות רוק גדולות ועוד עשרות בלוטות המפרישות את הרוק בעזרת צינורית רוק. בנוסף, כל רירית הפה מרובדת בבלוטות רוק קטנטנות (minor salivary glands), שאינן ניתנות למישוש וגם לא ניתן לראותן. המערך הזה אף הוא מפריש רוק.
ארבע מבלוטות הרוק הדומיננטיות (פרוטיס) נמצאות משני צדי הלסת וגורמות לגירוי, בעקבות אכילה או שתייה. שתי בלוטות משמעותיות נוספות הן הבלוטות התת לסתיות (סובמנדיבולריות), האחראיות על הפרשת הרוק בזמן מנוחה. במקרה שאחת הבלוטות מגורה יתר על המידה, נוצר מצב של עודף רוק בפה – ולכן אלה הבלוטות אליהן אנחנו מכוונים את הטיפול המיועד.

כמה רוק מופרש ביום, דרך המערכות האלה?
במנוחה, במצב שאין בו גירוי (אכילה, שתיה) – כמות הרוק המיוצרת אצל ילדים, הלוקים בשיתוק מוחין, נעה בין 500-600 סי.סי (כחצי ליטר!) של רוק ביום. מדובר בכמות לא מבוטלת. אותם ילדים מתקשים בבליעה איטית, נתקלים בהפרעה בבליעה – ואצל חלקם הגדול, פעולת הבליעה כלל איננה קיימת. כך שבנוסף לצרות שמביאה עמה המחלה עצמה, הילד מסתובב רטוב – והדבר מאוד מטריד חברתית.

כיצד ניתן לטפל בבעיית הריור?
ראשית, יש להיוועץ עם רופא א.א.ג, שיאבחן את הבעיה – וימליץ על דרך הטיפול הטובה ביותר. לרוב, יוצע להורים טיפול תרופתי, אך טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי קשות; ובל נשכח כי ילדים אלה כבר מתמודדים עם לא מעט בעיות וסיבוכים. אופציה נוספת היא ניתוח בלוטות הרוק, אולם יש לקחת בחשבון כי מדובר בהליך כירורגי פולשני.

כיצד ניתן להיעזר בבוטולינום טוקסין, לטיפול בריור יתר בקרב הסובלים משיתוק מוחין?
טיפול נוסף, ממוקד יותר, שהוכח כיעיל – והפחית במידה ניכרת את תופעת הריור, הוא טיפול בבוטולינום טוקסין , המוזרק לאזור הבלוטה האחראית על הייצור המוגבר של הרוק.
בעזרת מחט דקה, תחת הנחיית אולטרסאונד הממוקם במרכז הבלוטה (למניעת פגיעה בעצבים או בכלי דם משמעותיים העוברים דרכה) – אנחנו דוקרים את העור (בדיוק כמו בבדיקת דם רגילה) ומזריקים כמות מסוימת של בוטולינום טוקסין(בערך סי.סי אחד), המקטין את ייצור הרוק, מבלי לייבש את בלוטות הרוק. מדובר בטיפול של דקות ספורות, המתבצע ללא הרדמה וללא כאב- ורושם שיעורי הצלחה גבוהים, כמעט עם אפס תופעות לוואי וכמעט ללא סיבוכים.

לרוב, הטיפולים הראשונים נעשים במרווח של 3-4 חודשים; ולאחר מכן, בדרך כלל המרווח גדל – ככל הנראה כתוצאה מניוון הדרגתי בפעילות של אותן בלוטות רוק. מאחר שאין נגיעה בבלוטות הרוק הגדולות, אין סכנה לפה יבש ולהפסקה מוחלטת של הפרשת רוק.
זאת, כאמור, בניגוד לטיפול סיסטמי (תרופתי), שאכן גורם לייבוש ההפרשות ולתופעות לוואי ריאתיות. מאחר שגם כך מדובר בילדים, שבנוסף לכל מגיעים עם בעיה ריאתית, אנחנו לא מעוניינים להחמיר זאת עוד יותר – עם כדורים.

לסיכום: הורים רבים אינם מודעים לאפשרות הטיפול בבוטולינום טוקסין. עיקר הקושי, מעבר לעובדה כי מעט רופאים מבצעים את הפרוצדורה, הוא בעובדה כי מדובר בילדים החולים במחלה כרונית, עם המון הפרעות – והמשאב הכלכלי של ההורים הולך ומדלדל. תשומת הלב, מטבע הדברים, מופנית לטיפולים שגרתיים – ונוצרת תחושה שטיפול בריור איננו דחוף באופן ממשי. עם זאת, הטיפול עוזר להורים להפחית – ולו במעט – מהמעמסה היומיומית; ובנוסף, הטיפול מסייע בשיפור איכות החיים, המורגש באופן מידי.

אבנים בבלוטות הרוק

אבנים בבלוטות הרוק שכיחות במיוחד בבלוטות הרוק התת-לסתיות. קיימות מספר סיבות להיווצרות אבנים בבלוטות הרוק וביניהן: זרימה איטית או הפרשה ירודה של רוק, עיוות בצינור ההפרשה ותוצאה של טיפול ביוד רדיואקטיבי בבלוטת המגן.

הסימנים להיווצרות האבנים הם: נפיחות וכאב עז בבלוטה שמופיע אחרי אוכל. גם מחשבה על אוכל יכולה לגרום לכאב.
נפיחות משמעותית באחת מבלוטות הרוק, עלולה להצביע על גידול באחת הבלוטות. יש לנו שש בלוטות רוק גדולות: שתיים באזור הלחי, שתיים בתת לסת ושתיים תת לשוניות ועוד מאות בלוטות קטנות שמפוזרות בלוע.

הטיפול באבנים בבלוטת הרוק מבוצע כיום בעזרת מכשור אנדוסקופי, בעזרתו נכנסים לאזור הבלוטה ושולפים את האבן החוצה. במידה והטיפול האנדוסקופי לא צלח, עוברים לאופציה הכירורגית וכורתים את הבלוטה.
תפקיד בלוטות הרוק הוא לייצר רוק ותפקיד זה נשמר באופן תקין לחלוטין במידה ובוצעה כריתה של בלוטה אחת או חלק ממנה, עקב גידול באותה הבלוטה.
גידולים בבלוטת הרוק שכיחים בעיקר בבלוטת בת האוזן. 80-90 אחוזים מגידולים אלה הם שפירים, אך בכל זאת מומלץ לכרות אותם, עקב נטייה של חלקם להפוך לממאירים עם השנים.
ניתוחים לכריתת גידולים מבלוטת בת האוזן דורשים מיומנות גבוהה, עקב קרבתו של עצב הפנים, שמעצבב את שרירי הפנים לבלוטת הרוק ולגידולים שבתוכה.

טיפול בגלי הדף

פורסם בחדשות "ערוץ 2".