• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

מחלות בלוטת יותרת המגן (פרתירואיד)

בלוטות יותרת המגן (פרתירואיד) אחראיות על ייצוב משק הסידן בגופינו ותפקידם להפריש את הורמון הפרתירואיד שגורם יציאת סידן מהעצמות לדם וכן הגברת ספיגת סידן- וכך עלייה ברמת הסידן בדם. בלוטות אלו מושפעות מרמת הסידן וכשהוא עולה- רמת פעילותן יורדת וכך נשמר שיווי משקל (הומאוסטזיס) ברמת הסידן בדם. קיימות בממוצע 4 בלוטות פרתריואיד שממוקמות מאחורי בלוטת המגן- שתיים עליונות ושתיים תחתונות.

המחלה השכיחה שקשורה לבלוטות אלו הינה פעילות יתר שלהן (היפרפרתירואידיזם ראשוני) והפרשה עודפת של הורמון הפרתירואיד (PTH) שגורמת לעליית הסידן (קלציום) בדם ולתסמונת קלינית מגוונות כולל:

1. ייצור אבני כליות

2. דלדול העצמות מסידן (אוסטאופורוזיס) עד יצירת שברים פתולוגיים לדוגמא בחוליות

3. הפרעות נפשיות כולל עייפות, עצבנות, חרדה, אי שקט, ודיכאון עד פסיכוזות ממשיות (מפורסמים מקרים של חולים שאושפזו בבי”ח לחולי נפש עד אבחנה במקרה של היפרפרתירואידיזם ראשוני וטיפול בבעיה ריפא אותם ממחלתם).

4. מחלות הקיבה כולל כי  פפטי (אולקוס). כן דלקת של הלבלב. כן עצירות.

במרבית המקרים של מחלת פעילות יתר של הפרתירואיד ישנה בלוטה אחת שמפרישה ללא הפסק את הורמון הפרתירואיד עקב גידול שפיר בתוכה (אדנומה של הפרתירואיד) והיא זו שגורמת לתסמונת כולה. שלושת הבלוטות האחרות בד”כ תקינות. המקרים כגון אלו כריתתה של הבלוטה תרפא לחלוטין את כל התסמונת והבלוטות הנותרות ימשיכו לתפקד כרגיל.

האינדיקציה לניתוח במקרים אלו אינו הגדלת הפרתירואיד אלא תסמונת של עליית סידן הדם והורמון ה PTH שמעל רמה מסויימת או בגיל צעיר מהווים כשלעצמם אינדיקציה לניתוח.

בעבר היה מקובל לחשוף את כל 4 בלוטות הפרתירואיד ולכרות את זו שנראית פתולוגית. כיום אנו נוהגים למקם את הבלוטה הפתולוגית ע”י אמצעי הדמייה שונים ובעיקר סונאר (ultrasound) ומיפוי פרתירואיד עם sestamibi. שתי בדיקות אלו עוזרות במיקום הבלוטה הבעייתית ב 95% מהחולים. בנקרים אחרים ניתן להשתמש בבדיקות כגון CT ארבע מימדי או MRI. כיום אנו מבצעים PET-MRI לאיתור מתקדם של גידולים אלו.

לחץ לקריאה על ניתוח כריתת בלוטת פרתירואיד (פרתירואיקטומי)

לחץ לקריאה על ניתוח תירואיד ופרתירואיד ללא חתך צווארי


מתוך מגזין א.ר.ם