Category Archives: כל הנושאים

מהו טנטון ?

טנטון מוגדר כתחושה של רעש או צליל בהיעדר מקור חיצוני.
הטנטון יכול להופיע באופנים שונים: צפצוף, או זמזום, בצליל רצוף או לסירוגין, פעימות או תקתוקים, באוזן אחת או בשתיהן, במבוגרים ובילדים.

טנטון הינה תופעה נפוצה – כ-30% מאנשים חווים טנטון זמני במהלך חייהם אך רק כ-10% ממשיכים לחיות עם טנטון קבוע.
רוב הסובלים מטנטון מצליחים לתפקד כרגיל בחיי היומיום אך רבים מדווחים על פגיעה באיכות חיים – ירידה במצב הרוח, חרדה ותחושת חוסר אונים כללית. כ-2% מהם יסבלו עד כדי פגיעה בתפקוד היומיומי.

מהם הגורמים לטנטון ?

ברב המקרים הסיבה הישירה להופעת הטנטון לא ברורה.
הגורמים השכיחים הם: חשיפה לרעש מזיק, חבלות ראש או צוואר, ליקוי שמיעה, תהליכים דלקתיים של האוזן, תרופות מסוימות, בעיות כלי דם והפרעות זרימה בכלי הדם, הפרעות בתפקודי בלוטת התריס ועוד.
במקרים מסוימים, הטנטון מופיע בעקבות טראומה או אירועים המלווים לחץ ומתח.
לרב הטנטון דועך בחלוף האירוע המלחיץ, אך לעיתים תחושת הטנטון נשארת ומצריכה בדיקה.

דרכי הטיפול:

1. פנייה לרופא המטפל (רופא משפחה) לביצוע הערכה כללית של מצב הבריאות הכוללות בדיקות דם מקיפות (ס"ד , כימיה מלאה , תפקודי בלוטת המגן), אומדן לחץ דם וסקירת תרופות כללית.
2. הערכת מומחה א.א.ג או אוטו-נוירולוג (רופא מומחה מערכת אודיולוגית – וסטבולרית) לבדיקת הסיבות האפשריות שגורמות להופעת טנטון. ייתכן שהמומחה יבקש לבצע מקבץ בדיקות להערכה שמיעתית, ובחלק מהמקרים ונשלחים לבדיקות הדמיה ייעודית.
לאחר ביצוע כל הבדיקות, הנבדק יקבל מידע אודות הטנטון, ודרכי התמודדות עם התופעה והתאמת הפתרון לכל מטופל באופן אישי.

  טיפול לנגעים בתירואיד בגלי קול בהדרכה סונוגרפית (RFA-Radiofrequency Ablation) 

רקע כללי:
טיפול לנגעים בתירואיד ע"י חימום בגלי קול בהדרכה סונוגרפית הוא טיפול חדשני זעיר פולשני יעיל ובטוח ללא צלקת היכול להחליף ניתוח בנבדקים עם נגעים שפירים בבלוטת התירואיד. הטיפול יכול לשמש גם כטיפול משלים בטיפול בהשנות סרטן התירואיד בחולים לאחר כריתה של בלוטת המגן.
רוב הקשרים הקטנים (הנגעים) בבלוטת המגן הם נטולי תסמינים, אולם קשרים גדולים עשויים להפריע קוסמטית או ליצור לחץ מקומי ולגרום לחוסר נוחות, כאב, קושי בבליעה תחושת גוף זר ושיעול. בעבר היה ניתוח של הסרת אונה של בלוטת התירואיד האפשרות הטיפולית היחידה בישראל. הטיפול באבלציה נועד להקטנה של הקשר בבלוטת המגן ולהקלה של התסמינים ללא ניתוח.
הטיפול הוכח בנבדקים עם פעילות יתר של הבלוטה בשל קשר תירואידלי אוטונומי שמיצר הורמונים ביתר עם שיפור בתפקוד הבלוטה והקטנת הצורך בטיפול תרופתי עד לנרמול רמות ההורמונים בדם ב- 50-80% מהנבדקים.

