• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

טיפול באלרגיה לבוטנים

סינוסיטיס חריפה וכרונית

רקע וסימפטומים

הסינוסים (מערות האף) הממוקמים במצח, מתחת ומאחורי העיניים, הם חללי אוויר בתוך הגולגולת, המחוברים אל האף ומקבלים דרכו את אספקת האוויר. הסינוסים מקטינים את משקל הגולגולת, משמשים תיבת תהודה לקול, והרירית המצפה אותן מחממת, מלחלחת ומנקה את האוויר שאנו שואפים, בדומה לתפקיד רירית האף.

לעיתים, כתוצאה מחסימה מכנית מבנית, הצטננות ויראלית שמסתבכת בזיהום חיידקי, התקף אלרגיה או בשל רגישות לפטריות שנשאפות מהאוויר, יכולה להתפתח תגובה זיהומית שנקראת סינוסיטיס. המחלה מתפתחת כאשר הרירית, שהיא הרקמה הדקה המצפה את פנים חללי הסינוסים, נעשית מודלקת ובצקתית (נפוחה). כיוון שפתחי הניקוז אל האף נחסמים, מתחילות להצטבר במקום הפרשות, שהופכות בהמשך למוגלה ומונעות תפקוד תקין של הסינוסים.

כשהסינוסים מזדהמים יסבול החולה מאחד או כמה סימפטומים: כאב פנים בעיקר בצידי האף ומרכז המצח, גודש אפי וקושי לנשום מהאף, הפרשות סמיכות שנבלעות או מופרשות מהאף וקושי או חוסר יכולת להריח. סינוסיטיס יכולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים ולקשיי תפקוד.

סינוסיטיס היא תופעה נורמלית כשסובלים ממנה פעם או פעמיים בשנה. סינוסיטיס שנמשכת שבוע עד שבועיים בממוצע, מוגדרת כאקוטית (חריפה). כשהיא נמשכת יותר משלושה חודשים, או כשקיימים שלושה או יותר אירועים בשנה, מדובר בסינוסיטיס כרונית או חוזרת.

בין הסינוסים למוח ולעיניים מפרידות רק דפנות עצם דקיקות. לכן, במקרים נדירים, עשויה סינוסיטיס להסתבך בזיהום עיני או מוחי אשר תתכנה להם השלכות חמורות אם לא יטופלו בדחיפות וביעילות.

הטיפול המקובל בתסמינים מתונים של סינוסיטיס מתחיל במתן טיפות או תרסיסים לאף המכווצים את כלי הדם באף וכתוצאה מכך גורמים לצמצום הבצקת ופתיחת פתחי הניקוז והאוורור. כשעוצמת התסמינים עולה ישלבו הרופאים, בנוסף לתרסיסים, גם אנטיביוטיקה הפועלת נגד החיידקים.

כשהסינוסיטיס הופכת כרונית וקשה, הרופאים נעזרים לעיתים בכדורים מכילי קורטיזון (סטרואידים), היעילים לטווח הקצר בהפחתת הבצקת. השימוש בסטרואידים לאורך זמן מתבטא בתופעות לוואי קשות ולכן יש להקפיד על נטילתם לתקופות קצרות וקצובות ותחת מעקב של רופא. כשכל הפתרונות דלעיל אינם מקלים על הבעיה של חולה סינוסיטיס כרוני או חמור, ימליצו הרופאים על ניתוח אנדוסקופי (ESS – Endoscopic Sinus Surgery).

בדיקות נלוות שכיחות

בדיקה אנדוסקופית במרפאה, CT  של מערות הפנים (סינוסים).

הכנה לפני ניתוח

בדיקת דם כולל תפקודי קרישה, ע”פ הצורך אקג וצילום חזה. בדיקת מרדים.

