• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

ניתוחי תירואיד ופרתירואיד ללא חתך צווארי (אנדוסקופי)

ניתוחי תירואיד ופרתירואיד ללא חתך חיצוני באמצעות אנדוסקופ, הינם הטכנולוגיה החדשנית ביותר בתחום ניתוחי ראש צוואר.
על מנת להיות אחד מהחלוצים של השיטה בעולם, עשה ד”ר חפץ השתלמות אצל ד”ר Ralph Tufano שתיאר את הגישה לראשונה, בביה”ח היוקרתי Johns Hopkins. בהמשך נסע להשתלמות נוספת בבנגקוק אצל ד”ר Angkoon Anuwong אשר ביצע עד כה כ-1000 ניתוחים מסוג זה. שני רופאים אלו, הינם הרופאים החלוצים בעולם בשיטה.
לאחר שחזר מההשתלמויות, הזמין ד”ר חפץ את המומחים לישראל, אשר ביצעו ביחד עמו, את הניתוחים הראשונים בארץ (ובמזרח התיכון כולו) בשיטה זו. הניתוחים עברו בהצלחה רבה ולאחר בחינה מעמיקה של הגישה החליט ד”ר חפץ לאמצה כגישה חדשה שגרתית לניתוחים בחולים המתאימים לכך.
מהיום ניתן לבצע את הניתוחים על בסיס קבוע וללא כל הבדל מבחינת ההתחייבויות מקופ”ח והביטוחים.

השיטה הניתוחית

הניתוח מבוצע בחתך קטן בשפה תחתונה (כ 1.5 ס”מ) דרכו מוחדרת מצלמה ובסמוך לה שני כלים אנדוסקופיים בעזרתם מבוצעת הכריתה. הפעולה מבוצעת כמובן בהרדמה כללית.

הסיכונים הניתוחיים הינם בהתאם לגודל הכריתה וזהים לניתוח הצווארי. בשיטה האנדוסקופית  תיתכן אף הפחתת הסיכון לצרידות בניתוחי תירואיד (לדבריהם של ממציאי השיטה).

בכריתת אונה אחת, הסיכון העיקרי הוא פגיעה בעצב החוזר באותו צד. הפגיעה מתבטאת בצרידות ומופיעה בכ-1%-2% מהחולים בלבד.

בכריתה מלאה של בלוטת המגן יש סיכונים נוספים: ראשית, תיתכן פגיעה גם בעצב הנגדי שתתבטא שוב בצרידות. פגיעה בשני העצבים החוזרים נדירה מאוד ועלולה לחייב פיום קנה (טרכיאוטומיה) על מנת לשמור על דרכי האוויר פתוחות. שכיחה יותר היא פגיעה בבלוטות יותרת המגן (Parathyroid glands), וכתוצאה מכך תהיה ירידה ברמת הסידן בדם המצריכה נטילת כדורי סידן. תופעה זו מופיעה ב-25% מהחולים ובמרביתם ניתן להפסיק הטיפול בכדורי הסידן אחר זמן קצר. כמו בכל ניתוח אחר בגוף ייתכנו סיבוכים קלים וזמניים, כגון זיהום מקומי או דימום ואלו ניתנים בדרך כלל לטיפול מהיר ויעיל.

לאחר הניתוח הכאב הינו מזערי (בדומה לניתוח הצווארי) והחולה משתחרר למחרת ללא מגבלות עם כלכלה רגילה.
כיוון שאין חתך צווארי, הרי שלא נותרת כל צלקת או סימן אחר לפעולה הכירורגית.

ניתוח כריתת בלוטת המגן (תירואיד)

תחילה נכרתת האונה המכילה את הגידול החשוד, והיא נשלחת לבדיקה פתולוגית מהירה (בזמן הניתוח) האורכת כ-15 דקות. אם התשובה הפתולוגית תהיה חיובית לגידול, אזי לפי הפרמטרים שהוזכרו קודם לכן יש להמשיך בד”כ בכריתת האונה הנוספת של הבלוטה. באם התשובה הפתולוגית אינה מוחלטת וברורה, יש לסיים את הניתוח ולהסתפק בכריתת אונה זו בלבד.

ניתוח כריתת בלוטת יותרת המגן (פראתירואיד)

לאחר שאיתרנו את הבלוטה הפתולוגית הניתוח הינו פשוט יחסית.

דרך חתך זה אנו מגיעים מיידית לבלוטה הפתולוגית שאותרה עוד טרם הניתוח וכורתים אותה בשלמותה עם הגידול (שבעצם כולל את כל הבלוטה). אחר הכריתה אנו מאשרים ע”י פתולוג שאכן כריתנו בלוטת פרתירואיד (ולא בלוטת לימפה מוגדלת שיכולה לדמות לפרתירואיד). במידת הצורך יש לבדוק רמת הורמון ה PTH בדם תוך כדי הניתוח ואז ניתן לדעת שהרמה ירדה לנורמה כבר בניתוח ולוודא שעישנו את המוטל עלינו על הצד הטוב ביותר.

סיכוני הניתוח נדירים ומתבטאים בעיקר בפגיעה בעצבי מיתרי הקול וצרידות בשכיחות נדירה ביותר (פחות מ 1%). סיבוכים אחרים נדירים ביותר.

החתך בניתוחי שמבוצע על ידינו נתפר מבפנים כך שכלפי חוץ אין כל תפרים. אין שימוש בנקז בחולים אלו והחולה משתחרר לביתו באותו היום או למחרת בבוקר (לפי העדפתו).

הסידן יורד לנורמה מיד למחרת בבוקר והבעיה כולה נפתרת לחלוטין.


מתוך מגזין א.ר.ם