כיצד מבוצע הטיפול?
הטיפול מבוצע ע"י רופא רדיולוג מומחה באולטרסאונד ובעל ניסיון בפעולות פולשניות בהדרכה סונוגרפית בכלל ובפעולה זו בפרט.
תחת הדרכה סונוגרפית מוחדרת ע" הרופא מחט מיוחדת דקה לקשר בתירואיד (בדומה לניקור של התירואיד) שבקציה יש מקור חום המופעל ומגיע לטמפרטורה גבוהה הגורמת להרס מקומי של הרקמה סביב קצה המחט וגורמת לנמק בקוטר כדור קטן סביב קצה המחט. המחט מקודמת בתוך הקשר הגדול עד ליצירת כדורים קטנים של נמק הממלאים את הקשר הגדול.
משך הפעולה תלוי לכן בגודל הנגע.
הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית לצוואר לרוב עם מתן טשטוש קל דרך הוריד בהשגחת מרדים אך הנבדק/ת ער בזמן הפעולה ואינו סובל כאב.
בסיום הפעולה ולאחר אישור מהמרדים שהשפעת תרופת הטשטוש חלפה (כשעתיים) הנבדק/ת י/תשוחרר לביתו.

למי מתאים הטיפול?
הצלחת הפעולה תלויה בגודל הנגע ובתכונות הרקמה.
ככלל הפעולה מתאימה לקשרים שהם סולידיים או מרביתם סולידיים בעוד שקשרים שהם ציסטיים (נוזלים) או ציסטיים בעיקרם אינם מתאימים לטיפול זה אך מתאימים לטיפול סקלרותפיה באלכוהול (קישור)
הטיפול אינו מומלץ לנשים הרות ולבעלי קוצב לב.

מה תוצאת הטיפול?
התוצאה הרצויה של הפעולה היא הקטנה של נפח הקשר בכ- 60-80% שיפור קוסמטי והקלה בסימפטומים. עם זאת התוצאה אינה מידית ולמעשה בסיום הפעולה גודל הקשר אינו משתנה. ההקטנה של הקשר מתרחשת באופן הדרגתי ותוצאותיה נראים כבר לאחר כחודש, אך ההקטנה המקסימלית צפויה רק לאחר כ- 6 חודשים עד שנה.

בחלק מהמקרים, בעיקר בנבדקים בהם הטיפול מתבצע בקשר בעל נפח גדול, יתכן ויהיה צורך בטיפול נוסף לשם השגת התוצאה הרצויה.
פעולה חוזרת תתבצע במידה ולא הושגה התוצאה הרצויה לאחר כחצי שנה או במידה ואזורי רקמה שרידית בהיקף הקשר גדלים עם הזמן. לציין שפעולה חוזרת אינה כרוכה בסיכון שונה.
המעקב הראשוני יתבצע באולטרסאונד לאחר חודש, 3 חודשים, חצי שנה ושנה לאחר טיפול ולאחר מכן פעם בשנה.
בנבדקים בהם ההתוויה לפעולה היא קשר תירואידלי אוטונומי יבוצע גם ניתור של תפקודי הבלוטה לאחר האבלציה.

