שיני בינה הן הטוחנות בסוף חלל הפה, במרבית המקרים אילו הן שיניים שלרוב אינן בוקעות או שהן נכלאות במהלך בקיעתן לקראת גיל 24. לרוב הן מפריעות למטופל כאשר התלונות הנפוצות הן כאבים חזקים מזיהום של כליאת מזון סביב כיס חניכיים מעל השן (אופרקולום), או התפתחות של כיס מזוהם שמוביל ליצירה של מורסה, או אבצס, מזוהם שדורש ניקוז ולפעמים אף אישפוז בבית חולים, סימנים נלווים להופעה של מורסה יכולים להיות נפיחות משמעותית הנראית חיצונית, כאבים משמעותיים והגבלה בפתיחת הפה.
שיני בינה בד"כ בוקעות עד גיל 24 ולא פעם הן נכלאות בלסת במספר אפשרויות (מנחים). במקרה שבו השן כלואה במצב מאונך או מבצבצת לחלל הפה פרוצדורת העקירה יחסית קלה יותר ממקרה שבו השן כלואה במנח חצי שוכב עד שוכב (מזיואנגולרית) פרוצדורת העקירה מעט מורכבת יותר והיא מצריכה חיתוך השן למספר מקטעים. המצב המורכב יותר הוא כאשר השן בעמדה חצי שוכבת אחורית (דיסטואנגולרית).
חשוב להדגיש כי בכל מקרה כאשר את העקירה מבצע איש מקצוע כירורג פה ולסת מיומן ומנוסה, מדובר בהליך שגרתי ושכיח שאין לחשוש ממנו.
כאשר השן כואבת, עששתית או מפריעה לשיקום השן לידה יש סיבה לעוקרה או במקרים בהם נעקרה שן אחת כבר והשן הנגדית אינה עקורה ותמשיך לבקוע לחלל הפה עד שתוביל לנשיכה של הרקמה הנגדית והפרעה תפקודית למטופל.
המגמה היא להימנע מלעקור שן בשלב הזיהום החריף כדי למנוע התפשטות של הזיהום, ולכן במרבית המקרים כאשר מטופל מגיע עם זיהום חריף מטפלים קודם כל בזיהום על ידי שטיפות מקומיות ואנטיביוטיקה ורק בהמשך נפנים לעקירת השן.
אולם, ישנם מקרים בהם יש צורך לעקור את השן בכדי למנוע סיבוכים של זיהום למשל בחולי סכרת שאינם מאוזנים, חולים מושתלי איברים או מאותגרים חיסונית.
לפני עקירה של כל שן כולל שן בינה חובה לבצע צילום, לרוב פנורמי, כדי לראות את מנח השן ואת מיקומה ביחס לתעלה של עצב הלסת שאחראי על התחושה לשיניים ולשפה התחתונה (תחושה בלבד ולא תנועה כפי שהרבה מתבלבלים). במקרים של קירבה של שורשי שן הבינה לעצב הנ"ל יש צורך לבצע צילום סיטי נוסף ממוקד לאזור השן הכלואה או המודלקת שמאפשר ראייה תלת מימדית של אתר הניתוח.
מרבית המקרים הסיבה לעקירת שיני בינה היא הופעת זיהום או כאבים סביב שיניים כלואות שאינן מתפקדות בחלל הפה, הסיבה לבעיית הבקיעה נובעת מאיכות המזון המודרני שמובילה להשמרות של כל השיניים בפה והיעדר מקום לבקיעת השיניים הנוספות, סיבות נוספות למרות הבלבול בספרות העדכנית מרבית האורטודונטים שולחים בסיום הטיפול את המטופלים לעקירת שיני הבינה למניעת סיבוכים עתידיים והפרעה ליישור השיניים הסופי.
האבחון מבוצע על ידי בדיקת המטופל לאחר ביצוע צילום פנורמי ראשוני ובמידת הצורך יבוצע סיטי ממוקד לאזור.
