• אנגלית
  • רוסית
  • ערבית
  • עברית

ניתוח טימפנופלסטיקה

מהו נקב בעור התוף, כיצד נוצר ומהם הבעיות הרפואיות הקשורות בקיומו?

ניתוח טימפנופלסטיקה מתבצע במקרים בהם קיים נקב בעור התוף. נקב בעור התוף הינו אחד מסוגי מחלת האוזן התיכונה הכרונית. האוזן תיכונה הינה חלל זעיר המכיל גז הדומה בהרכבו לאויר. הקיר הצדדי, הפונה החוצה, הינו עור התוף. באוזן התיכונה קיימת מערכת הגברת קול מכנית המורכבת מעצמות השמע הזעירות אשר זזות כאשר פוגע גל קול בעור התוף. עור תוף שלם הינו תנאי הכרחי לתיפקוד תקין של האוזן ולבריאותה. נקב בעור התוף יכול להתפתח עקב דלקות אוזן (בילדות או בגיל מבוגר יותר) או חבלה (עקב מכשיר חד, הדף, פיצוץ, שינויי לחץ חיצוני גדולים המהירים כמו צלילה).

כאשר קיים נקב בעור התוף האוזן פתוחה לסביבה החיצונית ועלולה להזדהם. במקרה כזה חשוף החולה לסיכוני מחלות האוזן הכרונית שהינם בעיקרם זיהומיים (לאוזן ולסביבתה). כמו כן לטווח ארוך, עקב היות האוזן פתוחה, עלולה להתפתח פגיעה נוספת בשמיעה הן עקב פגיעה במערכת הגברת הקול המכנית של האוזן התיכונה (לרבות הסתיידות של עצמות השמע) והן עקב פגיעה באוזן הפנימית.

במקרה של התפתחות זיהום, יכול להיווצר מצב בו יהיה צורך לנתח באופן לא מתוכנן (מבחינת מקום, זמן וצוות מנתח) דבר העלול להוריד את סיכויי ההצלחה של הניתוח. לכן מומלץ לטפל בבעיה באופן מתוכנן (“אלקטיבי”). לסיכום, בהתאם לסטנדרטים רפואיים כאשר קיים נקב בעור התוף יש לסגור אותו.

מטרות הניתוח לתיקון נקב בעור התוף (טימפנופלסטיקה) לפי סדר החשיבות:

1. להגיע לאוזן בטוחה מבחינה רפואית כללית. זאת ניתן להשיג אם עור התוף שלם (סגור) ואין חדירה של חומרים וזיהום מבחוץ פנימה.

2. להגיע לאוזן יבשה ונוחה. זאת ניתן להשיג אם עור התוף סגור ומכוסה בעור (כלומר, עור התוף יבש גם מבחוץ) וניתן בנוסף לנ”ל, להרטיב את האוזן ללא חשש מדלקות אוזן חיצונית.

3. להשיג שמיעה טובה ככל האפשר. זאת ניתן להשיג על ידי שיקום ניתוחי של עור התוף ועצמות השמע או על ידי מכשיר שמיעה רגיל או מושתל.

במידה ועצמות השמע תקינות, סגירת הנקב צפויה לשפר גם את השמיעה. אם יש ליקוי בעצמות השמע, סגירת הנקב אינה צפויה לשפר את השמיעה, אולם לאחר שהנקב סגור, ניתן בחלק גדול של המקרים לשקם את השמיעה על ידי תיקון של עצמות השמע. ניתוח לתיקון עצמות השמע ישקל אם נראה כי קיים סיכוי מספיק גבוה להשגת תוצאה שמיעתית טובה מספיק בעזרתו (דבר המותנה בין השאר במצב עצמות השמע). במידה ונראה כי אין סיכוי גבוה מספיק להשגת תוצאה שמיעתית טובה בניתוח לתיקון עצמות השמע יבוצע השיקום השמיעתי בעזרת טכנולוגיה (מכשיר שמיעה רגיל או מושתל).

הליך הניתוח

אל עור התוף ניתן להגיע בגישות שונות, דרך חתך מאחורי האפרכסת, ישירות דרך תעלת האוזן החיצונית או בעזרת הרחבה של פתח תעלת האוזן החיצונית. לכל גישה יתרונות וחסרונות ובחירת הגישה לעור התוף שונה מאוזן לאוזן לפי סוג ומיקום הנקב ורוחב תעלת האוזן החיצונית. בניתוח מנותק עור התוף חלקית ממקומו ומוכנס טלאי של רקמה רכה לכיסוי הנקב. לאחר מכן מוחזר עור התוף עם הטלאי למקומו. בעת הניתוח ממלאים את האוזן החיצונית והתיכונה בחומר רך אשר במהלך השבועות הראשונים שלאחר הניתוח, במקביל להבראה שלאחר הניתוח, נמס ונעלם. הסיכוי לסגירה מוצלחת של נקב הינו גבוה (75-95%) ותלוי בסוג הנקב, מיקומו, ניתוחי אוזן בעבר וסיבת המחלה.

