פורסם באתר "וואלה"
פורסם באתר "וואלה"
אזרח סורי בן 23 הגיע לישראל לקבל טיפול אחרי שקליע השחית את לסתו. הוא עבר ניתוח מיוחד בבית החולים רמב"ם,
ובמהלכו זכה לקבל לסת משוחזרת מטיטניום. "הצלחנו להשיב לו צלם אנוש"
בבית החולים רמב"ם שבחיפה הושתלה לאחרונה לסת שהודפסה במדפסת תלת-מימד בפניו של אזרח סורי שהגיע לישראל לקבלת טיפול רפואי אחרי שנפצע במלחמת האזרחים בארצו. הפצוע, בן 23, הגיע לבית החולים במצב קשה וללא יכולת לדבר או לאכול, אחרי שכדור רובה שפגע בו השחית לחלוטין את הלסת התחתונה שלו.
יום לאחר הניתוח פורץ הדרך במחלקה לכירורגיית פה ולסת ברמב"ם, שבראשה עומד פרופ' עדי רחמיאל, כבר שב הפצוע לדבר ולאכול. "הצלחנו להשיב לו צלם אנוש", אמר ד"ר יואב לייסר, שביצע את השתלת הלסת לצדו של פרופ' רחמיאל. מדובר בטיפול חדשני, ולדברי לייסר ממתינים כעת כבר שלושה מטופלים נוספים לטיפול דומה.
לאחרונה שב לייסר מהשתלמות של כמה שבועות בבית החולים בהנובר, גרמניה, ששם מתמחים בשחזור של ארובות עיניים, לסתות ועצמות לחיים. זמן קצר לאחר מכן הגיע הפצוע הסורי לבית החולים. הלסת התחתונה שלו הייתה מרוסקת לחלוטין. מצד אחד שלה ניתן היה להבחין במקום פגיעת הכדור ובצדה השני במקום היציאה שלו. פציעת הירי גרמה לקרעים נרחבים בפנים, לריסוק מלא של הלסת התחתונה ולאובדן השיניים התחתונות.
אחרי טיפול דחוף שהביא לייצוב של מצבו, הוא אושפז במחלקה לכירורגיית פה ולסת, ושם החלו מיד לתכן את שחזור הלסת, כך שיוכל לשוב ללעוס, לבלוע ולדבר. מן הסתם, היה מדובר גם בשחזור אסטתי של חציו התחתון של הפנים.
לתכנון השחזור השתמש הצוות במכשיר CT תלת-ממדי, ובעזרתו תוכננה הלסת התחתונה המיועדת. לצורך כך פנה בית החולים לחברת השתלים הישראלית AB Dental, שברשותה היכולת להדפיס לסת חדשה מטיטניום. "עד היום אפשרות השיקום במקרים כאלו הייתה מוגבלת", הסבירה מנהלת החברה, עופרה בר-שלום. "מדובר היה ב'עבודת נגרות'; לקחו פלטות לכירורגיה ועשו התאמה שלהן לפה באמצעות כיפוף וחיתוך של הפלטה. בניתוח כזה נותנים לכישרון של הרופא לבוא לידי ביטוי".
פרופ' רחמיאל הוסיף: "הטיפול שעשינו במקרים דומים הצריך חיבור של פלטות רבות, בכמה ניתוחים. בטיפול החדש מדובר בפלטה אחת, אישית, שמותאמת למטופל. זה ממש כמו חלק חילוף שמותאם אישית למטופל".
"השיטה שבה אנו משתמשים קרויה PSI (Patient Specific Implant). השתל נעשה בהתאמה אישית וכל התכנון נעשה לפני הניתוח ולא במהלך הניתוח, דבר שגם חוסך זמן ניתוח ונותן תוצאה מצויינת ואיכותית", אמרה בר-שלום. החברה החליטה לתרום את השתל שייצרה, ושעלותו עשרות אלפי שקלים. "נקראנו לסייע והחלטנו להתגייס למטרה זו", הסבירו בחברה.