אילו בדיקות יש לבצע לפני הטיפול?
לשם הערכת ההתאמה לפעולה תתבצע בדיקת אולטרסאונד ע"י הרדיולוג שיבצע את האבלציה להערכת גודל הקשר מיקומו והרכבו.
יש להוכיח פעמיים בניקור מחט עדינה שהקשר שפיר ( במקרים ספציפיים על פי החלטת הרדיולוג ניתן להסתפק בניקור בודד) שכן הפעולה אינה מתאימה לקשרים המוגדרים פוליקולרים או סרטניים ( Bethesda class III-VI ), למעט בנבדקים שבהם לא ניתן לבצע ניתוח מסיבות רפואיות אחרות.
במקרים יוצאי דופן ,(Bethesda class III -IV ) ניתן לשקול את הטיפול על מנת להקטין את הנגע לפני ניתוח בכדי לאפשר ניתוח בשיטה אנדוסקופית.
טרם הטיפול יש לבצע בדיקות מעבדה הכוללות ספירת דם, תפקודי בלוטת תריס כולל בדיקת נוגדנים ותפקודי קרישה. יתכנו בדיקות מעבדה נוספות נדרשות טרם הפעולה על פי שיקול המרדים.
במידה והנבדק/ת מטופל/ת במדללי דם (אספירין) או נוגדי קרישה יהיה צורך בהפסקת הטיפול באופן זמני בהתאם לסוג התרופה שבשימוש. ניתן לחזור להשתמש בתרופות הנ"ל יום למחרת הפעולה.

האם קיימים סיבוכים?
הטיפול נחשב בטוח ויעיל עם שיעור סיבוכים נמוך מאוד כאשר הוא מתבצע י ע" רופא מנוסה.
אחוז הסיבוכים בנגע שפיר הוא כ- 2%.
הסיבוכים כוללים נזק עצבי (שיתוק מיתר קול) קרע של הקשרית המטופלת, תת פעילות קבועה של בלוטת התירואיד. כמו כן סיבוכים קלים יותר כמו: כאב שטף דם, כווייה לעור ופעילות יתר זמנית של בלוטת התירואיד.
הסיבוך העיקרי המשמעותי הוא כאמור נזק עצבי הגורם לצרידות ומדווח ב- 1.4% מהמקרים אך רק ב0.7% מדובר בנזק לא הפיך (דומה לניתוח).
הסיבוך השכיח הוא כאב בזמן הפעולה וחולף ברוב הגדול של המקרים בהפסקת הפעולה באופן זמני.
כאב יכול ואף צפוי להופיע יום למחרת הפעולה, אך ברוב המקרים הוא מגיב לטיפול פשוט בנוגדי כאב כגון אקמול או אופטלגין.
לא ידועים סיבוכים מסכני חיים לאבלציה!

סקלרותפיה – אבלציה באלכוהול לקשרים בבלוטת המגן
בנבדקים בהם נראה בבדיקה קשר ציסטי (נוזלי) או שעיקרו ציסטי ניתן לבצע טיפול אבלציה בהזרקת אלכוהול לקשר.
בפעולה זו נשאב ע"י הרופא תוכן הציסטה ובמקומו מוחדר אלכוהול 99% לקשר למספר דקות ולאחר מכן נשאב.
יעילות הטיפול גבוהה אף מאבלציה בחום ולמעשה מיד בתום הפעולה הקשר קטן במימדיו.
עם זאת, במיעוט המקרים תתכן הצטברות חוזרת של נוזל שתצריך לחזור על הפעולה ובתלות בגודל המרכיב הסולידי בנגע. כמו כן, תתכן גדילה של חלקו הסולידי. במקרה זה ניתן להשלים את הטיפול באבלציה בחום.
להבדיל מהטיפול בחום הפעולה קצרה יותר ואינה מצריכה טשטוש ע"י מרדים.

ד"ר מירב סוקולוב

בוגרת בהצטיינות של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. ד”ר מירב סוקולוב התמחתה ברפואת א.א.ג וניתוחי ראש צוואר, במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא ועברה התמחות-על, ברפואת א.א.ג ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים, בפתח תקווה.
בשנת 2016, התקבלה ד"ר מירב סוקולוב להתמחות-על משולבת באף אוזן גרון ילדים ובאוטולוגיה, נוירואוטולוגיה וניתוחי בסיס גולגולת לטראלי במרכז הרפואי Toronto General וב-Hospital For Sick Children, המסונפים לאוניברסיטת טורונטו, בטורונטו קנדה.

משנת 2017, ד"ר מירב סוקולוב הינה רופאת א.א.ג בכירה ואחראית מרפאת סחרחורת ושתל שבלול בילדים, במרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח תקווה.