מצבים בהם תתכן החלטה שלא לסגור נקב ולהמשיך לעקוב תוך שמירה מרבית של הימנעות מהחדרת מים לאוזן:

למרות שבעקרון, בהתאם לסטנדרטים רפואיים מקובלים כאשר קיים נקב בעור התוף יש לסגור אותו מהסיבות שהוזכרו לעייל על מנת למזער את הנזקים הנילווים לנוכחות נקב בעור התוף, ישנם מצבים שנאלצים להמנע מסגירת נקב ודוחים את סגירתו למועד מאוחר יותר. מצבים אלו הינם:

1. כאשר יש נקב יבש לא גדול בעור התוף ודלקות אוזן חריפות חוזרות באוזן הנגדית המצביעות על נטיה של החולה (הכונה לילדים) לפתח דלקות חריפות חוזרות אשר טרם חלפה, סגירת הנקב עלולה תוביל להתפתחות מחודשת של דלקות חריפות בצד המנותח (אשר מהן לא סבל החולה כל עוד היה לו נקב למרות נטייתו לפתחן) ותוביל קרוב לודאי לצורך להחדיר צינורית איוורור באוזן שזה עתה סגרנו בה את הנקב. לכן במצבים אלו קיימת נטיה שלא לסגור את הנקב ולהמשיך לעקוב.

2. כאשר יש נקב יבש לא גדול בעור התוף וזיהומים חוזרים באותה אוזן אשר לפי סוג החיידקים שצומחים מתרבית שנלקחת מהאוזן הזו בעת הדלקת ניתן לדעת כי מקורו של הזיהום החוזר הזה הינו בנטיה של החולה (הכונה לילדים במקרה זה) לפתח דלקות חריפות חוזרות אשר טרם חלפה ואשר אינם בהכרח נובעים מהיות האוזן פתוחה. סגירת הנקב במקרה כזה עלולה להוביל להתפתחות מחודשת של הדלקות החריפות ולצורך להחדיר צינורית איוורור באוזן שזה עתה סגרנו בה את הנקב. לכן במצבים אלו קיימת נטיה שלא לסגור את הנקב ולהמשיך לעקוב.

3. כאשר יש נקב יבש לא גדול בעור התוף ודלקת אוזן נסיובית (“נוזלים) באוזן הנגדית המצביעה על נטיה של החולה (הכונה לילדים) לפתח דלקת אוזן נסיובית אשר טרם חלפה.  סגירת הנקב עלולה להוביל להתפתחות מחודשת של דלקת אוזן נסיובית בצד המנותח ולהתפחות לקוי שמיעה הולכתי אשר צפוי להוביל לצורך להחדיר צינורית איוורור באוזן שזה עתה סגרנו בה את הנקב.

4. כאשר יש נקב יבש לא גדול בעור התוף ושקיעת עור תוף באוזן הנגדית. סגירת הנקב עלולה להוביל לשקיעת עור תוף וצורך להחדיר צינורית איוורור גם באוזן בה נסגר הנקב זה עתה.

נקב גדול יחסית או נקב עם נטיה לזיהומים תכופים כאשר החיידקים שמבודדים מהזיהום הינם חיידקים אופיניים לדלקת אוזן כרונית ולא לדלקת אוזן חריפה יש לסגור גם אם יש חשש שלאחר סגירה מוצלחת של הנקב יהיה צורך להחדיר צינורית איוורור שכן נקב כזה הינו בעל שיעור שיבוכים גבוה במיוחד, לטווח קצר וארוך.

גיל צעיר מדי שלעצמו אינו מהווה סיבה למנוע סגירה של הנקב אלא אם כן ברור כי קיימת עדיין מחלת אוזן כרונית פעילה באותו צד או בצד שני (כמוזכר למעלה) אשר תמנע אפשרות לסגור את הנקב בניתוח, תוביל להתפתחות דלקות אוזן חריפות חוזרות או דלקת אוזן נסיובית  או לשקיעת עור תוף לאחר נתוח בחומרה כזו אשר תצריך החדרת צינוריות איוורור לאחר סגירת הנקב.

גיל מבוגר יחסית אינו מהווה סיבה להמנע מסגירת נקב שכן סיבוכי נקבים הינם מסוכנים בגיל המבוגר וצורך בניתוחים לא מתוכננים או דחופים בגיל המבוגר מהווה סיכון יתר שאין הצדקה להוביל את החולה אליו (דחיית טיפול כירורגי נדרש מובילה למצב כזה).

מעקב לאחר הניתוח

מחלת אוזן כרונית הינה נטיה של החולה וביצוע הניתוח אינו משנה את נטייתו, גם כאשר הנקב נסגר. לכן יש צורך להקפיד על מעקב על ידי הצוות המנתח לאחר הניתוח, גם לאחר שהנקב סגור.


מתוך מגזין א.ר.ם

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
personal
simpotms
departments
acf
Filter by Categories
dep3
Departments
ללא קטגוריה
מאמרים