בתכנון המקדים שותפו אנשי החברה והצוות המטפל. בתכנית תלת-ממד שחזר הצוות המשותף את האיזור הפגוע. במקרה כמו זה של הפצוע הסורי השחזור היה קשה יותר, משום שהוא הגיע ללא כל היסטוריה רפואית, ללא צילומים או ידע על איך נראה האיבר המקורי. "ההתאמה במקרה כזה היא ללסת של אדם אחר, מתוך מאגר גדול שקיים, ושראינו כי היא הלסת שתואמת ללסת העליונה", הסביר ד"ר לייסר. "פעלנו לפי מודל ססטיסטי ושחזרנו את הלסת החדשה".
לדברי בר-שלום, השחזור נקבע לפי נקודות יסוד שעליהן אפשר היה להישען ועל פי פרופורציות וגודל מתאימים. "לבסוף תוכנת מחשב היא שקבעה את המרחקים והגודל שלפיהם נבנה השתל", הסבירה. לאחר שהצוות הגיע למצב הרצוי יוצר דגם של הלסת מפלסטיק ובעקבות מתן אישור של הצוות הרפואי הוא יצא להדפסה מטיטניום במדפסת לייזר.
"מדובר בהדפסה של אבקת טיטניום בקרני לייזר המלחימות שכבה על שכבה, לפי קובץ תלת-ממד שהוגדר והועבר למדפסת", הסבירה בר-שלום. "למדפסת יש יתרון בכך שהיא יכולה לייצר מוצרים שלא ניתן היה ליצור עד היום". לאחר שהלסת הושתלה וקובעה לגדמים ששרדו בפגיעה, מילאו הרופאים את החלל שבתוך המבנה דמוי האוכף בשאריות עצם שנותרו ובתוספת עצם שנלקחה מהאגן של המטופל. על עצם זו יושתלו שתלים דנטליים במקום השיניים שאבדו. לדברי פרופ' רחמיאל יש להמתין כחצי שנה לאחר השתלת חלקיקי העצם. "אם הכול יהיה כשורה, נוכל לבצע את השתלת השיניים", ציין.
פורסם ב"Ynet".
ההתקדמות הטכנולוגית בתחום האופטיקה והמחשוב ביחד עם פריצות דרך בתחום הנדסת מתכות, מאפשרת בעשור האחרון ביצוע של השתלות שיניים בעזרת שימוש במערכות אופטיות זעירות.
למי זה מתאים ומה היתרונות של השיטה?
השתלות שיניים: הדור הבא. ההתקדמות הטכנולוגית פורצת דרך בתחום האופטיקה והמחשוב ביחד עם פריצות דרך בתחום הנדסת מתכות, מאפשרת בעשור האחרון ביצוע של השתלות שיניים בעזרת שימוש במערכות אופטיות זעירות – (אנדוסקופ) ופיתוח שתלים "חכמים" (SMART IMPLANTS).
השימוש באנדוסקופים, כמו באזורים אחרים בגוף מאפשר שימוש בכירורגיה מזערית, ומונע במקרים רבים את הצורך בניתוחים קשים ומורכבים, הוא ממזער את הסיבוכים שלאחר הניתוח, ומאפשר ריפוי מהיר וטוב יותר.
אנדוסקופ הינו צינור חלול הכולל סיבי ראייה סיבי תאורה, מצלמה ויחידת טיפול, המאפשר ראייה של האזור הניתוחי על גבי צג טלוויזיה. האנדוסקופ לשתלים אשר פותח במחלקתנו מגיע עד לקוטר מינימלי של 0.9 מילימטר !! , ומכך שהחתך הניתוחי הינו מינימלי.
השימוש הראשון של אנדוסקופ כפי שמדווח בספרות הרפואית החל ב 1806 בווינה בעזרת מוביל אור וזכוכית מגדלת. עד שנת 1974 לא נעשה שימוש באנדוסקופ באזור הפנים וזו בשל מגבלות גודל אשר לא אפשרו החדרתו לאזורים קטנים בניתוח זעיר. האנדוסקופ לשתלים הינה מערכת אופטית ייחודית באיכות הראייה ובקוטר מזערי ובכך שהוא מכיל פתח המאפשר הכנסה של כלי עבודה במטרה לבצע פעולות כירורגיות מגוונות בראיה ישירה ללא צורך בפתיחה כירורגית נרחבת של האזור המנותח.