מהלך הניתוח- ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים (ESS)

מתבצע בהרדמה כללית. דרך הנחיריים מוחדר ע”י יד אחת סיב אופקי קשיח (אנדוסקופ) המחובר למצלמת וידאו. הסינוסים, שהם חללי אויר, ממוקמים מעל, מתחת, מאחורי ובין ארובות העיניים. המנתח רואה את תמונת הניתוח על גבי מסך גדול. בידו השניה אוחז המנתח באחד מתוך שורה ארוכה של כלים יעודיים ומבצע את הניתוח תוך הסתכלות על המסך. הניתוח מתבצע ללא חתכים חיצוניים. במהלך הניתוח מורחבים פתחי הסינוסים, מוסרים מוקדי דלקת (כמו פוליפים) וזיהום, ומתבצע מעין עיצוב פנים של חללי האף והסינוסים לצורך שיפור אוורור ותפקוד הסינוסים. הניתוחים אינם זהים מחולה לחולה –  היקף הניתוח תלוי בהיקף המחלה ומותאם לכל מנותח. לעיתים רחוקות, כאשר המחלה עיקשת במיוחד והמטופל עבר כבר מספר ניתוחים,  יש צורך לבצע קידוח של ריצפת הסינוסים הפרונטלים (הניתוח ע”ש לוטרופ). ניתוחי צינטור לפתחי הסינוסים עם בלונים אפשריים אך האינדיקציה לביצועם נדירה. כאשר האנטומיה אינה קלה, מגויס לעזרה מכשיר ניווט משוכלל, מעין GPS  שמאפשר למנתח לדעת היכן בדיוק נמצא קצה כלי הניתוח. באופן זה מוגברים הדיוק והבטיחות בניתוח. לעיתים מתבצעים במשולב גם יישור מחיצת האף והקטנת הקונכיות. לא נגרם שינוי כלשהו בצורת האף. במרבית החולים אין צורך להשאיר חבישות אף פנימיות (טמפונים).

סיכוני הניתוח

מערות הפנים סמוכות מאד לארובות העיניים, המוח וכלי דם. פגיעה בכל אחד מאלה עלולה לגרור סיבוכים כגון פגיעה בראיה, דלף נוזל מוחי ודימום. הסיכוי לאירוע מסוג זה נמוך ביותר.

משך הניתוח

יכול לארוך בין חצי שעה ל-3 שעות, תלוי בחומרת המחלה ומורכבות הניתוח.

התאוששות

בסיום הניתוח מועבר המנותח לחדר ההתאוששות. כשעה לאחר מכן הוא מועבר למחלקת אשפוז א.א.ג. למחרת בבוקר משוחרר המנותח לביתו. כאמור, במרבית המקרים לא נעשה שימוש בטמפונים ותחושת המנותח סבירה. תופעות צפויות: הפרשה דמית מעטה, יציאת גלדים מדי פעם, קושי בנשימת האף, כאב ראש מתון, חולשה. לרוב, תופעות אלה קלות בימים הראשונים ומעט מתגברות במהלך השבוע הראשון. אקמול ודומיו משפרים את התחושה.  לרוב, החל מהשבוע השני חל שיפור עקבי ואפשר לחזור לתפקוד כמעט מלא. יש המלצה להימנע ממאמץ גופני, חשיפה לחום כבד וטיסות בשבועיים הראשונים. במקרים המעטים בהן נעשה שימוש בטמפונים קיימת אטימות אף מלאה עד הוצאתם לאחר כ-3 ימים. במהלך הימים שלאחר הניתוח נוטלים חלק מהמנותחים אנטיביוטיקה, תרופות מפחיתות דלקת ותרופות מעודדות קרישה. בנוסף, יש לשטוף את חללי האף במי מלח כ-6 שבועות לאחר הניתוח. כשבועיים לאחר הניתוח מתקיים במרפאה ביקור אשר במהלכו, תחת אלחוש מקומי, מתבצע במשך מספר דקות ניקוי אנדוסקופי של אזורי הניתוח ווידוא שהמהלך תקין. כחודשיים לאחר הניתוח מתבצעת ביקורת נוספת. משלב זה מתבצע מעקב ע”פ הצורך, בהתאם לאופי וחומרת המחלה. לאורך כל התקופה שסביב הניתוח עומדים לרשות המנותח מספרי הטלפון של המנתח, רופאי א.א.ג כוננים שעובדים עמו, המרכז הרפואי א.ר.ם ומחלקת האשפוז. בכל שאילתה וצורך יש לפנות לאחד מאלה. אחריות המנתח והמערך שסביבו כלפי המנתח היא 24/7.


מתוך מגזין א.ר.ם