אוטוסקלרוזיס הינה פגיעה בעצמות השמע המתאפיינת בחוסר תנועתיות של עצם השמע הקרויה ארכובה. כתוצאה מכך הקול אינו מועבר אל השבלול ביעילות הנדרשת ונוצר ליקוי שמיעה הולכתי.
לעיתים התהליך מתרחב ומערב את האוזן הפנימית (השבלול), כתוצאה מכך נגרם גם ליקוי שמיעה תחושתי עצבי בנוסף לליקוי השמיעה ההולכתי.
שמיעה תקינה הינה מצב בו סף השמיעה נמצא בתחום הנורמה. שמיעה נמדדת בעזרת בדיקת שמיעה (אודיוגרם) אשר בה מודדים מהו הצליל הנמוך ביותר אותו יכול הנבדק לשמוע.
שמיעה תקינה מותניית בתפקוד תקין של כל מרכיבי מערכת השמיעה שהם מרכז השמיעה במוח, עצב השמיעה, האוזן הפנימית (השבלול של האוזן), מערכת ההגברה המכנית של האוזן התיכונה (עצמות השמע ועור התוף) ותעלת האוזן החיצונית.
האוזן התיכונה הינה חלל זעיר המכיל גז הדומה בהרכבו לאויר. הקיר הצדדי של האוזן התיכונה, זה הפונה לכיוון האוזן החיצונית, הינו עור התוף. באוזן התיכונה קיימת מערכת הגברת קול מכנית המורכבת מעצמות השמע הזעירות אשר זזות כאשר פוגע גל קול בעור התוף ומעבירות את גל הקול אל השבלול.
ליקוי שמיעה הינו מצב בו סף השמיעה גרוע מסף השמיעה התקין. ליקויי השמיעה השכיחים נובעים מפגיעה בשבלול או מבעיה באוזן התיכונה כגון מילוי של האוזן התיכונה בנוזל או חומר מוצק (במקום גז) אשר לא מאפשר לעצמות השמע לנוע, פגיעה בעצמות השמע (חוסר המשכיות של עצמות השמע או חוסר תזוזה שלהן) או נקב בעור התוף.
למידע על הטיפול באוטוסקלורוזיס- ניתוח סטפדקטומיה- לחץ כאן