פריצת דרך טכנולוגית מאפשרת היום לאנדוסקופ להציג תמונה באיכות HD. ולמרות כל זאת העובי של האנדוסקופ הינו פחות מ-1 מילימטר. העלייה בתוחלת החיים באוכלוסייה מצריכה מתן מענה לאנשים עם חוסר שיניים. השימוש בשתלים כפתרון להשלמת שיניים החל בשנת 1970.
היום ידוע כי שימוש בשתלים הינו אחד הפעולות הכירורגיות הבטוחות ביותר עם אחוז הצלחה הגבוהה ביותר בתחום הרפואה בכלל. הצלחה של שתלים לטווח ארוך תלויה באיכות העצם אליה הוא מושתל, במינימום פגמים בעצם באזור ההשתלה, בהסרה של רקמות אשר אינן רקמות עצם ובתהליך הכנה קפדני.
מאז 1970 שוק השתלים עבר תהפוכות רבות והיום ידוע על למעלה מ- 1300 סוגים שונים של שתלים עם אחוזי הצלחה של כ 96-98% , נתון אשר מעמיד את השתלים כאחד הטיפולים הרפואיים המוצלחים ביותר.
טרם החדרה של שתל ללסת, המטופל בדרך כלל ישלח לבצע צילום סיטי אשר יאפשר לרופא המטפל להעריך את העצם באזור ההשתלה את איכות העצם ואת צפיפות העצם. נתונים אלו חשובים מאוד למהלך ההשתלה התקין ולהצלחתו של השתל לאורך שנים.
לצערנו ישנן מגבלות לצילום הסי טי המציג תמונה בגוונים של לבן שחור ואפור אשר יכול להשתנות בהתאם לסוג המדפסת שממנה הודפס הצילום, ובהתאם לסוג המכונה בה בוצע הצילום. לאחר שהרופא ביצע את הקידוח אליו אמור להיכנס השתל, כל ההחלטות של הרופא וכל המידע אשר יש לו לגבי המתרחש באותו האזור מתקבלות לפי תחושת בטן ולפי שימוש בכלים ידניים אשר אמורים לתת לו הרגשה על מה שקורה ומה נמצא בעומק הקדח.
פיתוחו של האנדוסקופ לשתלים מאפשר ראייה ברורה של החלל ללא מגבלת עומק, ללא מגבלת תאורה, וללא מגבלה של דימום מהאזור ובכך מאפשרת צפייה ישירה בסוג העצם, בצפיפות של העצם ומאפשרת לראות בעין את כל הקדח באזור ההשתלה.
ניתן להבחין בשאריות של זיהום, כלי דם ועצבים העוברים באזור, קרבה גדולה מדי לשיניים סמוכות או פריצה של עצם של הלסת ועוד. על המידע הזה נחוץ ביותר לדווח לרופא לצורך קביעת סוג השתל, פרוטוקול ההשתלה, ומאפשרת הצלחה של השתל לטווח ארוך.
טרם השימוש באנדוסקופ, כל המידע התקבל על סמך הסי טי ותחושת בטן, וללא ראייה ישירה. השימוש באנדוסקופ מאפשר ביצוע של הניתוח עם חיתוך מינימלי של החניכיים והעצם באזור ההשתלה, ובכך מקטין משמעותית את הכאבים ואת זמן ההחלמה לאחר הניתוח ומונע סיבוכים עתידיים.
שתל דנטלי הינו מעין "בורג" המיוצר מטיטניום אשר מוכנס לעצמות הלסת. על מנת לאפשר החדרה של השתל ללסת, יש צורך בעובי ורוחב מספק של עצם, שכן לא ניתן להחדיר את השתל לחלל ריק.