הטיפול כולל עקירת שיני הבינה במידה ומדובר בכל 4 שיני הבינה מומלץ לבצע את הטיפול בשני שלבים בשלב ראשון שן בינה תחתונה בצד אחד של הלסת ושן הבינה הנגדית בלסת העליונה ובהמשך הצד השני, עקירת 4 שיני הבינה יחדיו מומלצת לביצוע בסדציה/הרדמה כללית ולא כטיפול מקומי מטעמי נוחות למטופל.
אין צורך באשפוז לאחר עקירת שיני בינה אלא במקרים חריגים
כמו במרבית הניתוחים בחלל הפה, התאוששות תלויה במטופל ולרוב 5-7 ימים מספיקים לחזרה מלאה של המטופל לתפקודו טרם העקירה, כאבים לרוב פוסקים לאחר מספר ימים וכן ההגבלה בפתיחת הפה שחולפת אף היא בגמר ההחלמה ועד לשבוע מהניתוח.
ד"ר יואב לייסר בעל שלושה תארי דוקטורט: תואר ברפואת שיניים (DMD) מטעם האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה עין כרם, ירושלים, תואר ברפואה כללית (MD) מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי (PhD) במחקר בתחום סרטן חלל הפה, מטעם האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה עין כרם, בירושלים.
ד"ר יואב לייסר סיים את התמחותו בכירורגיית פה ולסתות, בקריה הרפואית לבריאות האדם, במרכז הרפואי רמב”ם, בחיפה.
את לימודי הפוסט דוקטורט, ביצע ד"ר יואב לייסר במכון לחקר כלי הדם והסרטן, במעבדתו של פרופ’ ישראל ולודבסקי, בנושא 'תפקידו הפרוגנוסטי של גן ההפראנז בסרטן הפה'.
ד"ר לייסר עוסק בחקר הסרטן ומשמש כמרצה ומדריך סטודנטים לרפואה (פרה קליני וקליני) בפקולטה לרפואה של הטכניון, המכון הטכנולוגי לישראל, בחיפה ומרצה בתחומי התמחותו בעשרות כנסים מדעיים, בארץ וברחבי העולם.
בעברו, הקים וניהל את המעבדה לחקר סרטן הפה, של המחלקה לכירורגית פה ולסתות, במרכז הרפואי רמב”ם, בחיפה.
ד"ר יואב לייסר הינו בעל רישיון ישראלי לשימוש בהיפנוזה, מטעם משרד הבריאות ומשלב בעבודתו במרפאה, מגוון טכניקות לטיפול ושחרור מחרדות ופחדים, בטיפולי שיניים.
ד"ר לייסר כיהן בעברו כיושב ראש האיגוד הישראלי לכירורגיית פה ולסתות והינו חבר בוועדות של משרד הבריאות, לקביעת מדיניות רפואית.
• ראש האיגוד הישראלי לכירורגיית פה ולסתות
• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל
• Iaoo
• Eacmfs
• טיפול בזיהומי סינוסים ופיסטולות לחלל הפה
• עקירות כירורגיות
• שחזור עצם בחניכיים
• שחזורי פנים
• גידולים וציסטות בחלל הפה
• עיוותים שונים של עצמות הפנים כתוצאה מבעיה מולדת, מטראומה, או מחלה
• שימוש במשתלים מותאמים אישית (PSI)
• כירורגיית עצמות הפנים לצורך התאמה מגדרית
• ניתוחים מורכבים לשחזור ארובות עיניים לאחר טראומה
• כירורגיה של גידולים שפירים וממאירים, באזור הראש והצוואר
עברית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לניר בנימוביץ במייל: nirbi@assuta.co.il
במקרים בהם לאחר הסרה של עצם מהלסת הוא הפנים כתוצאה מגידול שפיר או ממאיר או במקרים לאחר טראומה לפנים כגון שבר עצם הלחי, או שברים נוספים בפנים נוצר עיוות או חסר של עצם שמצריך טיפול פונקלציונאלי ואסטתי, לצורך כך ניתן להשתמש בהדמיות ממוחשבות ולשחזר על ידי המחשב בשלב ראשון את האיבר הגרמי החסר, בהמשך בשימוש במדפסות תלת מימדיות ניתן להדפיס את האיבר החסר (למרכז הפנים והמצח לרוב משחזרים ב PEEK וללסתות ובעיקר הלסת התחתונה משחזרים במדפסת לייזר בטיטניום). לאחר ההדפסה מתואם התור לניתוח שבו מקובע החלק לעצם הפנים ושמחזר את החלק החזר באופן אנטומי ומדוייק.