ד"ר סוקולוב היא בעלת תואר מרצה באוניברסיטת תל אביב, עוסקת בהדרכת סטודנטים לרפואה ומתמחים באף אוזן גרון.
כמו כן עוסקת במחקר ופרסמה מאמרים רפואיים אשר הוצגו בכנסים רבים בארץ ובעולם.

חברות בארגונים מקצועיים:

• האיגוד הישראלי של רופאי אף אוזן גרון ומנתחי ראש וצוואר
• חברה הישראלית לאוטולוגיה ונוירואוטולוגיה

תחומי עיסוק עיקריים:

• ניתוח כפתורים – טיפול בנוזלים באוזניים בילדים וניתוחי החדרת צינוריות אוורור
• ניתוחי שקדים ושקד שלישי – כולל הסרה חלקית (הקטנה) בשיטות שונות
• ניתוח שחזור עור התוף, וסגירת נקבים בעור התוף (טימפנופלסטיקה) עם או בלי שחזור עצמות שמע (אוסיקולופלסטיקה)
• ניתוחי מסטואידקטומיה וכולסטאטומה
• ניתוח להשתלת שתל שבלול
• בעיות סחרחורת ושווי משקל בילדים
• דלקות אוזניים בילדים
• ירידה חד/דו צדדית בשמיעה בילדים על רקע מולד או נרכש

שפות:

עברית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לקובי ברק במייל: kobib@assuta.co.il

ד"ר ותד וסים

בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון, המכון הטכנולוגי לישראל, בחיפה. התמחה ברפואת א.א.ג וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי וולפסון, בחולון.

ד"ר וסים ותד שימש כרופא בכיר ביחידת א.א.ג וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי הלל יפה, בחדרה.

ד"ר ותד עבר התמחות-על ברפואה וכירורגיה של האוזן ושיקום השמיעה, בהנחייתה של פרופ’ מיכל לונץ.

כיום, ד"ר וסים ותד עובד כרופא בכיר ומנתח במרכז הרפואי בני ציון, בחיפה וממשיך את פעילותו כיועץ ומנתח, במרכז הרפואי א.ר.ם, באסותא רמת החייל. במקביל, עובד כרופא א.א.ג בקהילה, במסגרת כל קופות החולים.

חברות בארגונים מקצועיים:

• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• חברה הישראלית לא.א.ג. וניתוחי ראש צוואר
• החברה הישראלית לאוטונוירולוגיה

תחומי טיפול עיקריים‎:

ניתוחים בתחום רפואת האוזן ושיקום השמיעה.
• דלקת אוזן נסיובית
• דלקות אוזניים חריפות חוזרות
• נקב בעור התוף
• כולסטאטומה ומחלת אוזן כרונית
• אוטוסקלרוזיס
• סחרחורת והפרעות שיווי משקל
• אבחון וטיפול בטנטון

שפות:

עברית, ערבית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לדריה טנחיל במייל: dariata@assuta.co.il

ד"ר איילת זלוטוגורסקי הורביץ

רופאת שיניים מאז שנת 2001 ומומחית ברפואת הפה מאז 2008; את לימודי שני התארים (DMD, התמחות) השלימה בבית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלאגר, אוניברסיטת תל-אביב.
משנת 2021, בעלת תואר PhD בתחום פתולוגיה אורלית מטעם הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב.

בין השנים 2008 – 2024, ד"ר איילת זלוטוגורסקי הורביץ עבדה כרופאה בכירה ואחראית על תחום רפואת הפה במחלקה לכירורגיית הפה והלסתות, במרכז הרפואי "רבין", קמפוס בילינסון, פתח תקווה.

החל משנת 2024, ד"ר איילת זלוטוגורסקי הורביץ הינה מנהלת היחידה לרפואת הפה, במערך אף אוזן גרון, באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.