אנטומית, אצל כל בני האדם, בלסת העליונה באזור האחורי, קיים סינוס אשר הינו חלל אוויר המדקק את הלסת העליונה, כך שלא נשאר מספיק עובי של עצם בכדי להחדיר לתוכה שתלים. הניתוח הנפוץ היום בכדי להתגבר על בעיה זו הינו ניתוח להרמת סינוס, בו מבוצעת החדרה של חומרים (תחליפי עצם) באזור הסינוס על מנת לעבות את הלסת לצורך החדרת השתלים. ניתוח זה הינו מורכב מאוד ובעל פוטנציאל לסיבוכים משמעותיים (זיהום, דימום).
ניתוח זה דורש מיומנות גדולה עם סיכונים לא פשוטים, ומלווה בזמן החלמה ממושך. ניתוח זה דווח לראשונה בשנות השבעים, ומאז לא השתנה הרבה בנושא זה.
אחד המגבלות של הניתוח הוא הצורך לראות את הנעשה בו בראייה ישירה ומכך נגזר הצורך לבצע ניתוח נרחב עם חתך גדול והפשלה של כל החניכיים באזור.
פריצת דרך טכנולוגית בתחום הנדסת מתכות, אפשרה בחמש השנים האחרונות פיתוח של שתל דנטלי "חכם" (DIVA), המאפשר את ביצוע הרמת הסינוס דרך השתל עצמו, כולל החדרת חומרי מילוי ייעודיים, ותרופות. פותח מנגנון איטום המונע קשר בין הסינוס לחלל הפה.
היתרונות המשמעותיים בפיתוח של שיטה זו היא בכך שניתן לבצע את כל הפרוצדורה המורכבת של הרמת הסינוס דרך השתל בחתך מזערי ללא כניסה נרחבת לחלל הסינוס. הפעולה מבוצעת דרך אותו קדח המשמש את השתל ובכך מונעים סיבוכים היכולים להיגרם מניתוח הרמת הסינוס. ניתן להחדיר חומרי עצם תרופות וגם את האנדוסקופ דרך השתל לסינוס.
עולם הרפואה כולו נמצא במעבר לשימוש בכירורגיה מינימלית, ללא צורך בניתוחים גדולים ומורכבים. כניסתן לשוק הדנטלי של האנדוסקופ ושתלים ייעודיים כמו שתל ה- DIVA מאפשרים ביצוע של פעולות כירורגיות שעד לא מזמן דרשו ניתוחים מורכבים ומסובכים גרמו לאי נוחות וסבל למטופל ויכלו לגרום לסיבוכים משמעותיים.
ד"ר נעם ברוק, רופא בכיר, המחלקה לכירורגית הפה והלסתות, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון.
פרופ' עודד נחליאלי, מנהל המכון לרפואה וכירורגית הפה והלסתות, המרכז הרפואי ברזילי, אשקלון
פורסם בפורטל "Beok"
לפני כשבוע נפטר מאמן קבוצת הכדורגל של ברצלונה, טיטו וילאנובה, מסרטן בלוטות הרוק. מהו סרטן בלוטות הרוק?
כיצד מאבחנים אותו ומהי טכניקת הטיפול החדשנית ביותר בתחום? כל התשובות בכתבה הבאה.
מאמן קבוצת הכדורגל של ברצלונה, טיטו וילאנובה, נפטר לאחרונה מסרטן בלוטת הרוק כשהוא בן 45 בלבד. במותו הוא מצטרף לכוכב ההיפ-הופ אדם יאוך, שנפטר לפני מספר חודשים מאותה המחלה.
מדי יום הגוף שלנו מפריש בין 1 ל-2 ליטר רוק, דרך 6 בלוטות גדולות (3 זוגות) ועוד מאות בלוטות קטנות, הפזורות במערכת הנשימה העליונה שלנו. הרוק מסייע להקל על בליעת ועיכול המזון, מאפשר לבלוטות הטעם לפעול (בלי רוק – פשוט לא נרגיש בטעמו של האוכל) ומגן על השיניים.
