שמיעה תקינה הינה מצב בו סף השמיעה נמצא בתחום הנורמה. שמיעה נמדדת בעזרת בדיקת שמיעה (אודיוגרם) אשר בה מודדים מהו הצליל הנמוך ביותר אותו יכול הנבדק לשמוע.
שמיעה תקינה מותניית בתפקוד תקין של כל מרכיבי מערכת השמיעה שהם מרכז השמיעה במוח, עצב השמיעה, האוזן הפנימית (השבלול של האוזן), מערכת ההגברה המכנית של האוזן התיכונה (עצמות השמע ועור התוף) ותעלת האוזן החיצונית.
האוזן התיכונה הינה חלל זעיר המכיל גז הדומה בהרכבו לאויר. הקיר הצדדי של האוזן התיכונה, זה הפונה לכיוון האוזן החיצונית, הינו עור התוף. באוזן התיכונה קיימת מערכת הגברת קול מכנית המורכבת מעצמות השמע הזעירות אשר זזות כאשר פוגע גל קול בעור התוף ומעבירות את גל הקול אל השבלול.