האם מיתרי הקול הם איבר מין? מה החלק של הקול בתהליך ההתאמה המגדרית? ואיך אפשר לנתח בלי להשאיר צלקת? ד"ר חגית שופל חבקוק, מומחית לכירורגיה של מיתרי הקול, בראיון עם ד"ר ליאור ברוך
איך נשמע הקול הפנימי שלך?
הקול שלנו הוא במובנים רבים תעודת הזהות שלנו. עבור נשים טרנסג'נדריות, חוסר ההתאמה בין הקול והזהות המגדרית יכול להוסיף לדיספוריה, ורבות מחפשות את הקול שיהדהד את התחושה הפנימית שלהן. ניתוח נישוי קול הוא ניתוח שמשנה את צורת הגרון, כך שהקול יישמע יותר נשי. זהו ניתוח מורכב, אך יכול לשנות את חייהן של נשים טרנסיות רבות. הניתוחים החדשים עוברים אבולוציה מתמדת. על כך שוחחנו עם ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית לכירורגיית מיתרי הקול, מחלות הגרון, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף, אוזן גרון. ד"ר שופל חבקוק עובדת גם במרכז הרפואי בילינסון וכמרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב.
היי חגית. מה זה נישוי קול ומה זה ניתוח לנישוי קול?
נישוי זה להפוך משהו לנשי. באנגלית: feminization. אלה טיפולים או ניתוחים שמטרתם להפוך קול בעל מאפיינים גבריים לקול בעל מאפיינים נשיים. נשים טרנסג'נדריות נחשפות לטסטוסטרון במהלך גיל ההתבגרות, וזה מייצר שינויים בגרון ובמיתרי הקול. אפשר להגיד שמיתרי הקול הם איבר מין משני.
מפתיע לחשוב על מיתרי קול כעל איבר מין.
יש כמה דברים שמאפיינים איבר מין משני. קודם כל, אפשר לסווג לפיו. אנחנו שומעים: זה קול של אישה, זה קול של גבר. דבר שני זה הבדלים אנטומיים ופיזיולוגיים. אני, שזה המקצוע שלי, אסתכל על סרטון או תמונה של מיתרי קול ואדע אם זה מיתרי קול נשיים או גבריים. והמרכיב האחרון שהופך את מיתרי הקול לאיבר מין משני זה שהוא מגיב להורמוני מין. זמרות אופרה יכולות להעיד שהן מרגישות שינויים בתפקוד הקולי שלהן עם השינויים ההורמונליים במהלך המחזור החודשי.
מה שאנחנו עושים בניתוח הוא שינוי באנטומיה כדי שהקול יהיה בעל מאפיינים יותר נשיים.
מה הופך קול לנשי יותר?
יש כמה הבדלים בין קול נשי לקול גברי. תהודה, הגיה, קול יותר אוורירי או יותר עוצמתי. אבל ההבדל הקלאסי הוא ה-pitch, התדירות של הקול. זה המרכיב העיקרי בניתוחים. בטיפולים עם קלינאית תקשורת אפשר לשלוט גם בתדירות וגם במרכיבים האחרים. אבל זה יכול להיות מעייף.
יש דרכים שונות להעלאת ה-pitch בניתוח. הטכניקה של הניתוחים היותר ותיקים היא למתוח את המיתרים. כמו גיטרה שהמיתר שלה נמתח ויוצר צליל גבוה יותר. הניתוחים הישנים עוברים דרך סחוסי הגרון, ולכן גם משאירים צלקת חיצונית. הם בעצם מותחים את המיתרים באמצעות תפרים.
אחת הבעיות היא שהתפרים האלה לא מחזיקים כמו שאנחנו רוצים. מיתרי הקול כל הזמן רוטטים, התפרים מתרופפים והתוצאות של הניתוח יחסית קצרות טווח – כמה חודשים עד שנה עד שהאפקט של הניתוח חולף. עוד ביקורת זה שהקול מזכיר Falsetto, כמו גבר שמדבר בקול גבוה. ונשים לא רוצות להישמע ככה, הן רוצות להיות הן, והן אישה.
מה מיוחד בגישה האנדוסקופית?
בניתוח אנדוסקופי נכנסים דרך הפה ולא דרך הצוואר, ובמקום למתוח את המיתרים אנחנו מקצרים אותם. קודם כל, זה לא משאיר אף סימן מבחוץ. במיוחד שעכשיו יש גם ניתוחי נישוי גרוגרת שלא משאירים סימן, אז חבל בכלל לפגוע קוסמטית באיזור הזה. דבר שני, הניתוח יוצר שינוי אמיתי במיתרים, ולכן הקול נשמע פחות מאומץ ויותר טבעי.