מרבית הגידולים בבלוטות הרוק מופיעים בבלוטות הגדולות ביותר – "בלוטת בת האוזן" או ה"פרוטיד" (parotid). הבלוטות הללו נמצאות בשני צידי הראש שלנו, קדמית ומתחת לאוזן (הן אלו שמתנפחות במחלת החזרת) – באחת מ-2 הבלוטות הללו התגלה הגידול אצל וילאנובה.
הרוב המוחלט (80%-90%) של הגידולים בבלוטות בת האוזן הם שפירים (לא סרטניים), ומיעוטם – ממאירים (כלומר: סרטניים). בישראל מדווח על כ-100 מקרי סרטן חדשים מסוג זה מדי שנה.
מה גורם לסרטן בלוטות הרוק? מדוע הוא הורג גברים צעירים? למדע ולרפואה עדיין אין תשובות מספקות לשאלות הללו. ידוע לכל כי עישון טבק מגדיל את הסיכון לסרטן הריאות וכי צלילה בקישון המזוהם מגדילה את הסיכון לכמה סוגי סרטן – אך עדיין לא ידוע מה גורם לסרטן בלוטות הרוק או אפילו מה מעלה את הסיכון ללקות בו.
במחקר שבוצע בארץ לאחרונה, נצפתה עלייה בשכיחות סרטן הפרוטיד ב-10 השנים האחרונות, והועלתה השערה ששימוש בטלפונים סלולריים אחראי לעלייה זו. השערה זו טרם הוכחה, והשפעת הקרינה הסלולרית על התפתחות סרטן עודה נמצאת במחלוקת בקרב המומחים בתחום. באופן כללי, סרטן בבלוטות הרוק מהווה 1% מהסרטנים ו-7% מהסרטנים באזור הראש והצוואר.
אבחון סרטן בלוטות הרוק מתבצע בדרך כלל בעקבות סימנים קליניים (כמו נפיחות או גוש באזור), וכולל בד"כ ניקור (FNA – Fine Needle Aspiration) כדי לבצע ביופסיה. דימות, ובייחוד MRI, יעיל בהדגמת רקמות רכות, ולכן מועדף על פני CT בתהליך האבחון של גידולי פרוטיד.
הטיפול המרכזי (ופעמים רבות הבלעדי) בגידולי בלוטת הרוק – הן השפירים והן הממאירים – הוא ניתוח לכריתת הבלוטה. הכריתה נעשיית בהרדמה כללית תחת ניטור עצב הפנים שנמצא בסיכון בניתוח (אם כי נמוך בד"כ). במקרים נבחרים מוסיפים לאחר הניתוח טיפולי קרינה (רדיותרפיה).
גם גידולים שפירים מהווים התווייה לניתוח לכריתת הבלוטה, וזאת משום שהם עלולים להפוך לממאירים ברבות השנים (כלומר, לעבור "התמרה סרטנית"). לכן מקובל להמליץ על כריתתו בשלמות של כל גידול שמתגלה בבלוטת הרוק.
לאחרונה פותחה טכניקה חדשה המציעה חתך מינימלי (Mini Incision) לאורך מתווה האוזן, שאינו מתמשך עד קו השיער
עד כה, הטכניקה הסטנדרטית בניתוח להסרת בלוטת הפרוטיד הייתה בשיטת "חתך בלייר" (Modified Blair Incision). בשיטה זו, המנתח מבצע חתך מאזור האוזן ולאורך קו הלסת ועד לצוואר, על מנת לחשוף עצבים חשובים בפנים כדי להימנע מלפגוע בהם במהלך הסרת הבלוטה.
למרות שהניתוח בשיטה זו מבוסס ויעיל, לאחרונה נבחנת מחדש טכניקת הניתוח משיקולים אסתטיים (שהרי הניתוח הוא בפנים, וצלקת עלולה לבלוט), וכיום קיימות שיטות חתך חלופיות.