בשיטה זו ניתן אף להדפיס ולקבע עצמות לחיים לצורך הגדלה אסטתית או סנטר אחורי שזקוק להבלטה או הגדלה, אולם במרבית המקרים ובעיקר לאחר שברים בעצמות הלחיים שמובילים לאנופטלמוס (מיקום אחורי של גלגל העין וראייה כפולה – דיפלופיה), השחזור הוא פונקציונאלי ואסטתי גם יחד
צילום פנורמי עדכני מהווה צילום בסיסי ובנוסף אליו יש צורך לרוב לאחר בדיקת הייעוץ בהדמיות נוספות כדוגמת סיטי ושחזור תלת מימדי של הסיטי.
Patient specific implants – PSI
שחזור עצמות הפנים וארובות עיניים בשימוש במשתל מודפס ומותאם אישית (PSI).
בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ירושלים. סיים את התמחותו בהצטיינות, באף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי העמק, בעפולה.
ד"ר מוחמד מסאלחה עבר השתלמות משולבת למשך שנתיים, ברינולוגיה ובניתוחים אנדוסקופיים של האף, הסינוסים ובסיס הגולגולת, במרכז הרפואי א.ר.ם, בהנחייתו של פרופ' רועי לנדסברג. כמו כן, עבר השתלמות תצפיתית ומחקרית, בתחום ניתוחים אנדוסקופיים של בסיס הגולגולת, באוניברסיטת אוהיו, ארה"ב.
ד"ר מוחמד מסאלחה הינו מנהל יחידת אף וסינוסים במחלקת א.א.ג, במרכז הרפואי העמק, בעפולה.
בנוסף, עוסק ד"ר מסאלחה גם בהוראת סטודנטים לרפואה והדרכת מתמחים, פעיל במחקרים רבים ומוציא מספר פרסומים לספרות הרפואית העולמית, מדי שנה.
ד"ר מוחמד מסאלחה מייסד שותף בחברת הזנק שעובדת על פיתוח מכשיר לטיפול בהפסקת נשימה בשינה.
• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• החברה הישראלית לא.א.ג. וניתוחי ראש צוואר
• החברה הרינולוגית הישראלית
• ארגון ERS האירופאי
• מחיצת אף סוטה וקונכיות מוגדלות
• סינוסיטיס חריפה וכרונית
• גידולים שפירים וממאירים בחלל האף והסינוסים
• הפסקות נשימה בשינה
• ניתוחי ילדים כולל הקטנת שקדים ושקד שלישי בטכנולוגיות שונות
עברית, ערבית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לאינה אפשטיין במייל: innaeps@assuta.co.il
פרופ' יוסי רוסמן הינו בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. סיים את התמחותו ברפואה במרכז הרפואי שיבא-תל השומר והתמחות-על באלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא.
החל משנת 2018, עובד פרופ' יוסי רוסמן כרופא בכיר ומנהל את השירות למחלות אאוזינופיליות ביחידה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית בבית החולים מאיר, בכפר סבא. במסגרת תפקידו, הוא מרכז את הטיפול בסינוסיטיס כרונית, מחלות אאוזינופיליות ואסטמה. בשנת 2025, מונה פרופ' רוסמן לנהל את היחידה.
עיקר תשומת ליבו של פרופ' רוסמן מוקדשת להתאמת הטיפול התרופתי המתאים והספציפי לכל מטופל, תוך ניסיון להימנע ככל הניתן מפרוצדורות פולשניות. פרופ' יוסי רוסמן עובד בשיתוף פעולה צמוד עם מומחים מתחום הא.א.ג, המטולוגיה, ראות, גסטרו וכו', בהתאם לבעיה הספציפית אותה המטופל מציג.
פרופ' רוסמן משמש כמרצה בכיר, בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם עד כה, למעלה מ-50 מאמרים רפואיים בעיתונים מדעיים מובילים והוא מרצה ומציג את עבודותיו בכנסים בארץ ובעולם.