יש לניתוח הזה כל מיני שדרוגים. יש לנו איגוד בינלאומי של transgender voice surgeons (ניתוחי קול), ואנחנו כל הזמן לומדים אחד מהשני, ומשפרים את הניתוח.
בכנסים שלכם יש גם ארגוני קהילה? התובנות של הנשים שעוברות את הניתוח משפיעות על הטכניקה?
זה דבר מדהים שנוצרת מודעות אליו, ההבנה שאנחנו גם צריכים להסתכל גם על זווית של הפציינט. במיוחד מי שעוברים מסע כמו התאמה מגדרית. קול הוא רק נקודה קטנה בתהליך. בדיוק השתתפתי בקבוצת חשיבה של מנתחים מאירופה, ודיברנו על זה שאנחנו רוצים להביא גם מטופלים לכנסים המקצועיים, ושהם יהיו חלק מהפאנלים. כדי לעזור למישהו צריך להבין את הצרכים שלו.
לא פחות חשוב מזה זה השיתוף של הניסיון. בכירורגיה הקלאסית יש נטיה לשמור את הידע, ופה דווקא יש שיתוף. מנתח מספר: אני ניסיתי את זה וזה לא הלך, לא היו מרוצות מזה. אז את גם לומדת מנסיון של אחרים.
לאיזה מטופלות מתאים ניתוח לנישוי קול?
אני דוגלת בזה שהמטופלת תהיה שלמה עם הצורך בניתוח. ההגדרה של מה עושה אותי אשה ומה עושה אותך… לכל אחת יש הגדרות אחרות, לא כל אשה תרגיש צורך בנישוי קול.
בשלב הראשון נתחיל בטיפול עם קלינאית תקשורת. אם זה יספיק אז חסכנו ניתוח, שבכל זאת יש לו סיבוכים. אם זה לא יספיק, עדיין אין פה בזבוז זמן, כי התוצאות של הניתוח טובות יותר כשהוא משולב עם טיפול.
אז הניתוח מתאים למי שניסתה טיפול קודם, ומרגישה שהתוצאות לא מספקות. למשל שזה מעייף אותה, או שהקול לא הגיע לאן שהיא רוצה. יש גם עניין של קול רפלקסיבי, שאנחנו לא שולטות בו, כמו שיעול או צחוק. יש נשים שמלחיץ אותן שפתאום יברח להן שיעול גברי. הייתה לי גם מטופלת שאמרה לי: אני כל הזמן צריכה לחשוב, להיות מרוכזת בדיבור, זה דרש ממנה מאמץ.
איך בוחרות בין הניתוח הותיק לחדש?
מבחינת ניתוח, אנחנו מתאימים את זה למטופלת. היתרון של הניתוח החיצוני למשל הוא שאפשר לעשות גם שיוף גרוגרת באותו ניתוח, ושהתוצאות הן יחסית מהירות. ההתאוששות מהניתוח האנדוסקופי קצת יותר ממושכת. יש תקופה של מנוחה קולית, כי יש בצקת, ותפרים בפנים. זה ממש שינוי של מבנה הגרון מבפנים. לוקח 3-6 חודשים עד הקול הסופי. אבל השינוי מורגש עוד קודם.
גם יש גבול כמה אפשר לקצר את מיתרי הקול. יותר מחצי כבר יהיה קול צרוד, וזה גם יכול לפגוע בנשימה. יש נשים שלא מספיק להן החצי, והן רוצות עוד. במקרה הזה אפשר להוסיף עוד ניתוח אנדוסקופי של הקטנת מסת המיתרים, או מתיחה נוספת. זה בשלבים, לא הכל בניתוח אחד, כי ככל שמוסיפים נדבכים יכולים להיות עוד סיבוכים.
בנוסף, בגלל שאנחנו מקטינים את הגרון, אז בצעקה הקול יוצא פחות עוצמתי.
הזכרת צעקה, שיעול, צחוק. הניתוח קשור גם לנחירה?
הפקת קול זה רק תפקיד אחד של מיתרי הקול. הם גם אחראים על הנשימה, על סגירת נתיב האוויר בזמן בליעה, הגנה על הריאות ויצירת שיעול אפקטיבי. כשמתעסקים עם מיתרי הקול אפשר גם לפגוע בתפקידים האחרים שלהם. הצליל שמופק בנחירה הוא לא ממיתרי הקול. מה שרוטט זה החיך, קירות הלע. בגלל זה הצליל בזמן נחרה לא דומה לקול של מי שנוחר. הנחירה עצמה לא מסוכנת, אבל היא יכולה להיות סממן לבעיה אחרת כמו תסמונת דום נשימה בשינה. לכן ההמלצה היא להיבדק אצל רופא.ת אף אוזן גרון ולבצע מעבדת שינה. אם מישהי נוחרת, זה יכול להעיד על הצפיפות בלוע, כמה יהיה לי מאתגר להגיע לנתח את מיתרי הקול, כי אנחנו עושים הכל דרך הפה. זה לא שהניתוח עצמו משפיע על הנחירה.