טכניקה חלופית כזו, היא חתך שמבוצע בסגנון "מתיחת פנים" (facelift incision – FLI). חתך כזה נמשך מהגבול העליון של האוזן, לאורך מתווה האוזן ועד לאזור אחורי האוזן והראש. שיטה זו צברה פופולריות רבה בשל יתרונותיה הקוסמטיים, למרות שהחתך המבוצע אינו בהכרח קצר יותר מהטיפול הסטנדרטי.
לאחרונה פותחה טכניקה חדשה המציעה חתך מינימלי (Mini Incision) לאורך מתווה האוזן, שאינו מתמשך עד קו השיער. שיטת "מיני החתך" הזו יעילה באותה מידה של הניתוח הסטנדרטי ואף מציעה יתרונות העולים על הטכניקות האחרות: החלמה מהירה יותר, קיצור משך האשפוז והקטנת הסיכויים לצלקות ונפיחות באזור החתך.
למרות היתרונות הקוסמטיים של הטכניקות החלופיות הללו, מנתחים רבים עדיין נרתעים מלנתח באמצעותן כשמדובר בהסרת גידולים בפרוטיד, מחשש לפגוע בעצב הפנים. יש להדגיש שהניתוח בשיטות אלו איננו מסוכן יותר, אך הוא בהחלט דורש מיומנות וניסיון של המנתח. יחד עם זאת, קיימות קליניקות ייעודיות המתמחות בניתוחים להסרת בלוטות רוק, בהן שיטת החתך המינימלי נפוצה.
הפרוגנוזה (תחזית לריפוי המחלה) תלויה מאוד בשלב שבו המחלה התגלתה (מ-1 – הקל ביותר; ועד 4 – כולל גרורות מרוחקות). כמובן, ככל שמתגלה מחלה קטנה יותר ובשלב מתקדם פחות- כך גדלים סיכויי הריפוי והפרוגנוזה חיובית יותר.
הימנעות מהישנות הסרטן (התפתחות סרטן בבלוטה לאחר תהליך של ריפוי והחלמה מהסרטן הראשוני) היא השיקול המרכזי החשוב ביותר בטיפול בחולים שעברו ניתוח להסרת הפרוטיד, ואמנם נדיר למצוא בה הישנות של גידול שפיר. הישנות הגידול משפיעה על שיעורי ההישרדות ארוכת הטווח של החולים.
סיכוי נמוך לחזרה של הגידול לאחר החלמה מהמחלה, מגדיל את שיעורי ההישרדות ארוכת הטווח. שיעור זה תלוי בגורמים נוספים כגון: סוג הגידול, ביכולת של הגידול לשלוח גרורות ובשלב שבו הוא נמצא בעת הניתוח.
הנתונים הכלליים לגבי כל החולים בכל השלבים, להישרדות ל-5 שנים מיום האבחון עומדים על 62% (היינו, כמעט שני שלישים מהחולים ימצאו את עצמם בחיים – 5 שנים לאחר שאובחנו עם סרטן בלוטות הרוק). הנתונים לגבי חולים שאצלם הייתה חזרה (הישנות) של המחלה לאחר הניתוח והטיפולים נמוכים יותר, ועומדים על הישרדות של 37% ל-5 שנים.
פורסם בעיתון "הארץ".
מותו של חבר להקת הביסטי בויז הגביר את החשש מסרטן בלוטות הרוק, מחלה שנקשרה גם לשימוש הגובר בטלפונים סלולריים.
לאחרונה נכנס לחדרי חולה רועד מפחד, כמו רבים מהחולים שנכנסים ליחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש צוואר. כשמישש לעצמו גוש בפנים, היה משוכנע שיש לו סרטן בבלוטות הרוק כמו לחבר להקת הביסטי בויז אדם יאוך (Adam Yauch). לאחר בדיקה הרגעתי אותו שהממצא אינו חשוד במיוחד כממאיר ונראה יותר כגוש שפיר השכיח ביותר בבלוטה זו. ניקור אישר בסבירות גבוהה את האבחנה של הגידול השפיר והחולה יעבור ניתוח לכריתת הגידול וישוחרר מן הסתם לביתו למחרת ללא סיבוכים.
