• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

גידולים בלסת העליונה

גידולי הלסת העליונה אינם שכיחים, גידולים אלו נוצרים בד"כ ממקור האפיתל הקשקשי (Squamous epithelium) המצפה את רירית הסינוס שמצוי בתוך הלסת (Maxillary sinus) או הרקמות הרכות והגרמיות של הלסת והשיניים.

הגידולים עלולים לגדול זמן רב עד לגילויים מכיוון שהם יכולים לגדול בתוך הסינוס עד למימדים גדולים לפני שיגרמו להפרעה כלשהי שתגרום לחולה להגיע לבדיקה. סרטן הלסת העליונה הינו לכן מסוכן מכיוון שלעיתים שכיחות מתגלה בשלב מתקדם של המחלה.

סוגי הסרטן השכיחים יותר הינם סרטן האפיתל הקשקשי (squamous cell carcinoma) שמקורו ברירית האף והסינוסים, סרטן הרקמות הרכות (sarcoma), וסרטן שמקורו בבלוטות הרוק המצויות בדופן הלוע, האף והסינוסים(Minor salivary gland carcinoma).

גידולים שפירים של הלסת העליונה

גידולי לסת עליונה שפירים הינם נדירים יחסית. ציסטות בתוך הסינוס הינן ממצא שכיח ורובן תוצאה של רטנציה של הפרשות (retention cysts). אלו שכיחות מאוד, קלות לאבחנה ואינן מצריכות כל טיפול.

גידולים שפירים של הלסת הינם נדירים יחסית והטיפול בהם הינו כמעט תמיד כריתה כירורגית של הגידול בגישה אנדוסקופית דרך חלל האף.

גידול מסוים של חלל האף והסינוסים מצדיק התייחסות נפרדת. שמו של הגידול: inverted papilloma עקב מבנהו הפתולוגי. נטייתו של גידול זה שהינו שפיר מכיוון שאינו שולח גרורות אך נוטה להרס מקומי ניכר.

באחוז קטן הגידול עלול להפוך לגידול ממאיר מסוג SCC. הטיפול המומלץ לגידול זה הינו כריתה כירורגית רחבה ע”י מקסילקטומיה חלקית (Medial maxillectomy). לאחרונה מבוצע גם ניתוח זה בגישה אנדוסקופית תוך זיהוי אזור האחיזה של הגידול בלסת- אזור שבד”כ מוגבל לגבעול קטן, וכך כריתת הגידול בשלמותו. אחוזי ההישנות של הגידול לאחר ניתוח יעיל ומתוכנן בקפידה הינם נמוכים ביותר.

דרכי טיפול

הטיפול המקובל לרוב גידולי הלסת העליונה הממאירים הינו כריתת לסת מלאה (Radical Maxillectomy)- דהיינו כריתת לסת עליונה חד צידית כולל השיניים באותו הצד של הלסת,החתך עובר בפנים בתוך קפלי עור קיימים (לדוגמא – תמונה 1).

לאחר הניתוח החולה יתוכנן כמעט תמיד גם לטיפול קרינתי.

תמונה 1: ניתוח דרך קפלי עור קיימים

pic1

שיחזור החסר מתבצע לרוב ע”י פלטת שיניים בעלת מבנה מיוחד האוטם את חלל הסינוס (שפתוח כעת ללוע ולאף) ונקראת obturator.

תמונה 2: מצב אחר כריתת לסת עליונה עם חלל הסינוס פתוח ללוע

pic2

שחזור החסר, עם אובטורטור שאוטם את החלל הניתוחי ובעזרתו אנו משיגים תפקוד תקין לחלוטין של הלוע בדיבור ובאכילה.(לדוגמא – תמונה 3).

תמונה 3: שיחזור החסר ע”י פלטת שיניים obturator האוטם את חלל הסינוס

pic3

תמונה 4: חצי שנה אחר ניתוח- שחזור מתלה חופשי אחרי כריתת לסת עליונה

שחזור מתלה חופשי אחר כריתת לסת עליונה חצי שנה אחר ניתוח

גילוי מוקדם של המחלה קשה ומצריך ערנות מיוחדת של הרופא המטפל.

יש לשים לב לסימנים לכאורה סתמיים כגון שיניים רופפות, איבוד תחושה בפנים לאורך עצבוב V2, דימום מהאף, בלט של הלחי, ראיה כפולה (דיפלופיה) ועוד.

לעיתים הגידול פורץ דרך העור וחשוד לגידול עורי אך בבדיקות הדמייה ניתן לראות את מימדי הגידול האמיתיים.

הערכה טרום ניתוחית של חולה עם גידול ממאיר של לסת עליונה מצריך בדיקת א.א.ג. מדוקדקת כולל בדיקה עם סיב אופטי, בהמשך יש צורך בביופסיה לצורך אבחנה נכונה לפני קביעת הטיפול הנבחר,לפני הניתוח יש צורך בהדמייה כולל הן CT והן MRI עם חומר ניגודי.

לפני ניתוח רדיקלי כגון Radical maxillectomy אנו נוהגים לבצע PET-CT על מנת לשלול פיזור גרורתי (בד”כ לריאות) של הגידול ולהימנע מתחלואה ניתוחית קשה ומיותרת במקרה של מחלה גרורתית.

סרקומה של המקסילה נדירה יותר מ SCC אך שכיחה יותר בילדים. הטיפול לרוב סוגי הסרקומות (בעיקר לשכיחה בהם מסוג אוסטאוסרקומה – osteosarcoma) הינו כריתה כירורגית ולאחריה קרינה+כימותראפיה. סיכויי ההחלמה תלויים בהצלחת המנתח לבצע כריתה בגבולות שליליים.


מתוך מגזין א.ר.ם

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
personal
simpotms
departments
acf
Filter by Categories
dep3
Departments
ללא קטגוריה
מאמרים