בנוסף, ד"ר איילת זלוטוגורסקי הורביץ מרצה במחלקה לפתולוגיה אורלית, רפואת הפה ודימות מקסילופציאלי, בבית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלאגר באוניברסיטת תל אביב, עוסקת במחקר ובהוראת תחום רפואת הפה לסטודנטים לרפואת שיניים ולמתמחים ברפואת הפה.

חברות בארגונים מקצועיים:

• האיגוד הישראלי לרפואת הפה
• האיגוד האירופאי לרפואת הפה (EAOM)
• האיגוד הבינלאומי לחקר דנטלי (IADR)

תחומי עיסוק עיקריים:

• פצעים בפה
• אפטות בפה
• פטרייה / פטרת / קנדידה בפה
• הרפס בפה
• כתמים בפה – לבנים אדומים חומים שחורים
• שינויי צבע בפה (לא בשיניים)
• מצבים טרום ממאירים בפה
• בליטות חריגות בפה
• יובש פה, חוסר רוק
• עודף רוק
• פה שורף או צורב
• שינויים בתחושה בפה
• מחלות בפה – ליכן פלנוס, פמפיגואיד, פמפיגוס

 

שפות:

עברית, אנגלית, ספרדית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לחוה יודלביץ' במייל: havau@assuta.co.il

באחוז ניכר מהגברים, סחוס המגן או "הגרוגרת" בולט באופן ניכר ונחשב למאפיין המין הגברי. זו תופעה ששכיחה הרבה פחות בנשים. בקרב קהילת הנשים טרנסג'נדריות, נשים שעברו תהליך התאמה מגדרית ושינו מינן מזכר לנקבה, דבר זה מפריע מאוד ונחשב לאות קין ממש ועלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים ובביטחון העצמי. הפתרון לבעיה זו עד כה הייתה ניתוח לשיוף הגרוגרת בגישה צווארית דהיינו דרך חתך בצוואר.

מכיוון שניתוח לשיוף גרוגרת הוא ניתוח למטרות אסתטיות, דווקא הצלקת שנותרת אחרי הניתוח מהווה לעיתים פגיעה אסתטית משמעותית לא פחות מהבעיה הראשונית של בליטת הגרוגרת טרם הניתוח. גישה ניתוחית חדשנית ופורצת הדרך שתוארה בישראל ונחשבת לתגלית בכל רחבי העולם, מונעת את הצלקת ומשפרת את איכות חייהם של המטופלים והמטופלות.

מהי גרוגרת?

הגרוגרת (סחוס המגן) היא סחוס שתפקידו העיקרי להגן על מיתרי הקול, מפני פגיעה חיצונית. גרוגרת קיימת הן בגברים והן בנשים, אך לרוב בולטת יותר אצל גברים.

למי מיועד ניתוח לשיוף גרוגרת?

לא פעם, גרוגרת בולטת עלולה להוות בעיה אסתטית המפריעה מאוד לאדם, עד כדי פגיעה בדימוי העצמי ובאיכות החיים. ההפרעה האסתטית אף מהותית יותר, כשמדובר בנשים טרנסג'נדריות (מטופלות שעוברות תהליך של התאמה מגדרית). עבורן, מהווה הגרוגרת "סמל" לגבריות, שאותה הן מבקשות לשנות בתהליך הנישוי.

במקרים אלה, שבהם הגרוגרת הבולטת מפריעה (סובייקטיבית) לאדם, ניתן לשייף את הסחוס, "לשטח" אותו ובכך להסתיר את הבלט וליצור מראה צווארי חלק ויפה.

כיצד מתבצע ניתוח שיוף גרוגרת?

עד לאחרונה, הגישה הניתוחית היחידה שבאמצעותה בוצעו הניתוחים לשיוף גרוגרת הייתה גישה צווארית, במהלכה נעשה חתך חיצוני בצוואר, דרכו הגיע המנתח אל הגרוגרת ושייף אותה.