פרופ' יוסי רוסמן השתחרר מהצבא כקצין בדרגת רב סרן ומשמש כסגן מפקד גדוד רפואה במילואים.
• ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)
• האיגוד לרפואה פנימית
• האיגוד הישראלי לאלרגיה, אסטמה ואימונולוגיה קלינית
• סינוסיטיס כרונית (עם וללא פוליפים)
• אסטמה
• נזלת כרונית ואטימות אפית
• מחלות אאוזינופיליות
• אורטיקריה כרונית
• אלרגיה לתרופות
• אלרגיה לדבורניים
• אלרגיה למזון
• דלקות עור אלרגיות (אסטמה של העור, דלקת עור ממגע)
• מחלות חסר חיסוני
עברית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לניר בנימוביץ במייל: nirbi@assuta.co.il
ישנם מצבים מולדים במטופלים שמובילים לקושי תפקודי בעקבות מיקום לקוי של הלסתות בכלל וביחס אחת לשניה בפרט, לדוגמא לסת תחתונה קדמית ללסת העליונה (נקרא גם קלאס 3), לסת תחתונה אחורית לעליונה (נקרא גם קלאס 2), גדילת יתר של הלסת העליונה (VME) גדילת יתר של אחד או שני פרקי הלסתות (קונדילאר היפרפלזיה), וגדילת יתר של הסנטר או מקטע שיניים בודד.
במרבית המקרים הסיבות הן גנטיות, וחלק קטן נובע בהפרעה תפקודית כגון חולשת שרירים או הפרעות גנטיות כדוגמת פייר רובן שבהן למטופלים יש תת גדילה של הלסת התחתונה והלסת אחורית באופן קיצוני ביחס ללסת העליונה דבר שמוביל לקשיי נשימה ותפקוד משמעותיים וטיפול במקרים אילו מציל חיים.
אבחון מחלות של הלסתות לקראת ניתוח מבוצע על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות, יש להגיע עם הדמיות מתאימות שכוללות צילום פנורמי וצילום צפלומטרי צדדי, במרבית המקרים הטיפול הוא משולב מספר רופאים כגון אורטודנט שמבצע את ההכנה לשיניים ופלסטיקאי במקרים בהם יש שסעים כגון שפה או חיך שסוע שמצריך סגירה ראשונית בגיל צעיר. ההכנה האורטוגנטית כוללת סדרת חישובים ומדידות של אורכי הלסתות ביחס לגודל הממוצע באוכלוסיה, כולל הערכה של אורך השפה, מפתח האף, אורך הלסתות ומיקומן, עודף או חוסזר של רקמה רכה, ואף מאפשר חיזוי וניבוי של מידת הקידום או ההזזה לאחור של הלסתות וניבוי של התנהגות הרקמה הרכה והעצם לאחר התזוזה המבוקשת.
הטיפול לרוב כולל הכנה אורטודונטית שמלווה בניתוח אורטוגנטי שמבוצע על ידי כירורג פה ולסת מומחה.
בוגרת בהצטיינות של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, בנגב.
ד"ר מירב סרברו התמחתה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה באיכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי ומשנת 2015, הינה רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת, מטבוליזם ולחץ דם.
• הפרעה בתפקוד בלוטת התריס – תת ויתר תריסיות
• קשרים בבלוטת התריס
• ממאירות בלוטת התריס
• הפרעה במשק הסידן – היפרפרתירואידזם
• יתר לחץ דם
• הפרעה בשומני הדם
• השמנת יתר
• חסר בטסטוסטרון
• מחלות היפופיזה
עברית, אנגלית
ליצירת קשר ותיאום תור לייעוץ:
נא לפנות לקובי ברק במייל: kobib@assuta.co.il
פיסטולה מוגדרת כפתח שמקשר בין שני חללי גוף, במקרה של פיסטולה של הסינוס המקסילרי לרוב מתרחשת לאחר הרמת סינוס, עקירה טראומטית או שתלים דנטליים שכשלו, התוצאה היא מעבר של נוזלים מחלל הפה לחלל האף ויציאתם דרך האף, המטופל מתקשה לדבר ברור וסובל מדיבור אפי, או דיבור נזאלי בעגה המקצועית, ומתקשה מאוד באכילה בשתייה מקש ואפילו במקרים גדולים מעישון, היות ואינו מסוגל ליצר וואקום בחלל הפה כי לאויר יש לאן לברוח (לחלל הסינוס ומשם לאף).