איזו עצה היית נותנת למטופלת שמתעניינת בניתוח?
קודם כל לשאול את עצמה אם היא רוצה טיפול קול, ואז לתכנן את זה לתזמון נכון בחיים. אחרי הניתוח צריך לשתוק במשך תקופה, ואחרי שחוזרות לדבר לפעמים יש צרידות עד שהקול מתייצב. לפעמים צריך לקחת הפסקה מהעבודה למשל. כדאי גם לתזמן מול קלינאית תקשורת, שיתחילו מפגשים לפני וגם אחרי הניתוח. ותמיד גם טוב לסדר את זה מול משפחה או חברים, מי שבעצם תומך במטופלת מסביב.
אחת המחמאות הכי טובות שאני מקבלת זה שמישהי אומרת לי, שכחתי בכלל שעברתי ניתוח. כאילו היה את הניתוח ואת הטיפולים לפני ואחרי, אבל זה עבר, אני כבר לא מתאמצת לדבר. הקול שלי תואם את מה שאני מרגישה.
יש עוד משהו שתרצי להעביר לקהל שלנו?
כן, משהו חשוב. אמרתי שאי אפשר לקצר את המיתרים יותר מדי. בעצם אני לא יכולה להגיד לאשה "בואי נקליט, נחשב, נעלה את ה-pitch ב-50 וככה בדיוק יצא הקול שלך". זה טווח. בדרך כלל העליה היא ב-40-60 הרץ, יש כאלה שיותר ויש פחות. מה שיפה בעיני, זה שהקול יוצא דומה לקול הקודם. כלומר בגלל הטבעיות, למשל בהקלטות או בטלפון, מזהים שזה אותו אדם. זה הקול של אותה אשה, רק יותר נשי.
אחרי שבתי הטראנסית בת ה-17 התלוננה שנמאס לה שפונים אליה בלשון זכר בגלל קולה, מצאתי את ד״ר חגית שופל-חבקוק, רופאה שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ, ומאז חייה של בתי השתנו מהקצה אל הקצה
זיו ינר מלווה כבר שנים את בתה בת ה-17 בתהליך ההתאמה המגדרית שהיא עוברת. לאחר שהבת התלוננה כי נמאס לה שפונים אליה בלשון זכר בגלל קולה וביקשה מאמה לבדוק אם יש דרך כלשהי לשנות את הקול, מצאה זיו את ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה במרכז הרפואי א.ר.ם, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. בתה עברה לאחרונה ניתוח לנישוי הקול ולדברי זיו: "החיים של בתי השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים".
הבת שלי סירבה לדבר בטלפון עם זרים, אפילו להזמין אוכל לא היה אופציה מבחינתה. מקרה של שיחת טלפון עם נציגת שירות הבנק, שסירבה לתת לה שירות כי הקול שלה נשמע גברי והיא רשומה כאישה בבנק, פגע קשות בביטחון של בתי.
למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של הבת שלי לומר לגברת בקו השני שהיא אישה, הקול הסגיר אותה וברגע של כעס, הבת שלי ניתקה את השיחה בעצבים כי הנציגה לא הצליחה להבין, איך נערה נשמעת נער וחשבה שזאת הונאה. "אני לא מדברת יותר עם אנשים בטלפון" היא הכריזה, וכך היה.
גם בסופר, נערה שמקפצת עם שמלה ושיער ארוך, קוראת לי: אימא אני רוצה פירות… מבט עוין של גבר בשנות ה-50 כלפיה, גרם לי דריכות ועצב רב, הבת הטראנסית שלי יוצאת מהארון בכל פעם שהיא פותחת את הפה שלה וקול גברי ונמוך נשמע.
בוקר אחד בת ה-17 אמרה לי: "אמא נמאס לי שפונים אלי בלשון פנייה לא נכון… אני אישה, נקבה.
בבקשה תבדקי אם יש הליך רפואי כדי לשנות את המצב הבלתי נסבל הזה". חקרתי בגוגל, שוחחתי עם טראנסיות מהקהילה וחשכו עיניי. ניתוחים במיתרי הקול בתאילנד, מסוכנים ועלולים להשאיר טראנסיות עם קול פגום לנצח.
אספתי את עצמי, אחרי לילה של דמעות וסיוטים והמשכתי לחפש, כי הבת שלי במצוקה, ואיזו אימא לא תעשה הכל כדי לסייע לבת שלה?