הגישה הניתוחית הזו אמנם בטוחה ומוצלחת, אך החתך הצווארי כמובן שמותיר צלקת. עפ"י מחקרים שונים, הצלקת הנותרת פוגעת משמעותית באיכות חייהם של המנותחים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו למעשה מוחלפת בעיה אסתטית אחת בבעיה אסתטית/קוסמטית אחרת.

מהי הגישה הניתוחית החדשה ופורצת הדרך?

פרופ' אבי חפץ, מומחה לכירורגיית ראש-צוואר, מוביל בישראל את הגישה הכירורגית האנדוסקופית לניתוחים לכריתת בלוטת המגן (תירואיד) ובלוטות יותרת המגן (פרתירואיד), ללא חתך חיצוני אלא דרך חתך קטן ברירית השפה התחתונה (החלק הפנימי של השפה). גישה זו תוארה לראשונה בביה"ח Jons Hopkins בארה"ב, בו פרופ' חפץ השתלם בצעירותו. עם חזרתו לארץ והמשך התמקצעותו בגישה האנדוסקופית, פיתח פרופ' חפץ גישה ניתוחית חדשנית לשיוף גרוגרת, המהווה פריצת דרך משמעותית שעוררה הדים בכל רחבי העולם, בדומה ובהתבסס על הניתוחים להסרת בלוטת התירואיד והפרתירואיד, הנעשים בגישה זו.

בנוסף ליתרון שהניתוח נעשה ללא צלקת חיצונית, בגישה זו ההגעה אל הגרוגרת נעשית "מלמעלה לכיוון מטה" (שלא כמו בניתוח בגישה הצווארית) ובכך, לרופא המנתח קיימת גישה נוחה יותר לביצועו של הניתוח, תוך שימור חלל הגרון ומיתרי הקול.  בעת הניתוח, עם הכניסה למרחב הצווארי, מלאכת השיוף עצמה מבוצעת עם משייף ייעודי, שפותח במיוחד לצורך כך.

עם סיום הניתוח, לא נותרת כל צלקת חיצונית ואין כל סממן ו/או פגיעה חיצונית אחרת ובכך מושג שיפור משמעותי באיכות חייהם של המטופלות והמטופלים.

במה כרוך תהליך ההחלמה?

משך הניתוח כשעה – שעה וחצי ולרוב, תהליך ההחלמה מהיר ופשוט יחסית, פרט לכאב קל בלבד. מכיוון שהחתך נעשה ברירית השפה התחתונה, הוא אינו מפריע לשגרת האכילה, שתיה, דיבור וכו' והמטופלים משתחררים לביתם כבר בבוקר שלמחרת.

אור חן,  אשה טראנסג'נדרית, שעברה את הניתוח בהיותה בת 22 מספרת: "הגרוגרת שלי, מאז ומתמיד, הייתה משמעותית ובולטת ואפילו היוותה "כלי משחק" לילדי השכונה, עוד כשהייתי ילד קטן". החלום הגדול של אור חן היה לנתח ולהעלים את הגרוגרת, אך היא פחדה שתישאר לה צלקת משמעותית בצוואר.

היום לאחר הניתוח – אור חן מגשימה חלום!

לקריאת הכתבה ב TIME Magazine 

ד"ר שמוליק מאירסדורף

בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ירושלים. עבר סטאז’ במרכז הרפואי שיבא -תל השומר ואת התמחותו, עבר ברדיולוגיה אבחנתית במכון הדימות, באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א.

בין השנים 2007-2008, עבר ד"ר שמוליק מאירסדורף התמחות-על בהדמיה של הבטן והדמיה פולשנית של הבטן, במרכז הרפואי
St. Paul's בוונקובר, קנדה. לאחר מכן, שימש שם כרופא מומחה במחלקת הרנטגן.

לאחרונה, סיים ד”ר מאירסדורף את תפקידו כמנהל שירות סונוגרפיה פולשנית, במכון הדימות באיכילוב, המרכז הרפואי ת"א
וממשיך לפעול בהתנדבות במכון, במקביל לעבודתו במרכז הרפואי א.ר.ם.