הסיבות לבעיה כפי שצויין קודם לרוב הן טיפולים כירורגיים קודמים בחלל הפה לדוגמא הרמת רצפת הסינוס שזו פעולה יחסית פשוטה במידה ונעשית כראוי על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות. סיבות נוספות יכולות להיות עקירת שן בינה טראומטית שמובילה לרוב לשבר של רצפת הסינוס ואף יציאה של חלק מרצפת הסינוס עם השן שנעקרה, במרבית המקרים כשסיבוך כזה נוצר במרפאתו של המומחה לכירורגיה פה ולסתות הטיפול הוא פשוט וכולל שחרור מתלה בוקאלי או פלטינאלי וסגירת הפתח באופן אטום לחלוטין בשילוב עם שומן מהלחי (נקרא גם בישה),במידה ופעולה פשוטה זו אינה מבוצעת על ידי הרופא המטפל נשאר חור גדול שמאפשר בהמשך מעבר של נוזלים אויר וגלי קול לחלל הסינוס ללא יכולת של המטופל לשלוט בזה. מצבים נוספים הם עקירות שיניים טוחנות רגילות והתקנה לא נכונה של שתלים דנטאליים שלא על ידי מומחה לכירורגיה פה ולסתות וזיהום או כשלון של השתלים שמוביל להופעתה של הפיסטולה או המעבר בין חלל הפה לחלל האף.
במקרה ויש כבר פיסטולה הבדיקה הקלינית תאשש את האבחנה אולם בכל בדיקה של מומחה בכירורגיה פה ולסתות מומלץ להביא את כל החומר הרפואי שברשותכם וכן לבצע צילום עדכני כל שמתאפשר, במיוחד אם עברה חצי שנה מהצילום האחרון, במרבית המקרים יבקש המומחה לכירורגיה פה ולסתות צילום פנורמי כצילום סוקר להבנת הבעיה ומציאת הגורם או גורמים נוספים. בנוסף לקראת הניתוח יתכן ותדרשו לעבור צילום סיטי ממוקד לאזור שיאפשר מבט תלת מימדי ברזולוציה גבוה.
במרבית המקרים פיסטולה אורואנטרלית מובילה להגבלה וקושי לתפקוד יומיומי והמטופל מרגיש את הקושי ומאבחן בעצמו שיש בעיה, מעבר הנוזלים או תכולת מזון לסינוס הסטרילי תוביל לזיהום של הסינוס והופעת דלקת סינוסים חריפה או כרונית תלוי בזמן שעבר. בנוסף למטופל יהיה קושי לדבר ברור לשתות ולאכול בלי שאוכל או שתיה יצאו לו מהנחיר בצד הפגוע וקושי בשתיה מקש או עישון (שממש לא מומלץ בכלל ובמיוחד במקרה ספציפי זה).
למעבר לעמוד "תיקון אורואנטרל פיסטולה"
חיספוס של הקול / פגיעה בצלילות שלו וביציבות שלו / אי יכולת לשיר או לדבר בטונים גבוהים / התעייפות הקול והתעייפות כללית כתוצאה מדיבור / חולשה של הקול / אי יכולת להרים את הקול או לצעוק ולהישמע למרחוק / ירידה באיכות הקול לאורך היום עד כדי איבוד מוחלט שלו / צורך במאמץ רב במטרה להפיק את הקול – כל אלו הם ביטויים שונים של צרידות ולכולם מכנה משותף אחד: הפרעה במבנה או בתיפקוד של מיתרי הקול.
ניתן לאפיין צרידות בהתאם למשך הזמן ולנסיבות שבהן היא מופיעה:
1. צרידות פתאומית שמופיעה יחד עם הצטננות, שיעול, כאבים בגרון ומחלה דמויית שפעת. במקרה כזה מדובר בדלקת קלה של המיתרים אשר גורמת להם להתעבות ולאבד את הגמישות שלהם. זהו אינו מצב שמחייב פניה מיידית לרופא מכיוון שלרוב הוא חולף מעצמו.
