• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

כריתת גידולי הלשון והלוע

הטיפול בסרטן בחלל הפה נחלק לשניים: ניתוח להסרת הגידול (זהו בדרך-כלל הטיפול הראשוני) והקרנות (בדרך-כלל כטיפול משלים). משך השיקום של החולה נע ממספר שבועות עד מספר חודשים. בדרך כלל הטיפול הוא כירורגי, כריתה חלקית או מלאה של הלשון, האיבר בו מתגלים רוב הגידולים הסרטניים בחלל הפה. במידה והכריתה לא הייתה מלאה והגיעה עד למחצית הלשון, החולה חוזר לתפקוד מלא לאחר הניתוח (תמונה 1). כריתת לשון מבוצעת בד”כ ביחד עם כריתת בלוטות לימפה מהצוואר- דיסקציה צווארית (תמונה 2). במקרה של כרית משמעותית יותר של חצי לשון ויותר או של גידול מרצפת הפה- קיימת האפשרות לבצע שחזור הלשון או הרקמה שנכרתה על ידי נטילת רקמה מאיבר אחר בגוף וחיבור לאזור שנכרת (free flap). זו אפשרות שהתפתחה ב-10 שנים ומאפשר שחזור אידיאלי לאחר כריתה אונקולוגית מסוג זה. לעיתים יש צורך לאחר הניתוח בטיפול משלים בהקרנות, טיפול הניתן לחולים בשלב מתקדם של המחלה. כמה מתופעות הלוואי של ההקרנות הן יובש בפה ועששת שיניים מוגברת.

תמונה 1- חזרה לתפקוד מלא לאחר הניתוח

pic2

תמונה 2- לשון לאחר כרית חלקית

pic4

תמונה 3- לשון לאחר כרית חלקית

krita

תמונה 4-לשון שנתיים לאחר כריתה חלקית ימנית

ד"ר אבי חפץ

תמונה 5- דיסקציה צווארית לחולה עם סרטן הלשון

pic3

השפעת על אורח החיים

כמו במחלות סרטן באיברים אחרים, גם במקרה זה יש לגילוי המוקדם השפעה ניכרת על סיכויי ההחלמה. ככל ששלב המחלה מתקדם יותר, סיכויי ההחלמה יורדים. בשלב הראשון, הסיכוי להירפא הוא מעל ל-80%-90% והוא יורד מתחת ל-50% בשלב מתקדם של המחלה. ישנם חולים שהחלימו וממשיכים באורח החיים שגרם להם לחלות מלכתחילה. אלו עלולים לפתח סרטן שני במקום אחר. כ-10%-20% מהחולים מפתחים גידול שניוני נוסף, והסיכוי גבוה יותר בחולים שממשיכים לעשן.

ההבדל העיקרי בין טיפול בסרטן הפה לטיפול בגידול סרטני באיברים אחרים הוא בהשלכות אפשריות על המראה החיצוני של החולה. בניגוד לאיברים פנימיים, בסרטן הפה ההתערבות הכירורגית היא גלויה לעין. אם מנתחים את הלסת, זה משהו שקשה לכסות. לעתים הניתוח גורם לעיוות בפנים ואז חשוב להכין את החולה לשינוי במראה החיצוני שלו. מנקודת המבט של הרופא המנתח, בצוואר ובראש עוברים מבנים וחשובים המובילים דם למוח, המבנה האנטומי מורכב ולכן הכירורגיה קשה יותר.

הקשיים לאחר הניתוח

מי מאיתנו לא סבל פעם מפצעון בלשון? באופן דומה, חולים בסרטן הפה סובלים מפצע או גוש בחלל הפה ולכן נגרמים להם קשיים וכאבים בלעיסה. כמו כן, לאחר הטיפול האונקולוגי, ייתכן שהחולה יסבול מבעיה תפקודית כגון קשיים בלעיסה, קושי בדיבור או בעיבוד המזון בפה, וכדי להתגבר על הקשיים, הוא יזדקק להדרכה כיצד ליצור התנהגות שתפצה על הבעיות. הרופאים מצידם לא תמיד מאתרים כי יש צורך בסיוע שיקומי. קלינאי התקשורת עוזרים להתגבר על התוצאות של הטיפול בפה ובגרון. לדוגמא, בקרב חולים המתלוננים על בעיות בליעה ויובש בפה, יש אפשרות לבצע התאמות של מרקמי מזון וצורות הכנה של המזון כדי להקל על הבליעה. ייתכן כי בתקופה הראשונה לאחר הניתוח יתעורר צורך בהזנה חלופי, אולם, בדרך כלל מדובר בתקופה קצרה בלבד. כמו כן, לאחר ניתוח של הסרת חלק מהלשון, החולים לא מסוגלים ללעוס, זאת מפני שפעולת הלעיסה קשורה גם בגמישות הלשון ולא רק בפעולת השיניים. רפלקס הבליעה לא נפגע, אולם קשה להפעיל אותו עקב הפגיעה בלשון, לשם כך קיימות טכניקות הדרכה במטרה לסייע לחולה לחזור ולהפעיל את רפלקס הבליעה.

קושי בתקשורת המילולית ויצירת מילים צפוי אחר כריתות לשון ובמיוחד אחר כריתות נרחבות, אך בדרך-כלל, אפילו במקרים קיצוניים של כריתת לשון מלאה, ניתן לשקם את הדיבור באופן חלקי או כמעט מלא.


מתוך מגזין א.ר.ם