חברות בארגונים מקצועיים:

• חבר הועד וגזבר החברה הישראלית לאולטרסאונד ברפואה
• האיגוד הישראלי לרדיולוגיה
• חבר ב- Radiological Society of North America

תחומי טיפול עיקריים:‎

• US דופלר של צוואר – עם דגש על בלוטת המגן ומקרים אונקולוגים לפני ניתוח ומעקבים לאחר ניתוח וטיפולים.
• US בטן ואגן- הדגמה של כבד, כיס מרה, דרכי מרה, דרכי שתן וכליות – כולל דופלר.
• US מכוון לדופן הבטן ולמפשעות בשאלה של בקע וגושים.
• US אשכים- כולל דופלר
• ביופסיות מחט דקה (FNA) של התירואיד
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מקשרי לימפה בצוואר, בבתי השחי במפשעות.
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מגושים בכבד, בכליות
• ביופסיית מחט דקה (FNA) ועבה (Core biopsy) מגושים בחלל הבטן והאגן כולל אומנטום.
• ביופסיית מחט עבה (Core biopsy) מגושי רקמה רכה ברקמות רכות בגפיים, בדופן בית חזה או בדופן הבטן.
• ניקור אבחנתי או טיפולי של מיימת בבטן ובאגן.
• הקטנת גושים בתירואיד/ צוואר על ידי אבלציה או סקלרותרפיה
• ביצוע אולטרסאונד עם חומרי ניגוד CEUS

שפות:

עברית, אנגלית

ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:

נא לפנות לאופירה שמיר במייל: ofiras@assuta.co.il

העיקרון המנחה את הקבוצה הוא שכל אדם הלוקה במחלה או הפרעה כלשהי הנוגעת לתחומי א.א.ג יקבל את המענה המלא והמיטבי לבעייתו בתוך תחומי הקבוצה. לצורך כך אנו מעודדים בינינו שיתופי פעולה הן ברמת הייעוץ והן ברמת הניתוחים. כך נהנים המטופלים מסיעור "מוחות וידיים" משותף ע"י רופאים בולטים מתתי התמחויות שונות המתכנסים יחדיו.

נוכחותו הפיזית של אלרגולוג/אימונולוג במתחם הקבוצה מאפשרת מגע הדוק ושוטף בינו לבין רופאי הקבוצה. המטופל אינו מופנה מהמרכז הרפואי א.ר.ם אל "הרופא המטפל" בקהילה אלא מופנה ל"מומחה הבית" אשר נמצא בסמוך ונכון בכל עת לדיון על מטופל משותף אשר ניתן לבדקו ביחד ולקבל החלטות מבוססות על מערכת שיקולים רחבה יותר.

פרופ' רוסמן הוא מומחה לרפואה פנימית אשר עבר בנוסף תת התמחות באלרגולוגיה, אימונולוגיה (מערכת החיסון) ואסטמה. הידע והניסיון שברשותו מאפשרים למטופלי הקבוצה להיחשף לייעוץ וטיפול רפואי מעמיק אשר ממצה את אופציות הטיפול הרפואיות המתקדמות ביותר טרם שקילת פתרונות כירורגיים. רופאי הקבוצה יפנו אליו מטופלים הלוקים בסינוסיטיס כרונית, חסימה אפית, אלרגיה, אסטמה, ליקוי במערכת החיסון, רגישות לתרופות ומחלות פנימיות.