והנה כמו במטה קסם, הגיעה אליי כתבה על רופאה מופלאה בשם ד"ר חגית שופל-חבקוק, מומחית למחלות הגרון ומיתרי הקול, הפרעות נשימה ובליעה בא.ר.ם, המרכז הרב-תחומי לרפואת אף אוזן גרון, שמבצעת ניתוח חדשני לנישוי קולי בארץ. עם פחד נוראי נסענו אני ובתי לבחון אצלה אפשרות לניתוח.
ד"ר שופל-חבקוק קיבלה אותנו במרכז א.ר.ם שבאסותא רמת החייל, בסבר פנים יפות. נעימה, רגישה, תחקרה ארוכות את הבת שלי בנוגע להתאמתה לניתוח. בניתוח מקצרים את מיתרי הקול בחצי, הסבירה ד"ר שופל-חבקוק, ופה כבר הפסקתי לשמוע… מלבד דפיקות לב, פחד ודמעות שהציפו אותי, לא שמעתי כלום.
איזה עולם אכזר. מה הבת שלי צריכה לעבור כדי לחיות חיים מלאי נחת ושלווה. כמה קשה להיוולד בגוף הלא נכון. כל כך כאב לי הלב, איזה מסע מפרך המשפחה שלנו עוברת, כחלק מהשינוי המגדרי של בת הזקונים שלנו.
המתנו לניתוח כשנה והנה, לפני שלושה חודשים בדיוק הבת שלי נכנסה לניתוח. לא הצלחתי להפסיק לבכות, בעלי מחבק אותי, וד"ר שופל-חבקוק יצאה אחרי שעתיים ודיווחה לנו שהניתוח עבר בהצלחה.
החלק הראשון עבר, עכשיו צריך לשמור על שתיקה חודש ימים! חודש בלי להוציא מילה מהפה! לא שיעול, לא התעטשות. כלום. דממה. חודש של דממה לנערה שלא מפסיקה לרגע לדבר, היה קשה ומאתגר. אך כמו שכתבה לי הבת שלי בוואטסאפ, "עם כל הקושי, אני מוכנה גם לשתוק עוד חודש, העיקר לקבל קול של אישה".
חודש ימים חיינו על תזונה מיוחדת לאחר הניתוח ונסענו וטיילנו ברחבי ישראל היפה, רק שיעבור הזמן. חודש אחרי הניתוח ערכנו מסיבה ענקית בבית לרגל סיום השתיקה. למחרת, הגענו לביקורת והבת שלי דיברה לראשונה.
היינו כולנו בהלם! לא עוד קול נמוך וגברי. קול גבוה של אישה. בלי טונים נמוכים בכלל. זכינו! זכינו שיש בישראל רופאה שזאת זכות עבורה לסייע לקהילת הנשים הטראנסיות בנישוי הקול, בהגשמת חלום ובהצלת חיים, במטרה להקל על סבלן.
יום אחד, הבת שלי נסעה לישון אצל חברים. בערב, קיבלתי טלפון ומעבר לקו שמעתי ילדה מאושרת, שמחה ובקושי הצלחתי להבין מה היא רוצה לומר. "אימא, הצלחתי להזמין המבורגר בטלפון ופנו אליי בלשון נקבה. לא התבלבלו" היא צווחה.
החיים שלה השתנו מקצה לקצה. לא עוד מבטים מוזרים כשהיא פותחת את הפה לומר משהו, לא עוד טעויות מול נציגי שירות טלפוניים.
אנחנו עדיין בתחילת השיקום ורק בעוד מספר חודשים, הבת שלי תקבל את התוצאה הסופית. עליה לתרגל עם קלינאית תקשורת כל שבוע וללמוד מחדש לדבר באינטונציה חדשה, באופן שונה ממה שהתרגלה אליו עד היום.
כמה מזל יש לנו שאנחנו חיים בעידן בו קיים הליך רפואי מציל ומשפר חיים, עבור נשים שלא נולדו כמו כולן. הדרך שלהן מורכבת ומלאה אתגרים אישיים וחברתיים. המסע המפרך בדרך לשינוי מגדרי קיבל תפנית מדהימה כשהגענו למלאך השומר שלנו, ד"ר חגית שופל-חבקוק. הנישוי הקולי הוא רק חלק מהשלם והדרך עוד ארוכה.
זיו ינר
זיו ינר, בת 46 ונשואה לשי, גרים בפרדס חנה, אימא לשניים – חייל בסדיר וילדה טראנסית מהממת, רגישה, שכל מבוקשה הוא לחיות בגוף הנכון, במגדר הנכון, בכבוד. זיו במקצועה היא מאמנת אינטגרטיבית לילדים, נוער ומבוגרים, וכיום מתנדבת ומסייעת באהבה רבה למשפחות לילדים על הרצף הטראנסי.
Recent Comments