2. צרידות ואיבוד קול בעקבות שימוש קיצוני בקול- כמו מחנה נוער, עבודה על פרוייקט גדול בעבודה או הפקת הצגה וכו'. שימוש היתר בקול יכול לגרום לבצקת זמנית במיתרים אשר גורמת לפגיעה ביכולת הקולית. גם זה לרוב מצב זמני החולף כעבור כמה ימים של מנוחה כללית ומנוחה קולית.
3. צרידות מתמשכת למשך יותר ממס' שבועות אשר אינה חולפת מעצמה- במקרים כאלו מומלץ לפנות לרופא שכן יתכן ונגרם נזק קבוע למיתר הקול. דוגמאות למצבים כאלו הינם התפתחות של נגעים אשר נגרמים משימוש רב ומתמשך בקול אצל אנשים עם נטיה לדיבור מרובה או מקצועות הדורשים שימוש משמעותי בקול. דוגמאות נפוצות לכך הן יבלות במיתרי הקול אצל עובדי הוראה, פוליפים ודימומים במיתרי הקול אצל אנשי שיווק, מכירות ומשחק, ציסטות במיתרי הקול כתוצאה מדיבור יתר, דימום במיתרים אצל זמרים ועוד. בשלב הראשון תבוצע בדיקה סטרובוסקופית לצורך אבחון מדויק של הבעיה. לעיתים מנוחה וריפוי בדיבור יפתרו את הבעיה. במקרים רבים הנגעים כבר מאורגנים ולכן יש להסירם בניתוח מיקרו-לרינגוסקופי, זעיר פולשני המבוצע ללא חתכים חיצוניים. במידת הצורך נעשה שימוש בלייזר.
4. צרידות אצל מעשנים הינה תופעה שכיחה ביותר וניתן לייחס אותה לאחת משתי תופעות- הראשונה היא בצקת המתפתחת כתוצאה מהגירוי המתמשך של העישון, ומביאה לקול נמוך ועבה ומחוספס, שגורם בשלב מסוים לנשים להישמע כמו גברים. לעיתים התופעה מלווה בקוצר נשימה. במקרים כאלו מומלץ מאוד להפסיק לעשן. טיפול ניתוחי בהסרת בצקות בשאיבה ובאמצעות לייזר יכול להביא לשיפור משמעותי באיכות הקול והנשימה.
5. התופעה השנייה הינה שינויים טרום סרטניים וסרטניים אשר גם הם גורמים לצרידות- התפתחות נגעים טרום סרטניים וסרטניים שכיחה במיוחד אצל מעשנים אולם גם אצל לא מעשנים. במקרה שעולה החשד לנגע מסוג זה, ההמלצה היא לבצע בדחיפות ניתוח לרינגוסקופיה לצורך אבחון מדויק ובמידת האפשר – הסרת הגידול בשלמותו באמצעות לייזר.
6. צרידות לאחר ניתוחי צוואר ולאחר הנשמות ממושכות- במקרים כאלו הסיבה לצרידות הינה פגיעה בעצב המניע את מיתרי הקול , או פגיעה ישירה במיתרים ובתנועה שלהם על ידי צינור ההנשמה. לעיתים הצרידות תתלווה בקשיי נשימה או בליעה. יש מגוון דרכים לטפל בשיתוק מיתר קול – החל מריפוי בדיבור, הזרקת חומרי מילוי בהרדמה מקומית וכללית, הזרקת שומן למיתר המשותק וכן שימוש בשתל חיצוני. טיפולים אלו מביאים לשיפור ניכר בקול ובנשימה.
מתי יש לפנות לרופא מומחה למיתרי הקול?
קביעת תור למרפאה, בטל': 072-3942614
קביעת תור למוקד החירום, בטל': 6343*
וב Whatsapp:י 054-5059620
פקס: 03-7645462
כתובת:
סניף ראשי: בית החולים אסותא, הברזל 20, קומה 1, רמת החייל, תל אביב
©כל הזכויות שמורות לא.ר.ם
Recent Comments