דוגמאות:

מטופל עובר בדיקה עם סיב אופטי אצל אחד מרופאי א.א.ג בקבוצה. המטופל עבר כבר שני ניתוחי סינוסים בשל סינוסיטיס ופוליפוזיס כרוניים קשים ועיקשים. הדילמה של הרופא; האם להציע למטופל ניתוח שלישי רחב יותר, או – האם כדאי לשמוע מהאלרגולוג, לאחר שיבצע בדיקות דם, טסטים לאלרגיה ותפקודי ריאה, על התאמתו של המטופל לאחד הטיפולים הביולוגים החדשים שפותחו לאחרונה? פרופ' רוסמן גם יוזמן לחדר, יצפה בבדיקה האנדוסקופית ויקבל כך את התמונה השלמה, תרתי משמע.
לחילופין, מטופל מגיע לאלרגולוג עם תלונת חסימת הנשימה האפית וסיפור אופייני של אלרגיה פעילה לקרדית אבק הבית. טיפולים בתכשירים נוגדי אלרגיה (אנטי –היסטמינים) לא מועילים. האלרגולוג שוקל להתחיל טיפול אימונוטרפי, כלומר – פיתוח חיסון לאלרגן ע"י פרוטוקול של זריקות חודשיות חוזרות במשך 3 שנים. במהלך הבדיקה מתרשם האלרגולוג שהמטופל חסום בעיקר בצד אחד. הוא חושד שהחסימה לא נובעת מאלרגיה ומפנה את המטופל לחדר הסמוך לבדיקה עם סיב אופטי אצל הרינולוג, לצורך שלילת גורמי חסימה אחרים כמו מבנה אנטומי, זיהום חד צדדי או גידול.

שיתוף פעולה כזה בין תחום א.א.ג לאלרגיה/אימונולוגיה ייחודי למרכז הרפואי א.ר.ם ואינו קיים במוסדות רפואיים אחרים.

במרכז הרפואי א.ר.ם, עיקר פעילותו של פרופ' רוסמן תתקיים במשולב עם רופאי ומנתחי היחידה הרינולוגית: פרופ' רועי לנדסברג, ד"ר מוחמד מסאלחה וד"ר שי שניידר. היחידה הרינולוגית מתרכזת במחלות השונות של מערכת האף והסינוסים. יחידה זו מתכנסת בקביעות לצורך עידכונים מקצועיים, הצגת מיקרים והתייעצויות משותפות. בתחום הרינולוגי מתרחשת בשנים האחרונות פריצת דרך המתבטאת בפיתוח תרופות ביולוגיות חדשות ומבטיחות לחלק מהסובלים מסינוסיטיס כרונית. פרופ' רוסמן רואה בתחום זה את עיקר עניינו ולכן תרומתו לרווחת החולים מבורכת.

פורסם בתאריך 27/01/2020, באתר ZapDoctors

מהי אנדוקרינולוגיה?

אנדוקרינולוגיה הינו מקצוע ברפואה העוסק בבלוטות ההורמונליות, בהורמונים המופרשים ממנה, היווצרותם, הרכבם ופעולתם.
הבלוטות האנדוקרינולוגיות ממוקמות בחלקים שונים של הגוף ומפרישות הורמונים המשפיעים על גופנו. אם כמות ההורמונים המופרשת לא תקינה (ניתן לבדיקה ע"י בדיקת דם), ההשפעה על הגוף הינה קריטית ואף יכולה לגרום למוות.

בתחום זה מטפלים במגוון רחב של מחלות:

מחלות בלוטת התריס, כולל פעילות יתר ותת-פעילות של בלוטת התריס, סרטן בלוטת התריס, סוכרת, עודף משקל או השמנת יתר, הפרעות בשומני הדם, יתר לחץ דם, טיפול הורמונלי לצורך שינוי מין בטרנסג'נדרים, מחלות היפופיזה (בלוטת יותרת המוח), מטבוליזם של משק הסידן, הפרעות בוויטמין די, מחלות מטבוליות של העצם (אוסטיאופורוזיס), מחלות בלוטות יותרת הכליה (אדרנלים), כולל סרטן האדרנל, שיעור יתר בנשים, אקנה שמקורו בהפרעות הורמונאליות, חסר הורמונאלי (טסטוסטרון נמוך) בגברים, גידולים שפירים וממאירים במערכת האנדוקרינית וגידולים נוירואנדוקרינים במערכת העיכול, בחלל הבטן ובבית החזה והצוואר.