מותו של חבר להקת הביסטי בויז במאי השנה מסרטן בלוטות הרוק, והוא בן 47 בלבד, העלה את הנושא לסדר היום ובמקביל את רצון הציבור להבין את המחלה. בלוטות הרוק מחולקות לגדולות וקטנות. הגדולות הן בלוטת הפרוטיד (בת האוזן) המצויה קדמית ומתחת לאוזן, הבלוטה התת-לסתית שמצויה מתחת ללסת והבלוטה התת-לשונית המצויה ברצפת הפה. בנוסף יש מאות בלוטות קטנטנות הפזורות בכל מערכת הנשימה והבליעה העליונות. תפקידן של בלוטות אלו הוא להפריש רוק שחיוני לתהליך הלעיסה התקין. חסר ברוק עלול לגרום להפרעה בלעיסה, וגם בחוש הטעם, ולהוביל להתפתחות עששת. מחלות בלוטות הרוק מגוונות וכוללות זיהומים, אבנים, מחלות חיסוניות וגידולים שפירים וממאירים.
גידולי בלוטות הרוק שכיחים יותר בבלוטת הפרוטיד ובה רובם המוחלט (כ-80-90 אחוז) שפירים. בבלוטה התת-לסתית כ-50 אחוז מהגידולים ממאירים ובבלוטות התת-לשוניות והקטנות רוב הגידולים ממאירים, אך לשמחתנו הם נדירים ביותר.
לפני שלוש שנים דווח מחקר ישראלי, שהדגים עלייה משמעותית בשכיחות סרטן הפרוטיד בשנים האחרונות והועלתה השערה ששימוש בטלפונים סלולריים אחראי לעלייה המדאיגה, אם כי השפעת הקרינה הסלולרית על התפתחות סרטן נמצאת במחלוקת בקרב מומחים. נכון להיום אין עדות ברורה לכך ששימוש בטלפון סלולרי מגביר את הסיכוי לסרטן בלוטת הפרוטיד. גורמי סיכון אחרים להתפתחות סרטן זה הם קרינה מסיבות שונות, כגון קרינה שספגו עולים שעלו לארץ בשנות החמישים כטיפול לגזזת או קרינה שלה נחשפו אזרחי אוקראינה באסון צ'רנוביל.
אבחנת גידול בבלוטות הרוק נעשית בדרך כלל במישוש הגוש. לרוב יופנה החולה לניקור הגוש במחט עדינה לצורך ביופסיה, תחת הכוונת אולטרה-סאונד צווארי. דיוק בדיקה זו באבחנת גידולים ממאירים בבלוטות גבוה ועומד על כ-80-90 אחוז. במעט מקרים מומלצת הדמיה נוספת טרום-ניתוחית, ואז נבצע CT או MRI להגדרה טובה יותר של גבולות הגידול ומידת התפשטותו. האינדיקציה לכריתת גידולי הבלוטות איננה נובעת מממצא בבדיקות ההדמיה, אלא מעצם קיומו של הגידול ומהאפשרות שלו להיות ממאיר כבר באבחנה או להפוך לכזה עם השנים.
הניתוח יכול להתבצע בחתכים קטנים יותר ולשמור על תוצאה אסתטית טובה עוד יותר. יש לציין שגם גידולי הפרוטיד השפירים נוטים לעתים להישנות בשדה הניתוחי ולעתים להפוך לממאירים לאחר שנים. לכן מקובל להמליץ על כריתת הגידול בבלוטות הרוק בשלמותו. המהלך לאחר ניתוח לרוב קצר ואם הניתוח מתבצע כהלכה והגידול נכרת בשלמותו – סיכויי הישנות הגידול נמוכים ביותר. במקרים של גידולים סרטניים אגרסיביים, מקובל לאחר הניתוח לטפל בחולה בהקרנות כדי להקטין עוד יותר את סיכויי ההישנות, ולשמור על אזורים הסמוכים לבלוטות בשיטות חדשניות של קרינה המקובלות כיום.
Recent Comments